מייקל הופקין , Nature (תרגום: דיקלה אורן)
קוף קפוצ'ין. נחשב לקוף משתף פעולה
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/capuvhines.html
האם אי פעם נתת לחברך ביס מהקינוח שלך רק כדי שיפסיק להטרידך בבקשות? אתה לא היחיד – שימפנזים וקופים מתחלקים גם הם במזונם כדי להימנע מויכוחים.
השאלה מדוע בעלי חיים נותנים אוכל לאחרים היא שאלה מכשילה. תיאוריות קודמות טענו, כי בעלי חיים נדיבים עשויים לצאת נשכרים מנדיבות דומה כלפיהם בזמן מאוחר יותר.
ואולם, גישת ה”הימנע מויכוחים מיותרים” מספקת הסבר פשוט בהרבה, אומר ג'פרי סטיבנס, שערך את המחקר באוניברסיטת מינסוטה. המשנורר ותורם המזון פועלים שניהם למען האינטרסים שלהם – מבקש האוכל מקבל מזון, והתורם נעזב לנפשו.
סטיבנס שם שימפנזים (Pan troglodytes) או קופי סנאי (Saimiri boliviensis) בכלוב וסיפק להם ארוחת פירות . בכלוב שכן נמצא קוף רעב מאותו מין.
הפרימאטים כמעט מעולם לא העבירו מזון דרך הכלוב לחברם הרעב בדלת הסמוכה. ואולם, כאשר נפתחה המחיצה – ואפשרה לשכן הרעב הזדמנות להתחנן לאוכל, לגנוב אותו או להיאבק עליו – הקופים החלו להתחלק במזונם.
יש כאן הקבלה להורה, שקונה לילדו צעצוע כדי להשתיקו, אומר סטיבנס. “זוהי דרך אנוכית להפסקת הנדנודים התמידיים,” הוא אומר.
באופן מתמיה, שימפנזים רעבים הטרידו את שכנם יותר, כאשר המזון נחתך לנתחים קטנים. עובדה זו עשויה לשקף את הסיכוי הגבוה יותר של המשנורר לזכות בנדבה, אם אינו גורם להתרוקנות משמעותית של מאגר המזון של שכנו.
הצורה הזו של “בקשה אסטרטגית” עשויה לסייע למשנוררים להצליח במעשיהם ע”י בקשות צנועות, משער סטיבנס. “חשבו על ילד שאומר: 'אני יכול לקבל ארבע עוגיות? טוב, אז מה לגבי אחת?',” הוא אומר. בדומה לכך, מרבית מקבצי הנדבות ברחובות מבקשים מהעוברים והשבים לא יותר מאשר כסף קטן.
תיאוריית ההטרדה עשויה להסביר דוגמאות רבות של “נדיבות” אנושית, אומר סטיבנס, אך הוא עדיין מחזיק בדעה, כי אנו מסוגלים להעניק צדקה אמיתית וכנה גם כן. “ישנה כאן בהחלט הקבלה,” הוא אומר, “אבל אני חושב, שיש בנו הרצון לסייע לאלה, שמזלם לא שפר עליהם.”
חוש הצדק האנושי – ירושה מהקוף
אבי בליזובסקי
בניסוי שנערך בארה”ב זעמו קופים על אפליה, לאחר שקיבלו פרס שווה פחות מקופים אחרים עבור משימה שביצעו. הניסוי מחזק את האפשרות שחוש הצדק הוא תוצר אבולוציוני
19/9/2003
מחקר חדש שנערך בארה”ב מגלה כי גם לקופים יש חוש צדק, והם נוטים למחות כשהם רואים שקוף אחר קיבל תמורה “שווה” יותר מהם. תוצאות המחקר מחזקות את האפשרות כי חוש הצדק של האדם הוא תכונה שעברה מהקופים במהלך ההתפתחות האבולוציונית.
החוקרים, שרה ברוסנאן ופרנס דה-וואל, לימדו קופים מסוג “קפוצ'ין”, שנחשבים ל”משתפי פעולה”, להחליף אסימונים תמורת אוכל. הקופים שמחו מאוד להחליף את האסימון תמורת מלפפון, אבל כשהם ראו שקוף אחר קיבל ענבים – אוכל אהוב הרבה יותר – בתמורה, הם נעלבו מאוד. בתגובה לכך, חלקם “שבתו” והפסיקו את שאר המשימות, ואחרים לקחו את המלפפון וסירבו לאכול אותו כאות מחאה.
בבי.בי.סי דווח, כי מטרת החוקרים היתה לגלות האם חוש הצדק של האדם הוא התנהגות שהתפתחה לאורך הדורות או תוצאה של תבנית חברתית. במהלך הניסוי, שנערך באוניברסיטת אמורי בארה”ב, קיבלו זוגות של קפוצ'ינים משימות זהות, כאשר אחד מהם קיבל מלפפון כפרס עבור כל משימה. שותפו של הקוף לניסוי קיבל בחלק מהפעמים את אותו הפרס, ובחלק מהפעמים – ענבים, כאשר במספר פעמים קיבל הקוף את הפרס מבלי לעבוד כלל. “הם מעולם לא היו בסיטואציה כזו, שבה כל אחד קיבל פרס שונה”, אמרה החוקרת ברוסנאן.
כאות מחאה – זרקו את הפרס שקיבלו
“התגובה היתה דרמטית”, סיפרו החוקרים. “קיבלנו תגובה נחרצת ביותר – הם פשוט סירבו לבצע את המשימה”, הוסיפו. “בשאר הזמן חלקם השלימו את המשימות, אבל לא הסכימו לקחת את הפרס. זו התנהגות מאוד מאוד חריגה”, סיפרה ברוסנאן בהפתעה. החוקרים נדהמו לראות את התגובות החריפות של הקופים – חלקם התעלמו לחלוטין מהפרס, וחלקם לקחו וזרקו אותו כדי להדגיש את זעמם.
פרסומתהחוקרים אמנם לא הופתעו שהקופים הראו חוש צדק מסויים, אבל הם נדהמו לגלות שלאחר שנעלבו, סירבו הקופים לתמורה אחרת. כלפי בני זוגם לניסוי לא הביעו הקופים כל רגש, ואף לא האשימו אותם.
בעקבות פרסום תוצאות המחקר, אמרו מומחים שהאפשרות שחוש הצדק עבר לאורך היסטוריית האבולוציה אכן קיימת, אולם הם מסייגים את התוצאות וטוענים כי יש צורך במחקרים רבים נוספים כדי להגיע למסקנה מוחלטת בעניין.
עורכי המחקר מתכוונים להרחיב את מחקרם בתחום, והם עתידים לערוך ניסויים דומים בקופי שימפנזה, על מנת לבסס את מסקנותיהם.
האדם לא לבד: גם הקופים לא רוצים “לצאת פראיירים”
מאת יובל דרור
חיות / ניסוי חדש רומז כי לתחושת הצדק האנושית יש הסבר אבולוציוני
קופות הקפוצ'ין שהשתתפו בניסוי. לא שומרות טינה. צילום: פרנס דה וואל, אוניברסיטת אמורי
שאלת שיתוף הפעולה החברתי מעסיקה כלכלנים, סוציולוגים ואנתרופולוגים זה תקופה ארוכה. החוקרים מנסים להבין מדוע בני האדם משתפים פעולה האחד עם השני – שכן הדבר מחייב לעתים התפשרות עם הנוחות האישית. נראה כי הנכונות לשתף פעולה קשורה קשר הדוק עם תחושת הצדק הבסיסי שלנו.
מחקר חדש מגלה כי החוש לצדק אינו ייחודי לבני האדם, וכי הוא קיים גם אצל קופים. אלו הראו לחוקרים שכשהם מגלים כי תיגמלו אותם בצורה לא הוגנת על אותה עבודה שביצעו חבריהם, הם כועסים, מתמרדים ו”שוברים את הכלים”.
אחת התיאוריות על הנכונות לשתף פעולה קובעת כי בני האדם מבינים ששיתוף פעולה המבוסס על חלוקה הוגנת של תגמולים, הוא הדרך הטובה להשיג את אותם תגמולים. הניסיון מלמד שכשבני האדם אינם מקבלים את התגמול הצודק לדעתם, הם מסרבים לשתף פעולה. החוקרים ד”ר שרה ברוסנן וד”ר פראנס דה וואל מאוניברסיטת אמורי שבאטלנטה ארה”ב, חיפשו עדות לכך שגם בעלי חיים אחרים המשתפים פעולה, דוגמת קופים, עושים זאת על בסיס נטייה טבעית לחלוקה צודקת של התגמולים, וכי גם הם מתרגזים כשמרמים אותם.
החוקרים, שפירסמו את תוצאות המחקר בגיליון האחרון של המגזין “,”Nature השתמשו בניסוי בקבוצה של קופי קפוצ'ין חומים ממין נקבה. זן זה של קופים התפצל לפני 4.5 מיליון שנה מענף הקופים שהתפתח ברבות הימים לבני האדם. החוקרים לימדו את הקופות להושיט לחוקרים חלוקי אבן, ובתמורה נתנו להן תגמול – אוכל. כשהקופות הבינו את הרעיון, החוקרים חילקו אותן לזוגות.
החוקרים מספרים כי בשלב ראשון התנהל הניסוי ללא הפרעה, כששני הזוגות קיבלו חתיכת מלפפון בכל פעם שביצעו את המשימה כנדרש. אלא שכעבור זמן מה, החלו החוקרים לתת לאחד מהזוגות ענבים (תגמול הנחשב לנחשק יותר לעומת המלפפון) – למרות שביצע משימה זהה לחלוטין לזוג השני. זוג הקופות שהיו אמורות לקבל את המלפפון התמרדו, ובמחצית מהמקרים אף סירבו לקבל את התגמול: הן העדיפו לא לקבל דבר מלקבל תגמול פחות טוב משל חברותיהן.
המרד הלך והחריף כשהחוקרים נתנו לזוג הראשון ענבים, ללא שנדרש ממנו כלל לבצע את המשימה. ב-%80 מהמקרים הקופות, שראו כיצד ניתן לזוג השני תגמול ללא סיבה, הביעו את כעסן בכך שזרקו את חלוקי הנחל מהכלוב – וסירבו להמשיך בניסוי. לדברי החוקרים, הם מעולם לא חזו בכזו התנהגות של הקופות: “ההתנהגות הזכירה ילדים שזורקים חטיף שוקולד קטן לאחר שההורים סירבו לרכוש עוגת שוקולד גדולה”, אמר ד”ר ברוסנן בראיון למגזין “.”New Scientist
לדברי החוקרים, הניסוי הוכיח כי הקופים ערים לחלוקת התגמולים סביבם, ומגיבים לפי עיקרון אינסטינקטיווי של צדק. לדבריהם, העובדה שתחושת ההגינות באה לידי ביטוי אצל יונקי-על שאינם בני אדם, עשויה ללמד כי זו התפתחה אצל בני האדם כנטייה גנטית באבולוציה.
ברוסנן אמרה כי קופות הקפוצ'ין לא שומרות טינה, וכי לאחר שנרגעו הן המשיכו לשתף עמה פעולה בניסויים אחרים. בנוסף, הן לא כעסו על הקופות שזכו לתגמול שלא היו זכאיות לו. לדבריה, אחד הדברים שגילתה היה שזכרי הקפוצ'ין רגישים פחות לחוסר צדק, אולי מכיוון שמעניינים אותם דברים אחרים: “זכרים מתעניינים במין ונקבות מתעניינות באוכל. ייתכן שזו הסיבה שזכרים לא מוצאים לנכון להתרגז בשל חוסר צדק בחלוקת מזון”, אמרה בראיון לאתר האינטרנט של המגזין “.”Nature בכוונתם של החוקרים לבצע מחקר דומה על שמפנזות, כדי לראות אם גם הן חולקות עם קופות הקפוצ'ין ובני האדם את תחושת הצדק הבסיסית.
אבולוציה בפעולה
אבולוציה – עליית האדם
לידיעה בבי.בי.סי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~638975410~~~51&SiteName=hayadan
