ומה הקשר למשימת בראשית שהתרסקה על הירח? במשך 50 שנה דבקו ארגונים ממשלתיים בכללים ובחוקים המקובלים להגנת עצמי מערכת השמש מפני זיהום ארצני.כעת מצטרפות אליהן מספר גדל והולך של משימות חלל מסחריות. כיצד לאכוף את החוק עליהן?
שתי נחיתות מאדים צפויות בשנת 2021. ראשית, הרכב פרזרבירנס – התמדה של נאס”א אמור לנחות על פני כוכב הלכת האדום מאוחר יותר החודש. לאחר מכן ינחת הרובוט הסיני Tianwen-1. שתי המשימות מתוכננות לחפש אחר סימני חיים.
אבל איך נוודא כשהנחתות שלנו נוגעות בקרקע מאדים לא ינחיתו איתם גם נוסעים סמויים? נהיה זהירים, אנו יכולים להפיץ כל מיני חיים – כמו בשנת 2019, כאשר החללית הישראלית ‘בראשית’ התרסקה על פני הירח עם מטען של צורות חיים קטנטנות ועמידות המכונות דובוני מים.
הדבר הטוב הוא שיש לנו מדיניות וחוקים כדי למנוע זאת. למעשה, יש חלק שלם בחוק החלל, שכותרתו הגנה פלנטרית, שנועד למנוע זיהום של כוכבי לכת, ירחים, שביטים ואסטרואידים.
במשך 50 שנה דבקו ארגונים ממשלתיים בכללים ובחוקים המקובלים. אבל הם כבר לא השחקנים היחידים במשחק. מספר גדל והולך של משימות חלל מסחריות ממריאות.
הגנה פלנטרית
ישנן שתי גרסאות של הגנה פלנטרית, המכונות קדמית ואחורית. הראשונה נוגעת לזיהום כוכבי לכת אחרים בחומר שמקורו מכדור הארץ. הדבר נועד כמובן להגן על כל החיים שיש על אותם כוכבי הלכת. אבל המשמעות היא שהמדענים יכולים להיות בטוחים באופן סביר שכל סימני חיים שהם מגלים הם למעשה סימנים לחיים “מחוץ לכדור הארץ” ולא חיים מושתלים מכדור הארץ.
כדי להשיג זאת, החדרים בהם מיוצרות ומורכבות חלליות, הם מהמקומות הנקיים ביותר על פני כדור הארץ. המתקנים נבדקים באופן קבוע אם קיים זיהום ביולוגי ולעיתים קרובות מעלים תוצאות מפתיעות. בשנת 2013 נמצא סוג חדש לחלוטין של חיידקים בשני חדרים נקיים שנמצאים במרחק של כ-4,000 ק”מ זה מזה. צורת החיים, ששורדת על ידי אכילה מועטה מאוד, לא נמצאה בשום מקום אחר על כדור הארץ.
זיהום לאחור מונע את זיהום כדור הארץ על ידי חומרים מחוץ לכדור הארץ שחללית החוזרת לכדור הארץ עלולה להביא איתה. בשנת 1969, כאשר האסטרונאוטים של אפולו 11 נחתו חזרה לכדור הארץ, הם שהו בהסגר שלושה שבועות כדי לוודא שהם לא מביאים שום דבר מסוכן מהירח. ניל ארמסטרונג אפילו חגג שם את יום הולדתו ה-39.
מאז למדנו הרבה יותר על הירח, והוא נחשב לחופשי מחיידקים. הסיכוי להחזיר משהו לכדור הארץ יהיה הרבה יותר גדול כאשר משימות יחזירו דגימות, או בני אדם, ממאדים.
החוקים
להגנה פלנטרית יש היסטוריה ארוכה. הוועדה לחקר החלל (COSPAR), ארגון לא-ממשלתי בינלאומי, החלה לדון בכך כבר בשנות החמישים, כאשר משימות מתוכננות לירח העלו חשש לפוטנציאל הזיהום שישבשו מחקרים מאוחרים יותר.
מאז הפכה מדיניות ההגנה הפלנטרית של קוספאר, עם הנחיותיה והמלצותיה המדעיות, ל”סטנדרט הזהב” המוכר בעולם. התקן מסווג כוכבי לכת וירחים על פי פוטנציאל החיים שלהם או סימני חיים, בעבר או בהווה. ככל שפוטנציאל החיים גדול יותר אמצעי המגן גדולים יותר. לפי סיווג זה, מאדים מוגן טוב יותר מהירח.
המשמעות היא שמשימות לגופים בקטגוריה גבוהה יותר דורשות עיקור עמוק יותר כדי להבטיח שלא יסעו עימה זיהומים פוטנציאליים. זה יכול להשפיע גם על תכניות סוף החיים למשימות. החללית ג’ונו של נאס”א תוטס לצדק ביולי הקרוב במטרה למנוע זיהום אפשרי של אירופה או כל אחד מהירחים האחרים אם החללית תמשיך להקיף את צדק בלא שליטה. כך היה גם במקרה של החללית ‘קאסיני’ שהקיפה את כוכב הלכת שבתאי וצללה בפקודת המדענים לתוך האטמוספירה שלו.
אך כתוצר של ארגון לא ממשלתי, מדיניות ה- COSPAR אינה מחייבת מבחינה משפטית. זה מה שעורכי הדין מכנים “חוק רך”. פירוש הדבר כי איננו הסכם משפטי מחייב אך הוא עדיין ידוע כקו מנחה חשוב שיש לפעול לפיו.
עם זאת, חלה עלינו חובה על פי החוק הבינלאומי להימנע מזיהום של החלל החיצון, הירח וגרמי שמים אחרים, כמו גם כדור הארץ. זאת בשל אמנת החלל החיצוני משנת 1967.
בעוד שהאמנה קובעת שיש להימנע מ”זיהום מזיק”, היא אינה מגדירה מה משמעות הדבר. עם זאת, 50 השנים האחרונות מבססות ציפייה חזקה למדי שמשימות עתידיות יעמדו גם הן בעקרונות אלה.
נוסף על כך, יש היבט חברתי ומוסרי. מדעני החלל מצפים שמשימות יעמדו בעקרונות ההגנה הפלנטרית. מי שלא יעמוד בעקרונות אלה, מסתכן בגינוי מצד הקהילה המדעית.
טיסת חלל לא ממשלתית
הימים שבהם החלל שמעבר למסלול כדור הארץ נחקר רק על ידי משימות מדעיות ממשלתיות מתקרבים לסיומם. חברות פרטיות הולכות ומתרחקות יותר מכדור הארץ. ניסיון הנחיתה הירחי בשנת 2019 שזיהם את הירח היה על ידי חברה פרטית, בשםSpaceIL , אבל גם חברות גדולות בהרבה – SpaceX של אילון מאסק מתכוונת לשגר משימות למאדים.
זה לא אומר שהחלל יהפוך למערב פרוע חסר חוק, מכיוון שמדינות אחראיות לפעילות אזרחיהן בחלל החיצון. הן נדרשות לאשר ולפקח ללא הרף על פעילויות אלה. אם נגרם נזק, המדינה היא האחראית ולא החברה הפרטית. אך מדינות רבות דורשות פוליסות ביטוח כחלק ממתן רישיון.
העתיד
קשה לחזות כיצד זה יתקיים (הדברים יתנהלו), אך עם זאת, הגישה הכללית שנקטה עד כה ממשלת ארה”ב מעודדת. לאחרונה עדכנה נאס”א את מדיניות ההגנה הפלנטרית שלה כדי לקבוע במפורש שמדובר ביישום חובותיה של ארה”ב על פי אמנת החלל החיצון.
על בסיס זה, סביר להניח שכל רישיון שניתן על ידי ארה”ב ידרוש שהם יעמדו במדיניות ההגנה הפלנטרית של נאס”א, שתואמת באופן כללי את מדיניות COPSAR.
הגנה זו לא מובטחת לנצח. ניסיונות בקונגרס האמריקני לפטור גורמים פרטיים מדרישות הגנה פלנטרית כבר התרחשו במסגרת הצעת חוק בשנת 2018 להפחתת “הנטל הרגולטורי” על תעשיית החלל המסחרי. המאמצים נכשלו, אך מי שתומך בכך עשוי לנסות שוב.
הגנה פלנטרית חשובה לשמירה על הערך המדעי של החלל החיצון. אך עניין מדעי אינו הסיבה היחידה לחקר החלל החיצון – ישנן סיבות רבות אחרות לדרך שבה צריך לשקול את האיזון, אבל זה דיון שדורש השתתפות נרחבת.
עוד בנושא באתר הידען:
5 תגובות
מרתק, בלי קשר להאם כן, או האם לא, כל נושא החלל/חייזרים, פשוט מרתק.
אני באופן אישי ראיתי וצילמתי ספינת חייזרים מעל רמת גן.
העליתי את הסרטון ליוטיוב.
מרתק❗️
לטענה של דובוני מים על הירח אין שום ביסוס. צוות “בראשית” בעצמו לא טוען את זה. רק אדם אחד טוען את זה שם בלי שום שביב של הוכחה. לכתוב “החללית הישראלית ‘בראשית’ התרסקה על פני הירח עם מטען של צורות חיים קטנטנות ועמידות המכונות דובוני מים” זה פשוט הטעיה
לחניאל, הבעיה העיקרית של זיהום החלל בחיידקים נובעת מעצם העובדה שאנחנו מבקשים לחקור את החלל ואת שאר האובייקטים המצויים במערכת השמש ולנסות לגלות בהם חיים. זו תהיה קצת בעיה לדגום סלע על פני המאדים (או במקום אחר) ולגלות חיים די דומים למה שיש לנו על כדור הארץ, ולהתחיל לתהות האם זה משהו מקורי שנמצא שם מיליוני שנים, או שהבאנו אותו בעצמנו במשימה קודמת.
בעיה נוספת היא שאם יש כבר אקולוגיה מוצלחת במקום כלשהו, ואנחנו מזהמים אותו במשהו יותר אגרסיבי ויעיל, הוא יכול לחסל את כל החיים הקיימים שם.
לפי דעתי נצטרך להסיר את ההגנות מרוב האובייקטים בסביבת כדור הארץ, ולהשאיר הגבלות חמורות על מספר מקומות כמו הירח אירופה של צדק, טיטן ואנקלדוס של שבתאי ועוד כמה, וזאת לתקופה של כ-100 שנה, עד שיוברר מה יש שם.
אבל למה חוששים מהתפשטות חיידקים בחלל?
1. לפי תיאוריית האבולוציה, החיים התחילו מתי שהוא מיצור חד תאי כמו אמבה שהתפתח ליצורים מורכבים יותר. אז לפי תיאוריה זו, אם נפזר בחלל חיידקים ושאר יצורים דומים, מי יודע אולי בעוד מיליארדי שנים יתפתחו מהם פילים, זברות, אריות וכדומה?
2. סביבת החלל היא קשה ביותר למחיה, אם בכלל. הן בגלל הריק הכמעט מוחלט, הן בגלל קרינה מסוכנת וחזקה. אז כמה סיכוי יש כבר לחיידקים לשרוד בה? הסיכוי הוא אפסי ולדעתי לכן חבל על כל המאמץ המושקע. מאמץ = כסף.
פשוט מגוחך שחושבים שניתן להגיע לתנאי ואקום ללא צורות חיים על כדור הארץ. גם המקום הכי סטרילי עלי אדמות מוכתם בחיים. כל האדמה וכל האוויר שלנו נושמים וחיים. המדע מונע מהאדם לראות את המציאות נכוחה