נחיתת צ’נדראיאן-3 ההודית בקוטב הדרומי של הירח – מומחית למדיניות חלל מסבירה את ההקשר

העובדה שכל כך הרבה אומות – ארצות הברית, רוסיה, סין, הודו, ישראל – ואפילו ישויות מסחריות מעוניינות לנחות על הירח אומרת שיש הרבה הזדמנויות ליצור שותפויות חדשות

מאת: מריאל בורוביץ, פרופסורית חברה לעניינים בינלאומיים, המכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה

הדמיית הנחיתה של החללית צ'אנדריאן 3 על הירח. איור: ISRO
הדמיית הנחיתה של החללית צ’אנדריאן 3 על הירח. איור: ISRO

הודו עשתה היסטוריה כמדינה הראשונה שהנחיתה בקרבת הקוטב הדרומי של הירח את הנחתת צ’נדראיאן-3 ב-23 באוגוסט 2023. המדינה האחרונה ששלחה נחתת לירח היתה סין בשנת 2020. קודם לכן נכשלו החללית בראשית הישראלית וצ’נאדראיאן -2 בנסיונות הנחיתה שלהם.

הודו היא אחת ממספר מדינות – כולל ארה”ב עם תוכנית ‘ארטמיס’ שלה – החותרות לנחות על הירח. הקוטב הדרומי של הירח מהווה עניין מיוחד, מכיוון שטרם ביקרו עד כה בפני השטח שלו, המסומנים במכתשים, תעלות וכיסים של קרח עתיק.

The Conversation U.S. שאל את המומחית לעניינים הבינלאומיים מריאל בורוביץ על ההשלכות של נחיתת הירח הזו, הן על המדע והן על הקהילה העולמית

.

למה מדינות כמו הודו משקיעות מאמצים כדי להגיע לירח?

מדינות מעוניינות להגיע לירח כי זה יכול להלהיב אנשים, לבחון את גבולות היכולות הטכניות האנושיות ולאפשר לנו לגלות עוד על מערכת השמש שלנו.

לירח יש משמעות היסטורית ותרבותית שבאמת  יכולה  להרשים אנשים – כל אחד בעולם יכול להסתכל למעלה אל השמיים בלילה, לראות את הירח ולהבין עד כמה מדהים שחללית שנבנתה על-ידי בני אדם מסתובבת סביב פני השטח שלו.

הירח גם מייצג הזדמנות ייחודית להתמסר הן לשיתוף פעולה בינלאומי והן לתחרות בדרך שלווה, אך בולטת מאוד.

העובדה שכל כך הרבה אומות – ארצות הברית, רוסיה, סין, הודו, ישראל – ואפילו ישויות מסחריות מעוניינות לנחות על הירח אומרת שיש הרבה הזדמנויות ליצור שותפויות חדשות.

שותפויות אלה יכולות לאפשר לאומות לעשות יותר בחלל על-ידי איחוד משאבים, והן מעודדות שיתוף פעולה כאן על-פני כדור הארץ על-ידי חיבור חוקרים וארגונים פרטיים.

יש גם כמה אנשים שמאמינים שחקר הירח יכול לספק הטבות כלכליות. בטווח הקרוב, זה עשוי לכלול הופעה של סטארטאפים העובדים על טכנולוגיית חלל ותורמים למשימות אלה. הודו חוותה גל של סטארטאפי חלל לאחרונה.

בסופו של דבר, הירח עשוי לספק הטבות כלכליות על בסיס המשאבים הטבעיים שניתן למצוא בו, כגון מים, הליום-3 ויסודות נדירים.

האם אנחנו רואים עניין גלובלי חדש בחלל?

בעשורים האחרונים, ראינו עלייה משמעותית במספר האומות המעורבות בפעילות חלל. זה מאוד ברור כשמדובר בלוויינים האוספים תמונות או מידע על כדור הארץ, לדוגמה. יותר מ-60 אומות היו מעורבות בסוגים אלה של משימות לוויין. עכשיו אנחנו רואים שמגמה זו מתרחבת לחקר החלל, ובמיוחד לירח.

במובנים מסוימים, העניין בירח מתקדם על-ידי מטרות דומות כמו במרוץ החלל הראשון בשנות ה-60 – הפגנת יכולות טכנולוגיות והשראה של אנשים צעירים והציבור הרחב. עם זאת, הפעם זה לא רק שתי מעצמות-על מתחרות במרוץ. עכשיו יש לנו הרבה משתתפים, ובעוד שעדיין יש אלמנט תחרותי, יש גם הזדמנות לשיתוף פעולה ויצירת שותפויות בינלאומיות חדשות לחקר החלל.

ישנו עדיין פוטנציאל להתמסר לחקר בר-קיימא יותר עם כל השחקנים החדשים האלה והשיפורים הטכניים של 60 השנים האחרונות. זה יכול לכלול בניית בסיסי ירח, פיתוח דרכים להשתמש במשאבי הירח ובסופו של דבר להתמסרות לפעילויות כלכליות על הירח המבוססות על משאבים טבעיים או תיירות.

איך המשימה של הודו משתווה למשימות ירח של מדינות אחרות?

הישגה של הודו הוא הראשון מסוגו ומרגש מאוד, אבל כדאי לציין שהוא אחד מתוך שבע משימות הפועלות כרגע על וסביב הירח.

בנוסף לנחתת צ’נדראיאן-3 של הודו ליד הקוטב הדרומי, יש גם סיירת הירח Pathfinder של קוריאה הדרומית, שחוקרת את פני השטח של הירח כדי לזהות אתרי נחיתה עתידיים; חללית CAPSTONE הממומנת על-ידי נאס”א, שפותחה על-ידי חברת סטארט-אפ חלל; וסייר הירח לסיור ואיסוף מידע של נאס”א. חללית CAPSTONE חוקרת את יציבותו של מסלול ייחודי סביב הירח, וסייר הירח האוסף מידע על הירח וממפה אתרים למשימות עתידיות.

גם, בזמן שהרובר צ’נדראיאן-2 של הודו התרסק, לוויין הליווי שלה עדיין פעיל. נחתות צ’אנג’ה-4 וצ’אנג’ה-5 של סין עדיין פועלות על הירח גם כן.

אומות וישויות מסחריות אחרות עובדות כדי להצטרף. הרובר Luna-25 של רוסיה התרסק לירח שלושה ימים לפני שצ’נדראיאן-3 נחת, אבל העובדה שרוסיה פיתחה את הרובר והגיעה כל כך קרוב -היא עדיין הישג משמעותי.

אותו הדבר אפשר להגיד על נחתת הירח שבנתה החברה היפנית הפרטית ispace. הנחתת התרסקה אל תוך הירח באפריל 2023.

הקוטב הדרומי של הירח הוא האזור שהאומות מתמקדות בו עבור חקר עתידי. כל 13 האתרים המועמדים של נאס”א לנחיתה עבור תוכנית ‘ארטמיס’ ממוקמים בקרבת הקוטב הדרומי.

אזור זה מציע את הפוטנציאל הגדול ביותר למצוא קרח מים, שניתן להשתמש בו כדי לתמוך באסטרונאוטים ולייצר דלק רקטי. יש לו גם פסגות שנמצאות באור שמש תמידי או כמעט תמידי, מה שיוצר הזדמנויות מצוינות לייצר אנרגיה לתמיכה בפעילויות ירחיות.

למאמר ב-THE CONVERSATION

עוד בנושא באתר הידען:

10 Responses

  1. וואו… הם הקדימו את האפגנים בנחיתה על הירח? איזה מזל שיש את ההודים, אחרת איך היינו מגיעים לקוטב הדרומי של הירח כל כך מהר

  2. חחח דיי דיי כבר אף אחד לא מאמין לכם!!
    עלק הגיעו ועוד נחתו על הירח
    לגמרי בדיחה מצחיקה

  3. למה אין תמונות של הנחיתה ? בשנות השישים היה שידור חי מהנחיתה באולפן בהליווד

  4. איזה שטויות
    אין שום נחיתה על הירח ….
    איפה הכוכבים נעלמו ?
    אין כוכבים ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.