מגלי נגיף צהבת C זכו בפרס נובל לרפואה

הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב (הרחבה)

פרס הנובל בפיזיולוגיה או ברפואה ניתן במשותף לשלושה חוקרים על גילוי נגיף הפטיטיס C, אותו נגיף האחראי למחלת צהבת כרונית וכן לקבוצת מחלות הקרויה דלקת כבד נגיפית: הארווי ג'יי אלטר, מייקל הוטון וכן צ'ארלס רייס. אלטר היה החוקר הראשון אי פעם שהוכיח כי נגיף לא מוכר הוא האחראי למחלת צהבת כרונית; הוטון הצליח לפצח את הגנום של הנגיף ורייס הוכיח כי נגיף זה הוא הנגיף שיכול לבדו לגרום למחלת הצהבת.

תקציר

פרס הנובל לשנת 2020 הוענק לשלושה מדענים שתרמו תרומה מכרעת למאבק של האנושות כנגד דלקת כבד הנישאת בדם, בעיה רפואית גלובלית משמעותית הגורמת למחלות כגון שחמת וסרטן הכבד. שלושת החוקרים אחראים לתגליות חלוציות שהובילו לגילוי הנגיפים הפטיטיס A והפטיטיס B, גילוי שהיה חיוני להתקדמות הלאה, אולם מרבית המקרים של צהבת שנישאו בדם נותרו עדיין בלתי מוסברים בשלב זה. הגילוי של נגיף הפטיטיס C חשף את הסיבה לשאר המקרים שלא היו מוסברים קודם לכן, ואפשר פיתוחם של בדיקות ותרופות חדשות שהביאו להצלתם של מיליוני אנשים.

דלקת כבד – איום גלובלי לבריאות האדם

דלקת כבד, או הפטיטיס, שילוב של המילים היווניות עבור כבד ודלקת, נגרמת בעיקר על ידי דלקת נגיפית, הגם שגורמים נוספים, כגון, אלכוהוליזם, רעלנים סביבתיים ומחלות אוטואימוניות, תורמים גם הם לדלקת כבד. בשנות הארבעים של המאה הקודמת, התברר כי שישנם שני סוגים עיקריים של דלקת כבד. הראשון, שנקרא הפטיטיס A, מועבר על ידי מים או מזון מזוהמים, ובדרך כלל הוא בעל מעט השלכות ארוכות טווח על החולה. הסוג השני מועבר על ידי הדם ועל ידי נוזלי גוף ומהווה איום הרבה יותר רציני מאחר והוא עלול לגרום למצב כרוני, תוך התפתחות של שחמת וסרטן הכבד (איור 1). סוג זה של הפטיטיס הוא ערמומי, מאחר והוא גורם להדבקה שקטה של אנשים בריאים כאשר הבעיות הרציניות צצות בגופם רק לאחר שנים רבות. הפטיטיס נישא בדם מוביל לשיעורי תחלואה ותמותה משמעותיים וגורם ליותר ממיליון מיתות בשנה ברחבי העולם כולו, ולפיכך מהווה חשש רפואי גלובלי ברמה הדומה למחלת האיידס והשחפת.    

הסבר על גילוי נגיף הפטיטיס C. איור: וועדת פרס נובל
איור 1 – שינם שני סוגים של דלקת כבד. אחד הוא מחלה אקוטית הנגרמת על ידי נגיף הפטיטיס A המועבר על ידי מים או מזון מזוהמים. הסוג השני נגרם על ידי הנגיפים הפטיטיס B וכן C (עליו הוענק פרס הנובל השנה). סוג זה של הפטיטיס הנישא בדם מתפתח לרוב למחלה כרונית העלולה להוביל למחלות הקשות שחמת וכן סרטן כבד ראשוני (HCC‏, Hepatocellular Carcinoma). איור: וועדת פרס נובל

גורם בלתי ידוע לדלקת

שלב המפתח בהתערבות המוצלחת כנגד מחלות דלקתיות הוא זיהוי הגורם האחראי להן. בשנות השישים, החוקר ברוך שמואל בלומברג קבע כי אחד מהסוגים של הפטיטיס הנישא בדם נגרם על ידי נגיף שנודע בתור נגיף הפטיטיס B, ותגלית זו הביאה לפיתוח של בדיקות אבחוניות ובסופו של דבר לחיסון יעיל כנגדו. בלומברג זכה בפרס הנובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1976 על "תגליות ביחס למנגנונים חדשים למקור ולהפצת מחלות מידבקות". באותה עת הארווי ג'יי אלטר, שעבד במכונים הלאומיים לבריאות (NIH) של ארה"ב, חקר את המקרים של הפטיטיס בחולים שקיבלו עירוי דם. למרות שבדיקות דם לגילוי נגיף הפטיטיס B שהתגלה זה מכבר הפחיתו את מספר המקרים של דלקות שנגרמו בעקבות עירוי, אלטר ועמיתיו הוכיחו באופן מדאיג שעדיין קיים מספר גדול של מקרים כאלו. גם בדיקות לגילוי דלקת שנגרמה על ידי נגיף הפטיטיס A פותחו בשלב זה, והתברר כי נגיף זה (A) לא היה אחראי למקרים הבלתי מוסברים.

באותה עת, היה זה מקור לדאגה רבה שמספר משמעותי של החולים הללו שקיבלו עירוי דם פיתחו הפטיטיס כרוני בשל גורם בלתי מוסבר לדלקת. אלטר ועמיתיו הראו כי דם מאותם חולי הפטיטיס עשוי להעביר את המחלה לשימפנזים, בעלי החיים היחידים הרגישים למחלה זו מלבד האדם. גם מחקרים נוספים הראו כי לגורם הבלתי ידוע יש מאפיינים של נגיף. המחקרים המתודיים שביצע אלטר הובילו להגדרה של צורה חדשה ומובחנת של דלקת כבד נגיפית כרונית. באותה עת, המחלה המסתורית הזו נקראה "הפטיטיס שלא מסוג A או מסוג B".

גילוי נגיף הפטיטיס C

גילוי הנגיף החדש הפך בשלב זה לבעל עדיפות עליונה. החוקרים עשו שימוש בכל השיטות המסורתיות לגילוי נגיפים, אולם למרות המאמץ הכביר בתחום, הנגיף התחמק מחשיפתו במשך יותר מעשור שנים. מייקל הוטון, שעבד בחברת הפארמה כיירון (Chiron), קיבל על עצמו את האתגר לבודד את הרצף הגנטי של הנגיף המסתורי. הוטון ועמיתיו יצרו אוסף של מקטעי דנ"א מתוך חומצות גרעין שנמצאו בדמו של שימפנזה שנדבק במחלה. מרבית המקטעים הללו הגיעו מהגנום של השימפנזה עצמו, אולם החוקרים חזו כי מקצתם יגיעו מהנגיף הבלתי ידוע. על בסיס ההשערה כי בדם שנלקח מחולי הפטיטיס יימצאו נוגדנים כנגד הנגיף, החוקרים השתמשו בנסיוב של חולה כזה על מנת לזהות מקטעי דנ"א נגיפי משובט המקודדים לחלבוני הנגיף. בעקבות מחקר מקיף בשיטה זו, נמצא שיבוט חיובי אחד. עבודה נוספת הוכיחה כי שיבוט זה הגיע מנגיף רנ"א חדש השייך למשפחת Flavivirus והוא נקרא נגיף הפטיטיס C.

הגילוי של נגיף הפטיטיס C היה מוחלט; אולם חלק אחד מהתצרף עדיין היה חסר: האם הנגיף לבדו מסוגל לגרום למחלה? על מנת לענות על השאלה הזו המדענים נדרשו לחקור אם הנגיף המשובט היה מסוגל להשתכפל ולגרום למחלה. צ'ארלס רייס, חוקר באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, יחד עם קבוצות מחקר נוספות שבחנו נגיפי רנ"א, שמו לב קודם לכן כי קיים אזור בלתי מאופיין בקצה של הגנום של נגיף הפטיטיס C שעשוי להיות חשוב לשכפול הנגיף. רייס גם שם לב לשינויים גנטיים בדגימות של נגיפים מבודדים ושיער כי חלק מהם עשוי למנוע את השכפול של הנגיף. באמצעות הנדסה גנטית, רייס יצר וריאנט רנ"א של נגיף הפטיטיס C שכלל בתוכו את האזור המוגדר של הגנום הנגיפי והיה ללא החלקים הגנטיים הבלתי פעילים. כאשר רנ"א זה הוזרק לכבד של שימפנזה, התגלה הנגיף בדם שלה ונראו שינויים פתולוגיים הדומים לאלו הנראים בבני אדם החולים במחלה הכרונית. תוצאה זו היוותה את ההוכחה הסופית לכך שנגיף הפטיטיס C לבדו מסוגל לגרום למקרים הבלתי מוסברים של הפטיטיס הנגרם בעקבות עירוי דם.

ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה 2020

החשיבות של תגלית זוכת פרס נובל זו

התגלית של זוכי פרס הנובל לשנה זו ברפואה באשר לנגיף הפטיטיס C מהווה הישג דרך במאבק המתמשך כנגד מחלות נגיפיות. תודות לתגלית שלהם, זמינות לאנושות כעת בדיקות דם רגישות במיוחד לגילוי הנגיף ולמעשה העלימו כמעט לחלוטין את מחלת ההפטיטיס הנגרמת בעקבות עירוי דם בחלקים נרחבים של העולם, תוך שיפור ניכר בבריאות הגלובלית. התגלית שלהם גם אפשרה פיתוח מהיר של תרופות נוגדות נגיפים המתמקדות כנגד הפטיטיס C. לראשונה בהיסטוריה, ניתן כיום לרפא את המחלה, עובדה המעוררת תקווה להכחדתה המוחלטת של מחלה זו בקרב אוכלוסיית העולם שלנו. לשם השגת יעד זה, יידרשו מאמצים בינלאומיים לקידום הפיתוח של בדיקות דם ותרופות נוגדות נגיפים יעילות יותר הזמינות ברחבי העולם כולו.

מאמרים חשובים

  1. Alter HJ, Holland PV, Purcell RH, Lander JJ, Feinstone SM, Morrow AG, Schmidt PJ. Posttransfusion hepatitis after exclusion of commercial and hepatitis-B antigen-positive donors. Ann Intern Med. 1972; 77:691-699.
  2. Feinstone SM, Kapikian AZ, Purcell RH, Alter HJ, Holland PV. Transfusion-associated hepatitis not due to viral hepatitis type A or B. N Engl J Med. 1975; 292:767-770.
  3. Alter HJ, Holland PV, Morrow AG, Purcell RH, Feinstone SM, Moritsugu Y. Clinical and serological analysis of transfusion-associated hepatitis. Lancet. 1975; 2:838-841.
  4. Alter HJ, Purcell RH, Holland PV, Popper H. Transmissible agent in non-A, non-B hepatitis Lancet. 1978; 1:459-463.
  5.  Choo QL, Kuo G, Weiner AJ, Overby LR, Bradley DW, Houghton M. Isolation of a cDNAclone derived from a blood-borne non-A, non-B viral hepatitis genome. Science. 1989; 244:359-362.
  6. Kuo G., Choo QL, Alter HJ, Gitnick GL, Redeker AG, Purcell RH, Miyamura T, Dienstag JL, Alter CE, Stevens CE, Tegtmeier GE, Bonino F, Colombo M, Lee WS, Kuo C., Berger K, Shuster JR, Overby LR, Bradley DW, Houghton M. An assay for circulating antibodies to a major etiologic virus of human non-A, non-B hepatitis. Science. 1989; 244:362-364.
  7. Kolykhalov AA, Agapov EV, Blight KJ, Mihalik K, Feinstone SM, Rice CM. Transmission of hepatitis C by intrahepatic inoculation with transcribed RNA. Science. 1997; 277:570-574.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן