החורפנים בדנמרק לא לבד, בעלי חיים רבים נדבקו בנגיף הקורונה, חלקם מפתחים מחלות, אחרים משמשים רק פונדקאים. בכל מקרה הם מקיימים מאגר לנגיפי קורונה להתפתח שוב ולהיות אלימים
חוקרים בדקו הדבקות בווירוס בחיות-בר ובחיות משק. במהלך המגיפה נמצאו חתולים כלבים וחיות רבות בגני-חיות שנדבקו בנגיף גם כאשר המטפלים נקטו באמצעי זהירות כמו מסיכות וריחוק.
בדצמבר הודיע אגף החקלאות בארה”ב כי התגלו חיות-בר נגועות בנגיף, לכן נשאלת השאלה האם אנשים מדביקים חיות-בר? כדי לבדוק זאת פנו שני מדענים לחקור את מעברי הנגיף בין בעלי חיים, כולל בני אדם.
מדענים קוראים למעבר של נגיף ממין חיה אחת לאחר – ‘גלישה’ (spillover). גלישה אינה מתרחשת בקלות מפני שכדי להדביק מין חדש, על הנגיף להיות מסוגל להיקשר לחלבון שעל התא החדש ואז לחדור לתא תוך כדי התחמקות ממערכות ההגנה והנוגדנים ושלא פגש בעבר. בנוסף, כדי לעבור למין חדש, עליו להתחלק בכמויות גדולות. לכן רב הסיכוי לגלישת הנגיף בין שני מינים קרובים. כך ידוע כי שימפנזים נדבקים בנגיפים רבים שנפוצים בקרב האוכלוסיה האנושית.
בעוד שיש נגיפים שנשארים במין אחד, הרי שאחרים מסוגלים לגלוש בין מינים, כך למשל השפעת שמדביקה מגוון גדול של בעלי חיים,
מסתבר כי לנגיף הקורונה יש יכולת לקפוץ בין מינים, מה שמעלה את השאלה כמה ואילו מינים עשויים להידבק במחלה ואילו מינים עשויים להיות פונדקאים של הנגיף מבלי לחלות?
כדי שחיה תעביר את הנגיף לאדם, עליו להיחשף למינון גבוה כדי להידבק, כאשר הסיכון הגדול ביותר הוא ע”י מגע ישיר, כמו למשל טיפול וטרינרי או מגע בין אדם חולה לחיית-משק. חית-משק שנדבקה תהווה “מארח” ביניים שתעביר את הנגיף לחיית-בר. אפשרות הדבקה נוספת קיימת משפכים שבהם מגוון וירוסים כאשר הם מוזרמים לטבע ללא טיפול נאות. כך למשל נדבקו יונקים-ימיים בקליפורניה בנגיף.
כדי לבדוק את גלישת הנגיף אספו החוקרים נתונים ודוגמאות מ-20 מיני חיות-בר ומ-300 חיות שטופלו ע”י וטרינרים. לא נמצאו סימני הדבקה בעטלפים, כלבי-ים (seals) וזאבי-ערבות (coyotes). חוקרים אחרים גילו הדבקות בקרב חיות-בר שהיו בשכנות לחוות חורפנים הצפיפות הגדולה בחוות מהווה כר פורה להדבקה והפצה.
לפעמים כאשר נגיף עובר למין חדש הוא משתנה תוך כדי שיכפול והסתגלות להדבקה יעילה יותר, תהליך שנקרא “הסתגלות למארח” (host adaptation) . תוצאות הדבקה כזאת לא ניתנות לחיזוי, כך למשל כאשר הנגיף קפץ והדביק חורפנים בדנמרק נוצרה מוטציה חדשה שהיתה נדירה אצל אנשים.
מה שאומר כי בעתיד מוטציות אחרות של הנגיף עשויות להתגלות בחיות אחרות שיהפכו למארחות. מצב שמרמז על סיכון לאוכלוסיות של חיות-בר ועשוי לפגוע במינים שממילא נתונים בסכנה כמו למשל מיני חמוסים שקרובים לחורפנים וידועים ברגישותם לווירוסים.
גלישת מחלות מהאדם לחיות כבר היתה בעבר. כך קרה כאשר נגיף האבולה קפץ והדביק את מיני הקופים הגדולים וגרם לתוצאות הרסניות.
כך גם המקרה של הנגיף הנשימתי (HRSV) שגרם למותן של גורילות הרים.
מאחר שמגיפת ה”COVID” מסכנת חיות-בר, הרי שיתכן כי הסיכון היותר גדול לאדם הוא האפשרות שהנגיף יבסס מאגר בחיות-בר נוספות ובאזורים נוספים. מצב כזה יאפשר הדבקה מחיות לאדם וחזרה לחיות במחזוריות, מה שכנראה כבר קורה בדנמרק גם אם בממדים קטנים.
גילוי כלבים, חתולים, חיות בגני-חיות, חורפנים נגועים בארה”ב, מאמת את החששות לגלישה ומחזוריות המגיפה.
עד כאן תקציר ממצאי המחקר. אני לא אפידימיולוג והבנתי ברפואה מזערית, ובכל זאת יותר לי להוסיף בנימה אישית, כי מצאתי לנכון להביא את הר”מ כדי שוב ושוב להדגיש את הקשר ההדוק שבין האנושות לטבע ואת הצורך בעצירת הפגיעה בטבע ובסביבה. פגיעה זו גורמת לפגיעות אנושות באוכלוסיה האנושית.
אם תימשך הפלישה לשטחים בהם יש חיות-בר, ותימשך הפגיעה בטבע, עולים הסיכויים להתפרצויות מגיפות שרק מחכות לגלוש מחיות-בר, מהמארחים הטבעיים, ולהדביק בני אדם.
מדענים מעריכים כי יש אלפי מחלות בחיות (zoonotic). בסוואנות, ביערות, באגמים ובימים “אורבים” נגיפים קטלניים שאם כל פגיעה בטבע – עשויים לגרום למגיפות. לכן אולי גם מי שאינו רואה את החשיבות בשמירת הטבע יתגייס לשמור על הסביבה כדי לשמור על עצמו?
שוב ושוב ברור, כי חשוב שבמקום שליטה בסביבה למען האוכולוסיה האנושית תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.
עוד בנושא באתר הידען:
