נמצא קשר בין קבלת אנטיביוטיקה בתחילת החיים ובין עיכוב בגדילה אצל בנים

פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, יחד עם חוקרים מרחבי העולם מצאו שילדים שקיבלו אנטיביוטיקה בשבועיים הראשונים לחיים גבהו פחות בהשוואה לבני גילם. התופעה נצפתה בבנים בלבד, ולא בבנות. החוקרים סבורים שיש קשר בין התופעה ובין הרכב המיקרוביום. מחקר מעבדה בעכברים חיזק את הסברה

אנטיביוטיקה וילדים.  <a href="https://depositphotos.com/">צילום: depositphotos.com</a>
אנטיביוטיקה וילדים. צילום: depositphotos.com

חשיפה של תינוקות לאנטיביוטיקה בשבועות הראשונים שלאחר הלידה קשורה לגובה ולמשקל נמוכים אצל ילדים בנים עד גיל שש. התופעה לא נצפתה בקרב בנות. נתונים אלה הם פרי מחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications, שמחבריו סבורים שההסבר לממצאים טמון בהתפתחות אוכלוסיית חיידקי המעי – המיקרוביום. 

ממחקרים קודמים עולה שהשימוש באנטיביוטיקה אצל יילודים בשבועות הראשונים לחייהם עשוי להוביל לשינוי בהרכב המיקרוביום במעיים. אולם, ההשפעות ארוכות הטווח של החשיפה לאנטיביוטיקה טרם נחקרו. פרופ׳ עמרי קורן, חוקר מהפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, ועמיתים מרחבי העולם בחנו את הקשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה במהלך השבועיים הראשונים לחיים ובין צמיחת הילדים עד לגיל שש שנים. במחקר השתתפו 12,422 ילדים וילדות שנולדו בין השנים 2008 ו-2010 בטורקו שבפינלנד ובנוסף בקוהורט של ילדים מגרמניה.

החוקרים השתמשו בדירוג סטטיסטי שהתבסס על טבלאות גדילה ומצאו שהבנים, אך לא הבנות, עד גיל שש, שנחשפו לאנטיביוטיקה לאחר הלידה, הציגו נתוני גדילה נמוכים בהשוואה לאלה של בני גילם שלא נחשפו לאנטיביוטיקה.

בניסויים נפרדים, בהובלת הדוקטורנטית עטרה אוזן, השתילו בעכברים נקיים מחיידקים חיידקי צואה מתינוקות שנחשפו לאנטיביוטיקה ומכאלה שלא נחשפו. אצל העכברים (הזכרים) שהושתלה בהם אוכלוסיית חיידקים מתינוקות שקיבלו אנטיביוטיקה, נמצאה גדילה מופחתת, ואילו בקרב העכברות שקיבלו טיפול זהה לא נמצאו שינויים.

החוקרים סבורים שחשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה קשורה לשינויים בטווח הארוך במיקרוביום במעי, מה שעלול לגרום לגדילה מופחתת אצל בנים עד גיל שש. עם זאת, החוקרים מציינים שיש מגבלות למחקר, כמו הבנה שאינה מלאה לגבי הסיבות שהובילו מלכתחילה לחשיפה לאנטיביוטיקה, ולכן יש לפרש את הממצאים בזהירות. בימים אלו נערכים מספר מחקרי המשך הבוחנים האם ישנן השפעות נוספות לטיפול אנטיביוטי מוקדם ומדוע ההשפעה נצפתה רק בבנים. בנוסף החוקרים מנסים לבודד זנים פרוביוטיים כדי להחזיר את אוכלוסיית החיידקים למצבה הקודם. החוקרים מבקשים להדגיש כי אנטיביוטיקה מצילת חיים ויתכן שבעתיד ניטול תוסף פרוביוטי מותאם אישית יחד עם הטיפול האנטיביוטי.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. אגב- סוג מסויים של אנטיביוטיקה גורם הפרת איזון חיידקי מעיים לכיוון השמנה – אריאל
    שרון ובנו שהיו פצועים בעת שירות צבאי- השמינו. בנו שני שעבשירות צבאי בשלמותו -רזה.
    ולחיפיך גם קיים – אנשים שסבלו מהפרעה של התנהגות אובסיסיבית נירפאו באמצעות
    אנטיביוטיקה שחיסלה חיידקי מעיים מייצרים אמוניה שניספגת בדם ומרעילה מוח.
    גם עייפות כרונית שנוצרה בהשטלת זיהום מתחזה למיטוכונדריה למי בקבוקים חצי ליטר
    אחרי הכנסתם "כמשקה קל בריא" – עוברת אחרי אנטיביוטיקה.

  2. נתנו לי אנטיביוטיקה עוד בבית יולדות,יצאתי 162 ס"מ כשאימי 154 ס"מ ואבי 165 ס"מ,
    אז אולי אצל בנות זה לא עובד. מה שכן עובד זה תוסף למזון חיות שמגדלים לבשר- תחילה
    [שנות חמישים] זה היה הורמון גדילה…אני צימחונית מגיל 34,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן