50.4% מהתקציבים גויסו על ידי חוקרים ממדעי הטבע ומתמטיקה. כך עולה מדו”ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה
ההוצאה למחקרים במימון מיוחד באוניברסיטאות ב-2019 בישראל, הסתכמה ב-2.58 מיליארד ש”ח. הסכום משקף עלייה נומינלית של 4.3%, לאחר עלייה דומה ב-2018. כך עולה מדו”ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.
ההוצאה לשכר – 934 מיליון ש”ח – משקפת עלייה של 2.1% בהוצאות שכר המועסקים במחקרים בעלי מימון מיוחד, לעומת עלייה של 3.5% בהוצאות שכר המועסקים באוניברסיטאות.
ההוצאה עבור כוח אדם – שכר ומלגות – הסתכמה ב-1.313 מיליארד ש”ח (50.9% מסך התקציב המיוחד). יתר ההוצאות בתקציב המיוחד היו עבור: ציוד, חומרים ושירותי מעבדה – 24.9% (643 מיליון ש”ח), תקורה ושונות – 22.4% (579 מיליון ש”ח), והעברות בין פרויקטים – 1.8% (47 מיליון ש”ח).
50.4% מהתקציבים גויסו על ידי חוקרים ממדעי הטבע ומתמטיקה, 17.6% – מהנדסה ואדריכלות , 9.2% – ממדעי הרוח, 8.1% – מרפואה, 7.6% – ממדעי החברה, 3.9% – מחקלאות, 0.9% – ממשפטים, ו-2.2% – מתחום מחקר לא ידוע.
22.4% מהתקציבים גויסו על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, 22.1% – מאוניברסיטת תל אביב, 14.7% – ממכון ויצמן למדע, 13.3% – מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 10.8% – מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 9.0% – מאוניברסיטת בר-אילן, 5.0% – מאוניברסיטת חיפה ו-2.6% – מאוניברסיטת אריאל.
פעילות מו”פ כוללת שלושה סוגים: מחקר בסיסי, מחקר יישומי, או פיתוח. מחקר בסיסי הוא עבודה ניסויית או עיונית שמבוצעת בעיקר לשם רכישת ידע חדש לגבי תופעות ועובדות גלויות, ללא יישום או שימוש מתוכנן מראש.
מחקר יישומי הוא עבודה מקורית שמבוצעת לשם רכישת ידע חדש, ומכוון לייעוד מוגדר או למטרה שימושית ייחודית.
פיתוח הוא עבודה שיטתית המבוססת על ידע קיים אשר הצטבר במחקרים ובניסויים מעשיים במטרה ליצור חומרים, מוצרים או מכשירים חדשים, להטמיע תהליכים, שירותים או מערכות חדשות או כדי לשפר משמעותית את אלה הקיימים.
מחקר באוניברסיטאות מתבצע וממומן בשתי מסגרות עיקריות:
מחקר הממומן מהתקציב השוטף – מדובר בזמן המושקע בפעילות מחקר ופיתוח (מו”פ) של הסגל האקדמי הבכיר המקבל את משכורתו באמצעות התקציב הרגיל של האוניברסיטה.
מחקרים בעלי מימון מיוחד (תקציב מיוחד) – ממומנים באמצעות זכייה של אנשי הסגל באותו מוסד, במענקי מחקר המתקבלים מקרנות מחקר חיצוניות, מקרנות מחקר פנימיות (כגון קרנות צמיתות) ומתרומות למחקר. ההוצאות למחקרים האלה ניתנות לזיהוי באמצעות מערכת ניהול החשבונות של הרשויות למחקר ולפיתוח באוניברסיטאות.
סך ההוצאה למחקרים בעלי מימון מיוחד באוניברסיטאות בישראל היא 3.7% מההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי בישראל[1] ו-43.0% מההוצאה למחקר ולפיתוח באוניברסיטאות – תקציב שוטף ותקציב מיוחד (יותר מ-6 מיליארד ש”ח).
ב-2019 החל איסוף נתונים של מחקרים בעלי מימון מיוחד גם במכללות האקדמיות. ל-55 מכללות אקדמיות ומכללות לחינוך הופנתה בקשה רשמית (זהה לבקשה המופנית לאוניברסיטאות). המכללות התבקשו לדווח האם בשנים 2019-2016 התקיימה בהן פעילות של מחקר ופיתוח. מדיווחיהן עולה כי לפחות בשנה אחת מ-4 השנים, התקיימה פעילות של מחקר ופיתוח ב-27 מכללות, וסך התקציב שגויס ב-4 השנים עמד על כ-100 מיליון ש”ח.
הנתונים נאספו הודות לשיתוף פעולה בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין האוניברסיטאות, המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך אשר העבירו את כל המידע הנחוץ להכנת ההודעה.
הוצאות למחקרים מתקציב מיוחד באוניברסיטאות,[2] לפי סוג הוצאה
ב-2019 סך ההוצאות למחקרים מתקציב מיוחד הסתכמו ב-2.58 מיליארד ש”ח. הסכום משקף עלייה נומינלית של 4.3% בהוצאות, זאת בדומה לעלייה של 4.2% ב-2018 ושל 3.1% ב-2017 (לוח א). בפילוח לפי מרכיבי ההוצאה נמצא שבכל השנים האלה חלה עלייה בהוצאות עבור כוח אדם – 2.8% ב-2019, 4.6% ב-2018 ו-5.5% ב-2017 (לוח א).
ב-2019 חלה עלייה של 7.4% בהוצאות עבור שירותי מעבדה, לאחר עליות גבוהות יותר ב-2018 (24.5%) וב-2017 (20.9%). בהוצאות לרכישת חומרים חלה ב-2019 עלייה של 2.1% לאחר ירידות מתונות ב-2018 וב-2017, ובהוצאות לרכישת ציוד ירידה של 1.4%- לאחר ירידה דומה ב-2018 ועלייה של 2.0% ב-2017 (לוח א).
ב-2019 חלה עלייה של 12.7% בהוצאות תקורה, לאחר עליות מתונות יותר ב-2018 וב-2017 4.6% ו-5.0% בהתאמה. כמו כן, חלה עלייה בסעיף הוצאות שונות של 12.5%, וירידה של 8.5%- בהעברות כספים בין פרויקטים (במוסד ובין המוסדות) במהלך השנה המדווחת (לוח א).
לוח א – הוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד לפי סוג הוצאה, ושיעור שינוי נומינלי,
כל שנה לעומת קודמתה, 2017, 2018, 2019
| סוג הוצאה | 2017 אלפי ש”ח | 2018 אלפי ש”ח | 2019 אלפי ש”ח | 2017 אחוזים | 2018 אחוזים | 2019 אחוזים |
| סך הכל | 2,377,210 | 2,476,055 | 2,582,209 | 3.1 | 4.2 | 4.3 |
| כוח אדם(1) | 1,220,908 | 1,276,637 | 1,312,971 | 5.5 | 4.6 | 2.8 |
| מזה: שכר | 1,037,550 | 915,000 | 934,370 | 5.0 | 11.8- | 2.1 |
| ציוד | 268,931 | 265,095 | 261,262 | 2.0 | 1.4- | 1.4- |
| חומרים | 261,174 | 259,527 | 264,936 | 1.6- | 0.6- | 2.1 |
| שירותי מעבדה | 87,011 | 108,348 | 116,326 | 20.9 | 24.5 | 7.4 |
| תקורה | 237,112 | 247,949 | 279,335 | 5.0 | 4.6 | 12.7 |
| שונות | 237,936 | 266,909 | 300,194 | 6.0- | 12.2 | 12.5 |
| העברות | 64,138 | 51,591 | 47,184 | 8.0- | 19.6- | 8.5- |
(1) בהודעה זו חל שיפור בהפרדה בין הדיווח על הוצאות לשכר, לבין הדיווח על הוצאות למלגות.
בשנת 2019 פילוח מרכיבי ההוצאה בתקציב לפי סוג היה דומה ל-2018. מחצית מההוצאות היו עבור כוח אדם (עבודה) – שכר 36.2% ומלגות 14.7%, רבע מההוצאות היו עבור חומרים, ציוד, ושירותי מעבדה (הון פיזי) – 10.3%, 10.1%, ו-4.5% בהתאמה, ורבע נוסף מההוצאות היו עבור שונות ותקורה (קרקע) – 11.6%, 10.8% בהתאמה, ועבור העברות בין פרויקטים (הון פיננסי) – 1.8% (תרשים 1).
ב-2019 חלה עלייה של 2.1% בהוצאות שכר המועסקים במחקרים בעלי מימון מיוחד (לוח א), לעומת עלייה של 3.5% בהוצאות שכר המועסקים באוניברסיטאות.[3]
הוצאות למחקרים מתקציב מיוחד, לפי תחום מחקר מדעי
ב-2019 סך התקציב שגויס למחקר ממקורות חיצוניים, שאינם התקציב השוטף של האוניברסיטאות, עלה בכ-106 מיליון ש”ח לעומת השנה הקודמת, לאחר עלייה של כ-99 מיליון ש”ח ב-2018. תוספת של 63 מיליון ש”ח נרשמה במדעי הרוח, 16 מיליון ש”ח – ברפואה, ו-16 מיליון ש”ח – במחקרים בתחום מחקר מדעי כללי ללא סיווג ידוע. גיוס הכספים עלה במיליוני ש”ח בודדים בתחומי המחקר: משפטים, חקלאות, הנדסה ואדריכלות ומדעי החברה, ופחת ב-3 מיליון ש”ח במדעי הטבע ובמתמטיקה (לוח ב).
לוח ב – הוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד, והשינוי בהוצאות כל שנה לעומת קודמתה,
לפי תחום מחקר מדעי, 2018, 2019
| תחום מחקר מדעי | 2017 אלפי ש”ח | 2018 אלפי ש”ח | 2019 אלפי ש”ח | 2018 שינוי במיליוני ש”ח | 2019 שינוי במיליוני ש”ח |
| סך הכל | 2,377,210 | 2,476,055 | 2,582,209 | 99 | 106 |
| מדעי הרוח | 165,194 | 174,173 | 237,235 | 9 | 63 |
| מדעי החברה | 171,163 | 194,116 | 196,116 | 23 | 2 |
| משפטים | 17,747 | 17,067 | 23,665 | 0.7- | 7 |
| רפואה | 220,141 | 194,051 | 210,202 | 26- | 16 |
| מדעי הטבע ומתמטיקה | 1,261,738 | 1,305,791 | 1,302,445 | 44 | 3- |
| חקלאות | 80,836 | 96,676 | 100,843 | 16 | 4 |
| הנדסה ואדריכלות | 436,762 | 453,478 | 455,017 | 17 | 2 |
| תחום מחקר לא ידוע | 23,630 | 40,703 | 56,686 | 17 | 16 |
50.4% מהתקציבים ב-2019 גויסו על ידי חוקרים מתחום מדעי הטבע ומתמטיקה, 17.6% – מהנדסה ואדריכלות, 9.2% – ממדעי הרוח, 8.1% – מרפואה, 7.6% – ממדעי החברה, 3.9% – מחקלאות, 0.9% – ממשפטים ו-2.2% – מתחום מחקר לא ידוע (תרשים 2).
בשנת 2019 התפלגות סך ההוצאות למחקרים בין המוסדות האקדמיים היה דומה ל-2018. 22.4% מהתקציבים גויסו על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, 22.1% – מאוניברסיטת תל אביב, 14.7% – ממכון ויצמן למדע, 13.3% – מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 10.8% – מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 9.0% -מאוניברסיטת בר-אילן, 5.0% – מאוניברסיטת חיפה ו-2.6% – מאוניברסיטת אריאל (לוח ג).
לוח ג – סך הוצאות לפי מוסד אקדמי, 2018, 2019
| מוסד | 2018 אלפי ש”ח | 2018 אחוזים | 2019 אלפי ש”ח | 2019 אחוזים |
| סך הכל | 2,476,055 | 100.0 | 2,582,209 | 100.0 |
| האוניברסיטה העברית בירושלים | 580,457 | 23.4 | 579,643 | 22.4 |
| אוניברסיטת תל אביב | 517,609 | 20.9 | 569,643 | 22.1 |
| מכון ויצמן למדע | 390,753 | 15.8 | 379,523 | 14.7 |
| הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל | 322,297 | 13.0 | 344,633 | 13.3 |
| אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | 269,580 | 10.9 | 278,369 | 10.8 |
| אוניברסיטת בר-אילן | 199,840 | 8.1 | 233,675 | 9.0 |
| אוניברסיטת חיפה | 132,987 | 5.4 | 129,610 | 5.0 |
| אוניברסיטת אריאל | 62,532 | 2.6 | 67,646 | 2.6 |
הוצאות למחקרים מתקציב מיוחד במכללות אקדמיות ובמכללות לחינוך
כאמור, בשנים 2019-2016 התקיימה פעילות של מחקר ופיתוח ב-27 מכללות אקדמיות ומכללות אקדמיות לחינוך, בתקציב כולל של כ-100 מיליון ש”ח. התקציב שגויס למחקרים באמצעות מימון מיוחד עבור השנים 2018 ו-2019 עמד על 25 מיליון ש”ח בממוצע בשנה. המרכז הבינתחומי בהרצליה גייס כ-80% מסך כל תקציב המכללות ב-2019, וכ-62% ב-2018. בנוסף על כך, המכללה להנדסה אורד בראודה גייסה כ-5% מסך כל תקציב המכללות ב-2019, מכללת ספיר – 4%, מכללת וינגייט – 3%, האקדמית תל אביב-יפו – 2.8%, והמכללה למנהל בראשון לציון – 2.7%.
ב-2019, 50.9% מסך ההוצאה בתקציב המיוחד (1.313 מיליארד ש”ח) היה עבור כוח אדם. יתר ההוצאות בתקציב המיוחד היו עבור: ציוד, חומרים ושירותי מעבדה – 24.9% (643 מיליון ש”ח), תקורה – 10.8% (279 מיליון ש”ח), שונות – 11.6% (300 מיליון ש”ח), והעברות בין פרויקטים – 1.8% (47 מיליון ש”ח) (לוח ד).
אחוז ההוצאה עבור כוח אדם היה נמוך מאחוז ההוצאה הממוצעת במוסדות: אוניברסיטת בר-אילן (42.1%), אוניברסיטת תל אביב (48.9%), האוניברסיטה העברית (50.1%), ומכון ויצמן (50.2%) (לוח ד).
אחוז ההוצאה עבור ציוד, חומרים ושירותי מעבדה היה גבוה מאחוז ההוצאה הממוצעת במוסדות: אוניברסיטת חיפה (31.7%) ומכון ויצמן (30.9%) (לוח ד).
אחוז ההוצאות עבור תקורה היה גבוה מאחוז ההוצאה הממוצעת במכון ויצמן (15.3%) ובטכניון (14.9%) (לוח ד).
[1] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2020). שנתון סטטיסטי לישראל 2020. מס’ 71, פרק 17, לוח 17.1.
[2] לא כולל האוניברסיטה הפתוחה.
[3] השינוי במחירים שוטפים בשכר המועסקים באוניברסיטאות לשנת 2018. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2019). שנתון סטטיסטי לישראל 2019. מס’ 70, פרק 9, לוח 9.39.
