נשים זוכות נובל במדעים – האם אנחנו בפתחה של מגמה?

מספר הנשים שקיבלו פרס נובל לפיזיקה גדל משלוש לארבע, ובכימיה מחמש לשבע (בשני המקרים כולל מארי קירי). האם זה מקרי או תחילתה של מגמה * פרופ' יעל רויכמן מהפקולטה לכימיה באוניברסיטת תל אביב סבורה שהיות והזכיה בכימיה היא על תגלית חדשה יחסית היא מעידה על השתלבותן של נשים במדע במאה ה-21, ד"ר הדס כהן מהמרכז ללימודי מגדר באוניברסיטה העברית: עדיין נשים מצליחות משלמות מחיר חברתי גדול

מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.
מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה, זוכות פרס נובל לכימיה לשנת 2020. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

שתי הרשימות הללו אומרות את הכל:

  • נשים זוכות פרס נובל לפיזיקה:  2020 אנדריאה גז , 2018 דונה סטריקלנד, 1963 מאריה גופרט מאייר וכמובן האם המייסדת מארי קירי שזכתה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1903. 
  • נשים זוכות פרס נובל לכימיה: 2020 עמנואל שרפנטייה וג'ניפר דואדנה, 2018 פרנסיס ארנלוד, 2009 עדה יונת, 1964 דורותי קרופוט הודג'קין, 1935 אירן זו'ליו קירי , 1911 מארי קירי  (כלומר הרשימה הקצרה בלאו הכי של זוכות במדעים המדויקים כוללת שם אחד פעמיים).

גם רשימת הזוכות בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה כוללת 12 שמות בלבד כשהאחרונה שבהן  טו יויו  זכתה בפרס על חלקה בגילוי טיפול למלריה בשנת 2015.

אילו היינו צריכים לפרסם את רשימת הגברים שזכו בשלושת הפרסים, היינו נדרשים להפוך את הכתבה לספר טלפונים.

פרופ' יעל רויכמן מהחלקה לכימיה בפקולטה למדעים בדויקים באוניברסיטת תל אביב אומרת כי הזכיה השנה של שלוש נשים בפרסים בכימיה ובפיזיקה מתוך שמונה זוכים:  לפחות לגבי הזכיה בכימיה, הפרס הוא על תגלית עדכנית שנעשתה לפני שמונה שנים. ככל שמתקרבים להווה, רואים שינוי בגמה – יש יותר נשים בתפקידים בכירים באקדמיה מבעבר ולכן גם יותר זוכות בפרסי נובל.

התחזית שלי היא שנראה יותר ויותר נשים זוכות בפרסי נובל, עכשיו ככל שהמהפכה של יותר ויותר נשים נכנסות לאקדמיה.  בפיזיקה אחד הזוכים הוא רוג'ר פנרוז על עבודות משנות השישים, תקופה שבה נתנו קרדיט לנשים. היום אי אפשר להתחמק  מזה. כל מי ששותף לתגלית מקבל קרדיט. נשים לא נמצאות מאחור אלא מובילות קבוצות מחקר ורואים את ההשפעה באפן מיידי."

ד"ר הדס כהן מרצה במרכז למגדר באוניברסיטה העברית מסבירה כי שערי ההשכלה הגבוהה לא היו פתוחות בפני נשים. עובדה שכשרות ביידר גניזבורג המנוחה למדה לימודי משפטים באוניברסיטת הארווארד היתה מכסה לנשים.

זוכי פרס נובל לפיזיקה 2020: מימיין: אנדריאה גז, ריינהרט גנזל, רוג'ר פנרוז.© Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.
זוכי פרס נובל לפיזיקה 2020: מימיין: אנדריאה גז, ריינהרט גנזל, רוג'ר פנרוז.© Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"מה שבאמת עומד מאחורי זה אלו התפיסות החברתיות לגבי מקומן של נשים בחברה. התפקיד הקלאסי של נשים להיות רעיות ואימהות וזו נתפסה כדרך הנאותה המודל להצלחה נשית. אישה תיחשב למוצלחת אם יש לה ילדים. אם יש לה דוקטורט בפיזיקה וכימיה ואם הצליחה להגיע לפרופסורה בכירה באוניברסיטה נחשבת זה לא נספר."

לדבריה לאחוז גדול מהנשים בחו״ל שפועלות בקריירה אקדמית אין ילדים או שהן יולדות בפעם הראשונה בשנות הארבעים לחייהם. יש הסללה מראש של נשים לתפקידים אחרים בחברה. רבות נכתב על כך שבגני ילדים ובבתי ספר יסודיים מעודדים בנים  ללמוד מתמטיקה ומדעים הרבה יותר מאשר בנות. בתואר הראשון רואים הרבה פעמים לפחות במדעי החברה רוב נשי. במדעים המדויקים ממש לא. יש מיעוט נשי  כבר בתואר הראשון וככל שמתקדמים לתואר שנו ולדוקטורט יש הרבה פחות נשים, וזה מתבטא בחלקן של הנשים מתוך תקני משרות ההוראה באקדמיה."

קשה לצאת לפוסט דוקטורט

"מאפיין חשוב נוסף הוא שלהרבה נשים במשרות אקדמיות בכירות ברחבי העולם אין ילדים. מדברים על זה שלנשים יש את המשמרת הראשונה והשניה – עבודה מחוץ לבית ועבודה בבית – דאגה למשפחה אחרי שהן חוזרות מהעבודה, והיום מדברים על המשמרת השלישית שמשמעותה אחריות על כל האספקטים הרגשיים של המשפחה. מאוד קשה להן להשקיע את הזמן שהתאפשר לגברים להשקיע בעבודה באופן כללי. כאשר מסתכלים על האקדמיה בארץ, על מנת להתקדם באקדמיה צריך לעשות דוקטורט מחוץ למדינה, פוסט דוקטורט במכוני מחקר שלא נמצאים במדינה שבה עשו את הדוקטורט. אם הגבר אקדמאי הנשים תעבורנה יחד עם בן הזוג והמשפחה למדינה שבה  הוא צריך לחקור. התופעה ההפוכה קיימת הרבה פחות.  מאוד נדיר שגבר יעבור עם אשתו שהיא חוקרת כימיה למכון מחקר באיידהו ובמשך שנתיים שלוש יגדל את הילדים בבית."

"השהות בחו"ל דרושה כדי לקבל אחר כך קביעות ולהתקדם במסלול האקדמי וכך אנו רואים לאט לאט איך המאגר של הנשים מהן ניתן לבחור את זוכות פרס נובל קטן . וזה עוד לפני שהזכרנו את כמות העבודה והזמן הנדרשים על מנת להביא תוצאות מהמעבדה, לנסוע לכנסים  ועוד. דברים אלה מקשים על נשים גם לבצע את מה שנדרש במסגרת המשפחה וגם להשקיע באקדמיה באותה מידה."

"רואים שינוי יש יותר שוויון לנשים אבל עדיין אם מדברים על מדינה כמו ישראל שבה לא להיות אם נחשב  לתכונה יוצאת דופן שיש לה מחיר חברתי גדול. במדינות אירופאיות או בערים הגדולות בארה"ב רואים שינוי שמתקיים אבל גם כיום, אם אני לא טועה מעל מחצית הנשים במשרות אקדמיות באוניברסיטאות אמריקניות הן בלי ילדים, או אם כן, הן נכנסות להריון בשנות הארבעים לחייהן. זה מאוד קשה לשלב את שני הדברים."

פרופ' רויכמן אומרת כי המהפכה הפמיניסטית התחילה  במלחמת העולם השניה, כשנשים רצו לעבוד ואחרי המלחמה רבות מהן החליטו שהן לא רוצות לוותר. נשים היום נאלצות לבחור בקריירה משום שבהרבה מקומות בעולם אי אפשר לחיות מקריירה אחד. בשנים האחרונות נעשים מהלכים רציניים באירופה ובארה"ב לשוויון הזדמנויות וקידום נשים במדע ויש מלגות פרסים ודרישות מכנסים אקדמאיים שידאגו לשוויון מגדרי ככל האפשר."

"זה התחיל עם אפליה מתקנת שעזרה להכניס את הנשים הראשונות וברגע שזה נוצר כמשהו אפשרי כבר באמת המון נשים יודעות שאפשר ופונות יותר לאקדמיה. עדיין יש פערים, עדיין אין שוויון הזדמנויות מושלם. בתחום שאני חוקרת באוניברסיטת תל אביב כימיה וביופיזיקה במחלקה לכימיה כשהגעתי הייתי היחידה אחרי הרבה שנים שלא הצטרפו נשים. קלטנו לפני שנה חברת סגל ושנה הבאה נקלוט עוד חברת סגל, אבל בתחום היותר רחב שלי באוניברסיטה קלטו עשר נשים בשנים האחרונות. אנחנו עדים להתחלה של מהפך."

ד"ר כהן מציעה לעודד באופן יזום תוכניות בתחומי המדעים בבתי הספר לבנות ואפילו לבנות בלבד מכיוון שמחקרים הראו שכאשר כשבנות לומדות בנפרד מהבנים הן מצליחות יותר, ולא צריכות להתמודד עם מוסכמות חברתיות ולהשוות עצמן לבנים.

גם באוניברסיטאות צריך לעודד נשים להשתלב במקצועות המדעיים בעזרת מלגות, שזה דבר שקורה באופן חלקי וגם להכיר במציאות המורכבת איתן מתמודדות נשים ולא לצפות שכל אחת תעשה את המלחמה שלה באופן אישי אלא  לבוא לקראתן, למשל כדי לאפשר לה להיות גם אמא, אפשר לעכב בשנה או שנתיים את הבחינה לקביעות.

דוגמה אישית כמו עדה יונת

פרופ' רויכמן ממליצה על דוגמאות אישיות.  ממרצה  אישה בתואר ראשון ועד לזכיה של מדעניות בפרסי נובל כנגד כל הסיכויים. לדבריה לאחר זכייתה של עדה יונת בפרס נובל גדלה התעניינות במדעים בקרב בנות בארץ.

ד"ר כהן מסכמת ואומרת: "אנחנו נמצאים בתקופה שבה נעשה שינוי, היתה בארה"ב מועמדת לנשיאות שקיבלה את רוב קולות המצביעים, אבל מצד שני יש נשיא אמריקני שאמר שיכול לתפוס כל אישה באיבר מינה ועדיין גם נשים מצביעות לו. זה לא נחשב לחמור מספיק. ההתניות המיזוגניות עדיין קיימות בחברה ועדיין מתקיימים בתוך המציאות המאוד מורכבת. כל עוד ההבניות המגדריות האלה לא ישתנו בחברה יהיה לנשים מאוד קשה להגיע למקומות בכירים בין אם זה לזכות בנובל ובין אם זה בנשיאות או במנכ"לות."

עוד בנושא באתר הידען:

פרסי נובל 2020

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. כלכלה ומשפטים זה לא מדע בכלל. במדע האמיתי התיאורתי ולא יישום המדע הקיים כמו שתי הגבירות הנ"ל. כמו פיזיקה תאורתית או ביולוגיה או כימיה וגם הנדסה (למרות שזה לא תיאורתי)… הרוב המוחלט הוא גברי וזה לא מפתיע כי ברמות האייקיו הגבוהות ביותר רק הגברים מופיעים (גברים ממוצא אירופאי ואז מזרח אסייתי ובטופ גברים אשכנזים יהודים פרט להנדסה) וזאת עובדה ביולוגית. נשים וגברים לא שווים ביולוגית והמוח הגברי גדול יותר במסתו. כמו כן גזע זה דבר קיים והגזעים לא שווים לא ברמת משכל ולא בתכונות גופניות רבות נוספות. ודווקא עירבוב בין הגזעים זה מה שיגרום לאיבוד הגיוון ונסיגת האינטלגנציה ואיתה הקדמה. לעובדות הללו אין אג'נדה והן לא מתחשבות ברגשות של אנשים. זה החיים וככל שעובדות החיים יתקבלו על ידי יותר אנשים כך יוטב לשני המגדרים וכל הגזעים ומה שביניהם.

  2. מעניין שבכלכלה לא זכו עדיין נשים.
    וזה למרות שלא מדובר יחסית בתחום גברי,
    הרבה נשים לומדות כלכלה ומנהל עסקים, יש הרבה שגם מגיעות לתפקידים בכירים ויש גם הרבה נשים באקדמיה בתחום.
    אפשר לציין לדוגמה שהייתה אישה בראש הפדרל רזרב, והייתה אישה בראש קרן המטבע הבינלאומית. בתור סטודנט לכלכלה תואר ראשון ברשימת המאמרים בקורס הסמינריון היו הרבה נשים, ולא נראה לי שהמרצה בחר לפי מגדר. (בישראל בכלל אפשר לציין לטובה את שילוב נשים בצמרת הכלכלה, נגידת בנק ישראל, ממלת מקום הנגיד כלכלנית ראשית, הרבה נשים שמשו מפקחות על הבנקים, שתי מנכליות של בנק גדול אחת אחרי השניה, יועצת כלכלית לרמטכל-התפקיד הכלכלי הבכיר ביותר בצהל ועוד דוגמאות) לפחות בישראל נראה שתחום הכלכלה שני רק למשפטים בשילוב נשים בצמרת של המגזר הציבורי.

  3. ל"נוסטרדמוס" – לקריספר יש הרבה אבות ואמהות. אי אפשר להעניק לכולם נובל. המדען היפני שגילה את הרצף באי קולי, שלימים יקרא "קריספר", היה רק חוליה אחת בשרשרת הארוכה של התגליות.

    פרס נובל ניתן עבור פיתוח הכלי להנדסה הגנטית שמבוסס על קריספר, לא על גילוי קריספר בחיידקים. לכן לגמרי ברור מדוע דאודנה ושרפנטייה זכו בפרס. התמיהה היא בעיקר מדוע פנג ז'אנג, שבזכותו המערכת הותאמה לאאוקריוטים והפכה לכלי השמיש שהיא היום, לא זכה עמן בנובל.

  4. השאלה היא איפה השינוי: האם יותר נשים חוקרות בכירות, או שועדת הפרס שמה יותר דגש על נשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן