סיקור מקיף

ראיון עם פרופסור יובל נאמן במלאת 50 שנה לאגודה לאסטרונומיה

המאמר מתפרסם כאן באדיבותו של יהודה סבדרמיש, מעורכי בטאון האגודה הישראלית לאסטרונומיה

מראיינים: יהודה סבדרמיש ואלברט כליפא

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/neeman_ias.html

בדיוק בשעה שתיים הגענו, אלברט כליפא ואני, יהודה סבדרמיש, אל החדר בקומה הרביעית בבניין הפקולטה לפיסיקה באוניברסיטת ת"א. את פנינו קבלה מזכירתו החביבה של פרופ' יובל נאמן, מטילדה, ולאחר המתנה קצרה הובילה אותנו אל חדרו הסמוך.
פרופ' יובל נאמן חייך לקראתנו ולחץ את ידינו בחום ולאחר מכן התיישב לצידנו. בין רגע נפלו כל המחיצות והשיחה הפכה ללבבית וקולחת.

דמותו של פרופ' יובל נאמן, וסיפור משפחתו, נטועים עמוק בדברי ימי הארץ והציונות.
סבתא-רבתא יוכבד, נתייתמה ברעש הגדול בצפת בשנת 1837. משגדלה, התחתנה עם 'זורח-אלטר מושלי' השען, מי שבנה את השעון שעל המגדל העותומני ביפו, והשתתפה בהקמת שכונת נווה-צדק. היא ילדה את מרדכי [שלימים ירד מצריימה] ואת יעקב, לימים איש נילי, ואת שרה, סבתו של יובל, שנשאה לאבא נאמן. הם נימנו עם שישים ושש הזוגות שהקימו את תל-אביב.
סבתא-רבתא יוכבד נפטרה בשנת 1887 ונקברה בבית הקברות במנשייה. בזמן מלחמת העולם הראשונה פונתה משם בפקודת הטורקים שהקימו במקום עמדת תותחים ונקברה מחדש בבית קברות אחר, לימים, בית הקברות ברחוב טרומפלדור. קברה נושא את תאריך הפטירה הקדום ביותר בבית העלמין. בינתיים נולד לזוג נאמן בן, גדליהו. משגדל, ירד מצרימה לעבוד אצל דודו מרדכי מישלי שנעשה דמות ידועה במצריים. גדליהו זה, אביו של פרופ' יובל נאמן, נשלח ללוות את אלברט אינשטיין לאנייה בפורט-סעיד, בגמר ביקורו של איינשטין בארץ-ישראל (1923) בדרכו חזרה לאירופה.

יובל נאמן נולד בארץ. כבר מימי נעוריו התבלט הילד בכשרונו ובתפיסתו. היה ברור למוריו שאת חומר הלימודים השנתי מסיים יובל תמיד בתחילת שנת הלימודים כך שהוא קפץ כיתה מספר פעמים.

מה דחף אותך לכיוון המדעי, ומאין חיבתך לאסטרונומיה?

פרופ' יובל נאמן מחייך. הוא ניגש אל הארון שבפינת חדרו ושולף משם ספר ישן שדפיו הצהיבו. בזהירות הוא מניח אותו על השולחן, ומרשה לנו לעלעל בו. הוא משתהה קצת ואחר-כך מוסיף : 'את הספר קיבלתי מתנה מדודי ואני זוכר שבילדותי, קראתי אותו כמה פעמים ובלעתי כל מילה בו.
אלברט ואני מדפדפים בזהירות בספר. התאריך: 1910, ספר צרפתי : “ D`eu` venons nous?” , "מאיין הגענו ? " שנכתב ע"י אסטרונום שהיה נזיר ישועי, האב תאופיל מורה.THEOPHILE MOREUX . הישועים פעילים במדעי האסטרונומיה ומדעי כדור הארץ, ולאחרונה גם בביולוגיה. ברומא יש מצפה כוכבים של האפיפיור המנוהל על ידי הישועים. בחלקו הראשון של הספר צצות ועולות תמונות של כוכבי לכת, טבעות שבתאי, השמש וכתמיה ועוד כהנה וכהנה מראות קוסמולוגיים. משאר ארבעת חלקיו, מדעי הטבע והאנטומיה. ספר מרשים שעיצב את דמותו של יובל הילד. בגיל 11, מתחיל יובל ללמוד בבית הספר התיכון. ולבר המצווה הוא מבקש מהוריו מתנה, את האנציקלופדיה בריטניקה, והוריו, עשו מאמץ וקנו לו, וזו הייתה הוצאה לא קטנה! רק כעת נפרד הנער יובל מספר ילדותו הצרפתי, ומתמסר בכל מאודו לעשרים וארבע הכרכים של האנציקלופדיה בריטניקה. התעניינותו של הילד יובל הייתה גם ביהדות. המורה לתלמוד, פרחיהו, שהיה מופתע שילד לא-דתי לחלוטין מתעניין בתלמוד כינה אותו בחיבה "הרב מקלקיליה"

ובכן, אנו מבינים שאתה מראשוני האסטרונומים בארץ?

פרופסור יובל מחייך ומתקן אותנו.
האסטרונומיה בישראל התחילה לפני אלפי שנים, ברמת הגולן, ברוג'ום-א-דירי, שם נתגלו מעגלי אבן גדולים בעלי משמעות אסטרונומית, תנועת השמש ועונות השנה. זה מעין "סטון אדג'" ישראלי. וגם לאחר מכן בל נשכח את גילוי כוכב השביט האלי ומחזורו ע"י חכמי המשנה!

אלברט ואני מביטים בו מופתעים!

אתה מתכוון לכוכב השביט האלי שמחזורו נקבע ע"י האלי?

ושוב מחייך אלינו הפרופסור, ומראה לנו את בקיאותו הרבה ביהדות:
ובכן, במסכת "הוריות" כתוב ומסופר על רבן גמליאל ורבי יהושע שהפליגו בספינה. לרבן גמליאל היה לחם מספיק לצורך הנסיעה אך רבי יהושע הביא מלבד לחם גם סולת. ואמנם הנסיעה ארכה יותר ממה ששיער רבן גמליאל ושניהם צרכו גם את הסולת ולא רעבו.

שאל רבן גמליאל את רבי יהושע: איך ידעת שיהיה לנו עיכוב? ענה לו רבי יהושע:

"כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים, ואמרתי: שמא יעלה ויתעה אותנו"
הבטתי באלברט שהיה מופתע גם הוא והחלטנו לחפש ולהביא את הציטטה ממקורותינו לשיפוטם של חברי האגודה!
ויובל נאמן ממשיך:
וכמובן גם קביעת קוטר כדור הארץ שנמדד וחושב בשנת 250 לפני הספירה, בדיוק של חצי-אחוז
ע"י ארתוסטנס ERATHOSTENES שהיה גם הספרן שהקים את הספרייה הגדולה באלכסנדריה שבמצרים]. ארתוסטנס מדד את זווית השיפוע של קרני השמש באלכסנדריה ביום בו הייתה השמש בזנית באסואן, וביודעו את המרחק אלכסנדריה-אסואן יכול היה לחשב בנקל את היקף כדור הארץ וקוטרו (!) , אולם תולמיאוס, ב"אלמג'ט" המפורסם שלו הכניס חשוב מאוחר יותר, ולא מדויק, שעשה פוסדוניום המקטין מאד את קוטר כדור הארץ. על סמך טעות זו ב"אלמג'ט" שכנע קולומבוס את מלכי ספרד לתת לו ספינות לשוט מערבה בדרך קצרה להודו. כפי שאנו רואים, הדרך לאמריקה החלה במדידות אסטרונומיות שנעשו כאן, באזורנו!

יובל נאמן מתפנה לרגע מענייני אסטרונומיה ומספר לנו על משפחתו בנו, תדעל – על שם מלך גויים שנילחם יחד עם אברהם – או בקיצור, תדי, ושתי נכדותיו: דפנה הקטנה וליאורה הבכירה,המשתתפות בפרויקטים מיוחדים להעשרה. ניכר שהן מסבות אושר לסבא יובל. אני, יהודה, לא מתאפק ולוחש: "זה הגנים, פרופסור, הגנים! ", פרופסור יובל מחייך.

תקצר היריעה מלספר את כל מעשיו של יובל נאמן והתפקידים אותם הוא מילא. סגן ראש אמ"ן, נספח צבאי באנגליה, הכור האטומי בנחל שורק, ועוד, אולם אנו נרחיב ונספר את סיפור גילויו של החלקיק אומגה מינוס.

עוד בהיותו באנגליה בחר נאמן לתקוף בעיה סבוכה מאד שלא נראה לגביה כל רמז לפתרון, בעיית חלקיקי היסוד – רשימה ומיון – ומי עוד חסר ? רשימת חלקיקי היסוד הלכה ונתארכה ללא סדר . מה שהחל ב-1911 עם זיהוי הפרוטון, ואליו התווסף ב-1932 הנויטרון, כחלקיקים המצויים בגרעין האטום, נמשך בגילוי החלקיקים נושאי "מוזרות" STRANGENESS מטען גרעיני חדש שנתגלה בשנות החמישים ואחר-כך המזונים MESONS החל מ- 1949 כך שב- 1960 כבר היו כמאה

"חלקיקי יסוד" שונים ולא היה מושג אם זה הכל או שישנם נוספים ומה תכונותיהם. נאמן זיהה בשלהי 1960 את ה"סדר" העומד מאחרי הרשימה שנראתה כה מביכה (לסדר קראו מאז "דרך השמונה") והציע מבחן: הוא הבחין במשבצת ריקה שנותרה באותו סדר, ופרסם ב-1962 ניבוי תכונות של חלקיק שעדין לא נתגלה וזכה לשם "אומגה-מינוס" – "אומגה" כי זו האות האחרונה בא"ב היווני, ו"מינוס" משום מטענו החשמלי, שלפי החישוב שווה למטען האלקטרון. הניבוי נתן את המסה, המטען החשמלי, הספין והמוזרות.
בפברואר 1964 בעת שהיה נאמן בקליפורניה, הודיעה מעבדת ברוקהייבן BROOKHAVEN של הוועדה האמריקאית לאנרגיה אטומית שבניסוי שתוכנן לאפשר את הווצרותו של האומגה-מינוס הוא אכן נוצר ובדיוק בתכונות שבניבוי. כיום יש במאיצים קרני אומגה-מינוס. בכך אומת המיון.

הערה: האירוע דומה למה שארע בכימיה, שם היו עשרות יסודות ללא הבנת הסדר, עד שהכימאי הרוסי דימיטרי מנדלייב הציע את "הטבלה המחזורית" של היסודות הכימיים – וגם שם היא אומתה עם גילוי יסוד שמילא משבצת ריקה.

ועוד: בכימיה סייעה הטבלה להבין את מבנה האטום (המטען האטומי הוא מספר הפרוטונים והמשקל האטומי הוא מספר הפרוטונים והנויטרונים יחד)
בחלקיקים היה נאמן גם זה שפענח את הסיבה לסדר שמצא – סדר המראה על קיומם של 3 "תת-חלקיקים" מהם עשויים כל החלקיקים שנמצאו עד אז, "לבנים"
יסודיות יותר, שניתן להם השם QUARK ובעברית נאמן מציע "קורט". אם נקרא לשלושה "א", "ב", "ג", הרי שהפרוטון הוא "אאב", הנויטרון "אבב" והאומגה-מינוס הוא"גגג".
את המיון לפי "דרך השמונה" הציע גם הפיסיקאי האמריקאי מ. גלמן (כחודשיים לאחר נאמן) ואת קיום הקרטים הציעו גם גלמן וצווייג – שנתיים לאחר נאמן. קיום הקרטים הוכח ניסיונית ב- 1969 ושלושה פיסיקאים שעשו את הניסוי [טיילור, פרידמן, קנדל] זכו על כך לפרס נובל ב- 1990. גלמן זכה בפרס נובל ב- 1969 .
אני, יהודה, שמכיר את הסיפור מהספרות המדעית יודע איזה עוול נעשה לאדם זה, תהילת עולם שנשללה ממנו. אבל, פרופ' יובל נאמן, כדרכו, מצטנע ומחייך: "מה לעשות גם כדי לקבל פרס נובל צריך לובי!".

פרופסור נאמן מספר לנו גם על רעיון אסטרונומי שהוא פיתח עם המדען הרוסי נוביקו רעיון שאמור היה להסביר את פליטת האנרגיה הרבה מקואזרים – גופים שמימיים מוזרים. הצעת נאמן-נוביקוב לגבי קוואזרים פתחה בהנחה שהיקום מתפשט מיותר ממרכז אחד, ושהקוואזרים הם "החורים הלבנים" – גרעיני ההתפשטות. כלומר – יקום שיש בו מדי כמה זמן הווצרות מפץ גדול חדש, והקוואזר הוא גרעין אותו מפץ. הסתבר שהקוואזרים אינם "חורים לבנים" ועל כן גם אינם גרעיני יקומים. ואולם העיקרון עצמו של יקום עם סידרה (אינסופית?) של מפצים מקובל כיום – כלומר יקום נאמן-נוביקוב בקנה מידה גדול פי 10 מיליון, כך שכל היקום הנצפה על-ידנו יצא ממפץ אחד בלבד.
את המודל הזה של יקום נאמן-נוביקוב בקנה מידה גדול פיתח הקוסמולוג הרוסי אנדרי לינדה ב- 1986, בהמשך למודל האינפלציוני של אלן גות (1982)
לעומת זאת רעיון על אבולוציה של היקומים כן תופס תאוצה. נניח שקיימים יקומים רבים ותארו לכם שייקום מייצר ייקום חדש בדמותו באמצעות חור שחור הנמצא בתוכו. האבולוציה תגרום ליקום המייצר הכי הרבה חורים שחורים לנצח, וראה זה פלא קל להוכיח שהייקום שלנו מייצר חורים שחורים בכמות הגדולה ביותר האפשרית, די שמטען האלקטרון או שמסת חלקיקים אטומיים תהיה שונה במקצת, כדי שהייקום שלנו ייצר פחות חורים שחורים, ואז הוא לא היה שורד. ובכן, אנחנו יקום מנצח!

ספר לנו כיצד נוצר הקשר שלך עם האגודה הישראלית לאסטרונומיה?

הקשר עם האגודה נוצר קודם באמצעות רפי שטייניץ [אז אסטרונום באונ' תל-אביב] שהכיר לי את ד"ר זייצ'ק, בין 1966-68. מאוחר יותר היה גם קשר דרך הבן, תדי, שהשתתף באירוע רב משתתפים שארגנה האגודה. אני כמובן עוקב אחר האגודה, ואני שמח על פעולותיה הברוכות בקרב בני נוער ותלמידים. אני מבין שקיבלתם תקציב גם לפעילות המעקב אחר אסטרואידים?

אלברט מניע את ראשו בשלילה "לצערינו לא קיבלנו את התקציב! "
פרופ' יובל נאמן מופתע: "אני הייתי בטוח שאתם תזכו בזה …. למי הם נתנו את זה ?
" למצפה רמון, אני אומר, לקחו לנו את כבשת הרש!

אני מוסיף ומספר לו על כיתות בתי ספר שנרשמו כבר למשמר מאגמ"א (מעקב אחר גופים מאיימי ארץ) על תלמידים שעושים תצפיות אל תוך הלילה, על צילומי אסטרואידים בדרגות בהירות 16, 17, ואף יותר שנעשים אצלנו במצפה בגבעתיים ועל ההרצאות שניתנו בנושא. ואלברט מוסיף, כגזבר: היו לנו גם הוצאות רבות, קנינו גם פוקוסר מיוחד עבור המעקב הזה , ואנו כידוע אגודה לא עשירה שלא מקבלת תמיכה מאף גוף !

ומה דעתך על פעילות האגודה, החוברת, האם אתה מקבל אותה, מעיין בה?
אני עוקב אחר פעילות האגודה ומרוצה מפעילותה. לגבי החוברת, אני מקבל אותה ונהנה מאד לקרא את המאמרים והכתבות המופיעים בה, אם כי אני חייב להגיד שהיה שם מאמר אחד שפורסם ללא בדיקה שהייתה הכרחית במקרה זה; תיאוריה המתיימרת להיות תיאוריה חדשה על הייקום. (היקום הפשוט: כרך 26, גיליון 3-4, הערת מערכת), אסור לכתוב מאמר כזה ללא בדיקה של גוף מדעי.
אלברט מביט בי ושנינו מחייכים. אני לא מתאפק, ואומר: את המאמר הזה כתבתי אני.
הסברתי לפרופ' שהמערכת הסכימה לפרסם את המאמר רק לאחר שפורסמה הסתייגות מפורשת וכי במקרה זה קשה היה לתעלם מדברים שנובעים מן התיאוריה וכיום מעלים אותם גם אחרים (מהירות אור משתנה, התפשטות יקום מואצת, ועוד). הודתי לפרופ' נאמן שעל אף דעתו השלילית הוא היפנה אותי לפרופ' מילגרום במכון ויצמן.

וכך ישבנו שם שלושתנו: פרופ' נאמן, אלברט, ואני, בעוז רוחינו יוצרים יקומים ובאחת, מוחקים אותם. טסים לקצה הייקום ובודקים עד לאן ניוטון מוכח, שוקלים גלקסיות בכיף ומייד מניחים להן, מתפעלים מזיכרונו הפנומנלי של פרופ' נאמן על אף גילו, והזמן חולף, והשיחה קולחת ומהנה. בחיוכו האופייני מנתח לנו הפרופ' מניין נובע השם אלברט של אלברט כליפא, ואנו מרחפים מאלברט איינשטיין לאלברט בעלה של המלכה ויקטוריה ומאלברט אברהם מייכלזון (מהניסוי הידוע של מייכלזון-מורלי), לאברהם לינקולן, נשיא ארה"ב; ואנו פוחדים להסתכל בשעון, כי במקום שעה

התארכה השיחה לשעה וחצי, אבל, דווקא אז נשמעת נקישה בדלת ואל החדר נכנסת מטילדה המזכירה. כן, היא יודעת את תפקידה, השיחות עם פרופ' נאמן שואפות לא להסתיים. היא מזכירה לו את פגישתו הבאה.

פרופ' יובל נאמן קם, לוחץ את ידינו בחום ואומר שנהנה להיות בחברתינו. הוא לא שוכח לברך את האגודה, וכמובן את יגאל פתאל, ידידו, העומד בראשה, לרגל יובל החמישים. אלברט ואני מודים לו על יחסו לאגודה ועל הזמן שהקדיש לנו , וממש, ממש היה נעים להיות בחברתו. אנו נפרדים גם ממטילדה המזכירה, ורצים לראיון הבא.

ישראל בחלל
ידען ובו ריכוז מאמריו של יהודה סברדרמיש

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~524979570~~~129&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן