ניסויי משימת רקיע: סקירת הניסויים המדעיים וההדגמות הטכנולוגיות שתוכננו לאיתן סטיבה, הישראלי השני בחלל, בתחנת החלל הבינלאומית – מבדיקות רפואיות ומחקרי מערכת החיסון ועד מחקרי מוח, סטייק בחלל וניסויי תלמידים.
איתן סטיבה (Eytan Stibbe), שעתיד היה לטוס לתחנת החלל הבינלאומית, יבצע במשימת רקיע 31 ניסויים. חלקם הגדול – 24 – הם בתחום הרפואה. בכתבה זו מפורטים הניסויים שתוכננו לסטיבה, כפי שהוצגו בינואר 2022, לפני המשימה.
המשימה, Ax-1 (Axiom Mission 1) של חברת אקסיום, שוגרה ב-8 באפריל 2022 ונחתה בחזרה ב-25 באפריל 2022. מאז פורסמו בכתבי עת מדעיים תוצאות של חלק מהניסויים, כמפורט בהמשך.
ניסויים רפואיים: אבחון, מערכת החיסון, כליות ולב
אבחון מבוסס קריספר של וירוסים וחיידקים במשימות חלל
אבחון ברמה הגנטית הוא כלי רב עוצמה לזיהוי מדויק של וירוסים, חיידקים, ואף גנים ספציפיים, למשל כאלו המקנים עמידות לאנטיביוטיקה. מערכות קריספר (CRISPR) נודעות בעיקר בזכות היכולות שלהן לשמש לעריכה גנטית, גילוי שעבורו הוענק פרס נובל בכימיה ב-2020. אולם מערכות אלו יכולות לשמש גם לאבחון גנטי פשוט ומהיר תוך כדי שמירה על ספציפיות גבוהה. מכיוון שמערכות קריספר הן קומפקטיות ביותר ואינן דורשות מומחיות או ציוד מיוחד, הן עשויות להתאים מאוד לשימוש במשימות חלל ארוכות, למשל בתחנת החלל הבינלאומית או במשימות עתידיות לחקר הירח ומאדים.
בניסוי זה נבדוק רכיבים שונים של טכנולוגיית הדיאגנוסטיקה הזאת בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינלאומית. אנחנו מקווים שיהיה ניתן להשתמש במערכות הקריספר לדיאגנוסטיקה מדויקת של חיידקים ווירוסים שעלולים לתקוף אנשי צוות במשימות חלל, ובעתיד אף לאבחן מחלות בחקלאות חלל.
תוצאות הניסוי פורסמו באוקטובר 2023 בכתב העת Biosensors and Bioelectronics: החוקרים, ובהם סטיבה עצמו, שילבו הגברה איזותרמית של DNA עם האנזים Cas12a וזיהו על סיפון תחנת החלל רצפי מטרה בריכוזים זעירים (אטומולריים). לדבריהם, התוצאות מראות שזיהוי מבוסס קריספר הוא כלי רב עוצמה לאבחון גנטי במקום בתנאי מיקרו-כבידה.
חוקרים ראשיים: ד"ר דודו בורשטיין, אוניברסיטת תל-אביב, וד"ר גור פינס, מכון וולקני.
Spacetravel – בחינה רב-ממדית של תאי T בתנאי חלל לשיפור מערכת החיסון
הפרעה בתפקוד מערכת החיסון של הטסים לחלל היא אחת ההשלכות הפיזיולוגיות של שהות בתנאי מיקרו-כבידה על גוף האדם. ההפרעה עשויה לגרום הן לפעילות יתר של מערכת החיסון, המתבטאת בתסמיני אלרגיה שונים, והן לירידה בפעילות החיסונית, אשר עשויה להביא להתפרצות מחודשת של זיהומים ויראליים רדומים – למשל, התפרצות הרפס השפתיים שכיחה בחלל.
מתוך רצון להבין את מהות ההפרעה בחלל, ממנפים החוקרים את פריצות הדרך הטכנולוגיות במתן רפואה מותאמת אישית. OncoHost, סטארט-אפ ישראלי, מפתח פלטפורמה לסיוע בבחירת הטיפול המתאים לחולים אונקולוגיים בהתאם למאפייניהם האישיים, ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות ואלגוריתמים של למידת מכונה מספק ניתוח נתונים רב-ממדי של מערכת החיסון של כל מטופל. כלי העיבוד המתקדמים של פלטפורמת OncoHost יאפשרו ניתוח של ההשפעות הספציפיות של השהות בחלל על מערכת החיסון של כל אסטרונאוט.
תובנות אלו יאפשרו פיתוח של אמצעי נגד מתאימים כדי למנוע תנאים מסכני חיים ולהגיב להם לאורך מסעות של משימות חקר חלל עמוק. בנוסף, הוכחת הפוטנציאל היקר באפיון מערכות החיסון של אנשים למתן טיפול מותאם צפויה להצית שלב חדש באספקת פתרונות קליניים מותאמים אישית ולהועיל לבני אדם – הן בחלל והן בכדור הארץ.
ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות Ax-1.
חוקר ראשי: פרופ' יעקב לורנס, מרכז רפואי שיבא.
שותפים: אוניברסיטת תומס ג'פרסון, ארה״ב, וחברת ההזנק הישראלית OncoHost.
The Human BBB In Space – השפעת הטיסה לחלל והחשיפה למיקרו-כבידה על מחסום הדם-מוח כפלטפורמה אפשרית לטיפול באלצהיימר
תפקוד תקין של תאי המוח הכרחי לתפקוד הגוף. כדי להגן על רקמת המוח הרגישה, דפנות כלי הדם המספקים את המוח עטופות ברקמה ייחודית, הנקראת מחסום הדם-מוח (Blood-Brain-Barrier), המונעת כניסה של חומרים רעילים וזיהומים מהדם אל המוח ומאפשרת פינוי פסולת מהמוח לדם. פגיעה בתפקודי המחסום מקושרת להתפתחות מחלות נוירודגנרטיביות, כגון אלצהיימר. בנוסף, המחסום מציב אתגר קליני, שכן הוא מונע מעבר של תרופות הנדרשות לטיפול במחלות נוירודגנרטיביות מהדם אל רקמת המוח.
במחקר מבקשים חוקרי המרכז הרפואי שיבא לבחון אם חשיפה לתנאי מיקרו-הכבידה בחלל מובילה לשינוי בתפקוד מחסום הדם-מוח. הטסים לחלל יעברו בדיקות לא פולשניות מתקדמות – פרוטוקולי עיבוד מתקדמים של תוצרי סריקות MRI מוח ומיצוי סמנים חלבוניים מבדיקות דם לפני הטיסה ואחריה – אשר יאפשרו הדגמה של השינויים שחלו בתפקוד המחסום כתוצאה מהמסע בחלל והשהות בתנאי מיקרו-כבידה. התובנות הצפויות להתקבל במחקר פורץ הדרך יסייעו בפיתוח יכולות השפעה על תפקוד המחסום ועל מעבר חומרים דרכו – הן בפינוי חלבוני הפסולת הרעילים והן בהכנסה של תרופות. יכולות אלה יאפשרו טיפול באלצהיימר ובמחלות נוירודגנרטיביות אחרות, ויסייעו למטופלים רבים ברחבי העולם.
ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות Ax-1.
חוקרים ראשיים: ד"ר איציק קופר, מנהל קבוצת מחסום הדם-מוח במרכז למדעי המוח ע"ש יוסף סגול במרכז הרפואי שיבא, ופרופ' יעל מרדור, המדענית הראשית וראש קבוצת מחקר הדימות המגנטי (MR) של המכון לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי שיבא.
Urinalysis in Space – ביצוע בדיקת שתן וניתוח התוצאות בזמן אמת בתחנת החלל
ככל שמשימות לחלל נעשות ארוכות ונפוצות יותר, האסטרונאוטים בהן יזדקקו למגוון של כלי אבחון לפיקוח על תפקודי הגוף, כולל בדיקת שתן. בדיקת דגימות שתן משמשת שיטה סטנדרטית לבדיקת מצבים בריאותיים שונים, החל מאפיון תהליכים מטבוליים ועד לתפקוד הכליות. תפקוד הכליות בחלל הוא נושא שנחקר, אולם מחקרים קודמים היו כרוכים באיסוף שתן בחלל ובדיקתו לאחר החזרה לכדור הארץ. ההצעה מתמקדת בביצוע בדיקת ACR (יחס בין אלבומין לקריאטינין) – בדיקת שתן בחלל שמאפשרת לאסטרונאוטים למדוד את תפקוד הכליות בזמן אמת באופן עצמאי.
חוקר ראשי: Healthy.io.
Impact of Space-Travels on the Urinary Microbiome – בחינת השפעת הטיסה לחלל על אוכלוסיית המיקרוביום של דרכי השתן ומשמעויותיה הקליניות
במסגרת ניסוי זה יבחנו הקלינאים החוקרים במרכז הרפואי שיבא, באוניברסיטת תומס ג׳פרסון וחוקרים שותפים נוספים את השינויים באוכלוסיית המיקרואורגניזמים המאכלסים את דרכי השתן (״מיקרוביום השתן״) של צוות משימת Ax-1, לאורך כל שלבי מסעם לתחנת החלל הבינלאומית – לפני השיגור, בזמן המסע ולאחר החזרה לכדור הארץ.
באמצעות כלי אנליזה גנטית ואלגוריתמים מתקדמים של חברת MicroGenDX, לצד הצלבת ממצאי הבדיקה עם תסמינים קליניים שונים בזמן המשימה, יספק צוות המחקר לראשונה תובנות על המתאם בין מאפייני המיקרוביום בדרכי השתן לבין הופעת תסמינים ומצבי תחלואה. תובנות אלו יאפשרו פריצת דרך בהבנת הקשר הקליני בין אוכלוסיית המיקרוביום לבריאות מערכת השתן, ויאפשרו מתן טיפול רפואי הולם – הן לצוותי משימות בחלל והן למטופלים על פני הקרקע.
תוצאות המחקר פורסמו בפברואר 2026 בכתב העת JU Open Plus: בדגימות שתן של ארבעה מאנשי הצוות, הרכב החיידקים בדגימות שנאספו בזמן השהות בתחנת החלל היה שונה באופן מובהק מזה שבדגימות שנאספו לפני הטיסה ואחריה. לדברי החוקרים, הממצאים תואמים השפעה של טיסה לחלל על מיקרוביום השתן, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לאשש את התוצאה ולהבין אם לשינויים יש השלכות על בריאות הטסים לחלל.
ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות Ax-1.
חוקרים ראשיים: ד"ר בן ברוסי, המרכז האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, וד״ר פול צ׳אנג (Paul H. Chung), המחלקה האורולוגית בבית החולים האוניברסיטאי תומס ג׳פרסון, ארה״ב.
שותפים: בית החולים האוניברסיטאי תומס ג׳פרסון, פנסילבניה, ארה״ב; האוניברסיטה הטכנולוגית של טקסס, טקסס, ארה״ב; בית החולים האוניברסיטאי קווינס, אונטריו, קנדה; ובתמיכת חברת MicroGenDX, טקסס, ארה״ב.
אפיון השינויים החלים בתאים סרטניים בתנאי מיקרו-כבידה בחלל, במטרה לפתח טיפולים חדשניים ללוקמיה בילדים
לוקמיה היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בילדים, המחייבת טיפול ממושך ואגרסיבי. הטיפול המקובל נכון ל-2022 יעיל ברוב המקרים, אך יעילותו גובה מחיר של רעילות גבוהה הגורמת לתופעות לוואי קצרות וארוכות טווח. כדי למצוא חלופה לטיפולים הקיימים, המערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר החליט לבדוק את השפעת תנאי המיקרו-כבידה על תאי לוקמיה לימפובלסטית חריפה מסוג T, באמצעות שליחת התאים לחלל במעבדה מזערית. ממצאי הניסוי יושוו לניסוי זהה שייערך על פני כדור הארץ, תוך ניטור השינויים בביטוי הגנים בתאים.
מאחר שניסויים מקדימים בתנאי מיקרו-כבידה הראו רגישות יתר של תאי סרטן, תוצאות המחקר יכולות לתרום להבנה של מנגנונים תאיים המושפעים ממיקרו-כבידה. הבנה זו תסייע בפיתוח טיפולים חדשניים שיכולים לספק מענה טיפולי לסרטנים אגרסיביים ועמידים, ולהפחית את תופעות הלוואי של הטיפולים המקובלים. הניסוי ייעשה בשילוב ובשיתוף של ילדים המטופלים במערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר.
חוקרת ראשית: ד"ר יהודית בירגר, המערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים.
שותפים: המרכז החינוכי במרכז שניידר, מכון המחקר פלזנשטיין, אוניברסיטת תל אביב, חברת ספייס פארמה.
ההשפעה של טיסה לחלל על בריאות הלב וכלי הדם של האסטרונאוטים
היעדר כוח הכבידה בחלל משנה את מבנה הלב ואת גודל חללי הלב. בנוסף, חשיפה לקרינה בחלל עלולה להאיץ התקדמות של טרשת עורקים ואף לגרום להסתיידויות בכלי הדם. לכן על המועמדים לטיסה לחלל לבצע בדיקות מקיפות של מערכת הלב וכלי הדם, ובכך רכשנו כבר ניסיון.
טכנולוגיות מולקולריות חדשניות מאפשרות לנו לזהות מצבי בריאות שונים בגוף האדם. באמצעות בדיקה יסודית של דגימות ביולוגיות (דם, רוק, שתן וצואה) גילינו שאחוז משמעותי מהחומרים הביולוגיים (מטבוליטים) הנמצאים בזרם הדם הם תוצר ייחודי של חיידקים מהמיקרוביום (סך החיידקים המאכלסים את גוף האדם, ובעיקר את מערכת העיכול). המיקרוביום משתנה בעקבות שהייה בחלל ושינוי תזונתי בחלל, וכתוצאה מכך אנו צופים שישתנו גם המטבוליטים בדמם של האסטרונאוטים הטסים לחלל.
בשנים האחרונות יצרנו את אחד ממאגרי הנתונים הגדולים בעולם של חולי לב בהשוואה לאנשים בריאים. באמצעות מודלים מתמטיים ולמידת מכונה (machine learning) אפיינו מסלולים מטבוליים שלא היו ידועים עד כה, המתווכים על ידי חיידקי המעי וקשורים למערכת הלב וכלי הדם. במחקר שנערוך כעת בבית החולים בילינסון בשיתוף מכון ויצמן, נחקור אצל האסטרונאוטים את אותם מסלולים מטבוליים שגילינו באנשים "רגילים" שאינם טסים לחלל.
תוכנית המחקר שלנו היא לבנות מפה מטבולית אישית מדויקת לכל אסטרונאוט, המבוססת על המיקרוביום והמטבוליטים מדגימות ביולוגיות שנאסוף מהאסטרונאוטים בנקודות זמן שונות לפני הטיסה ואחריה. מפה מטבולית זו תאפשר לנו להעריך את השינוי בסיכון הקרדיו-וסקולרי של כל אסטרונאוט בעקבות טיסה לחלל, ובכך להבין באופן מקיף ומדויק יותר את ההשפעה של שהייה בחלל על המערכת הקרדיו-וסקולרית. זהו מחקר חלוצי ופורץ דרך, ואנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו לשתף פעולה עם פרויקט "רקיע" ועם הישראלי השני בחלל – הטייס איתן סטיבה.
ניסוי זה לא נכלל ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא במאי 2021, אך אושר והתווסף על ידי הוועדה המדעית-טכנולוגית בספטמבר 2021 בשל חשיבותו ותרומתו למחקר מקיף בבית החולים. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות Ax-1.
חוקרים ראשיים: פרופ' רן קורנובסקי, ד"ר יעלה טלמור-ברקן, פרופ' ערן סגל, ד"ר איתמר מחול.
Gene Expression – אפיון מנגנון הביטוי הגנטי העומד בבסיס העלייה בארסיות של חיידקים מחוללי מחלות בתנאי חלל
חיידקי סלמונלה אנטריקה (Salmonella enterica), פתוגנים נפוצים הגורמים מחלות באדם ובבעלי חיים, הם אחד הגורמים העיקריים להרעלות מזון בארץ ובעולם. מחקרים קודמים, ובהם ניסוי שערך צוות החוקרים משיבא, מצאו כי בתנאי מיקרו-כבידה יש עלייה משמעותית ביכולתם של החיידקים לגרום לתחלואה – באמצעות עלייה במנגנוני הארסיות (virulence) שלהם ושיפור בעמידותם לאנטיביוטיקה. הבנת המנגנונים העומדים בבסיס התופעה נדרשת לפיתוח טיפולים רפואיים הולמים ולהתמודדות עם התחלואה ועם העלייה בעמידות החיידקים לטיפולים האנטיביוטיים הנוכחיים.
משימת רקיע היא הזדמנות יוצאת דופן להמשך מחקר הנושא. במסגרת המחקר יגודלו תרביות חיידקים מחוללי מחלות בחלל, ותרביות זהות יגודלו במקביל גם על פני כדור הארץ. חוקרי המרכז למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא יערכו השוואה של מאפיינים שונים בין התרביות – כגון ההבדלים בקצב הגדילה ובאופן הגדילה של תרביות הפתוגנים – לצד ניתוח השינויים בביטוי הגנטי העומדים בבסיס העלייה בארסיות החיידקים. כך, התובנות ממחקר זה צפויות לספק מידע משמעותי על המנגנונים המובילים לעלייה בארסיות החיידקים, ולסייע בפיתוח דרכי התמודדות וטיפולים נגד התחלואה הנגרמת ממחוללים אלו.
ניסוי זה הוא חלק בלתי נפרד ממשימת 'רקיע' ועבר את סקרי התכן והבטיחות, אך בשל פערים טכנולוגיים הוא מתוכנן להתבצע בתחנת החלל במאי 2022 במסגרת טיסת המטען SpX-25, בליווי משימת רקיע.
חוקר ראשי: פרופ' אוהד גל-מור (Ohad Gal-Mor), המרכז למחלות זיהומיות בשיבא תל השומר.
מחקרים בתחום המוח
Neurowellness in Space – הערכה קוגניטיבית של האדם בתנאי מיקרו-כבידה באמצעות מערכת EEG מתקדמת
עם התכנון למשימות חלל ארוכות טווח, מעקב אחר רווחתם של אסטרונאוטים לאורך תקופות ארוכות הופך להיות הכרחי. בפרט, קיים צורך קריטי לפקח על פעילות המוח ועל התפקוד הקוגניטיבי של השוהים בתנאי מיקרו-כבידה לאורך זמן. מטרת הניסוי היא ניטור הפעילות המוחית של איתן סטיבה בכדור הארץ (לפני הטיסה ואחריה) ובמהלך שהותו בתחנת החלל, במצב מנוחה ובעת ביצוע פעולות קוגניטיביות שונות. בדיקות EEG (אלקטרואנצפלוגרפיה) יבוצעו באמצעות מערכת EEG חדשה של חברת brain.space, ברזולוציה גבוהה ומבוססת חיישנים יבשים, המתאימה את עצמה באופן אוטומטי לראש הנבדק. הנתונים שייאספו ינותחו באמצעות מגוון מדדים מוחיים מתקדמים במעבדה של ד"ר אורן שריקי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ממצאי הניסוי פורסמו בנובמבר 2024 בכתב העת Brain Sciences: בהקלטות EEG של שלושה מאנשי צוות Ax-1 לפני המשימה, במהלכה ואחריה, לא נמצאו הבדלים מובהקים בתדירות ובעוצמה של המקצב האחורי הדומיננטי (קצב אלפא) בין ההקלטות בתחנת החלל לבין ההקלטות על הקרקע. לפי החוקרים, מאפייני המקצב נשארו בטווח התקין בחשיפה קצרה למיקרו-כבידה, ונדרשים מחקרים נוספים.
ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות Ax-1.
חוקרים ראשיים: חברת brain.space: אמיר שטיינברג, ישראל דויטש וד"ר ערן פריבמן. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: ד"ר אורן שריקי, אופיר אלמגור ועופר אבין.
Remote Evaluation of Emotional Distress – זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס
הקשר בין הגוף לנפש הדוק, וידוע כי מצוקה רגשית עשויה לגרום להשלכות חמורות לא פחות מתחלואה גופנית. אך בעוד שישנם פתרונות המאפשרים אבחון של מצבי תחלואה גופנית מרחוק, נכון ל-2022 עוד אין פתרון טכנולוגי המאפשר זיהוי של התפתחות מצוקה רגשית ומתח. ובעידן שבו המגמה מעודדת אשפוז וירטואלי ומתן טיפול רפואי מרחוק, היכולת לנטר את שלומם של מטופלינו נדרשת אף יותר. ישנם כמה אתגרים המקשים על פיתוח פתרונות לאבחון מצוקה רגשית מרחוק, שכן לא ניתן לצפות מראש חשיפה לאירועים הגורמים לסטרס ולמצוקה.
אך בניגוד לחיי השגרה, משימות חלל הן סביבה מבוקרת ומנוטרת, ובמהלכן אירועים סטרסוגניים משמעותיים (לדוגמה, שיגור על גבי טיל במשקל 500 טון) צפויים ומתוכננים מראש. לכן הקלינאים והחוקרים ב-ARC – המרכז לחדשנות רפואית בשיבא, במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא, ושותפיהם באוניברסיטת תומס ג׳פרסון בארה״ב, רותמים את ההזדמנות הייחודית במשימת רקיע לתחנת החלל הבינלאומית כדי לבדוק את השיטה לניטור מרחוק של מצוקה רגשית, באמצעות אפליקציה חדשנית וחיישנים מתקדמים שמפותחים במרכז לחדשנות רפואית בשיבא.
לאורך כל שלבי המשימה לחלל, צוות המשימה ישתמש באפליקציית R-CARE. האפליקציה, שפותחה במיוחד למשימה, מכילה אוסף משחקים קצרים המאתגרים ביצועים קוגניטיביים שונים – מטלות זיכרון שונות, ביצועים מוטוריים ואת תחושת האמפתיה. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ינוטרו מדדים פיזיולוגיים שונים של הטסים לחלל – דפוסי השינה, מדדים חיוניים והתפקוד החושי.
בנוסף, במסגרת ניסוי זה תבוצע הדגמה של טכנולוגיות חדשניות המשלבות יכולת חישה וניטור מרחוק, המפותחות בידי סטארט-אפים ישראליים, וצפויות להעשיר את ארסנל הכלים הקליניים המאפשרים מתן רפואה מרחוק.
הממצאים השונים – הביצועים במשימות היומיות, ניטור השינה, תפקודי הראייה והשינויים במדדים הביו-פיזיולוגיים – יוצלבו עם רשומות משימת Ax-1 ויומני תחנת החלל הבינלאומית, וביצועי הצוות יושוו לאירועים משמעותיים לאורך המסע לחלל. הזדמנות ייחודית זו לבחינת ההשפעות של מצבי עקה בסביבה מבוקרת ומפוקחת תאפשר המשך פיתוח של טכנולוגיות ומתודולוגיה לזיהוי מרחוק של התפתחות מצבי מצוקה רגשית.
פתרונות אלו צפויים להוות נדבך משמעותי ביכולת לנטר את שלומם של חולים, ולאפשר מתן רפואה מיטבית למטופלינו באשר הם – מאושפזים במחלקות שיבא השונות, מטופלי בית החולים הווירטואלי Beyond, ואפילו בחלל החיצון.
ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות Ax-1.
חוקר ראשי: ד"ר הראל בריס (Harel Baris), ARC Space Lab של המרכז לחדשנות רפואית במרכז הרפואי שיבא.
שותפים: אוניברסיטת תומס ג'פרסון, וחברות ההזנק הישראליות X-Trodes ו-Stroke-Alert.
לפני השיגור ולאחר החזרה לכדור הארץ יבוצע ניטור מעמיק של דפוסי השינה של הטסים לחלל באמצעות ערכת Advanced Home Sleep Monitoring של חברת X-Trodes. החברה, המפתחת חיישני עור מלאכותי, פיתחה טכנולוגיה לבישה הנוחה לשימוש, המאפשרת ניתוח מעמיק של שלבי השינה השונים לצד פרמטרים פיזיולוגיים נוספים, וניטור גם בסביבה הביתית. תוצאות ההערכה יאפשרו להעריך את רמות המתח הנפשי, כפי שהן מתבטאות בשינויים בארכיטקטורת שנת הלילה של צוות משימת Ax-1.
הדגמה טכנולוגית זו היא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות משימת רקיע.
חוקר ראשי: חברת X-Trodes.
Stroke-Alert – נספח ב' לניסוי זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס
חברת Stroke-Alert, המפתחת ערכה לבישה לזיהוי שבץ מוחי, משתמשת בחיישן מתקדם ובכלי למידת מכונה. לאחר חזרת המשימה לכדור הארץ, הטכנולוגיה תשמש להערכת ההתאוששות של מערכת הלב וכלי הדם, ותסייע בזיהוי החזרה למצב הפיזיולוגי הבסיסי.
הדגמה טכנולוגית זו היא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות משימת רקיע.
השפעת מיקרו-כבידה על הזדקנות המערכת החיסונית ועל מחלת האלצהיימר
הצוות של פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן חוקר את האינטראקציות בין המוח למערכת החיסון, מתוך הכרה שלמערכת החיסון תפקיד מפתח בתפקוד המוח ובשיקומו לכל אורך החיים, כמו גם בעמידות למצבי לחץ. הצוות הראה שהזדקנות חיסונית היא גורם מפתח שקובע את העיתוי, החומרה ומהירות ההתקדמות של דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. בנוסף נמצא כי אף שמערכת החיסון אינה הגורם העיקרי לדמנציה, תפקוד לקוי או תשישות שלה תורמים להאצת המחלה. תשישות המערכת החיסונית עשויה להיות מואצת על ידי גורמים סביבתיים, ובהם תזונה, חוסר שינה, המחזור הצירקדי ומצב נפשי.
במסגרת משימת "רקיע", הצוות של פרופ' שוורץ מציע לחקור אם מצבים נטולי כוח כבידה עשויים להשפיע על מערכת החיסון, עם השפעה על תפקוד המוח.
אפיון השינויים האימונולוגיים הקשורים לתנאי כבידה נמוכה עשוי לסייע בזיהוי גורמים תזונתיים שיכולים להגן מפני השפעות אלו. התוצאות עשויות לזהות מסלולי הפעלה חדשים ולהדגיש הזדמנויות להתערבויות טיפוליות, שעשויות לשמש להאטת הכשלים במערכת החיסון המשפיעים על אובדן קוגניטיבי מואץ הקשור להזדקנות ולמחלת אלצהיימר.
ניסוי זה לא נכלל ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא במאי 2021, אך אושר והתווסף על ידי הוועדה המדעית-טכנולוגית בספטמבר 2021 בשל חשיבותו ותרומתו למחקר מקיף במכון ויצמן. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות Ax-1.
חוקרת ראשית: פרופ' מיכל שוורץ, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן, רחובות.
שאר הניסויים הרפואיים: עיניים וראייה בחלל
Ocular Imaging – ביצוע הדמיה עינית בזמן אמת בתנאי מיקרו-כבידה לאבחון בעיות רפואיות
צילום המקטע הקדמי של העין ברזולוציה גבוהה באמצעות סליט-טרק יאפשר זיהוי מוקדם ובזמן אמת של פתולוגיות בעיניים, במערכת העצבים המרכזית ובמערכת הלב והדם, שמופיעות אצל למעלה מ-70% מהאסטרונאוטים. מחקר החלל במשימת רקיע, בשיתוף המרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב ובייעוץ מקצועי של המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה, יתעד באמצעות סליט-טרק את עיני האסטרונאוטים לפני הטיסה לחלל, במהלך השהייה בתחנת החלל ולאחר השיבה לכדור הארץ. הצילומים ינותחו באמצעות אלגוריתמים מתקדמים של עיבוד תמונה ולמידת מכונה לזיהוי שינויים בזמן ובמרחב בחלק הקדמי של העין. הניסוי יוביל להבנה מעמיקה של השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בגוף האדם בזמן השהייה בחלל. מערכת סליט-טרק צפויה לסייע בזיהוי מוקדם ובניטור המצב הבריאותי של אסטרונאוטים במשימות עתידיות למאדים, ולרפואה מרחוק בכדור הארץ.
חוקרים ראשיים: פרופ' יגאל רוטנשטרייך, מרכז רפואי שיבא תל השומר, ופרופ' חיים סוכובסקי, אוניברסיטת תל אביב.
Evaluation of visual functions during space flight – הבנת השינויים בתפקוד הראייה במהלך טיסת חלל והערכתם
דוחות רפואיים מטיסות קודמות בחלל הציגו תוצאות של שני מבדקים של תפקודי הראייה של הטסים: חדות הראייה לרחוק ולקרוב, ומבדק של תפקוד הרשתית באמצעות לוח AMSLER. את תפקודי הראייה השונים ניתן להעריך באמצעות כמה מבדקים נוספים, וכולם יחד יכולים לתת תמונה מלאה אם חוסר כוח המשיכה משפיע על מערכת הראייה. המבדקים שיבוצעו בטיסה זו יהיו: ראיית צבעים, ראייה תלת-ממדית, רגישות להבדל מטרה-רקע, שדה ראייה, לוח AMSLER, וחדות ראייה לרחוק ולקרוב.
ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות Ax-1.
חוקר ראשי: פרופ' אריה סולומון, המכון לחקר העין, אוניברסיטת תל אביב.
The eye in orbit – בדיקת שינויים אנטומיים ותפקודיים בעיניים הקשורים לטיסה לחלל באמצעות אמצעי הדמיה מתקדמים
לתנאי מיקרו-כבידה יש השפעה גדולה על האנטומיה של העין. ההשערה המקובלת נכון ל-2022 מבוססת על שינויים בלחץ בתוך עצב הראייה ומסביבו. ייתכן שניקוז הדם ברשתית ובשכבה הדמית (choroid) משתנה בסביבה של מיקרו-כבידה. שיטת הדמיה חדשה יחסית, אנגיוגרפיה בטומוגרפיה קוהרנטית אופטית (OCTA), הצליחה לחשוף שינויים מיקרו-וסקולריים ברשתית ובשכבה הדמית. עד כה לא פורסמו בדיקות הדמיה של העין במיקרו-כבידה באמצעות OCTA. מטרת הניסוי היא לאפיין את כלי הדם בשכבה הדמית וברשתית באמצעות OCTA, כדי להבין טוב יותר את השינויים בפיזיולוגיה של העין בסביבת החלל.
ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות Ax-1.
חוקר ראשי: ד"ר גל אנטמן, המרכז הרפואי רבין. שותפים: חברת ספרינג ביומד ויז׳ן, חיפה; בית החולים סנט ג׳ון לעיניים, ירושלים.
Reflective Eye Test – בדיקת עיניים באמצעות יישומון ייחודי
חשיפה ממושכת לתנאי מיקרו-כבידה במהלך משימות חלל עלולה לפגוע בראייה ולגרום לתסמונת נוירו-עינית. התסמינים המדווחים כוללים ירידה בראייה, שינויים בעצב הראייה וברשתית, ושינוי בשגיאת השבירה. מטרת המחקר של אוניברסיטת בר-אילן במשימת החלל רקיע, בשיתוף המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה, היא לבחון את השפעת תנאי המיקרו-כבידה על תפקוד הראייה באמצעות בדיקת ראייה תפקודית דיגיטלית במחשב טאבלט. הבדיקות ישולבו בטכנולוגיה בדוקה וקיימת בחסות חברת Cortex Therapeutics (GlassesOff).
חוקר ראשי: פרופ' אורי פולת, אוניברסיטת בר-אילן.
שותפים: פרופ' יוסי מנדל, אוניברסיטת בר-אילן, וד"ר ערן שנקר, המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה (IAMI).
Overhead Spectacles – בחינת טכנולוגיית משקפיים חדשנית לאסטרונאוטים עם זוקן ראייה (Presbyopia)
זוקן ראייה הוא חוסר היכולת של העין המזדקנת להתמקד במרחקים קרובים. הפתרון הנפוץ הוא שימוש בעדשות מולטיפוקליות מתקדמות (PALs), המספקות תיקון אופטי בחלק התחתון של העדשה ומאפשרות ראייה ברורה למרחק קרוב. עדשות Shamir OverHead PALs מציעות פתרון לאסטרונאוטים עם זוקן ראייה במהלך משימות חלל, באמצעות עיצוב ייחודי המשלב אזור ראייה לקרוב הממוקם בחלקה העליון של העדשה. מטרת הניסוי היא לבחון את השימוש בעדשות אלו כדי לאפיין ראייה ברורה של עצמים קרובים הנמצאים מתחת לגובה העיניים של האסטרונאוט ומעליו, כמו מכשירים ולוחות בקרה עיליים.
חוקר ראשי: שמיר אופטיקה.
סטייק בחלל
Meat For Space – בחינת יכולת ההתמיינות של תאי פרה לתאים הבונים את רקמת השריר – הסטייק – בתנאי מיקרו-כבידה
שהייה ממושכת בחלל מוגבלת ביכולת לספק תזונה איכותית לאסטרונאוטים. חברת אלף פארמס (Aleph Farms) מפתחת פלטפורמה טכנולוגית לייצור סטייקים מתאים של פרה, בתהליך הצורך חלק קטן משמעותית מהמשאבים הדרושים לגידול בעל חיים שלם לשם בשר. בנוסף, התהליך מבוצע בתנאי סביבה סטריליים המבטיחים את יעילותו, את תדירותו ואת בטיחות המוצר הסופי. החברה ערכה ניסוי ראשון מוצלח בתחנת החלל הבינלאומית בספטמבר 2019, ובו הצליחה להרכיב רקמת בשר באמצעות ביו-הדפסה תלת-ממדית.
בניסוי הנוכחי, במסגרת משימת רקיע, נחקור את השפעת חוסר הכבידה על התרבות תאי פרה ועל התמיינותם לתאים הבונים את רקמות השריר, אבני הבניין של הסטייק. הבנת תהליכים אלו תקדם את יכולתה של החברה לפתח תהליך שלם של ייצור סטייק מתורבת למשימות חלל ארוכות טווח מחד, ומאידך לבנות תהליך ייצור יעיל המצמצם את טביעת הרגל הסביבתית בכדור הארץ.
חוקרת ראשית: ד"ר נטע לבון, סמנכ"לית הטכנולוגיה (CTO) וסמנכ"לית המחקר והפיתוח, אלף פארמס (Aleph Farms).
חוקר משני: ד"ר צביקה תמרי, ראש צוות חקר החלל, אלף פארמס (Aleph Farms).
שותפים: SpacePharma, Space Applications.
ניסויי התלמידים
בנוסף לניסויים של אוניברסיטאות וחברות ישראליות, יבצע איתן סטיבה גם ארבעה ניסויים של תלמידי תיכון שאושרו לצורך העלאה לחלל.
מיקרוביוטה
הניסוי יבדוק את השפעת המיקרו-כבידה שבחלל על חיידקי המיקרוביוטה שנמצאים במעי, וכן את השפעת האנטיביוטיקה על המיקרוביוטה בתנאי מיקרו-כבידה. כלומר, אנו הולכים לבדוק את השינויים שיתקבלו בחיידקים, ומכך להסיק על תפקוד המיקרוביוטה בחלל מול אנטיביוטיקה – בניסיון לייעל את השתלות המיקרוביוטה בכדור הארץ וגם בחלל.
ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייס-לאב 2021 – תיכון חדש ע"ש יצחק רבין, תל אביב.
חוקר ראשי: בית הספר תיכון חדש תל אביב, כחלק מתוכנית ספייס-לאב של קרן רמון, בשיתוף המעבדה של פרופ' קובי מורן-גלעד, אוניברסיטת בן-גוריון.
התכלות פלסטיק בחלל על ידי החיידק Ideonella sakaiensis
מטרת הניסוי היא לבדוק את השפעת המיקרו-גרביטציה על קצב התכלות הפלסטיק על ידי החיידק Ideonella sakaiensis.
לאחרונה התגלה שיש חיידקים שכאשר הם שוהים בתנאי מיקרו-גרביטציה, הם עוברים תהליך של שינוי בגנום שלהם (מוטציות) שמקנה להם יכולות מפותחות. חיידקים אלו הופכים לחזקים וגדולים יותר, וקצב ההתרבות שלהם מהיר יותר בהשוואה לחיידקים אחרים. החיידק שאותו אנו חוקרים (Ideonella sakaiensis) שייך לקבוצה של חיידקים שעוברים תהליך זה. לכן אנו משערים כי גם Ideonella sakaiensis יעבור את אותה התפתחות בחלל, ובעקבות כך יוכל לפרק יותר פלסטיק לעומת חיידקים שלא עברו את המוטציה.
ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייס-לאב 2021 – תיכון שמעון בן צבי, גבעתיים.
חוקר ראשי: בית הספר שמעון בן צבי גבעתיים, כחלק מתוכנית ספייס-לאב של קרן רמון, בשיתוף המעבדה של ד"ר פרחי וקסמן, אוניברסיטת בר-אילן.
בחינת ישימות הסידן האמורפי (ACC) לטובת הארכת שהייה אנושית בחלל
המאה ה-21 תתמקד בהזדמנויות מחוץ לכדור הארץ, אשר יאפשרו מחקרים מדעיים ובעתיד התיישבויות בחלל. אחד האתגרים שבני אדם מתמודדים איתם במימוש שאיפה זו הוא התגברות על דלדול העצם והשריר המתרחש בעקבות שהייה ארוכה (יותר משישה חודשים) בתנאי מיקרו-כבידה.
חברת Amorphical מייצרת נוסחה ייחודית של סידן פחמתי אמורפי (ACC), שבמחקרים קליניים ופרה-קליניים הראתה ספיגה משופרת באופן משמעותי ביחס לפתרונות אחרים, ובהתאם עלייה במסת העצם וגם בשרירים.
הניסוי יבוצע באמצעות "מעבדה על שבב" (Lab on a chip), שבחלקה יהיו תאי שריר אנושיים (ניסוי ובקרה) ובחלקה תאי עצם אנושיים (גם כאן ניסוי ובקרה), שאליהם יוזרם מצע גידול הכולל ACC, ותיבחן התמיינות התאים עם סידן אמורפי ובלעדיו. את הניסוי תוציא לפועל חברת SpacePharma, המתמחה בניסויים ביולוגיים בחלל.
זהו ניסוי המשך לניסוי קודם שבוצע ב-2018 באמצעות פרויקט ספייס-לאב של קרן רמון, עם תאי עצם של עכבר.
תוצאות הניסוי פורסמו במאי 2024 בכתב העת Life Sciences in Space Research: לפי החוקרים, בתנאי מיקרו-כבידה ה-ACC שיפר את התמיינות תאי שריר אנושיים לסיבי שריר (מיוטובים), ותאי גזע מח עצם אנושיים התמיינו בנוכחותו לתאי עצם טוב יותר באופן מובהק. לדבריהם, התוצאות תומכות בשימוש ב-ACC כתוסף למניעת הידרדרות העצם והשריר בחלל.
חוקרים ראשיים: חברת Amorphical – ד"ר יגאל בלום, יוסי בן, מוטי טיקוצ׳ינסקי, אורית איכר, שרה נוימן, יוסי ימין, וצוות SpacePharma.
Nano Ghosts
נאנו-רפאים (Nano Ghosts) הם שלפוחיות בגודל ננומטרי (ננומטר – יחידת מידה של אורך השווה למיליארדית המטר) המופקים מקרומים של תאי גזע מזנכימליים (תאי גזע הם תאים שלא עברו התמחות לסוג מסוים של רקמה). תאי גזע אלה נמצאים בכל איברי הגוף, וידועים כתאים בעלי התפקידים הבאים: ריפוי איבר פצוע בגוף עצמו, ייצור חומרים המסייעים לתאים אחרים לשרוד ולהתחלק, ועצירת תגובות חיסוניות. במילים אחרות, מטרתם לסייע בעצירת התפשטות זיהומים.
בניסוי זה ייבחנו הנאנו-רפאים בתנאי מיקרו-כבידה, הן כשהם עטופים בפולימר PEG והן כשאינם עטופים בו, לשם השוואה.
ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייס-לאב 2021 – דקל וילנאי, מעלה אדומים.
חוקר ראשי: בית הספר דקל וילנאי מעלה אדומים, כחלק מתוכנית "ספייס-לאב" של קרן רמון, בשיתוף המעבדה של פרופ' מרסל מחלוף, הטכניון.
הכתבה עודכנה באוקטובר 2026: שלושת חלקי הכתבה, שפורסמו במקור בנפרד, אוחדו לכתבה אחת.
הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף את ביצוע המשימה באפריל 2022 ומחקרים מ-2023, מ-2024 ומפברואר 2026 שפרסמו את תוצאות ניסויי הקריספר, ה-EEG, הסידן האמורפי ומיקרוביום השתן.
שאלות ותשובות
מהי משימת רקיע?
משימת רקיע היא המשימה של איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל, לתחנת החלל הבינלאומית במסגרת המשימה הפרטית Ax-1. לפי הכתבה תוכננו לסטיבה 31 ניסויים, 24 מהם בתחום הרפואה. המשימה שוגרה ב-8 באפריל 2022 ונחתה בחזרה ב-25 באפריל 2022.
מה בדק ניסוי הקריספר במשימת רקיע?
הניסוי בדק אם אפשר להשתמש במערכות קריספר לאבחון גנטי מהיר של וירוסים וחיידקים בתנאי מיקרו-כבידה. במאמר שפורסם ב-2023 דיווחו החוקרים שהשיטה זיהתה על סיפון תחנת החלל רצפי DNA בריכוזים זעירים.
אילו ניסויים בדקו את השפעת השהות בחלל על העיניים?
כמה ניסויים: צילום המקטע הקדמי של העין, סדרת מבדקים של תפקודי הראייה, הדמיה של כלי הדם ברשתית ובשכבה הדמית בשיטת OCTA, בדיקת ראייה ביישומון בטאבלט, ובחינה של עדשות משקפיים לאסטרונאוטים עם זוקן ראייה.
מה היה ניסוי הסטייק בחלל?
חברת אלף פארמס בחנה כיצד חוסר הכבידה משפיע על התרבות תאי פרה ועל התמיינותם לתאי שריר, אבני הבניין של הסטייק. המטרה היא לפתח ייצור של בשר מתורבת למשימות חלל ארוכות, ולצמצם את טביעת הרגל הסביבתית של ייצור הבשר בכדור הארץ.
האם תלמידים השתתפו בניסויים של משימת רקיע?
כן. לפי הכתבה, סטיבה היה אמור לבצע ארבעה ניסויים של תלמידי תיכון במסגרת תוכנית ספייס-לאב של קרן רמון, ובהם ניסוי על התכלות פלסטיק בידי חיידק וניסוי על חיידקי המעי ואנטיביוטיקה בתנאי מיקרו-כבידה.
עוד בנושא באתר הידען
- איתן סטיבה השלים את המחקר הביו-רפואי הישראלי הראשון בתחנת החלל הבינלאומית
- סיכום הניסויים של איתן סטיבה בתחנת החלל 14-16 באפריל 2022
- מנוע החיפוש הגנטי שיאבחן באמצעות איתן סטיבה מחלות בחלל
- האם הכליות של אסטרונאוטים ישרדו מסע הלוך ושוב למאדים?
- עצירות בחלל: בדיקות דם מ־52 אסטרונאוטים מצביעות על שינוי בפעילות חיידקי המעי
2 תגובות
צעד משמעותי קדימה ובמערכת מסחרית. יפה.
נראה לי שיש פה מספר 5 פעמיים