סיקור מקיף

עליתה ונפילתה של נסיכת הנילוס

בעשורים האחרונים – אחרי שהגיעה לשיא בעקבות איכלוס אגם ויקטוריה בדג הטורף שלא היה בו קודם לכן, הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים. אוכלוסית הדג שבמשך כ- 70 שנים היווה את עיקר יבול הדייג ועיקר ההכנסה ליושבים סביב האגם הולכת ומדלדלת והדייגים סביב אגם ויקטוריה סובלים

דוכן למכירת דגי נסיכת הנילוס בקמפלה בירת אוגנדה. <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
דוכן למכירת דגי נסיכת הנילוס בקמפלה בירת אוגנדה. איור: depositphotos.com

בכיכר של אחת הערים הגדולות בטנזניה (Mwanza) מואנזה, ששוכנת לחוף אגם וויקטוריה, ניצב פסל גדול, לא של גיבור לאומי או חוקר אירופי אלא של – דג.

יש סיבה טובה לפסל הדג, שכן מקור המחיה החשוב ביותר של תושבי העיר הוא הדייג, ובשבעים השנים האחרונות דייג נסיכת הנילוס, הדג שגרם להתפתחות מיזמים ותעשיות סביב האגם באוגנדה, קניה וטנזניה, שכן נסיכת הנילוס הוא דג גדול, וכדי לשמרו יש צורך בעישון, כאשר את חומר דלק לעישון סיפקו יערות שנכרתו סביב האגם. כדי להכין את הדגים ליצוא הוקמו משחטות ובתי קירור. מיזמים אלה משכו לסביבת האגם מיליוני אנשים כך שבשנות השמונים והתשעים יישבו את סביבת האגם כ- 30 מיליון אנשים. בשנים אלה נידוגו באגם 200,000 טון כל שנה (יותר מאשר באגמים הגדולים בארה"ב וקנדה), והפריחה בדייג הפכה את אחד האזורים העניים במזרח אפריקה לאזור מתפתח ולנסיכה ניתן התואר ״הדג הגואל״ (“the saviour fish” ).

עד כאן מצטירת תמונה חיובית, אלא שמה שהביא אותי להתיחס לנושא היא ידיעה על הידלדלות הדייג לממדים שגורמים לרבים מתושבי סביבת האגם לחזור לתנאי עוני מרוד, רבים עוזבים את האגם ונודדים לערים הגדולות בתקווה למצוא פרנסה (נדידה לערים מהווה תופעה עולמית).

הדג נסיכת הנילוס איכלס אגמים באפריקה אבל עד לפני כשבעים שנים לא היה באגם וויקטוריה, היו באגם מיני דגים רבים ושונים ורוב שלל הדיג היה של דגים קטנים ששימשו לצריכה מקומית וכדי לשווקם בשווקים העירוניים היו מיבשים/משמרים אותם בשמש, (צורת עיבוד שלא מתאימה לנסיכת הנילוס הענק).

נסיכת הנילוס הוא טורף וככזה מאז כניסתו לאגם השמיד חלק נכבד מאוכלוסית הדגים המקורית, עכשייו שאוכלוסית הנסיכה מיתדלדלת אין דגים ממינים אחרים שימלאו את החסר והאוכלוסיה האנושית סביב האגם סובלת.

כל מי שביקר במזרח אפריקה יודע כי הדג היותר נפוץ בשווקים ובמסעדות הוא מי שאנחנו מכירים כנסיכת-הנילוס, ( Lates niloticus) דג טורף מסדרת הדקראים שנפוץ במקווי מים מתוקים באפריקה. בשנות החמישים, למרות התנגדות מדענים אוכלס אגם וויקטוריה בדג נסיכת הנילוס, בכוונה או כתאונה פלשו דגי הנסיכה לאגם, טרפו את אוכלוסיות הדגים המקורית והפכו להיות הדג העיקרי שחי ונידוג באגם.

בעשורים האחרונים הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים. אוכלוסית הדג שבמשך כ- 70 שנים היווה את עיקר יבול הדייג ועיקר ההכנסה ליושבים סביב האגם הולכת ומדלדלת והדייגים סביב אגם ויקטוריה סובלים.

הקשר הישראלי

בעבר הזכרתי את מעורבותו של ישראלי טוב ש״עזר״ לדייגים שחיים סביב אגם וויקטוריה, שמתי את ה״עזר״ במרכאות בגלל הספק האם אמנם היתה במעשיו עזרה. אותו ישראלי ישב ליד האגם בצידו הקנייתי ועסק בגידול דגי נסיכת הנילוס בבריכות בתקופה בה היו אוגנדה וקניה תחת המנדט הבריטי (שנות ה 50), ההתיחסות וההבנה הסביבתית היתה מוגבלת וכך גם ההבנה כי נסיכת הנילוס הוא דג זר לאגם וויקטוריה.

 יש סברות שונות לתהליך איכלוס הנסיכה באגם. יש סיפורים על גלישת דגים מאחת מבריכות הגידול, אבל (על פי שיחה עם בנו של הישראלי ) כנראה שהאיכלוס היה מכוון ונעשה בתמיכת שלטון המנדט הבריטי שחזה את אפשרויות יצוא הדגים למדינות מחוץ לאפריקה, כמו אירופה והמזרח התיכון. בכוונה או בשוגג התוצאה היתה כמעט מיידית – הפולש החדש טרף את מיני הדגים המקומיים ואוכלוסייתו גדלה.

הדייגים המקומיים שהיו רגילים לטפל בדגים קטנים ע"י יבוש נזקקו ללמוד איך לטפל בנסיכה שמגיעה לממדים גדולים בהרבה, טיפול ע"י עישון שגרם לכריתת יערות, או איכסון בבתי-קירור שהקמתם ותיפעולם גורמים לזיהום סביבתי, כלומר טיפול בדג הפולש גרם לפגיעה סביבתית חמורה.

אז מה היה לנו :

איכלוס של אגם ענק בדג טורף שנהג כמו פולש טיפוסי וטרף את אוכלוסית הדגים המקומיים, כריתת יערות סביב האגם כדי לספק עצים לעישון הדגים, פיתוח מיזמי שחיטה ואיכסון שמשכו אלפי עובדים, זיהום מי האגם ע"י התעשיות הנלוות לדייג, זיהום שנתן מכת מוות לשאריות אוכלוסית הדגים המקורית, דייג יתר שהביא להידלדלות אוכלוסיית הנסיכה. אם בעבר היה משקל ממוצע של דג כ- 50 ק"ג הרי שהיום המשקל הממוצע ירד ל  10 ק"ג.

.בעקבות הירידה ביבול הדגים נסגרו מפעלים ותעשיות נלוות, -וכתוצאה מכך רבים מכ- 30 מיליון האנשים שישבו סביב האגם חווים עוני ונודדים לערים בחיפוש אחרי פרנסה.

כך, מתוך כוונה כלכלית חיובית אבל בחוסר התחשבות בנתונים סביבתיים, ״עזרו״ פקידי המנדט הבריטי וישראלי נחמד למין פולש פוגעני ומזיק לזהם את את אחד האגמים הגדולים בעולם.

עוד בנושא באתר הידען:

15 תגובות

  1. נסיכת הנילוס זה דג מזוהם המכיל הרבה מתכות כבדות. אינו מומלץ לאכילה

  2. אשמח לדעת מה הקשר של הישראלי שציינת בקניה לנסיכת הנילוס.
    ככל הידוע הבריטים חשבו על איכלוס האגם בדג זה כבר מתחילת המאה. היו המון התלבטויות בעד ונגד ובסופו של דבר הם אכן עשו זאת בשנות החמישים.
    גם הטילפיה הוכנס בדרך זו.
    "כבוד " זה מגיע בבלעדיות לבריטים .

  3. כתבה לא מאוזנת
    כבר יש שם מקור פרנסה טוב עבור תושבי הסביבה
    מה הבעיה להמשיך להאכיל את הדגים בתערובת ולהמשיך את המפעל האדיר הזה
    זה שהיה שינוי היה ונגמר עכשיו זה מה שיש והם יכולים להתקדם איתו יפה

  4. גרתי בקיסומו קניה ליד האגם.טורף שאוכל הההכל.כולל גופות נרצחים שמושלכים לאגם וקורבנות מלחמות האזרחים באזור.לא ברור לי איך קבל הכשר .בשרו שמן ולא טעים.אבל הישראלים אוכלים הכל.חבל.

  5. בעיה נוספת שנגרמה ע"י נסיכת הנילוס שחיסלה את הדגים האחרים: לא נותרו דגים צמחוניים קטנים "שמנקים" את האגם וכתוצאה מכך השתלטה צמחייה עבותה של צמחי מים לאורך חופי האגם, למרחק של מאות מטרים ויותר, מקשים על יציאת הדייגים לאגם, מחסלת את החמצן במים שדרוש לדגיגים שליד החופים (בסוואהילית הם נקראים: דגה, כמו בעברית).
    בעבר חשבו להחדיר לאגם סרטנים אוכלי ירק ופלנקטונים אבל החשש מההשפעה של החדרת פולש נוסף, מנעו זאת.
    בקיצור, האגם הולך ומתדרדר והאוכלוסיה סובלת.

  6. אהבתי את הסוף
    שכחת כם את האסון החברתי. הכלכלה של תושבי האגם הייתה מבוססת על טיפול בדגים קטנים על ידי דייגים מקומיים. ברגע שהנסיכה השתלטה לא היו להם אמצעים לא לקירור לא לשינוע והכלכה הוחלפה על ידי חברות ותאגידים שהעסיקו את המקומיים בשכר זעום ועל ידי כך שינו את כל המבנה החברתי והכלכלי שלהם

  7. יש באגם ויקטוריה בעיקר דגי אמנון (ביקרתי שם לפני חצי שנה ואכלתי גם כזה דג…פשוט גדול יותר מהרגיל(

  8. לא, מורן, זו לא הזדמנות. זה אגם אדיר ואין אפשרות לנקות אותו מאחרון הדגים. אין לנסיכה טורף ספציפי. מה שנעשה מעשה ועכשיו נכנסים ללופ מחזורי של דעיכה והתפרצות של האוכלוסיה

  9. חדשות מעולות.
    אני מאחלת לכל החיות המנוצלות, האומללות וחסרות הישע, להיכחד מהעולם הזה שמבטיח להם סבל בלבד. עדיף היה להם לא להיוולד בכלל.
    מה יעלה בגורלם של אנשים שהתעללו בבע"ח ושחטו אותם, מעניין אותי הרבה פחות.

  10. האם העלמות נסיכת הנילוס מהאגם יכולה להיות הזדמנות "לנקות" אותו ולהחזיר את אוכלוסית הדגים המקומית מאיזורים אחרים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן