סיקור מקיף

מחקר של כללית והארווארד: יעילות גבוהה מאוד לחיסון נגד קורונה

ממצאים מעודדים במחקר ענקי שפירסם מכון כללית למחקר: עולה ממנו שהחיסון לקורונה יעיל מאוד במניעת הדבקה ובמניעת תחלואה קשה בכל קבוצות הגיל. אחרי מנת החיסון השנייה: הפחתה של 94% בתחלואה והפחתה של 92% במחלה קשה * גם בסוגיית תופעות הלוואי – אכן יש שיעור של 1-5 מחוסנים שלקו בדלקת קרום הלב מכל 100 אלף מתחסנים, אך הסיכון לכך ממי שחולה במחלה עצמה כפול, שלא לדבר על תופעות לוואי אחרות שיש למחלה ושלא נמצאו במחקר בחיסון

חיסוני קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com
חיסוני קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

מכון כללית למחקר פירסם בכתב העת המדעי The New England Journal of Medicine את תוצאות המחקר רחב ההיקף שערך בנוגע ליעילות החיסון של חברת פייזר נגד נגיף הקורונה. את המחקר הוא ערך בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד. בשבוע שעבר קיבל החיסון אישור קבוע מה-FDA.

מהמחקר עולה כי החיסון נגד נגיף הקורונה של חברת פייזר מונע ביעילות רבה הן הדבקה תסמינית והן תחלואה קשה בכל קבוצות הגיל.מנות חיסון שניתנו בכללית6,731,622מנה ראשונה: 3,015,996מנה שנייה: 2,776,896(92% מתוך המנה הראשונה)מעודכן לתאריך 26.08.21 בשעה 20:16לנתונים נוספים

הסיכון לחלות בדלקת קרום שריר הלב מהמחלה עצמה גבוה בהרבה מאשר מהחיסון


במחקר זה שנעשה במהלך חיסון המוני בקנה מידה ארצי החיסון BNT162b2 לא היה קשור לסיכון מוגבר לרוב תופעות הלוואי שנבדקו למעט אחת – סיכון עודף לדלקת בשריר הלב (1 עד 5 אירועים לכל 100,000 איש). הסיכון לתופעות רבות, כולל דלקת בשריר הלב עלה משמעותית לאחר זיהום SARS-CoV-2.

למי שחלה ב SARS-CoV-2 יש סיכון גדול בהרבה עד יותר מפי 2 – 11 אירועים לכל מאה אלף איש ובנוסף גם סובלים החולים מתופעות לוואי רבות כולל דלקת קרום הלב, הפרעות קצב, פקקת ורידים עמוקים, תסחיף ריאתי, אוטם שריר הלב, דימום תוך גולגולתי וטרומבוציטופניה.

כבר שבועיים לאחר המנה הראשונה מושגת יעילות חלקית

מתוצאות המחקר עולה כי שבועיים לאחר המנה הראשונה נצפתה הפחתה של 57% בתחלואה, הפחתה של 62% במחלה קשה והפחתה של 72% בתמותה.

כעבור 21 עד 27 יום מהחיסון הראשון (תקופה שבה ברוב המכריע של המקרים ניתנה גם מנת החיסון השנייה) נצפתה הפחתה של התחלואה ב־66%, הפחתה של מחלה קשה ב־80% והפחתה של התמותה ב־84%.

לאחר חיסון מלא, כלומר שבוע לאחר מתן המנה השנייה של החיסון, פחתו שיעורי התחלואה מקורונה ב־94% ושיעור המחלה הקשה פחת ב־92%.

טבלה: היעילות של חיסוני הקורונה

14 עד 20 יום אחרי המנה ה־1
21 עד 27 יום אחרי המנה ה־1​
​שבוע לאחר המנה ה־2
תחלואה​​57%-
66%-
94%-
מחלה קשה​​62%-
80%-
​92%-
תמותה​​72%-
84%-
בין 85%-
ל־100%-​

במסגרת המחקר נבחנו נתונים על כ־600 אלף איש שהתחסנו בישראל מול כ־600 אלף איש לא מחוסנים שהיו קבוצת הביקורת. המחקר מספק לראשונה תמונה רחבת היקף, בשיטה מחקרית מתקדמת שעברה בקרת עמיתים, על יעילותו של החיסון נגד נגיף הקורונה במסגרת חיסון המוני – אחרי המנה הראשונה ואחרי המנה השנייה.

יעילות החיסון נשמרת גם בקרב בני 70 ויותר

גודל המדגם איפשר להעריך גם את יעילות החיסון בעבור תת־אוכלוסיות ספציפיות. מבחינת קבוצות גיל, יעילות החיסון נמצאה דומה בקבוצות הגיל השונות, לרבות בני 70 ויותר. בקרב תת־הקבוצה של מחוסנים עם שלוש מחלות רקע ויותר נמצא שהחיסון מפחית תחלואה בקורונה ב־89% בהשוואה ל־94% בכלל האוכלוסייה.

לדברי פרופ' רן בליצר, המנהל של מכון כללית למחקר ושל מערך החדשנות של כללית, "המחקר מראה באופן חד־משמעי כי החיסון יעיל ביותר במניעת מחלה ומחלה קשה מנגיף הקורונה שבוע לאחר המנה השנייה ומספק הגנה חלקית בלבד בשבועות מוקדמים יותר לאחר החיסון.

התוצאות האלה דומות לתוצאות שדוּוחו במחקר הקליני המקורי של חברת פייזר. המשמעות הפרקטית של המחקר ברורה, ואני קורא לכל מי שטרם התחסן לעשות כן. התוצאות תואמות היטב למגמות האחרונות בתחלואה בישראל: ירידה מתמשכת זה חודש בשיעור האשפוז ובשיעור התחלואה הקשה בקבוצות הגיל המבוגרות שחוסנו ראשונות, ותמונה דומה שלושה שבועות לאחר מכן בקרב קבוצות הגיל הצעירות, שבהן החיסון החל רק כעבור כמה שבועות".

במחקר השתתפו החוקרים הבאים: ד"ר נעה דגן, ד"ר נועם ברדה, ד"ר אלדד קפטן, אורן מירון, שי פרצ'יק, פרופ' מארק כץ ופרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר וכן פרופ' מיגל הרנן, פרופ' מארק ליפשיץ ופרופ' בן רייס מאוניברסיטת הרווארד.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. "מחקר" אמין ואמיתי לגמרי שמשום מה סותר ב180 מעלות מחקרים אחרים

  2. כשלים מתדולוגיים במחקר הנ"ל שלא זכו להתייחסות בכתבה:
    1. החוקרים השוו בין מחוסנים שלא אומתו לקורונה ולא-מחוסנים שאומתו לקורונה. השוואה תקפה תהיה בין מחוסנים ולא-מחוסנים שנדבקו בקורונה.
    2. החוקרים לא התחשבו בכך שפרט למאומתים, ישנם גם נדבקים רבים שלא נבדקו ולא אומתו. הסבירות של חולה קל או אסימפטומטי להיבדק עשוייה להיות נמוכה מזו של חולים סימפטומטיים וקשים, שכן האחרונים סבירים יותר לפנות לקבלת טיפול.
    3. החוקרים לא התחשבו בגילאי הפרטים. ידוע שהסיכון ללקות בדלקת קרום\שריר הלב כתוצאה מהחיסון גבוהה באופן משמעותי אצל צעירים זכרים בהשוואה לכלל האוכלוסייה. ידוע גם שהסבירות לסבול מתופעות לוואי קשות כתוצאה מהידבקות בקורונה גבוהה הרבה יותר אצל אוכלוסייה מבוגרת מאשר צעירה. החוקרים התייחסו לקבוצת הביקורת וקבוצת הניסוי כאל שתי מוקשות, ללא תתי קבוצות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן