סיקור מקיף

סוהו צילם את השביט ה-1,000

אבי בליזובסקי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/soho1000.html

אלף שביטים התגלו עד כה באמצעות החללית סוהו (the Solar and Heliospheric Observatory). סוהו, לווין משותף לנאס"א ולסוכנות החלל האירופית אחראית לכמחצית מכל השביטים שמסלוליהם חושבו בהסטוריה של האסטרונומיה.
רבים מהשביטים שצילם סוהו התגלו באמצעות חובבים שסרקו את התמונות של סוהו שפורסמו באינטרנט. ציידי שביטי סוהו באים מכל העולם. טוני סקרמאטו (Scarmato), מורה בתיכון מאיטליה גילה את השביטים ה-999 והאלף של סוהו ב-5 באגוסט כאשר שניהם הופיעו באותה תמונה של סוהו. סקרמאטו, בוגר אסטרופיסיקה באוניברסיטת בולוניה אמר: "אני שמח על החוויה שמתאפשרת הודות ללווין סוהו. אני רוצה להקדיש את השביט האלף לאשתי רוזי ולבני קוין, כפיצוי על הזמן שנלקח מהם כדי שאוכל לחפש את השביט האלף."
רבים מהשביטים הללו, הנלכדים בשדה הראיה של סוהו הם כולם שביטים לוכחי שמש. סוהו מסתכל על השמש, מסתיר את פניה אך רואה את כל מה שמסביב. שביטים אלה מתקרבים לסוף חייהם כשהם מקיפים את השמש במרחק אפסי ממנה וזו רק שאלה של זמן עד שיפלו לתוכה. לפני שיגור סוהו, התגלו רק 16 שביטים לוכחי שמש בידי מצפי כוכבים. "בהתבסס על נסיון זה, מי היה יכול לחזות שסוהו יגלה למעלה מפי 60 ממספר זה, וכל זה בתוך תשע שנים בלבד?: אומר ד"ר כריס סנט-צ'יר (Chris St. Cyr), חוקר בכיר בפרויקט סוהו בנאס"א, במרכז טיסות החלל גודארד במרילנד.
שביטים הם גושי קרח ואבק המרחפים להם במערכת השמש במסלולים מוארכים. כדורי שלג מלוכלכים אלה הם גלעיני השביט. גלעינים אלה הם שאריות קוסמיות, שרידים דחוסים של ענן הגז והאבק שממנו נוצרה מערכת השמש.
כשהשביט מתקרב לשמש, קרינת החום משחררת את הגז מהגלעין ויוצרת את ההילה, ענן דחוס ובהיר המקיף את הגלעין. הוא מתארך ככל שאור השמש דוחף את חלקיקי האבק הרחק מהשמש. לשביטים יש גם זנב של חלקיקים טעונים חשמלית (יונים) החוורים יותר ונדחפים החוצה מהשמש בידי רוח השמש, זרם עדין של חלקיקי גז מיונן הנושב בקביעות.
כ-85 אחוזים מהשביטים שהתגלו בידי סוהו הם שביטים מקבוצת קרויץ – לוחכי שמש. מסלולם מביא אותם כאמור לקרבת השמש. גם השביטים מספר 999 ואלף שייכים לקבוצת קרויץ. מסלולם של שביטים אלה מביא אותם עד למרחק של 800 אלף קילומטרים מפני השטח הנראים של השמש. (לשם השוואה מרקורי, כוכב חמה – שהוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש נמצא במרחק ממוצע של 57.6 מיליון קילומטר ממנה (למעלה משליש המרחק לכדור הארץ). סוהו גם שימש לגילוי שלוש קבוצות מאוכלוסות נוספות של שביטים: מאייר (לפחות 55 שביטים), מארדסן (לפחות 21) וקראצ'ט (24). קבוצות אלה מכונות על שם האסטרונומים שהציעו את קיומם ואת הקשר ביניהם בשל המסלולים הדומים לשביטים בכל אחת מהקבוצות. מכיוון שלשביטים יש מסלולים דומים, מאמינים החוקרים כי הם שברים של שביטים גדולים בהרבה שהתפרקו. שביטים לוכחי שמש יכולים להתפרק ככל שהם מתקרבים לשמש בשל כוח המשיכה של השמש כמו גם החום. קרוב לודאי שרסיסים קטנים יותר ממשיכים להתפרק בכל נקודות המסלול שלהם, וזאת משום שסוהו צפה בזרם של שביטי קרויץ זעירים מגיע לשמש כמעט מדי יום, ורבים אחרים פשוט מתאדים כשהם מתקרבים לשמש. מרבית רסיסי השביטים הללו אינם נראים לעין מכדור הארץ משום שגודלם הקטן גורם להם להיות חוורים במיוחד. גלעין שביט טיפוסי הוא בגודל של הר בעוד מרבית השביטים שצילם סוהו גודלם בקושי כחדר גדול או בית קטן.
ואולם מכיוון שקבוצת קרויץ מכילה מספר כה רב של שביטים, השביט האב שיצר את שביטי קרויץ היה כנראה גדול מאוד, קוטרו היה כ-100 קילומטרים. השביטים הגדולים של 1843 ו-1882, עם הזנבות הארוכים שהרהיבו את העין היו שביטי קרויץ גדולים, כמו גם איקאה-סקי שנצפה ב-1965. השביטים של 1882 ו-1965 התפרקו כמעט בודאות זה מזה בזמן מוקדם יותר כאשר התקרבו לשמש. השביט המשותף היה ככל הנראה זה שנצפה בשנת 1106.
כמעט כל שביטי סוהו התגלו באמצעות צילום במצלמה הזוית הרחבה והקורונוגרף הספקטורמטרי (LASCO). מכשיר זה משמש לתצפית באטמוספרה החיצונית החמה של השמש – העטרה. דיסק במכשיר זה משמש לבצע ליקוי מלאכותי והוא חוסם את אור השמש הישיר וכך ניתן לראות את העטרה החיוורת בהרבה. שביטים לוחכי שמש נראים כאשר הם חוצים בקרבת השמש. "לבנות קורונוגרף כמו לאסקו הוא עדיין יותר אמנות מאשר מדע, משום שהאור שאנחנו מנסים לאתר הוא חיוור במיוחד." אומר ד"ר ג'ו גורמן, מדען בפרויקט סוהו בגודארד. "כל סטיה באופטיקה או אבק במכשיר יערבל את האור ויגרום לרעשים בתמונה, עד כדי הפיכתה ללא שימושית. גילוי אלף שביטים מאז שיגור סוהו ב-2 בדצמבר 1995, הוא עדות לכישורים של צוות לאסקו." אמר.
סוהו למעשה השלימה את משימתה הראשונית באפריל 1998 ויש לה מספיק דלק כדי להישאר בעמדתה ולהמשיך לצוד שביטים במשך עשרות שנים, בהנחה שמכשיר לאסקו ימשיך לתפקד. בנוסף, חללית תאומה של נאס"א – סטראו Solar Terrestrial Relations Observatory (STEREO) מתוכננת לשיגור בפברואר 2006. בשתיהן יש מכשיר לאסקו זהה.

לכתבה באתר נאס"א
ידען אסטרואידים ושביטים
ידען השמש
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~244844483~~~18&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן