סיקור מקיף

סכנות במשחקי רשת, על קצה המזלג

אמל"ק: אל תמסרו את פרטי החשבון או הפרטים האישיים שלכם ותחסמו את כרטיס האשראי משימוש חוזר באתר/משחק

מאת: אליק קצב, מנהל תחום מחקר, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – 105


משחקי וידאו הם כלים שנותנים המון! משחקי פעולה והרפתקאות מעודדים את הילדים לבצע משימות רבות בו זמנית ולהיות ממוקדים כמו שלא יהיו לעולם מחוץ למשחק.
מחקרים מראים ששחקנים ברמות התחרותיות מהירי מחשבה לא פחות (ואולי יותר) מטייסי קרב. אפילו משחקים כמו פורטנייט ומשחקי יריות אחרים מפתחים תפיסה חזותית וקשב ברמות גבוהות ועל הדרך, אנחנו גם נהנים מהם.

"אמא/אבא, פרצו לי את המשחק, לקחו לי זהב/יהלומים/נשקים/סקינים (חליפות לבוש לדמות)"

אני רוצה להתחיל את המאמר הזה בלהפריך את המשפט המוזכר למעלה. אף אחד לא לוקח את הזמן כדי לפרוץ את המחשב שלכם (מבלי לפגוע ברגשות שלכם ושל הילדים). אתם פשוט לא מספיק חשובים שהאקר ייקח את הזמן ויפרוץ את המערכת שלכם כדי לקחת מהילד 'סקינים'.
ב 99.9% מהמקרים שבהם הילדים מתלוננים על גניבות בחשבון זה נגרם בין אם הילד נתן את החשבון שלו למישהו כי הבטיחו לו " זהב/יהלומים/נשקים/סקינים" אם הוא ייתן להם גישה לחשבון שלו, או אם הבטיחו לו החלפות של ציוד והוא נתן להם ציוד ולא קיבל את מה שהובטח לו, או שהוא פשוט השאיר את החשבון שלו פתוח ליד חברים (מבוסס על מקרה אמיתי) שנכנסו לחשבון שלו כשהוא לא שם לב, והעבירו אליהם את הציוד שלו.
אז, החוק הראשון במשחקי רשת – לא להתפתות לחלק את פרטי החשבון האישי שלכם לכל אדם שמציע לכם מתנות בחינם! משום שבחיים, שום דבר הוא לא בעצם בחינם.
בעיית הפרטיות היא אחת הבעיות העיקריות ברשת, צעירים, ובייחוד ילדים, לא רואים את חלוקת המידע האישי שלהם כבעייתי, וגם אם כן, לעיתים הם נופלים בפרטים הקטנים. למשל – בחירת שם משתמש. כשאני משוחח עם שחקן שנקרא Amit2008 אני יודע (עם אחוז טעות כמובן) שלילד קוראים עמית והוא נולד ב 2008 כי ככה נוח לילדים להציג את עצמם. הבעיה מתחילה כאשר ישנם מבוגרים שרוצים שיחשבו שהם ילדים והם משתמשים לשם כך בשיטה זו ויכולים לגרום לילדים לטעות ולחשוב שהם מנהלים שיחה עם ילד אחר כשלמעשה הם משוחחים עם מבוגר (ולרוב המתחזים הללו אין שום כוונות חיוביות, מניסיון). לכן, אפילו בשם המשתמש שלנו נשתמש בשם שיגן על הפרטיות שלנו ובוודאי בססמא.


"חברת המשחקים הזו גנבה ממני, איך ירדו 3000 ₪ מכרטיס האשראי שלי על המשחק הזה?"
זה משפט שלא תשמעו מהילדים, אלא מן הסתם יותר מההורים, וספויילר להמשך…
לא, חברת המשחקים לא גנבה מכם את הכסף, אתם נתתם לה אותו. כמו שלא הייתם נותנים לילד כרטיס אשראי בחנות צעצועים ואז תגיעו לקופה ותביטו בתדהמה בחשבון, כך גם כאן. קניתם לילד משחק/יהלומים/זהב? נהדר, עכשיו בצעו מחיקה של פרטי כרטיס האשראי שלכם מהמערכת לאחר קנייה (או וודאו שכל רכישה מחייבת הקשת קוד סודי שידוע רק לכם – דרך גוגל פליי או אפל פיי). זה יימנע מצב שבו הילד ימשיך לבצע רכישות לא מבוקרות בחנות ואפילו יימנע את המצב שאם הוא נתן את פרטי החשבון שלו למישהו אחר (כמו בדוגמה הראשונה) הוא לא יוכל לבצע קניות על כרטיס האשראי שלכם.

אז בין אם אתה גיימר שיושב על עור, בד או חרסינה (שלושת סוגי הגיימרים…) כל עוד שומרים על הכללים, בתוך המשחק ומחוצה לו, אפשר ליהנות מבלי לחשוף את עצמנו לפגיעות מיותרות.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן