סיקור מקיף

מיקרו-מעופפים זעירים מעידים על עתיד הלוחמה והשליטה בציבור

שבבים אלקטרוניים עם חיישנים ומשדרים בגודל של גרגרי אבק יוכלו לרגל אחר מהלכי אויב בזמן אמת וזו רק דוגמה אחת ליכולותיהם

מיקרו-מעופף בהשוואה לפרת משה-רבנו. מקור: אוניברסיטת נורת'ווסטן
מיקרו-מעופף בהשוואה לפרת משה-רבנו. מקור: אוניברסיטת נורת'ווסטן

מהנדסים פיתחו את המבנה המעופף הקטן ביותר שנוצר על-ידי בני-אדם: מיקרוצ'יפ זעיר, עם כנפונים סביב-סביב.

ה- 'מיקרו-מעופפים' מגיעים בגודל של גרגר חול, פלוס-מינוס, ואינם זקוקים למנוע משום סוג שהוא. הם תופסים טרמפ על הרוח, בדומה לדרך בה זרעים מסוימים עם 'כנפונים' מסוגלים להינשא באוויר במשך שעות ולאורך מאות מטרים – ואפילו עשרות קילומטרים – עד שהם נוחתים[1]. אלא שבניגוד לזרעים מן הטבע, המיקרו-מעופפים יכולים לשאת חיישנים, מקורות אנרגיה, אנטנות להעברת מידע דרך האוויר ואפילו אמצעים לאגירת מידע.

אפשר לדבר הרבה על המדע וההנדסה מאחורי הפיתוח, והם באמת מעניינים. החוקרים קיבלו השראה מהתכונות האווירודינמיות של זרעים מרחפים שונים, ופיתחו תהליך יצירה פשוט בו ניתן לשרטט את צורת המעופפים על משטח דו-ממדי. ברגע שהמיקרו-מעופפים מנותקים מהמשטח, הם מתקפלים בעצמם לצורה תלת-ממדית. המשמעות היא שאפשר לייצר את המיקרו-מעופפים באותה קלות ובאותה עלות בה יוצרים כיום צ'יפים. ובמשתמע, אפשר בהחלט לחשוב על מיליוני מיקרו-מעופפים בנפח כולל של כמה מטרים מעוקבים, שמושלכים ממטוס כדי לנטר אזור שלם על הקרקע.

למרות הכוונות הטובות, נראה ברור שהמיקרו-רחפנים יכולים למצוא בית חם בחיק המערכת הצבאית. הצבאות המתקדמים ביותר בעולם מפנטזים כבר יותר מעשרים שנים על "אבק חכם" – היכולת למלא את האוויר בחיישנים שיפקחו על… ובכן, הכל.


קפטן גואנצ'י נאנח עמוקות. עוד 'לוחם חופש' בעיני עצמו החליט לפוצץ בניין במרכז העיר כדרך להפגין נגד סין, ולעזאזל עם הנוכחים חסרי-המזל במקום.

"הרחפן מוכן?" הוא שאל את המפעיל בחדר השליטה. כשזה הנהן, קפטן גואנצ'י נתן את ההוראה. אחד המזל"טים שנכחו תמיד בשמי העיר, שחרר את כל מטען המיקרו-מעופפים שנשא.

גואנצ'י ידע שברגעים אלו ממש, מיליוני חיישנים זעירים מרחפים אל הקרקע וממלאים את כל השטח בנקודות שקופות-למחצה. התושבים קיבלו הנחיה מיידית דרך הסמארטפונים לעטות את המסכות שלהם, רק למקרה שמישהו מהם ינשום בטעות את המיקרו-רחפנים לריאות. החכמים מביניהם נכנסו למקומות מקורים עם רגע הפיצוץ וסגרו את כל החלונות. הם כבר הכירו את הרוטינה.

המסכים מול המפעילים התמלאו במידע. רובו היה מהסוג שרק האנליסטים המומחים ידעו לקרוא: הודעות פשוטות מהמיקרו-מעופפים הפחות-מתוחכמים. אלו שמעל אזור הפיצוץ הצליחו לזהות מספר חתימות מולקולריות – גואנצ'י העדיף להתייחס אליהן פשוט כאל ריח שהחיישנים הכימיים קראו – והעבירו את המידע לחדר הבקרה. משם העבירו המפעילים את חתימות הריח למיליוני החיישנים שהגיעו כבר לרדיוס של קילומטרים, כשהם נישאים על הרוח ברום גבוה.

גואנצ'י חיכה בדריכות, ותוך דקות ספורות התקבלה הקריאה הראשונה מרכב טויוטה שחור תמים למראה, שריכוז הריח מסביבו התאים לחתימה שזיהו המפעילים. המיקרו-רחפנים עקבו אחריו. כלומר, הם לא היו יכולים ממש לנוע בכוחות עצמם, אבל האוויר היה גדוש מספיק בהם שחלקם נכחו לאורך כל המסלול בו נעה המכונית. הקפטן לא הופתע לראות שהמכונית נכנסה לחניון התת-קרקעי במנזר הסמוך לעיר. הוא חייך בלי הומור. הטרוריסט אולי הכיר את טכנולוגיית האבק החכם, אבל הוא לא דמיין שהמיקרו-מעופפים ישוגרו במהירות כזו מיד לאחר הפיגוע. מהבחינה הזו, הוא צדק. היה לגואנצ'י מזל: המזל"ט המתאים היה ממש מעל אזור הפיצוץ.

"לעבור למצב הסוואה?" שאל המפעיל. גואנצ'י נתן את האור הירוק, ופירורי האבק החכם הספורים שחדרו למנזר דרך החלונות הפתוחים-למחצה, הפסיקו לשדר מידע בתדרים ארוכי-טווח, שאפשר היה לגלות בקלות עם אמצעי לוחמה אלקטרונית. גואנצ'י לא חשב שהנזירים מצוידים בכאלו, אבל לא היה טעם להסתכן.

עשרות הנקודות החכמות ריחפו במנזר מבלי שאיש יצליח לראות אותם. הם היו קטנים פי עשרה מהנמלים הקטנות ביותר. למעשה, כמה נמלים ניסו לאכול אותם וירקו אותם מיד. הם הורכבו בכוונה מחומר בעל טעם רע במיוחד לחרקים. אחד מהחיישנים זיהה את הטרוריסט כשנכנס לחדר אטום וסגר את הדלת מאחוריו.

לא מהר מספיק.

החלקיק נע לתוך החדר, נישא על משב האוויר שהשתחרר כשהדלת נסגרה. קפטן גואנצ'י קיבל את המידע רק כשהמיקרו-מעופף ביצע את הפעולה ושחרר כמה טיפות זעירות של גז עצבים קטלני במיוחד. אחרי שהאיש נוטרל, לא היה כבר צורך בהסוואה.

בחדר השליטה של סוכנות המודיעין, גואנצ'י נאנח שוב. הוא לא הבין מדוע מישהו בכלל מנסה להתנגד לשלטון הסיני באזור. הצבא ידע הכל, שלט על הכל. מה הטעם בהתנגדות?

"חזרה לשגרה." הורה, ועזב את המקום כדי לדווח למפקדו הישיר על האירוע. הוא עצר כדי לנער כמה גרגרי אבק שנצמדו לבגדיו. האבק הארור היה בכל מקום בימים אלו. הוא כבר התרגל.

אי-אפשר לסמוך על אף אחד.


זוהי דוגמה אחת בלבד לדרך בה יוכלו המיקרו-מעופפים לסייע לגופים צבאיים ולממשלות בעתיד. לטוב או לרע, ולטוב וגם לרע, בעלי-השליטה יקבלו כוח גדול עוד יותר על האזרחים, על הנשלטים, או על האויבים.

כלומר, עד שיגיעו המיקרו-מעופפים שיוכלו לשתק את אלו של האויב.

העתיד עומד להיות מעניין.

—-

המקור לידיעה[2]


[1] https://arboriculture.wordpress.com/2016/01/12/seed-dispersal-by-wind-how-far-can-seeds-travel/

[2] https://www.independent.co.uk/life-style/gadgets-and-tech/smallest-flying-machine-beat-nature-chip-b1924921.html

עוד בנושא באתר הידען:

דילוג לתוכן