סיקור מקיף

דובדבן לפני הזמן

פריחת עצי הדובדבן הרבים צבעה את ניו יורק בגווני ורוד ולבן מרהיבים, שקשה להפריז ביופיים. עם זאת, עליית הטמפרטורות בשנים האחרונות גורמת לפריחה להקדים יותר ויותר, עד כי נשקפת סכנה להמשך קיומם של העצים

ד"ר נטע ליפקין, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

כבר שנה שלמה שאני מתגוררת בניו יורק, ובזמן הזה הרגשתי, אולי לראשונה בחיי, את המשמעות של עונות השנה. חוויתי את הקיץ, שלרוב מתאפיין בחום ובלחות לצד לא מעט ימים גשומים (ואפילו סופות והצפות, כמו אלה שהעיר חוותה באוגוסט האחרון), ושלאורכו העיר מכוסה כולה בעלווה ירוקה וססגונית. את הסתיו, על צבעי השלכת החזקים שלו, והצינה שמתגברת ומשנה את הנוף. ואת החורף הארוך, נטול העלווה, שטוף הרוחות, הקפוא והמושלג לפרקים. כעת, אין שמחה גדולה יותר מלראות את העולם מתעורר שוב לחיים עם בוא האביב.

הראשונים לבשר את בוא האביב בעיר ניו יורק הם עצי הדובדבן, על פריחתם המרהיבה והקצרה. קשה להמעיט ביופייה של הפריחה הזו. כהנגדה מושלמת לצבעי האפור ששלטו בנוף במהלך חודשי החורף, הדובדבן מניץ ומפיץ את שִפעת צבעיו הוורודים והלבנים. הפרחים פורחים לפני שהעצים מעלים עלווה, וכך אפשר להתפעם ממלוא הדרו של העץ. זהו "פיצוץ צבע" שאין כמוהו לבשר על בוא האביב.

עצי הדובדבן הראשונים הגיעו לניו יורק ב-1912, כשממשלת יפן העניקה לעיר במתנה 2,000 מהם. לפי מחלקת הפארקים, אפשר למצוא בפארקים העירוניים של ניו יורק 6,700 עצי דובדבן, ויותר מ-34 אלף נוספים פזורים ברחבי העיר – כשהריכוז הגבוה ביותר נמצא בקווינס, שכוללת יותר מ-15 אלף מהם. למעשה, עצי הדובדבן מייצגים כ5 אחוז מכלל עצי הרחוב בעיר ניו יורק.

עצי הדובדבן הראשונים הגיעו לניו יורק ב-1912, כשממשלת יפן העניקה לעיר במתנה 2,000 מהם. צילום: ד"ר נטע ליפמן
עצי הדובדבן הראשונים הגיעו לניו יורק ב-1912, כשממשלת יפן העניקה לעיר במתנה 2,000 מהם. צילום: ד"ר נטע ליפמן

קיימים יותר מ-100 זנים של עצי דובדבן נוי, כששלושת הנפוצים ביותר בפארקי ניו יורק הם האוקאמה (Okame), שהם בדרך כלל הראשונים לפרוח, סביב השבועיים האחרונים של מרץ, היושינו (Yoshino), שפורחים מעט אחריהם, והקוונזן (Kwanzan), שמתחילים לפרוח באפריל.

פריחה שמזכירה מקל הוקי

עם זאת, לא הכול ורוד בפריחת הדובדבן. בשנים האחרונות נרשמת מגמה מדאיגה של הקדמה במועדי שיא הפריחה של העצים. כך לדוגמה, ב-2021, מועד שיא פריחת הדובדבן באזור קיוטו שביפן היה המוקדם ביותר מזה 1,200 שנה, ותאריך הפריחה הממוצע הוקדם מ-17 באפריל ב-1850 לסביב 5 באפריל כיום. הקדמה זו קשורה באופן הדוק לעלייה בטמפרטורות: מאז 1850, הטמפרטורה הממוצעת בקיוטו עלתה בכ-3 מעלות צלזיוס. התופעה לא מוגבלת ליפן, ולפי מחקרים, ב-30 השנה האחרונות נרשמת מגמה דומה של הקדמת הפריחה גם בוושינגטון הבירה שבארה"ב.

השינוי במועדי הפריחה לא מאפיין רק את הדובדבנים, וצמחים רבים פורחים כיום אפילו חודש מוקדם יותר מבעבר. פריחה מוקדמת היא לא רק סממן מטריד להתחממות הכדור ולמשבר האקלים – היא גם מנבאת רעות לעצים עצמם, בשל החשש לחוסר התאמה בין זמני הפריחה ובין תקופות הפעילות של המאביקים שניזונים מהם. כך לדוגמה, דבורים מהוות את המאביק הראשי של עצי הדובדבן – ואם הם יפרחו בשלב מוקדם מדי, שבו אין מספיק דבורים פעילות, פירוש הדבר הוא האבקה לקויה לעצים, ולכן פגיעה בשגשוגם בעתיד. מעבר לכך, כדי לפרוח כראוי, עצי הדובדבן הרגישים זקוקים לחודש שלם של מזג אוויר קריר (מתחת ל-5 מעלות צלזיוס), ולכן עליית הטמפרטורות עלולה לפגוע בפריחתם.

מגמת הפריחה המוקדמת של עצי הדובדבן מזכירה בצורתה את מגמת עליית הטמפרטורה העולמית עקב משבר האקלים. פרופ' מייקל מאן, מומחה אקלים מאוניברסיטת פנסילבניה, כינה את המגמה הזו בשם "מקל ההוקי": לדבריו, הטמפרטורות בכדור הארץ היו יציבות ב-2,000 השנה האחרונות – אך ב-200 השנה שחלפו מאז תחילתה של המהפכה התעשייתית, אפשר לראות זינוק תלול בעליית הטמפרטורות (שמזכיר את צורתו של מקל הוקי), ובמקביל זינוק בתאריכי פריחת הדובדבן.

מגמת הפריחה המוקדמת של עצי הדובדבן מזכירה בצורתה את מגמת עליית הטמפרטורה העולמית עקב משבר האקלים. צילום: ד"ר נטע ליפמן
מגמת הפריחה המוקדמת של עצי הדובדבן מזכירה בצורתה את מגמת עליית הטמפרטורה העולמית עקב משבר האקלים. צילום: ד"ר נטע ליפמן

כך, במובנים רבים, שיא פריחת הדובדבן הוא גם בעל ערך רב לחקר משבר האקלים, בגלל אורכו והרגישות החזקה של הפריחה לטמפרטורות האביב.

גורם נוסף שמשפיע על הקדמת פריחת הדובדבן הוא השפעה מוגברת של תופעת אי החום העירוני, שבמסגרתה חם הרבה יותר בתוך הערים מאשר מחוץ להן. תופעה זו החמירה במאות האחרונות עקב העיור המוגבר של הסביבה.

פריחת הדובדבן כסימן אזהרה

לאחרונה פרסם צוות מדעני האקלים של האו"ם דו"ח מקיף שלפיו קצב הפיתוח הטכנולוגי וצעדי המדיניות שנועדו להתמודד עם משבר האקלים לא הצליחו עד כה לשנות את מגמת הגידול בפליטות גזי החממה. עובדה זו מטרידה לכשעצמה, אך פירושה בין היתר הוא שאנחנו צפויים להיות חשופים ופגיעים יותר לסיכונים הגדולים שמשבר האקלים מציב בפני העולם. אם לא נפעל בהקדם, וננקוט בצעדים רב-ממשלתיים גלובליים להפחתת פליטות ושינוי הרגלי צריכה, אנחנו צפויים לעמוד בפני קטסטרופה אקלימית.

בדו"ח האו"ם סוקרו סכנות רבות, אך לא נמצאו בו אזכורים לפריחת הדובדבן. אולי מדובר בנישה קטנה, אבל היא מהווה סימן אזהרה שחובה עלינו לשים אליו לב. מעבר לכך, בעולם האינטנסיבי שבו כולנו חיים יש גם חשיבות גדולה להנאה מהטבע ומהפריחה, למגוון הביולוגי ולטבע העירוני. השנה, עצי דובדבן פורחים ומשגשגים מילאו את ניו יורק כולה כבר בימים הראשונים של חודש אפריל. יש לקוות שמגמת ההתחממות וההקדמה תיעצר שם, כך שנזכה ליהנות מהפריחה המרהיבה גם בעתיד.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן