מדליית שרדינגר לפרופ'-מחקר יצחק אפלויג מהפקולטה לכימיה בטכניון

נשיא הטכניון לשעבר יקבל את המדליה על תרומותיו החשובות, החישוביות והנסיוניות, לכימיה של סיליקון ולכימיה אורגנית

   דף השער של כתב העת האירופי לכימיה, שהוקדשה ליום הולדתו ה-65 של פרופ'-מחקר אפלויג. דף השער מתאר מולקולות שקבוצתו שלפרופ' אפלויג חקרה נסיונית וחישובית,  ולמטה מופיעה משוואת שרדינגר.
דף השער של כתב העת האירופי לכימיה, שהוקדשה ליום הולדתו ה-65 של פרופ'-מחקר אפלויג. דף השער מתאר מולקולות שקבוצתו שלפרופ' אפלויג חקרה נסיונית וחישובית, ולמטה מופיעה משוואת שרדינגר.

פרופ'-מחקר יצחק אפלויג מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך זכה במדליית שרדינגר לשנת 2021 מטעם האגודה העולמית לכימיה תאורטית וחישובית,WATOC . עם זוכי המדליה בעבר נמנים ארבעה חתני פרס נובל בכימיה ורבים מחלוצי הכימיה הקוונטית החישובית.

המדליה היוקרתית מוענקת בכל שנה למדען אחד בלבד, שתרומותיו לכימיה תאורטית וחישובית בולטות במיוחד. המדליה תוענק לפרופ'-מחקר אפלויג על תרומותיו החלוציות לכימיה של תרכובות אורגנו-סיליקון ולכימיה אורגנית, ועל השילוב המרשים של ניסויים, תאוריה וחישובים במחקריו.

פרופ'-מחקר אפלויג הצטרף לסגל הטכניון בשנת 1976 ובשנים 2009 -2001 היה נשיא הטכניון. הוא מחלוצי השימוש בעולם בכלים חישוביים המבוססים על תורת מכניקת הקוונטים לניבוי תכונות ותגובות של מולקולות, ומחלוצי הכימיה של תרכובות אורגנו-סיליקון. הוא זכה בעבר בפרסים חשובים רבים ובהם פרס טאוב להצטיינות אקדמית ופרסי הצטיינות בהוראה מטעם הטכניון, פרס הומבולדט, פרס האגודה היפנית לקידום המדע, מדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה, פרס וואקר ופרס קיפינג לכימיה של סיליקון של החברה האמריקאית לכימיה. הוא חבר כבוד באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים, חבר באקדמיה האירופית למדעים, דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה הטכנית של ברלין,בעל אות כבוד מנשיא גרמניה ויקיר העיר חיפה.

האגודה העולמית לכימיה תאורטית וחישובית,WATOC , פועלת לקידום הכימיה החישובית והתאורטית ולהידוק הקשרים בין מדענים העוסקים בתחומים אלה, ובכנס האחרון שלה השתתפו כ-1,500 מדענים מרחבי העולם.

המשוואה של שרדינגר – הבסיס של הפיזיקה הקוונטית


מדליית שרדינגר
 קרויה על שמו של הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר, מאבות תורת המכניקה הקוונטית וחתן פרס נובל בפיזיקה (1933), שפיתח משוואת גלים הקרויה על שמו, משוואת שרדינגר. המשוואה מתארת את התנהגותם של חלקיקים אטומיים, שעבורם המכניקה הניוטונית אינה ישימה. פתרון המשוואה מספק לנו את מלוא המידע על תכונותיה של מולקולה מסוימת או חומר מסוים ומאפשר לנבא מראש את התכונות של חומרים לא ידועים. פתרון משוואת שרדינגר קשה מאוד מתמטית, ועד לפיתוח המחשבים האלקטרוניים היה אפשרי רק עבור מולקולות קטנות מאוד, כגון מולקולת המימן. עם שיפור מהירות החישוב של המחשבים התאפשרו חישובים קוונטו-מכניים גם עבור מולקולות גדולות יחסית, וכיום גם עבור מולקולות ביולוגיות גדולות כגון חלבונים.

פרופ' יצחק אפלויד. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון
פרופ' יצחק אפלויד. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון


חלק מחברי קהילת WATOC עוסקים בפיתוח שיטות מתמטיות ותוכנות מחשב לפתרון המשוואה, וחלק אחר, כמו פרופ' אפלויג, עוסק בישום השיטות כדי לחקור ולנבא את תכונותיהם ותגובותיהם של חומרים שונים. פרופ' אפלויג היה מהכימאים הנסיונאים הראשונים בעולם שהבינו את הפוטנציאל הטמון בשיטות החישוביות וכבר משנות השבעים יישם אותן במחקריו. כיום מתקיימים מחקרים רבים בכימיה, באקדמיה ובתעשייה (פיתוח חומרים חדשניים, פיתוח תרופות חדשות ועוד), בהם משתמשים גם בכלים חישוביים, בדרך כלל תוך שיתוף פעולה בין קבוצות נסיוניות וחישוביות. אחד המאפיינים הייחודיים של מחקריו של פרופ' אפלויג הוא שהמחקר הנסיוני והחישובי מתבצע  בדרך כלל על ידי אותו הסטודנט, שרוכש ידע וניסיון בשתי הדיסציפלינות, דבר החשוב להתפתחות המדעית.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן