סיקור מקיף

נחשף הקטע החסר של חומות ירושלים שהחריבו את העיר בתשעה באב, לפני 2600 שנה

לדברי החוקרים, ממצא זה מחבר קטעים נוספים של החומה, שנחשפו לפני עשרות שנים, ומשרטט לראשונה ברצף את קו ההגנה המזרחי של העיר ערב החורבן הבבלי. בסמוך לחומה התגלו ידיות כדים שהיו בשימוש ערב החורבן, חותם בבלי וטביעת חותם נושאת שם בכתב עברי קדום

מנהלי החפירה ליד החומה- צילום קובי הראתי עיר דוד
מנהלי החפירה ליד החומה- צילום קובי הראתי עיר דוד

"וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים" (מלכים ב', כ"ה, י')

במסגרת חפירות ארכיאולוגיות המתנהלות בגן הלאומי עיר דוד, התגלו שרידים של חומת העיר אשר נבנתה בתקופת הברזל – ימי בית המקדש הראשון בממלכת יהודה, כדי להגן על ירושלים ממזרח. החפירות מתנהלות בגן הלאומי עיר דוד מטעם רשות העתיקות, בשיתוף עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), כחלק מפיתוח הגן הלאומי.

לדברי מנהלי החפירה ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ מהמרכז לחקר ירושלים הקדומה  וד"ר ג'ו עוזיאל ואורטל כלף מרשות העתיקות: "חומות העיר הגנו על ירושלים מפני מספר מתקפות במהלך שלטונם של מלכי יהודה, עד להגעת הבבלים שהצליחו לפרוץ את החומות ולכבוש את העיר. את שרידי ההריסות ניתן לראות בחפירות הארכיאולוגיות, שחשפו במהלך השנים עדויות רבות לחורבן, כולל מבנים שנשרפו על כל תכולתם. עם זאת, לא הכל נהרס, וחלקים של החומות, שעמדו והגנו על העיר לאורך עשרות שנים ויותר, נותרו עומדים עד עצם היום הזה".

הקטע החדש שנחשף מחבר בין שני קטעים שנחפרו בעבר במדרון המזרחי. בשנות השישים חשפה הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון קטע של החומה בחלקו הצפוני של המדרון, ותארכה אותו לימי ממלכת יהודה. כעשור לאחר מכן, חשף הארכיאולוג פרופ' יגאל שילה קטע ארוך של החומה, בחפירות שקיים בחלק הדרומי של המדרון. במשך השנים עלו טענות, הגורסות כי למרות אופיים המרשים של השרידים, אין לראות בקירות אלו שרידי חומה. עם חשיפתו של הקטע החדש שמחבר בין התגליות מהעבר, נראה כי הוויכוח הוכרע, וכי מדובר באופן חד משמעי בחומה המזרחית של ירושלים הקדומה.

איור - חומות העיר ירושלים בימי בית ראשון- ליאונרדו גורביץ- ארכיון עיר דו דוד
איור – חומות העיר ירושלים בימי בית ראשון- ליאונרדו גורביץ- ארכיון עיר דו דוד

שלושים מטרים נוספים של חומה

שחזור קטעים שפורקו בעבר במהלך חפירות בתחילת המאה ה-20, מאפשר לעקוב אחרי כמעט 30 מטרים נוספים של החומה ששרדה לגובה של 2.5 מטרים ולרוחב של עד 5 מטרים. בספר מלכים ב', כ"ה, מופיע תיאור כיבוש העיר על ידי הבבלים: " וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים" (מלכים ב', כה, י'). נראה כי דווקא את הצד המזרחי של החומה לא הצליחו הבבלים לנתץ, יתכן בשל תלילותו החדה של המדרון המזרחי של עיר דוד, המשתפל אל עבר הקדרון בזווית של 30 מעלות. את ממצאי ההרס והחורבן ניתן לראות במבנה שעמד בצמוד לחומה ונחשף במהלך עונות החפירה הקודמות: בתוך המבנה התגלו שורות של קנקני אגירה, שנשברו בתוך הריסות המבנה כאשר הוא נשרף וקרס. על ידיות הקנקנים מופיעות טביעות "רוזטה" בצורת שושנה, המזוהות עם סוף תקופת ממלכת יהודה.

בסמוך לחומה נחשף חותם טביעה בבלי עשוי אבן ועליו תיאור דמות הניצבת מול סמלים מסוגננים של שני האלים הבבליים מרדוך ונבו. לא הרחק ממקום מציאת החותם, התגלתה גם בולה (טביעת חותם עשויה חימר) של איש יהודאי בשם "צפנ".

ממצאי החפירה עתידים להיות מוצגים בכנס רשות העתיקות "חידושים לחקר הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה" בחודש אוקטובר הקרוב.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. איך יודעים את התאריך המדוייק של ההרס (תשעה באב?).
    האם יש אזכור לתאריך או אפילו לעונה בשנה במקום אחר חוץ מאשר במקרא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן