המחקר, Com-Cov, בראשות אוניברסיטת אוקספורד, גייס מעל 800 משתתפים מכל רחבי בריטניה כדי לחקור את ההשפעות של מתן חיסונים שונים לאנשים בשתי המנות. נחקרו שני חיסונים: אלה שיוצרו על ידי פייזר ואסטרהזנקה
מאת: טרייסי הוסל, פרופסור למחלות דלקתיות, אוניברסיטת מנצ’סטר. תרגום: אבי בליזובסקי
בסוף השנה שעברה שאלתי: האם בטוח לקבל יותר מסוג אחד של חיסון נגד COVID-19? כעת הושלם ניסוי שהתייחס לשאלה זו, כמו גם להשפעה של שילוב סוגי חיסונים שונים על החסינות.
רוב חיסוני הקורונה דורשים שתי מנות, והאסטרטגיה הרגילה היא לתת לאנשים את אותו סוג חיסון עבור שניהם. אבל המחקר Com-Cov, בראשות אוניברסיטת אוקספורד, גייס מעל 800 משתתפים מכל רחבי בריטניה כדי לחקור את ההשפעות של מתן חיסונים שונים לאנשים בשתי המנות. נחקרו שני חיסונים: אלה שיוצרו על ידי פייזר ואסטרהזנקה.
אז, האם חיסון עם סוגי חיסונים שונים מעניק חסינות טובה יותר? תוצאות הניסוי הן ראשוניות, מאחר שעדיין לא נבדקו על ידי מדענים אחרים, אבל נראה שהתשובה היא כן. מתן חיסון מסוגים שונים ל-COVID-19 נראה לא רק כבטוח, אלא גם כדרך פוטנציאלית להגביר את ההגנה מפני נגיף הקורונה.
עם זאת, היתרונות המדויקים תלויים באיזה חיסון ניתן ראשון ואיזה שני. נטילת החיסון אסטרזנקה ואחריו פייזר – הביא לעלייה בולטת בנוגדנים נגד חלבון ספייק של נגיף הקורונה (חלק מרכזי של המבנה החיצוני שלו) לעומת שימוש בשתי מנות חיסון של אסטרזנקה או בשילוב פייזר תחילה ואסטרזנקה בחיסון השני.
נטילת החיסון של אסטרזנקה ואחריו פייזר הביאה לתגובה טובה יותר של תאי T מכל השילובים האחרים של מינונים. תאי T – הם תאים חיסוניים המסייעים להרוג נגיפים פולשים (כגון נגיף הקורונה) ומסייעים בייצור הנוגדנים.
המחקר Com-Cov ימשיך ויבדוק שילובים שונים, כמו גם פערי זמן שונים בין שתי המנות. הזמן בין המינונים בניסוי זה עלה על 28 ימים ויש גם מחקר מקביל שמגדיל את ההפרש בין המנות ל-84 ימים אך תוצאותיו טרם דווחו.
חוקרים אחרים חקרו גם הם ערבוב סוגי חיסונים כדי להילחם בקורונה. מחקר ספרדי דיווח לאחרונה כי אנשים שקיבלו בתחילה את החיסון של אסטרזנקה חוו עלייה מסיבית בחסינות האנטי-ויראלית שלהם כאשר קיבלו מנה שנייה של החיסון של פייזר – מה שמספק ראיות נוספות לכך שהחיסון של פייזר עובד מצויין כזריקת דחף.
כדי להבין מדוע השפעות מועילות אלה עשויות להתרחש, חשוב להבין כיצד פועלים החיסונים של שתי החברות הללו. שני החיסונים מעודדים את מערכת החיסון לתקוף מרכיב מרכזי בנגיף הקורונה – חלבון הספייק כאמור, אך עושים זאת בשיטות שונות.
הגישה של פייזר אורזת את הקוד הגנטי של חלבון הספייק של נגיף הקורונה בתוך ננו-חלקיקים שומניים. כאשר חלקיקים אלה נכנסים לתאי הגוף, הקוד נקרא על ידי התאים בגוף ואותם תאים יוצרים גם עותקים של חלבון הספייק, מה שמוביל לתגובה חיסונית. החיסון של אסטרזנקה מספק את אותו קוד גנטי אך משתמש בצורה מוחלשת של וירוס הצטננות נפוץ (אדנווירוס) של שימפנזים לשאת את הקוד לתאים.
כאשר מנות החיסון הראשונות ניתנות, ייתכן כי תגובה חיסונית מתרחשת לא רק נגד חלבון הספייק שנוצר, אלא גם נגד הנשאים המשמשים כדי לספק את הקוד. זוהי בעיה ידועה בטיפולים או חיסונים המשתמשים בווירוסים להובלה לתאים. אם המנה השנייה זהה, החסינות שפותחה נגד הנגיף המוביל תגיב נגד המנה השנייה, ניקוי חלק מהנוגדנים לנגיף המוביל לפני הזריקה השניה מגן לאורך זמן.
זו הסיבה שחיסון ספוטניק V של רוסיה – המבוסס על אותה שיטת אספקה כמו החיסון אסטרזנקה – משתמש בשני אדנווירוסים שונים כנשאים למנה הראשונה והשניה שלו, והשיג תוצאות מרשימות.
למה ערבוב מינונים הוא כל כך חשוב?
ישנם יתרונות נוספים לערבוב מנות חיסון לצורך שיפור ההגנה. ראשית, הפקת כמות כפולה של חיסון אחד לוקחת זמן. חיזוק עם חיסון שונה יכול לאפשר לאוכלוסיית העולם להתחסן מהר יותר.
שנית, אם אדם מגיב רע לחיסון הראשון שלו, סביר יותר שהתגובה לחיסון השני תשתפר אם הוא יהיה מסוג שונה, וברור ששנייהם נחוצים להגנה טובה. ממשלות עשויות גם להחליט שסוג מסוים של חיסון פחות מתאים לקבוצות שונות של אנשים, כפי שהיה במקרה של חיסון אסטרזנקה אצל צעירים במדינות מסוימות. שילובי חיסונים פוטנציאליים נוספים עשויים לסייע להתגבר על כל אי-הוודאות הציבורית בעקבות החלטות מסוג זה.
גם אספקת חיסונים למדינות עניות עלולה להיות קשה, במיוחד אם אין להן את יכולות האחסון הדרושות לאצוות גדולות של חיסון שצריך לשמור בטמפרטורות נמוכות. הכללת חיסונים שאינם זקוקים לאחסון בטמפרטורות נמוכות מאוד בתוכנית האספקה עשויה להקל על אספקת חיסונים נרחבת.
אז ברור שיש יתרונות עצומים לשילוב חיסונים. עם זאת, מחקר זה בחן רק שני סוגי חיסונים – עם הזמן, כל שילוב יצטרך להיבדק, בכל קבוצת גיל ובכל מוצא אתני. חיסונים עשויים גם להתנהג אחרת אם מעורבים בהקשרים שונים, למשל, על רקע תת תזונה או מחלות זיהומיות אחרות. גורמים אלה יצטרכו להיכלל גם בבדיקות עתידיות. אבל לעת עתה, מחקר זה מציע כי גישה של ערבוב והתאמה לחיסוני COVID-19 היא אפשרות מקובלת ושימושית.
עוד בנושא באתר הידען:
