לפני 13 שנים יצר מייק וינקלמן איור ממוחשב של אחד מקרובי משפחתו ופרסם אותו ברשת. למחרת היום, הוא העלה איור נוסף. ביום המחרת – עוד אחד. וכן הלאה וכן הלאה, עד שבחודש האחרון הוא קיבל עבור כל הציורים 69 מיליון דולרים.
כן, אני יודע. טוויסט רציני בסיפור.
וינקלמן, הידוע בשם העט “ביפל”, אסף את כל הציורים, מזער אותם ויצר מהם פסיפס המכונה “כל הימים: 5,000 הימים הראשונים”. הוא יצר מטבע דיגיטלי (נסביר בהמשך) שמייצג את הבעלות על היצירה – כלומר, מי שהמטבע ברשותו, נחשב לבעליה הגאה של התמונה. הוא הציע את היצירה – זכרו, דיגיטלית בלבד, ללא שום חפץ פיזי המקושר אליה – במכירה פומבית. המחיר התחיל במאה דולרים, ובמשך שבועיים עלה אט-אט, עד שבדקות האחרונות זינק ביותר ממיליון דולרים בכל הצעה. הזוכה המאושר שילם, בסופו של דבר, 69 מיליון דולרים על… קוד. קוד דיגיטלי. לא אלגוריתם, לא בינה מלאכותית מתוחכמת, אלא רק פיסת קוד שמייצגת בעלות על יצירה דיגיטלית.
ביפל / וינקלמן לא האמין למזלו הטוב, והוא לא היה היחיד. בערך עשרה ימים אחרי שמנהל הבנק של ביפל פתח בקבוק שמפניה, נרשמה מכירה נוספת של יצירה דיגיטלית: ג’ק דורסי, מנכ”ל טוויטר, מכר את הציוץ הראשון שלו אי-פעם ב- 2.9 מיליון דולרים[i]. האומנית המפורסמת Grimes מכרה סרטון וידאו באורך חמישים שניות ב- 390,000 דולרים. אתם יכולים לצפות בסרטון בקישור שבסוף המאמר. הוא אפילו כולל מוזיקה, מה שבוודאי הזניק את הערך שלו[ii]. וכמובן, לא נשכח את Nyan Cat – קובץ גיף זעיר המציג חתול שמשפריץ קשת מענן מישבנו – שהבעלות עליו נרכשה בפברואר 2021 עבור 590,000 דולרים[iii].
נבהיר נקודה חשובה: הבעלות על הקבצים הדיגיטליים האלו – התמונה של ביפל, הסרטון של גריימס, הגיף החתולי – אמנם עברה לידיו של אדם כלשהו, אבל כל היצירות הללו עדיין נמצאות ברשת. כל אחד יכול להוריד אותן, לשים אותן כטפט על המסך, או אפילו להדפיס אותן ולרצף את כל קירות הבית בהן, אם הוא באמת רוצה. מי שרכש את הבעלות קיבל רק קוד דיגיטלי שמבהיר שהוא ורק הוא הבעלים של היצירה, אבל מעבר לכך אין לו שום זכויות עליה.
אין פלא שרבים בכל העולם מנסים להבין בימים אלו מה לעזאזל קורה כאן, ומדוע אנשים מוכנים לשלם מיליוני דולרים תמורת מה שנראה כמו שום-דבר-בכלל.
אבל יש היגיון במתרחש, ואפילו הרבה. במאמר הזה אסביר מדוע ואיך נמכרות יצירות דיגיטליות במיליוני דולרים, מה המשמעות עבור עולם האומנות, ולבסוף – אציע למכירה גם יצירה דיגיטלית משלי: תחזית אחת ויחידה שלעולם לא יהיו עוד כמוה.
אומנות יקרה
חפצי אומנות נדירים גרפו מאז ומתמיד סכומים דמיוניים. הציור “נערה בגן” של קלוד מונה נמכר לאחרונה ב- 16 מיליון דולרים. הציור “הצעקה” של אדוורד מונק נמכר לפני שמונה שנים ב- 120 מיליון דולרים. ערכו של “החלום” של פיקסו עומד על 155 מיליון דולרים, וכן הלאה.
אבל למה הם יקרים כל-כך? מדוע מוכנים מיליונרים להוציא הון תועפות כדי לרכוש את הציורים?
אני בטוח שחלק מאותם עשירי-עולם אוהבים אומנות בכל לבם, ושואבים סיפוק עצום מבהייה בציור האחרון של מונה שמוצג בסלון ביתם. אבל זהו אינו הסבר מספק. הרי הם היו יכולים לרכוש העתק של התמונה, או – בהשקעה של כמה אלפי דולרים – לשכור צייר שיחקה את היצירה כמעט אחת-לאחת. יש מבין העשירים כאלו המציגים את הציורים המקוריים כסמל סטטוס – “ראו, אני עשיר מספיק כדי לרכוש יצירה מקורית של מונה!”
אבל גם זו אינה הסיבה היחידה.
האמת הפשוטה היא שאומנות היא עסק רווחי. תיקון קטן: היא אינה רווחית לאומנים, שרובם המכריע מצליחים לכל היותר לסגור את החודש, אלא לאספני האומנות. ערכו של שוק האומנות הגלובלי כיום עולה על טריליון וחצי דולרים – בערך אחוז וחצי מסך כל התוצר הגלובלי השנתי[iv]. למעשה, חברות ייעוץ כמו דלויט מוציאות דו”חות שנתיים הדנים בערכן של יצירות אומנות, מתוך הבנה שמדובר בהשקעה שיכולה לגלגל רווחים עצומים בטווח הארוך.
ערכן של יצירות האומנות רק עולה עם השנים. אותו ציור של מונה ששווה היום 16 מיליון דולרים, עלה רק 310,000 דולרים בשנות השבעים. בארבעים השנים האחרונות הצליחו יצירות האומנות רק לעלות בערכן בקצב גדול יותר מזה של הזהב, ואפילו יותר ממניותיהן של החברות הגדולות בעולם (להוציא אולי את ענקיות הטכנולוגיה החדשות)[v].
משקיעים חכמים יודעים שהם יכולים להניב רווחים אין-קץ מהשקעות בשוק האומנות, ובעיקר ביצירות שכבר מזוהות עם אומנים גדולים. למעשה, כל עוד הם שומרים בזהירות על יצירות האומנות שרכשו, הם אינם יכולים להפסיד את הכסף שהוציאו עליהן. היצירות תמיד יהיו יקרות יותר מכפי שהיו בעת הרכישה, מכיוון שאין ולא יהיו עוד יצירות זהות. פיקסו לעולם לא יוכל לצייר “חלום” נוסף. ואן-גוך לא יחזור מן המתים כדי לסלסל עננים נוספים בשמים זרועי הכוכבים.
כן, אפשר לשכפל את היצירות הללו. אפשר להעתיק אותן. אפשר לתלות פוסטרים שלהן בכל בית, ואנחנו אכן עושים זאת. אבל יש רק “חמניות” מקוריות אחד של ואן-גוך. רק “ילדה בגן” מקורית אחת של מונה. חפצי האומנות האלו דומים לזהב, שחלק גדול מערכו מגיע מכך שלא ניתן לייצר אותו יש-מאין. אבל ערכם יציב אפילו יותר מזה של הזהב, מכיוון שאת המתכת היקרה נוכל אולי עוד לכרות מאסטרואידים או להפיק מהאדמה בדרכים שונות. אבל יצירות מקור? כאלו לעולם לא יהיו עוד.
חפצי האומנות, לפיכך, הם הסחורה היחידה שלעולם לא תרד בערכה. גם בעולם בו כל צרכינו החומריים באים על סיפוקם – מזון, מים, רפואה – עדיין נעריך את היצירות המקוריות הללו ונהיה מוכנים לשלם עליהן אף יותר, מכיוון שאין עוד כאלו בעולם.
ועכשיו שברור מדוע אנשים מוכנים להוציא מיליוני דולרים על יצירות אומנות פיזיות, נשארת עדיין שאלה חשובה: למה הם לא משקיעים באופן דומה גם ביצירות דיגיטליות?
התשובה נוגעת באופיו הייחודי של העולם הדיגיטלי – אופי שהתערער לאחרונה בזכות טכנולוגיות הבלוקצ’יין.
בעיית ההוצאה-הכפולה
מספר חברות ניסו לפתח מערכת של כסף דיגיטלי הרבה לפני שהביטקוין הזניק את הנושא לכותרות. כולן גילו שהן צריכות להתמודד עם אותו אתגר: בעיית ההוצאה-הכפולה. למה הכוונה?
נניח לרגע שיש לי מטבע דיגיטלי ביד. כלומר, במחשב. זוהי פיסת קוד, אחרי הכל, שיכולה להיקרא על-ידי המערכת הנכונה ולסמן שהיא שייכת לאחד רועי צזנה. בהתחלה אני מרוצה מאותו מטבע דיגיטלי, אבל כאשר מגיעים זמנים קשים אני מבין שאני צריך עוד כסף, ומהר.
יש בעיה? אין בעיה: אני אשכפל את המטבע הדיגיטלי היחיד שיש לי – פעולת קופי-פייסט בסיסית (ויסלחו לי כל מדעני המחשב בקהל על ההפשטה). והנה יש לי פתאום שני מטבעות דיגיטליים. וגם אותם אשכפל, כך שיהיו לי ארבעה מטבעות דיגיטליים, וגם אותם אשכפל… עד שיהיו ברשותי טריליון מטבעות דיגיטליים וכל הכלכלה המבוססת על המטבעות הללו תקרוס לתוך עצמה. אי אפשר לקיים מערכת כלכלית כאשר כל אחד יכול להדפיס לעצמו עוד ועוד כסף.
היכולת לשכפל את המטבע הדיגיטלי היא פועל יוצא של שלוש תכונותיו של העולם הדיגיטלי: השכפול נעשה בקלות ומבלי שיעלה כמעט כסף, הוא נעשה באופן מיידי ותוצר כל שכפול זהה במדויק למקור.
כאשר מסתכלים על העניין בדרך זו, ברור מדוע אנשים נמנעו עד עתה מלהשקיע ביצירות דיגיטליות. אין שום טעם לרכוש את קובץ המקור של ציור דיגיטלי, כאשר כל אחד יכול לשכפל את אותו קובץ, וכך אי אפשר יהיה לדעת האם מדובר בקובץ המקורי או לא. למעשה, מדובר בשוק אומנות בו כל אדם יכול לזייף את היצירה המקורית ברמת המהימנות הגבוהה ביותר, כך שאפילו המומחים הגדולים בעולם לא יוכלו לזהות שמדובר בזיוף.
כך היה המצב, לפחות, עד לכניסתה של טכנולוגיית הבלוקצ’יין.
הבלוקצ’יין וה- NFT
מערכות מבוססות-בלוקצ’יין מספקות פתרון לבעיית ההוצאה-הכפולה – גם של מטבעות, וגם של יצירות אומנות דיגיטליות. בהכללה, מדובר במערכות שמפיקות קודים שאינם ניתנים לשכפול מבלי שהניסיון יתגלה באופן מיידי. כל מטבע חדש שמופק נרשם במערכת ונבדק בו-זמנית על-ידי מיליוני מחשבים בכל העולם. שימו לב: לא על-ידי ממשלות שיכולות להחליט לשנות את חוקי הכלכלה הדיגיטלית, אלא על-ידי משתמשים אינספור שמשקיעים את כוחות המחשוב של המערכות שלהם כדי לשמר את הכלכלה הדיגיטלית. ובתמורה לעמלם, הם זוכים מפעם לפעם במטבעות דיגיטליים חדשים המופקים עבורם באופן אוטומטי ואקראי.
אני יודע שאולי הייתם צריכים לקרוא את הפסקה האחרונה כמה פעמים, אז נסכם: אי-אפשר לרמות מערכות מבוססות-בלוקצ’יין, מהרגע שאלו גדלו מספיק ובהנחה שתוכנתו נכון מלכתחילה.
אחת מהמערכות מבוססות-הבלוקצ’יין הגדולות ביותר בעולם כיום מכונה את’ראום, והיא מאפשרת להפיק מטבעות מיוחדים: מטבעות שאינם ניתנים לשכפול. מטבעות אלו מכונים גם NFT – Non-Fungible Tokens. ובעברית, לפי ויקיפדיה – “אסימונים חסרי-תחליף”. אתם לא יכולים להמיר אותם במטבעות אחרים. אתם לא יכולים לחלק אותם למטבעות בעלי ערך נמוך יותר (כמו שאפשר להמיר עשרה שקלים בעשרה מטבעות של שקל אחד). כל אחד מהם הוא ייחודי ועומד בפני עצמו.
כל אומן יכול להעלות קובץ דיגיטלי לרשת המבוססת על את’ראום (או מערכות בלוקצ’יין אחרות), ולקבל NFT – קוד אחד ויחיד – שמייצג את אותו קובץ. ומרגע שעשיתם את זה – זהו. יש רק גרסה אחת בעולם של אותו קובץ עם ה- NFT המקושר אליו. לא יכולה להיות עוד גרסה כזו.
בדרך זו, ה- NFT מאפשרים לנו להגדיר “יצירות מקור” גם בעולם הדיגיטלי. ומהרגע שאי-אפשר להתווכח בנוגע להיות קובץ מסוים “מקור”, אפשר להתחיל לדבר על הערך שאנחנו מייחסים לו.
וכפי שאפשר להבין מהמכירות של ביפל, גריימס ודורסי – הערך יכול להיות גבוה מאד.
ולמה לא, בעצם? הרי לעולם לא ייווצר עוד קובץ כמו “קובץ המקור” של היצירה של ביפל, שנמכר ב- 69 מיליון דולרים. ואפילו אם ביפל יעלה את היצירה בשנית לרשת הבלוקצ’יין וישיג עבורה קוד NFT נוסף, הרי שעדיין תהיה היצירה הזו ‘שנייה’ בלבד. המקור הוא המקור, ואי-אפשר להתווכח עם זה.
המשמעות לעתיד
לכאורה, מדובר ב- ‘סתם’ עוד התפתחות מוזרה בנקודת המפגש שבין הטכנולוגיה לחברה. קצת כמו הביטקוין, לטוב ולרע. וכן, גם כאן כנראה שיש בועה שמאפשרת לכל אחד למכור את התמונה שלו מקיים יחסי מין עם מדפסת תלת-ממד במציאות מדומה בכמה אלפי דולרים, כי – היי, זו תמונת מקור, והיא תהיה שווה מיליוני דולרים יום אחד!
ובכל זאת, נראה לי הגיוני שיהיו גם יצירות שערכן לא יפחת עם השנים, ואפילו יעלה. למשל, סרטון הווידאו שהעמדתי למכירה כ- NFT, ובו אני חוזה את עתיד המגפות (עם מיקרופון מרשים ברקע). לעולם לא אעמיד למכירה את אותה התחזית בשנית. מדובר ביצירת מקור חד-פעמית. מי שירכוש את סרטון התחזית יזכה בבעלות עליו, ובעוד כמה עשרות שנים – כשהתחזית בו תתממש – יוכל להתרברב בכך שחזה את העתיד לבוא עוד ב- 2021. עד כדי כך שהשקיע כמה דולרים כדי להראות עד כמה היה בטוח באותו עתיד.
ואם התחזית לא תתממש? אזי אני מקנה בזאת לבעלי הסרטון את זכות הראשונים לגחך עליי בפומבי. ושלא תטעו: הולך להיות תור ארוך מול דוכן העגבניות הרקובות. אבל לבעל הסרטון אני מבטיח שאגיב במיוחד ללעג שלו. יהיה משעשע בכל מקרה. אם זה מעניין אתכם – הנה הקישור לרכישה.
למה אני מעמיד את התחזית הזו למכירה? קודם כל ומעל הכל, מכיוון שזו הדגמה לקלות השימוש בטכנולוגיה החדשה. כל אחד יכול לפתוח NFT משלו, לכל יצירה (כיום מדובר רק בקבצי מוזיקה, תמונה או סרטונים, או שהייתי מוכר גם קבצי טקסט). תוך שעה-שעתיים של ניסיונות הצלחתי לפתוח ארנק חדש לאת’ראום, להירשם לאתר OpenSea ולהעמיד את התחזית שלי למכירה פומבית. כל ילד יכול לעשות את אותו תהליך. עכשיו שאתם יודעים עליו – גם אתם יכולים.
אה, ואולי – אם אנשים יקנו את התחזית – זה גם יעזור לשלם את המשכנתא. כל תרומה קטנה עוזרת. ואולי זה הזמן לציין שלא קיבלתי אפילו גרוש שחוק אחד על כל הכתיבה שלי אודות נגיף הקורונה ב- 15 החודשים האחרונים. והמשכנתא כבדה, כבדה.
אבל נעזוב לרגע את ההווה העגום. תקנו את התחזית, אל תקנו את התחזית, הכל סבבה (למרות שאם מעניין אתכם לרכוש בעלות על תחזיות אחרות שלי, צרו קשר בפרטי). השאלה הגדולה באמת היא מה יהיה עתיד ה- NFT.
וכאן אני צופה עתיד מבטיח לטכנולוגיה, ויותר חשוב – לאומנים עצמם.
עתיד של בעלות
קודם כל, חשוב להבין שה- NFT אינם רק מטבעות או אסימונים. הם גם ‘חוזים חכמים’ בפני עצמם. כלומר, הם מכילים בתוך עצמם הוראות מסוימות שממולאות באופן אוטומטי עם הרכישה. נאמר, לדוגמה, שבחרתם לרכוש את התחזית שלי במיליון דולרים (קדימה, אתם יודעים שהיא שווה את זה), ואחרי חמש שנים הצלחתם למכור אותה בחמישה מיליון דולרים (אמרתי לכם שכדאי!). אני יכול לכלול ב- NFT של התחזית הוראה מפורשת, שגלויה לכולם, ואומרת שברגע שהתחזית עוברת מיד אחת לאחרת, אני זוכה בתמלוגים מסוימים.
על המשמעות כתבתי בספרי “השולטים בעתיד” כבר לפני חמש שנים, ב- 2016, כשמעטים מאד בעולם שמעו על טכנולוגיות הבלוקצ’יין. תיארתי את הצלחתה העתידית המשוערת של טכנולוגיה מבוססת-בלוקצ’יין שפיתחה חברת סטרטאפ צעירה בשם מיצליה, על שמה של רשת פטריות תת-קרקעית המסוגלת להקיף קילומטרים רבים. הטכנולוגיה הייתה בראשיתה באותם הימים, ועודנה כזו גם היום, אבל כבר אז התנבאתי אודות יכולתה לשנות את העתיד, כדלקמן.
“כאשר אמן מעלה את יצירותיו הדיגיטליות למיצליה, הן מתורגמות לצורה של חוזים שירים חכמים: קובץ השיר עצמו מכיל את התנאים שבמסגרתם הוא פועל. האמן יכול להגדיר/לקבוע שדולר אחר, או מטבע וירטואלי כלשהו, ייגבה מחשבון הבנק של כל מי שמוריד את השיר החכם, או אפילו שומע אותו פעם אחת במחשבו. תמלוגים אלו יעברו אוטומטית לחשבון הבנק של האמן, שאינו חייב להסתמך עוד על חברות המוזיקה או על חנות המוזיקה של אפל. המשתמשים יכולים לחפש את השירים באינטרנט במנוע חיפוש פשוט, או לשתף אותם בינם לבין עצמם באמצעות מנועי שיתוף קבצים מכל הסוגים. בשל רמת ההצפנה הגבוהה של קובץ השיר, כמעט בלתי-אפשרי לנגן אותו מבלי שהחוזה החכם יתממש – והאמן יבוא על גמולו.
אם מיצליה תצליח – ונכון להיום מדובר עדיין ב- “אם” גדול – היא תוכל לבטל תוך שנים מעטות את שליטתה של אפל בשוק המוזיקה. האמנים יבחרו בשירות שמספק להם תמלוגים גדולים יותר, והציבור יבחר בשירות שנתפש באופן ברור כמוסרי יותר, מאחר שהוא מתגמל את האמנים ישירות ולא את אפל המתווכת. עלויות התפעול של מיצליה תהיינה אפסיות, מכיוון שהיא תשתמש בטכנולוגיית הבלוקצ’יין וטכנולוגיות שיתוף קבצים, כך שהמשתמשים ישרתו זה את זה. כל תפקידה של מיצליה יכול להסתכם ביצירת האלגוריתם שימיר את קבצי השירים לקבצים של חוזים חכמים, ובצדם ובצדה תמיכה באמנים המעוניינים להשתמש בשירותיהם.”
קטונתי מלומר אם מיצליה תצליח או לא. אני משתדל מאד שלא לספק תחזיות עבור חברות ספציפיות. מה שכן, אני מאמין ברעיון שמאחורי הטכנולוגיה: ביכולת להפוך יצירות לחוזים חכמים – כלומר, ל- NFT – שיעבירו תמלוגים אוטומטית לאומן בכל פעם שיירכשו, או אולי אפילו בכל פעם שינוגנו.
בעתיד שכזה, לאומנים תהיה שליטה גדולה יותר על יצירותיהם מאי-פעם. הם יוכלו לקבל תמלוגים זעירים באופן אוטומטי בכל פעם שאלו ינוגנו, ועל-ידי כך יעקפו את כל הגופים הגדולים שמפקחים כיום על תחום זכויות היוצרים. ארגונים כמו אקו”ם – “אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו”לים למוסיקה” – יהפכו להיות חסרי-משמעות. לא יהיה בהם צורך יותר. החוזים החכמים יאכפו ויוציאו לפועל את העברת התמלוגים באופן אוטומטי.
ומה לגבי ערכן של היצירות של ביפל ואחרים, שה- NFT עבורם נרכשו לאחרונה תמורת מיליוני דולרים? אני מאמין שהרוכשים ביצעו עסקה חכמה. או לפחות, לא מטורפת כפי שהיא עשויה להיראות במבט ראשון. מכיוון שאין שום דרך לזייף את יצירות המקור האלו, ערכן רק יעלה בעשורים הקרובים.
שימו לב שאני לא ממליץ לכם ללכת לרכוש כל NFT שיוצא לשוק בחודשים הקרובים (מלבד את שלי, כמובן). לא הייתם הולכים וקונים עכשיו ציורים מאומן לא-ידוע, בתקווה שאלו יהיו שווים מיליוני דולרים בעתיד, נכון? השוק יוצף בקרוב ב- NFT מכל סוג שהוא, שיופקו על-ידי ילדים משועממים, בני-נוער שאפתניים ומוזיקאים עניים. מתוך כל מגוון היצירות העצום הזה, רק מעטות מאד יעלו לגדולה. ממש כמו שקורה עם יצירות בעולם הפיזי. ועדיין, אם תהמרו על היצירות הדיגיטליות הנכונות – ומהרגע שיצירה מסוימת נמכרת במיליוני דולרים, היא בוודאות נכונה – תוכלו לצפות לכך שערכן יעלה בקצב דומה לזה של יצירות פיזיות. כלומר, זו תהיה השקעה מוצלחת במיוחד לעתיד.
סיכום
אני יודע שזה היה מאמר ארוך, אבל אני מקווה שהצלחתי להעביר את משמעותם של ה- NFT: מדוע אנשים מוכנים לשלם מיליוני דולרים עבורם, למה הם (כנראה) פועלים בחכמה וכיצד הטכנולוגיה הזו עוד תשפיע על העולם. ועל הדרך, תוך כדי כתיבה, גם למדתי בעצמי איך ליצור NFT, והעמדתי תחזית למכירה. יהיה משעשע אם המכירה באמת תצליח.
הטכנולוגיה שעומדת בבסיס ה- NFT מסמנת עידן חדש, בו הבלוקצ’יין מתחיל סוף-סוף לשרת מטרה פרקטית. בניגוד לביטקוין – שעדיין אינו יכול לתפקד כמטבע גלובלי לפני שהמערכת שמאחוריו תשופץ, תתוקן, ואולי תיבנה מחדש – נראה שה- NFT כבר הבשילו ומסוגלים כעת לפרוח בכוחות עצמם. הם מספקים ערך אמיתי, וימשיכו לעשות זאת בעתיד הנראה-לעין, ואולי גם מעבר לו.
עומד להיות מעניין בעתיד.
[i] https://www.theverge.com/2021/3/22/22344937/jack-dorsey-nft-sold-first-tweet-ethereum-cryptocurrency-twitter
[ii] https://niftygateway.com/itemdetail/primary/0x948b3515d81034a3c16d5393c6c155946c93c103/1
[iii] https://www.businessinsider.com/ethereum-nft-meme-art-nyan-cat-sells-for-300-eth-2021-2
[iv] https://www2.deloitte.com/lu/en/pages/art-finance/articles/art-finance-report.html
[v] https://www.nanalyze.com/2020/04/how-to-make-fine-art-investment/
עוד בנושא באתר הידען:
