סיקור מקיף

צעד נוסף לקראת כבידה קוונטית

הפיזיקאי היקידה מאוניברסיטת טוקיו ועמיתיו פיתחו מודל הדואלי לתורת הכבידה של איינשטיין במרחב דה סיטר שלושה ממדי. זהו צעד משמעותי לקראת מודל שיתאר נאמנה את הטבע, כלומר את הפיזיקה של כבידה קוונטית תחת יקום מתפשט עם קבוע קוסמולגי חיובי

עיקרון ההולוגרפיה מניח שיקום עם כבידה יחסותית מקודד בתורה קונפורמית ללא כבידה בממד אחד פחות. תמונה: ויקיפדיה

בשנות התשעים של המאה הקודמת הצטברו עדויות לכך שקצב התפשטות היקום גדל עם הזמן. למיטב הבנתינו, ההתפשטות המואצת נובעת מאנרגיה הממלאת את המרחב. אנרגיה זו מכונה לעיתים האנרגיה האפלה, אנרגיית הוואקום ולעיתים הקבוע הקוסמולוגי, תלוי בהקשר המדעי. לקבוע הקוסמולוגי חשיבות רבה בהתפתחות היקום וערכו קובע את עקמומיותו. במקביל לפריחה הענפה בקוסמולוגיה, פיזיקאים תאורטיקנים שקדו על בניית תורה המכילה תחת מטרייה אחת את עקרונות מכניקת הקוונטים ויחסות כללית. בעיה זו הצמיחה קשת רחבה של תורות המתיימרות להיות "התורות של הכול", אך לא כולן זכו לפופולאריות שווה. האתגר המדעי לא נופל רק במציאת שילוב קונסיסטנטי בין התורות, אלא בכזה שמתאר את הטבע נאמנה, עם קבוע קוסמולוגי חיובי. דוגמא לתורה כזו מופיעה בתורת המיתרים הנעזרת ב"קומפקטיפיקציה" של ממדים, כלומר בעזרת מזעור ותפירה (סגירה) של ממדים נוספים. הגדלים של הממדים המזעריים מספקים סקאלה טבעית לאנרגיה אפלה הממלאת את היקום הארבעה ממדי שלנו. לצערנו, גם אם היקומים האלה פחות או יותר יציבים, הם מכילים תכונות שאינן ריאליסטיות.  

מהי דואליות AdS\CFT?

לצד הניסיון לבנות תורה המשלבת בין מכניקת הקוונטים לכבידה של איינשטיין, התפתח לו רעיון חדש שראה בשתיים בתור שני צדדים של אותו המטבע. הרעיון המכונה לרוב עיקרון ההולוגרפיה אינו חדש בפיזיקה, אך שילובו בתורות כבידה קוונטיות יחסית מודרני. בעזרת עיקרון זה ניתן להמיר תורות כבידה קוונטיות לתורות קונפורמיות קוונטיות ללא כבידה ביקום עם ממד אחד פחות. הקשר המפתיע, שטרם הוכח במלואו, צמח מכמה כיוונים והעמיק את הבנתנו על חורים שחורים. לדואליות שהתגלתה יתרון אחד ברור וחיסרון ברור עוד יותר. היתרון הוא שתורות כבידה קוונטיות עם אינטראקציות עוצמתיות, כלומר תורות שאין בידנו היכולת לנתח ישירות, מומרות לתורות קוונטיות ללא כבידה עם אינטראקציות חלשות, תורות קלות יחסית לניתוח. החיסרון בדואליות זו מוחבא במינוח המקצועי שלה– פיזיקאים מכנים אותה בתור AdS\CFT correspondence כאשר AdS הוא קיצור למרחב אנטי דה סיטר, כלומר יקום עם עקמומיות שלילית ו-CFT הוא קיצור לתורות שדה קונפורמיות. הפרטים כרגע פחות חשובים, אבל מאחר והדואליות התגלתה רק ביקום עם קבוע קוסמולוגי שלילי היא לא מתארת את הטבע (המכיל קבוע קוסמולוגי חיובי, אם כי יש לציין קטן מאוד). לאורך השנים, תאורטיקנים שברו את הראש במציאת הדואליות הנכונה המקשרת בין תורה כבידתית לקוונטית ביקום עם עקמומיות חיובית (מכונה לרוב dS\CFT correspondence). כעת במאמר שפורסם בכתב העת Physical Review Letters הפיזיקאי היקידה מאוניברסיטת טוקיו ועמיתיו הציעו דואליות לתורת הכבידה של איינשטיין ביקום מתפשט שלושה ממדי עם קבוע קוסמולוגי חיובי. הדואליות של היקידה מצטרפת לרשימה צרה מאוד של דואליות במרחב עם עקמומיות חיובית (שלא מתארות בהכרח את היקום שלנו).

על עיקרון ההולוגרפיה והתהוות הזמן

כדי להבין את ההתפתחות האחרונה אני רוצה לחדד את הדואליות יותר לעומק. לא לחינם היא מכונה עיקרון ההולוגרפיה. הרעיון מניח שניתן לקודד את כל האינפורמציה של יקום ארבע ממדי (נניח) עם כבידה על שפתו, כלומר בממד אחד פחות, בעזרת תורה קוונטית ללא כבידה. לצד אנטרופיית בקנשטיין הוקינג, עיקרון זה הניח את היסודות לענף מדעי יחסית חדש הידוע בתור חישוביות או אינפורמציה קוונטית. למעשה, הרעיון רומז שכבידה (ועל הדרך ממד מרחבי נוסף) היא תופעה לא יסודית במהותה, שהיא תוצאה של הדמיה, או הולוגרפיה, ממש כמו שהולוגרמות מציגות תמונות תלת ממדיות בעזרת מידע המקודד על משטח דו ממדי.

במקום להניח שממד מרחבי נוסף מתהווה על פי עיקרון ההולוגרפיה, הדואליות של היקידה מניחה דווקא שציר הזמן היא תופעה שמתהווה. בכדי להקל בניסיונם של הקוראים לדמיין את התהוות הזמן, היקידה ועמיתיו פירשו זאת בעזרת הופעתה של מכניקת הקוונטים שהזמן בה הוא מרכיב קריטי לקיומה (להזכירכם, משוואת שרדינגר מקשרת בין האנרגיה של המערכת להתפתחותה בזמן). חיבור זה סייע בניסוח הדואליות של היקידה – תורות כבידה קוונטיות במרחב עם עקמומיות חיובית דואליות לתורות קונפורמיות שאינן קוונטיות ושאינן כוללות את ציר הזמן (לכאורה, היקידה מצא רק דוגמא אחת בשלושה ממדים).

במאמרו האחרון, היקידה בחר לתאר את הכבידה של איינשטיין בשלושה ממדים (2 ממדים מרחביים ואחד זמני) מאחר והכלים המתמטיים בשני ממדים עשירים יותר ופשוטים לשימוש. נציין רק שכבידה בשלושה ממדים שונה מכבידה בארבעה ממדים בכמה היבטים, למשל, לא קיימים גלי כבידה לוקאליים בשלושה ממדים. במקום זאת קיימות אדוות הנמצאות בשפת היקום שאינן מתפשטות לתוכו. לא נכנס לעומקם של הפרטים המתמטיים אך ראוי לציין שהיקידה ועמיתיו השתמשו בכלים אנליטיים בכדי לאתר עדויות המקשרות בין שתי התורות. בנוסף, החוקרים הראו שהתורה הדואלית לכבידה היחסותית איננה אוניטרית (כלומר היא אינה שומרת על העיקרון הבסיסי במכניקת הקוונטים שבכל רגע נתון סכום ההסתברות להימצא בכל המצבים האפשריים הוא אחד), ולפיכך הסיקו שהיא איננה קוונטית.

סביר להניח שאנחנו עוד רחוקים מלמצוא דואליות המתארת את הטבע, אך אין ספק שזהו צעד חשוב לקראת המודל הנחשק.

יש לכם שאלה או נושא שתרצו שאכתוב עליו? פנו אליי לכתובת [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

24 תגובות

  1. זה חיקוי לעבודה זוכת פרס שפינוזה 2011, עם מאמר נוסף ב 2016
    https://arxiv.org/pdf/1611.02269.pdf

    אריק ורלינד הוא המקור בפיתוח תיאוריה מבוססת תורת המיתרים – בדיוק כמו זו שמתוארת כאן לא ימין ולא שמאל. זו העתקה נטו.

  2. כמה "דברים כמותיים רציפים" יש בעולם ?
    מאמר מקורי מאת א.עצבר Aetzbar

    יש בעולם 5 "דברים כמותיים רציפים"
    אלה הם האורך, השטח, הנפח, הזמן והאנרגיה.

    האורך , השטח, והנפח, יוצרים את העיסוק הגיאומטרי
    הזמן והאנרגיה יוצרים את העיסוק הפיזיקלי.

    חמשת הדברים הכמותיים הרציפים, הם שיוצרים את המדעים המדויקים , ששמם גיאומטריה ופיזיקה.

    לכמות רציפה יש סימן היכר ברור. כל כמות רציפה שנבחר, יש תמיד כמות רציפה גדולה ממנה , ויש גם כמות רציפה קטנה ממנה.
    דבר כמותי רציף, נמצא תמיד בין אפס כמות לאינסוף כמות.

    כמות זה שם של ידיעה טבעית, הקיימת בכל אדם .

    כל אדם יודע שכמות האורך של מקל המגב, יותר גדולה מכמות האורך של עיפרון. כל אדם יודע שכמות השטח של ריצפת החדר, יותר גדולה מכמות השטח של פני השוחן הנמצא בחדר.

    כל אדם יודע כי כמות הנפח של כדורגל, יותר גדולה מכמות הנפח של כדור טניס. כל אדם גם יודע כי כמות שטח הפנים של כדור טניס, יותר גדולה מכמות שטח הפנים של כדור פינג פונג.

    כמות זה שם של ידיעה טבעית הקיימת בכל אדם, וכל בני האדם משתמשים בידיעה זו ללא שום פקפוק.

    עד כאן הכרנו 3 "דברים כמותיים רציפים " מהתחום הגיאומטרי, והם האורך, השטח, והנפח. אליהם יצטרפו שני דברים כמותיים רציפים מהתחום הפיזיקלי , והם זמן ואנרגיה.

    נתחיל בזמן
    המאזין לפעימות ליבו, מזהה כמות של משהו בין כל שתי פעימות לב.
    למשהו הכמותי הזה נבחר שם של צירוף האותיות ז מ ן.
    השואל …מה זה זמן ? מקבל תשובה פשוטה מאוד

    זמן הוא שם שרירותי נבחר ל "דבר כמותי רציף " ( בקיצור דכ"ר)
    כמו שאורך זה שם שרירותי נבחר ל "דבר כמותי רציף" (בקיצור דכ"ר)
    זמן הוא דבר אחר לגמרי מאורך, אבל שני הדברים האלה הם דכ"רים..

    העיסוק הפיזיקלי התחיל עם הדבר הכמותי רציף ששמו זמן, והוא יימשך עם הדבר הכמותי רציף השני, ששמו אנרגיה.

    המטפס במדרגות יזהה דבר כמותי רציף אחר ,ששמו אנרגיה.

    בפעולת שרירי הרגליים נטפס מדרגה אחת ונתעייף קצת.
    ואם נטפס 10 מדרגות נתעייף יותר,
    ואם נטפס 100 מדרגות נתעייף הרבה יותר.

    לתחושת העייפות יש מובן כמותי, שנתרגם אותה לכמות של אנרגיה.

    עתה כבר ברור שהמדעים המדויקים נתפסים באופן פשוט ביותר, וזאת
    בעזרת הידיעה הטבעית של כמות הטבועה באדם .

    הגיאומטריה עוסקת בדכ"רים אורך, שטח, ונפח.
    ואילו הפיזיקה עוסקת בדכ"רים זמן ואנרגיה,

    מסקנה: אין הבדל עקרוני בין הגיאומטריה לפיזיקה, והשיטה של חקירת הגיאומטריה, יכולה להתאים לחקירת הפיזיקה.
    ואם ברור ומובן שבגיאומטריה יש צורות גיאומטריות ,כך אפשר לייחס לפיזיקה צורות פיזיקליות. הגיאומטריה דומה לפיזיקה , כיוון שהן בנויות מדברים כמותיים רציפים הקיימים בעולם.

    אורך, שטח, ונפח בגיאומטריה, זמן ואנרגיה בפיזיקה.

    האדם זיהה כי כי "דבר כמותי רציף" הוא דבר חשוב מאוד,
    ואותו אדם ידע כי יש לו ידיעה טבעית של כמות.

    לכן, אין להתפלא על כך, שהאדם המציא "שפה של כמויות" המתאימה במיוחד עבור המדעים המדויקים.

    מדובר על שפת המספרים, שבה כל מספר מייצג כמות ערטילאית.
    שפת הכמויות נוצרה בהתחלה כצורך של החיים המעשיים המחייב לספור, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, וכן הלאה.
    בשלב הבא התפתחה שפת הכמויות, והיא הצליחה להציג ברמת דיוק טובה, גם כמויות רציפות של אורך, שטח, נפח, זמן ואנרגיה.

    שפה זו מכונה מתמטיקה, והשם העברי המתאים לה הוא כמתנות.

    עתה יש במדע יצירה משולשת הכוללת גיאומטריה, פיזיקה, מתמטיקה.

    נשאר רק להוסיף, כי לזמן ולאנרגיה, יש פן פסיבי ופן אקטיבי.
    הפן האקטיבי של הזמן הוא זה המוכר לכולנו, והוא קיים רק בתודעת האדם. ( הוא לא קיים במציאות הפיזיקלית)
    הפן הפסיבי של הזמן קיים ממש במציאות הפיזיקלית, והוא ממלא את המרחב האינסופי. הזמן הפסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא התווך
    שבו נע האור. הכוכבים נעים בתוך הזמן הפסיבי והוא לא מפריע לתנועתם.

    גם לאנרגיה יש פן פסיבי ופן אקטיבי.
    לפן האקטיבי של האנרגיה יש צורות רבות, המקיימות חוק שימור כמותי.
    לפן הפסיבי של האנרגיה יש פן יחיד, והוא לא משתתף בחוק השימור.
    הפן הפסיבי של אנרגיה מופיע כאשר שמים אבן על קפיץ המונח על פני האדמה, והקפיץ מתכווץ קצת.

    צירוף כמויות של אנרגיה פסיבית וזמן פסיבי, יוצר את החומר.
    החומר אינו דבר כמותי, והוא בגדר של צורה פיזיקלית .
    זהב, חנקן, מימן, הם צורות פיזיקליות.
    החומר אינו מושג כמותי ואין לו כוח משיכה כמותי.
    חוק שימור האנרגיה מסביר את תופעת הנפילה החופשית במהירות מתגברת, ואין צורך בכוח משיכה להסבר זה.

    תיאור בסיסי זה מספיק להבנת המדעים המדויקים.
    הרחבה מופיעה בפרסומי א.עצבר בפורום מתמטיקה של תפוז , בידען,
    בדוידסון, ובמאמרים רבים באינטרנט ב 20 השנים האחרונות.
    בקרוב יופיע הספר של א.עצבר המסכם 30 שנות מחקר עצמאי חופשי.
    גולת הכותרת של המחקר הוא ניסוי ההיקפן.

    א.עצבר
    7/2022

  3. עצבר ממשיך לעשות צחוק מעצמו בפני כל הפורום בהפגנות הבורות והטיפשות הרגילות שלו.

    חוק שימור האנרגיה? דה? הרי אילו כמות האנרגיה האצורה באבן הנופלת בדוגמה השטותית שלו זהה לכמות האנרגיה הדרושה כדי לרסק את גזע העץ, מה קורה על הירח שם האנרגיה הדרושה להעלות את האבן נמוכה בהרבה מאשר על הארץ. האם צריך פחות אנרגיה לרסק את העץ על הירח? שלא לדבר על החלל שבו אין כבידה בכלל ואין צורך באנרגיה כדי להעלות את האבן לכול מרחק שהוא..

    זה בסדר, עצבר לא יענה אף פעם לטיעון זה או לכל טיעון שהוא אלא ימשיך עם ההזיות המגלומניות שלו על ההשוואה בינו לגלילאו..

  4. שאלה קטנה של גליליאו יכלה למנוע את הופעת כוח המשיכה הניוטוני.

    גליליאו גלילי עסק בתופעת הנפילה החופשית, והוא קבע כי כל הגופים שישוחררו ברגע מסוים יפלו באותה מהירות מתגברת, וגוף לא ישיג גוף .
    אבל הם גם יכלו ליפול במהירות קבועה מסוימת, וגוף לא היה משיג גוף.

    מדוע מופיעה במציאות מהירות מתגברת של נפילה חופשית, ולא קבועה.
    למרבה הפלא גלילי לא שאל את השאלה הזו, ואם הוא היה שואל אותה, אין ספק שהוא היה מגלה חוק טבע פיזיקלי – חוק שימור האנרגיה.

    גלילי ידע שהניסוי המעשי הוא הפוסק האחרון במדע, והוא היה לוקח אבן גדולה ועולה אתה לאט במדרגות אל קומה 3 במגדל של פיזה.
    שם הוא היה משחרר את האבן וזו הייתה נופלה במהירות מתגברת, ומרסקת גזע עץ יבש שהיה מונח על פני האדמה.

    מעניין גלילי היה אומר לעצמו , עליתי עם האבן לקומה 3 במגדל וחשתי כמות של עייפות. אם הייתי צריך לרסק את גזע העץ הזה עם מכות גרזן, הייתי חש כמות של עייפות,
    אולי כמויות העייפות האלה הם שוות ? חלפה בראשו מחשבה…..

    וכאן גלילי לא התעצל, הוא ירד למטה אל פני האדמה, הרים את האבן שריסקה את גזע העץ, ועלה אתה אל קומה 7 במגדל פיזה.
    בטיפוס זה אל קומה 7, חש גלילי כמות יותר גדולה של עייפות.
    עכשיו הוא שחרר את האבן, והיא נפלה למטה במהירות מתגברת, וריסקה גזע עץ יבש גדול יותר שהיה על פני האדמה.
    מעניין אמר גלילי לעצמו, אם הייתי צריך לרסק את גזע העץ הזה עם מכות גרזן, הייתי מתעייף הרבה יותר, מאשר בניסוי הקודם.

    וכאן גלילי היה מתרגש ואומר: אני מבין מדוע האבן נופלת במהירות מתגברת, ולא במהירות קבועה מסוימת
    הנפילה במהירות מתגברת נועדה להשיג שוויון בכמויות העייפות של העלאת אבן לגובה מסוים, לבין כמויות העייפות של ריסוק גזעי עצים , שהאבן הנופלת פוגעת בהם.

    בכך גלילי היה מגלה את חוק שימור האנרגיה .
    אנרגית הגובה של אבן, מתחלפת באנרגיה מכנית של פגיעתה באדמה.

    חוק שימור האנרגיה נתגלה למעלה מ 100 שנים אחרי גלילי, אבל היה מתאים מאוד לגלילאו – עורך הניסויים – לגלות את חוק שימור האנרגיה.
    ניוטון גם עסק בתופעה של נפילה חופשית, אבל באופן תיאורטי.
    הוא ראה שתפוח נופל למטה במהירות מתגברת, והוא קבע שיש כוח מסתורי הבוקע מכדור הארץ, ותפקידו להפיל למטה במהירות מתגברת, כל גוף שמרפים ממנו ( תפוז, גרגיר אורז, אבן גדולה, אבטיח ….וכן הלאה )

    אם אכן קיים כוח כזה, אז חוק שימור האנרגיה לא קיים.
    היות וחוק שימור האנרגיה אכן קיים, אז כוח המשיכה של ניוטון לא קיים.
    ואם כוח המשיכה לא קיים, צריך לכתוב מחדש את ההיסטוריה של המדע .

    אם גלילאו היה מגלה את חוק שימור האנרגיה, ניוטון לא היה מציג לעולם את רעיון כוח המשיכה של החומר, ומדע הפיזיקה היה מתקדם ישירות, מגלילי אל עצבר .

  5. שאלה קטנה של גליליאו יכלה למנוע את הופעת כוח המשיכה הניוטוני.

    גליליאו גלילי עסק בתופעת הנפילה החופשית, והוא קבע כי כל הגופים
    שישוחררו ברגע מסוים יפלו באותה מהירות מתגברת, וגוף לא ישיג גוף .

    אם גלילי היה שואל – מדוע מהירות מתגברת ולא מהירות קבועה ? הוא היה מגלה את חוק שימור האנרגיה,
    כדי לגלות את חוק שימור האנרגיה גלילי היה לוקח אבן גדולה, עולה לקומה 3 במגדל פיזה, ומשחרר את האבן. נפילתה במהירות מתגברת הייתה מרסקת גזע עץ יבש שהיה מונח על פני האדמה.

    מעניין הוא היה אומר, עליתי במדרגות לקומה 3 במגדל והתעייפתי.
    אם הייתי צריך לרסק את גזע העת עם מכות גרזן, הייתי מתעייף.
    עכשיו אני מבין מדוע האבן נופלת במהירות מתגברת.
    הנפילה במהירות מתגברת נועדה להשיג שוויון בכמויות העייפות, של העלאת אבן לקומה 3 , ולריסוק גזע עץ.

    אם הייתי עולה עם אותה אבן לקומה 7 הייתי מתעייף הרבה יותר, אבל מכת פגיעתה באדמה היית יכולה לרסק גזע עץ גדול המונח על פני האדמה, וגזע עץ זה היה דורש ממני כמות עייפות גדולה לריסוקו.

    כאן גלילי גילה את חוק שימור האנרגיה .
    אנרגית הגובה של אבן, מתחלפת באנרגיה מכנית של פגיעתה באדמה.

    ניוטון שלא הכיר את חוק שימור האנרגיה, המציא כוח מסתורי הבוקע
    מכדור הארץ, והעיסוק שלו הוא להפיל אבנים במהירות מתגברת.
    אם אכן קיים כוח כזה, אז חוק שימור האנרגיה לא קיים.

    היות וחוק שימור האנרגיה אכן קיים, אז כוח המשיכה של ניוטון לא קיים.
    ואם כוח המשיכה לא קיים, צריך לכתוב מחדש את ההיסטוריה של המדע .

  6. גיא תקשיב טוב, עצבר לא צוחק על אף אחד , הוא ממש רציני.
    אולי זה נשמע מוזר " פיזיקה חדשה עם סוג זמן חדש" אבל עצבר עומד מאחורי כל מלה שלו, ועוד מעט יצא הספר שלו לאור..

    בפיזיקה החדשה אין כוח משיכה לחומר , והחומר אינו מושג כמותי.
    בפיזיקה החדשה החומר הוא צורה פיזיקלית , זהב, פחמן, חנקן, מימן, וכו'
    הם צורות פיזיקליות הבנויות מצירופי כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.

    הפיזיקה החדשה תהיה המשך ישיר מגלילי , (שאמור לגלות את חוק שימור האנרגיה בניסוי של נפילה חופשית ) והיא תדלג על ניוטון ואיינשטיין.

  7. לא מבין מה אתם רוצים מכותב המאמר
    תתחילו ב " תודה נועם " על זה שמישהו שמבין לעומק את המתימטיקה שמרכיבה את כל מה שאנחנו חושבים שמבינים מהסיפורים – מנסה להסביר לנו איכשהו .
    אם הבנתם גם שברי רעיונות – זה מרגש .מי לא מבין מה זה להחליף את השמטת הכבידה בהשמטת הזמן מהמודל ? זה בעברית .
    ולסיום – כמובן שגם אני לא הבנתי לעומק . מה עושים ? אומרים תודה ומבקשים הסבר לא מנאצים .

    אה וקיבלנו בחינם את ההוא מהמטריקס , נו אלוהים הזה , זה שמנסה לעצבר אתכם ומצליח . הוא צוחק עליכם מה לא מובן . הולך בכל הכוח על ה איג נובל .

  8. המצב העלוב של הפיזיקה התיאורטית, נובע מאמונה בקיומו של חוק שימור הכמות של החומר, בדמיון לחוק שימור הכמות של אנרגיה.
    האנרגיה היא דבר כמותי, וחל עליה חוק שימור כמותי.
    האנרגיה יכולה להחליף הופעות, אבל הכמות תמיד נשמרת.

    החומר אינו דבר כמותי, ולכן לא יכול לחול עליו חוק שימור כמותי.
    החומר הוא צורה פיזיקלית, ומושג הכמות לא חל על צורה.
    זהב זה שם של צורה פיזיקלית, הבנויה מצירוף כמויות של אנרגיה וזמן פסיבי.
    הצירוף הזה נקרא חומר, אבל הצירוף הזה אינו דבר כמותי.

    ניוטון קבע שהחומר הוא כמותי, וכל הפיזיקאים קיבלו את קביעתו.
    קבלה זו הביאה למצב העלוב של הפיזיקה התיאורטית המקובלת.
    ניוטון גם קבע שלחומר יש כוח משיכה, התואם את כמותו.
    הרבה חומר – הרבה כוח משיכה, מעט חומר -מעט כוח משיכה.

    היום ברור שהמצב העלוב של הפיזיקה התיאורטית, נובע מקבלתה של ההשקפה הניוטונית.
    ההשקפה העצברית מציעה תיקון, בעזרת מושג פיזיקלי חדש ומהפכני, והוא הזמן הפסיבי.
    החומר הוא צורה פיזיקלית, הנוצרת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    זמן פסיבי הוא מושג פיזיקלי חדש ומהפכני.
    זמן פסיבי קיים ממש במציאות , בניגוד לזמן האקטיבי הקיים רק בתודעה של האדם, והוא נעלם ברגע שחושבים עליו.

  9. מאמר זה לא היה בא לעולם, אם ניוטון היה מכיר את חוק שימור האנרגיה שנוסח 100 שנים מאוחר יותר.
    יש תשובה פשוטה לשאלה "מדוע אבן נופלת בתאוצה כאשר מרפים ממנה" בלי להשתמש בכוח משיכה.
    תשובה: האבן נופלת בתאוצה קבועה, כדי לקיים את חוק שימור האנרגיה.
    ברגע זה החומר בעל מסה נעלם מהעולם, ולכן אינו מושג כמותי.
    ברגע זה החומר מתגלה כצורה פיזיקלית, הבנויה מזמן פסיבי ואנרגיה.
    ברגע זה כל החלקיקים שהומצאו נעלמו מהעולם, והחומר נהפך לרציף.
    ברגע זה נולדה פיזיקה חדשה, והיא הפיזיקה העצברית.

  10. אמרו את זה קודם – ותודה לאומרים –
    המאמר לא נגיש ולכן אין לו ערך בשבילי.
    צר לי. באתי ללמוד ולהיפתח כפי שהאתר מאפשר לעשות בשפע ובנדיבות. אבל סתמת. חבל.

  11. לא הבנתי כלום מהכתבה הזו.
    אולי תעשו גם כמה כתבות למצביעי ביבי?

  12. הבנתי.
    יש את זה ביותר פשוט?
    כאילו כזה , כבר אין מיתרים, אין חומר, יש צורה, אין כמויות, יש הרבה מושגים, אין הבנה, יש פלצנות.
    מתנצל מראש.

  13. המחקר הפיזיקלי התחיל בטעות עם השאלה אם החומר רציף, או בדיד.
    האם טבעת זהב ניתנת לחלוקה לחלקים קטנים יותר ויותר, או שיש גבול לחלוקה .
    אם המחקר הפיזיקלי היה מתחיל נכון, הוא היה מנסה לענות על השאלה
    "מה זה חומר" , ואז הוא היה מגיע לתשובה …חומר זה צורה פיזיקלית.

    הדמיון בין צורה גיאומטרית לצורה פיזיקלית ,יוצג כך.
    אם צורה גיאומטרית נובעת מצירוף כמויות של אורך קו סגור, המכיל כמות של שטח, אז צורה פיזיקלית נובעת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    שני המדעים המדויקים, גיאומטריה ופיזיקה, דומים זה לזה,
    בגיאומטריה יש צורות גיאומטריות כמו משולש, ריבוע, מלבן , מעגל
    ובפיזיקה יש צורות פיזיקליות כמו זהב, פחמן, חנקן, ומימן.

    אנרגיה הוא מושג פיזיקלי ידוע ומקובל,
    וזמן פסיבי הוא מושג פיזיקלי חדשני, שיש לקבלו.
    שני המושגים האלה הם רציפים, ומהם נובע חומר רציף, הניתן לחלוקה אינסופית.

  14. הפלספנות הזו – היא סוג של אוננות – אינה מביאה תועלת מלבד למתפלסף. יש כנראה הרבה יותר מידי תקציבי מחקר לפיזיקאים שאינם יודעים לחקור באמת, וממציאים תיאוריות שאינן ניתנות להסבר, ואינן ניתנות להבנה… אפשר להתנחם בעובדה שבעוד X שנים אף אחד לא יזכור שפעם פרסמו שטויות עם הבעת פנים נפוחה מחשיבות……

  15. הטעויות בחקר המדעים המדויקים, גיאומטריה ופיזיקה.

    בגיאומטריה שתי טעויות.
    הטעות הראשונה אומרת שפאי קבוע בכל המעגלים, כאשר הוא משתנה בין 3.1416 ל 3.164
    הטעות השנייה אומרת, שאפשר לתאר קו על ידי אוסף של נקודות.
    לקו יש שני נתונים, אורך ממשי וצורה , ולאוסף של נקודות אין אורך ממשי , וכמובן אין צורה.

    בפיזיקה שתי טעויות ושתיהן נובעות מקבלת תפיסת ניוטון לגבי החומר.
    תפיסה זו אומרת שהחומר הוא מושג כמותי , ובעל כוח משיכה כמותי.
    כלומר… הרבה חומר – הרבה כוח משיכה, מעט חומר – מעט כוח משיכה.

    אבל החומר אינו מושג כמותי, ואין לו כוח משיכה.
    את החומר יש לתפוס כצורה פיזיקלית, הדומה לצורה גיאומטרית.
    צורה אינה מושג כמותי, ואי אפשר לדבר על צורה גדולה או קטנה.

    הדמיון בין צורה גיאומטרית לצורה פיזיקלית ,יוצג כך.
    אם צורה גיאומטרית נובעת מצירוף כמויות של אורך קו סגור, המכיל כמות של שטח, אז צורה פיזיקלית נובעת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    שני המדעים המדויקים, גיאומטריה ופיזיקה, דומים זה לזה,
    בגיאומטריה יש צורות גיאומטריות כמו משולש, ריבוע, מלבן , מעגל
    ובפיזיקה יש צורות פיזיקליות כמו זהב, פחמן, חנקן, ומימן.

    אנרגיה הוא מושג פיזיקלי ידוע ומקובל,
    וזמן פסיבי הוא מושג פיזיקלי חדשני, שיש לקבלו.
    שני המושגים האלה הם רציפים, ומהם נובע חומר רציף
    הגיע הזמן לזנוח את החומר הכמותי בעל כוח המשיכה, ולזנוח את תפיסתו החלקיקית , ולעבור לחומר רציף הנתפס כצורה פיזיקלית.

  16. וואלה..
    באמת התיאוריה של היקידה מצליחה להוות את תורת התורות. מה שלא צלחו אחרים הוא הצליח עם התיאוריה שלו.
    תיאוריית העל מיתר מאבדת מחינה ואני איבדתי כיוון לגמרי מהכתבה….
    ההסברים על ההסברים גרמו לי לרוץ.לקבוע תור לפסיכולוג תחת הכותרת-
    תסכול!!
    אי אפשר את זה ביותר פשוט להדיוטות שמאד רוצים לצרוך ידע…
    אחר ככלות הכל האיי קיו הממוצע לא עובר את ה110…
    נו… צריך להתחשב גם בנתון הזה כשמסבירים. זה לא הוגן שרק מי שמתמצא בפיסיקה יהיה מסוגל להינות מהתגליות החדשות והתיאוריות העסיסיות…
    בינתיים החתול של שרדינגר ברח לי …
    שמישהו יקריס אותו!!!!🤣🤣

  17. נועם,
    אתה כותב למומחים לתחום וזה לא הפורום.
    אף על פי שאני מבין בזה משהו או שניים בתור פיזיקאי ואני מכיר את רוב המושגים שאתה מזכיר. אין לי מושג מה אתה מנסה להסביר ואני לא מוכן להתאמץ עד כדי כך כדי לנסות, בכל זאת זה אתר מדע פופולרי ולא עיתון מדעי, אנשים קוראים פה בשביל הכיף. אתה צריך לפשט את ההסבר כדי שיהיה קריא גם לאדם הסביר שקורא את האתר הזה, תוסיף רפרנס למאמר למי שרוצה. אני מניח שזה עבר את העורך כי אין פה ממש עריכה או שגם לו לא היה מושג מה הוא קורא והרים ידיים.
    בכל מקרה, כלל האצבע שלי הוא שככה ככל הנראה לא הייתה מסביר את זה לסבתא.

  18. וואו נועם זו הייתה כתבה קשוחה מידי במושגים, למי שלא בלופ.

  19. המאמר של היקידה ושות׳ מאד, מאד תיאורטי תוצר של תורת המיתרים שבעצמה נמצאת בעיצומו של תהליך גסיסה איטי. לעניות דעתי הקטנה, מיניפולציות מתמטיות לא יביאו אותנו להבנה מעמיקה כמו אמצעי תצפית חדשים (ע״ע גלי כבידה וכן JWST)

  20. אין במציאות כוח משיכה לחומר, והחומר אינו מושג כמותי.
    על פי ניוטון הרבה חומר – הרבה כוח משיכה,
    אבל החומר אינו מושג כמותי, ואי אפשר להחיל עליו את המושגים הרבה או קצת.
    החומר הוא צורה פיזיקלית, הבנויה מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    זמן פסיבי הוא המושג הפיזיקלי הכמותי החדש, והוא ישנה לחלוטין את פני הפיזיקה.
    פחמן, זהב, חנקן, נחושת, הם צורות פיזיקליות.

    זמן פסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא ממלא את המרחב האינסופי.
    זמן פסיבי הוא התווך הנח המעביר את אורהשמש.

    http://img2.timg.co.il/forums/3/c8659042-cdd9-4060-b7fd-a3872d542a4b.pdf

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן