מועצת הדבש: עקב היעלמות מאסיבית של דבורי דבש בעולם, הורחבו המחקרים על דבורת הדבש ופעולת ההאבקה- אשר בלעדיה לא יהיה לאנושות מזון מן הצומח
מדענים ממכוני מחקר רבים בעולם, חוקרים את כל הקשור לדבורת הדבש, זאת עקב העלמות שליש ממושבות הדבורים בעולם, מסיבה לא ידועה. מאחר והדבורה אחראית להאבקת 80% מצמחי החקלאות והבר, ובלעדיה לא יהיה מזון מהצומח, הפכה דבורת הדבש לאובייקט מחקרי מבוקש, במטרה להציל את העולם. בין המחקרים השונים, התבצע מחקר חדש של צוות חוקרים מאוסטרליה וצרפת בראשות החוקרת ד”ר סקרלט הווארד מהמרכז לאקולוגיה אינטגרטיבית באוניברסיטת דיקן באוסטרליה, שמצא כי דבורי הדבש מסוגלות לרכוש באופן ויזואלי את היכולת להבחין בין מספר זוגי ואי-זוגי, ואף לעשות אקסטרפולציה (הערכה בקירוב של נתונים לא ידועים על סמך נתונים ידועים) ממש כמו בני האדם.
ממחקרים שנערכו בעולם, עולה כי בני האדם מהירים ומדויקים יותר בעת סיווג מספרים כזוגיים לעומת אי-זוגיים. למשל נמצא כי ילדים מקשרים בדרך כלל את המילה “זוגי” ל”ימין” ו”אי-זוגי” ל”שמאל”. מחקרים אלו מצביעים על כך שלבני אדם עשויות להיות הטיות נלמדות או מולדות בנוגע למספרים זוגיים ואי-זוגיים, שייתכן והופיעו באמצעות אבולוציה או העברה תרבותית. השאלה באם בעלי חיים אחרים יכולים לזהות מספרים זוגיים ואי-זוגיים, עשויה לשפוך אור על ההיסטוריה של בני האדם עם הזוגיות.
במחקר שהתבצע באונ’ אוסטרליה, בחרו החוקרים לחקור את דבורת הדבש, הידועה ביכולותיה הקוגניטיביות המרתקות את עולם המחקר מזה שנים. במסגרת הניסוי, חילקו החוקרים את דבורי הדבש לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה אומנה לשייך מספרים זוגיים לתמיסת מי-סוכר (לעידוד בחירה נכונה), ומספרים אי-זוגיים לתמיסת כינין, בעלת טעם מר (להנאה מבחירה שגויה). הדבורים בקבוצה השנייה, אומנו לשייך מספרים אי-זוגיים לתמיסת מי-סוכר ומספרים זוגיים לתמיסת כינין. האימון התבצע באמצעות קלפים, עליהם הודפסו בין אחת לעשר צורות גיאומטריות. הניסוי נמשך עד שדבורי הדבש הגיעו לדיוק של 80% בבחירת התשובה הנכונה. אחד הממצאים המעניינים שעלה מהניסוי, היה שקצב הלמידה היה שונה בין שתי הקבוצות, כאשר הדבורים שאומנו לקשר בין מספרים אי-זוגיים למי סוכר למדו מהר יותר מעמיתיהם בקבוצה השנייה. ממצא המלמד על כך שהטיית הלמידה של דבורי הדבש באשר למספרים האי-זוגיים, היא למעשה הפוכה מזו המוכרת בקרב בני האדם המסווגים את המספרים הזוגיים בצורה מהירה יותר.
בשלב מאוחר יותר בניסוי נחשפו דבורי הדבש למספרים חדשים.
החוקרת הראשית במחקר ד”ר סקרלט הווארד אמרה: “באופן מפתיע, דבורי הדבש סיווגו את המספרים החדשים כזוגיים ואי-זוגיים ברמת דיוק של כ-70%. הממצאים הראו שהמוחות הזעירים של דבורי הדבש הצליחו לתפוס את המושגים של זוגי ואי-זוגי. לשם ההשוואה; למוח האנושי יש כ-86 מיליארד נוירונים, בעוד המוח של דבורת הדבש מורכב מכ-960 אלף נוירונים בלבד, ונמצא כי שניהם יכולים לסווג מספרים לפי פריט”.
עוד ציינה ד”ר הווארד כי, תוצאות המחקר מהוות צעד משמעותי בלמידה על האופן שבו מתמטיקה ומחשבה מופשטת הופיעו בבני אדם לאורך ההיסטוריה, כבסיס למחקרים חדשים בתחום.
אופי רייך, מנכ”ל מועצת הדבש: “חושיה ויכולותיה של דבורת הדבש ממשיכות להדהים את החוקרים בעולם. מחקר זה מראה את יכולתן הקוגניטיבית הגבוהה של הדבורים”, אמר רייך והוסיף: “קיימת חשיבות עליונה להרחבת המחקרים בארץ ובעולם בתחום דבורי הדבש המאביקות כ- 80% מגידולי החקלאות. אני מקווה כי תוצאות המחקרים יובילו למציאת דרכים שיאפשרו להתמודדות עם תופעת היעלמותן המדאיגה, הנגרמת בין היתר מאיומים ממשיים של משבר האקלים, התחממות גלובלית ואורבניזציה מואצת”.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי- Frontiers in Ecology and Evolution
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
גם אם דבורת הדבש היתה כותבת פרשנות מעמיקה על שייקספיר היא לא היתה מקבלת תואר אקדמי אלא הכחדה.
כדאי לבדוק בני אנוש אם יש להם נוירונים שיודעים להבחין בין טוב לרע.
תוצאת ההמחקר הפתיעה אותי מספיק כדי לבדוק את המקור. השתכנעתי, אבל ההתלהבות שלי קצת התפוגגה כשקראתי שם: “We use this information to construct a neural network consisting of f̲i̲v̲e̲ ̲n̲e̲u̲r̲o̲n̲s̲ that can reliably categorize odd and even numerosities up to 40 elements”, כך שאותם 960,000 נוירונים במוח הדבורה בהחלט צריכים להספיק. ייתכן שיכולות כאלה הן תוצא לוואי של המערכת שקשורה בריקוד המפורסם, שמחייבת איזושהי יכולת מתמטית – תרגום של התנהגות למונחים של כיווון ומרחק.
ו̲ה̲ע̲ר̲ת̲ ̲ש̲ו̲ל̲י̲י̲ם̲:̲
“תמיסת כינין, בעלת טעם מר (להנאה מבחירה שגויה)” – לקח לי כמה שניות להבין שזאת אינה שגיאה אלא שה”הנאה” היא מלשון “להניא” ולא “להנות”. לו היה למועצת הדבש מגיה טוב זה לא היה קורה 🙂