חוקרי רשות העתיקות: “נראה שהמטמון הוא עדות אילמת לאחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה– הכיבוש הצלבני האלים של העיר מידי הפאטימים: מישהו החביא את כל הונו בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך מעולם לא חזר”.
התגלית המרתקת נחשפה במהלך עבודות חפירה ושימור נרחבות בקיסריה המתבצעות ביוזמת קרן אדמונד דה רוטשילד, המשקיעה יותר מ-150 מיליון ₪ בחשיפת האוצרות הגנוזים של קיסריה ובשדרוג המוצר התיירותי
חוקרי רשות העתיקות: “נראה שהמטמון הוא עדות אילמת לאחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה– הכיבוש הצלבני האלים של העיר מידי הפאטימים: מישהו החביא את כל הונו בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך מעולם לא חזר”.
מיכאל כרסנטי, מנכ”ל החברה לפיתוח קיסריה מציין: “נערכנו מיידית והממצא הנדיר מוצג בנמל קיסריה החל מהיום, למשך ימי חג החנוכה”
מטמון נדיר וחשוב הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. זאת, במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע באתר, בהשקעה חסרת תקדים של כ-150 מלש”ח מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים . מטמון הזהב הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית (לפני כ-900 שנה).
מיכאל כרסנטי, מנכ”ל החברה לפיתוח קיסריה מציין: “נערכנו מיידית והממצא הנדיר מוצג החל מהיום למשך ימי חג החנוכה בנמל קיסריה .”
לדברי מנהלי החפירה, ד”ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות, “מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה ה-11, מאפשר לקשור את החבאתו עם אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה באותה תקופה – הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1101. לפי העדויות, באירוע זה נטבחו רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של בולדווין הראשון, מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית. יש להניח שבעל הבית שהחביא את המטמון שנחשף, כמו גם בני משפחתו, נספו בטבח או נמכרו לעבדות, ולכן לא זכו לשוב ולאסוף את רכושם”.
ממצא חשוב זה מתווסף לשני מטמונים בני אותה התקופה שנמצאו קרוב למקום גילויו של המטמון הנוכחי – האחד, של תכשיטי זהב וכסף, נמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשני של כלי ברונזה – בשנות ה90. כיום מוצגים המטמונים האלה במוזאון ישראל בירושלים.
במרכז פעילות החפירה והשימור הרב שנתי של פרויקט קיסריה עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2030 שנה – המתחם המקודש שבנה הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. תגלית המטמון החדשה בבאר שייכת למתחם זה, והיתה
חלק מבית משכונות פאטימיות ועבאסיות אשר נבנו 1000 שנה מאוחר לתקופתו של הורדוס, בחזית המערבית של במת המקדש שבנה. שכונות אלה השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי של נמל קיסריה, אשר יובש באותו שלב.
לדברי ד”ר רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, “המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות – 18 דינרים פאטימים המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל של אותה תקופה, ולצידם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון. חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע על קשרי מסחר בין קיסריה וקונסטנטינופול באותה התקופה. מעניין לדעת שכל מטבע זהב כזה, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, ולכן נראה שמי שהחזיק במטמון היתה משפחה אמידה”.
גיא סברסקי, סגן יו”ר קרן אדמונד דה רוטשילד: תגלית שכזו שבה ומדגישה את חשיבות החלטת הקרן, להקצות סכום חסר תקדים של יותר מ-150 מיליון ש”ח לשחזור, שימור והנגשת מתחם העיר העתיקה והנמל, לביקור מאות אלפי תיירים מהארץ ומחו”ל. מדובר בפרויקט בעל משמעות כלכלית ניכרת לפיתוח האזור, תרומה משמעותית נוספת של קרן אדמונד דה רוטשילד לפיתוח התיירות והתעסוקה במרחב”.
מיכאל כרסנטי, מנכ”ל החברה לפיתוח קיסריה מציין כי: “המטמון נחשף במהלך השלמת הפרויקט הענק שאנו שוקדים עליו למעלה משנתיים: חשיפת הקמרונות האדירים של הנמל מימי שיא תפארתה של קיסריה הרומית. אך סמלי הוא שמטבעות הזהב נתגלו בערב חג חנוכה והם מבחינתנו בהחלט “דמי חנוכה, המעידים כמה עדיין רב הנסתר על הגלוי בקיסריה. אנו מזמינים את הציבור לנצל את ימי החנוכה ולהגיע עם הילדים להתרשם מהגילוי המרתק.” כרסנטי הדגיש כי במקביל לחשיפת האוצר, בסמוך לקמרונות המקדש, נמשכות עבודות הפיתוח גם במתחם בית הכנסת העתיק שבו, רק לאחרונה, שוחזר חלק מריצפת הפסיפס .
לדברי מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, “סיפורי הכיבוש מסמרי השיער של קיסריה קורמים עור וגידים לנגד עיננו בדמות מטמון מטבעות ועגיל זהב. עדויות אישיות כאלה מסיעות אותנו אחורה בזמן ומחברות אותנו לבני אדם כמונו, שחיו כאן, פחדו וחלמו על עתיד טוב יותר. פרויקט החפירות והשימור בקיסריה הוא מהגדולים והמורכבים שמנהלת רשות העתיקות מאז הקמתה. החפירות הארכיאולוגיות בשנים האחרונות חושפות שרידים רבים ומרשימים, המתפרסים על מאות שנות היסטוריה מפוארת. העבודות, המבוצעות בשנים האחרונות יד ביד עם החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים, והודות לתרומה הנדיבה של קרן אדמונד דה רוטשילד ,יחזירו את קיסריה לימיה כעיר נמל שוקקת, שמספקת חוויה תרבותית עשירה לכל המבקרים בה”.
לדברי מנכ”ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין: ” לאורך השנים מאז הוקמה קיסריה הייתה עיר בעל חשיבות ובולטת במיוחד. זאת גם היום, שהגן הלאומי מושך אליו מאות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם בכל שנה שנהנים מחוויית ביקור עוצמתית ומרתקת. יש לנו, יחד עם כל הגופים המעורבים בשימור ופיתוח גן לאומי קיסריה על אוצרותיה ועושרה האדריכלי, את החובה וגם הזכות להוביל פרויקטים לשימור המורשת של קיסריה העתיקה למען הציבור כולו והדורות הבאים”.
ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אסיף איזק מוסיף ומציין: “פרוייקט שיחזור קיסריה העתיקה הוא דוגמא ומופת לשיתוף פעולה נדיר במקומותינו בין גורמים ממלכתיים אזוריים, שנרתמו כולם למצות את המשאבים האדירים שהעמידה קרן אדמונד דה רוטשילד לטובת הפרוייקט” .
תגובה אחת
מאיפה הגיע הזהב לאיזור המזרח התיכון בתקופה העתיקה? האם היו פה מכרות זהב או שהביאו מאפריקה?