סיקור מקיף

לשמרנים רבים יש מערכת יחסים קשה עם המדע – מחקר חדש מברר מדוע

צוות חוקרים בינלאומי ניסה לבדוק את ההשערה לפיה המציאות כפי שהיא משתקפת בקונצנזוס המדעי לא תואמת תיאוריות ימניות – בעיקר ליברטריאניות, בעיקר בתחום משבר האקלים אך גם בתחומים אחרים

מאת: סטפן לוונדובסקי, קתדרה לפסיכולוגיה קוגניטיבית, אוניברסיטת בריסטול וקלאוס אובראוור, פרופסור לפסיכולוגיה קוגניטיבית, אוניברסיטת ציריך. תרגום: אבי בליזובסקי

משבר האקלים - אנו על סף התהום. המחשה: depositphotos.com
משבר האקלים – אנו על סף התהום. המחשה: depositphotos.com

סיכום דו"ח האקלים השישי של IPCC למקבלי החלטות. מסמך

ממצאים מדעיים רבים ממשיכים להיות שנויים במחלוקת על ידי פוליטיקאים וחלקים מהציבור זמן רב לאחר שנקבע קונצנזוס בקהילה המדעית. לדוגמה, כמעט שליש מהאמריקאים עדיין לא מקבלים את העובדה שפליטות דלק מאובנים גורמות לשינוי האקלים, על אף שהקהילה המדעית הגיעה לקונצנזוס שהם גורמים לכך לפני עשרות שנים.

מחקר מדוע אנשים דוחים עובדות מדעיות זיהה את השקפות העולם הפוליטיות של אנשים כמשתנה המנבא העיקרי. אנשים בעלי השקפת עולם ליברטריאנית או שמרנית נוטים יותר לדחות את שינויי האקלים והאבולוציה והם נוטים פחות להתחסן נגד COVID-19.

מה מסביר את הנטייה הזו לדחיית המדע על ידי חלק מהימין הפוליטי? האם יש תכונות מהותיות של המפעל המדעי המאתגרות באופן ייחודי אנשים בעלי השקפות עולם שמרניות או ליברטריאניות? או שמא הקשר הוא רק תוצאה של ציוויים סותרים בין הממצאים המדעיים לבין השלכותיהם הכלכליות? במקרה של שינוי האקלים, למשל, כל פעולה כרוכה בהכרח בהתערבות בפרקטיקה הכלכלית הנוכחית.

סקרים מקיפים בארה"ב

לאחרונה ערכנו שני סקרים בקנה מידה גדול, שבדקו את האפשרות הראשונה – שחלק מהתכונות המהותיות של המדע נמצאות במתח עם היבטים של חשיבה שמרנית. התמקדנו בשני היבטים של המדע: הנורמות והעקרונות השקטים המנחים לעתים קרובות את המפעל המדעי, וההיסטוריה של האופן שבו ההתקדמות המדעית הובילה אותנו להבין שבני האדם אינם מרכז היקום.

הסוציולוג רוברט מרטון הציע נורמות מפורסמות לניהול המדע בשנת 1942. הנורמה המכונה "קומוניזם" (השונה מהפילוסופיה הפוליטית של הקומוניזם) גורסת כי תוצאות המחקר המדעי צריכות להיות המאפיין המשותף של הקהילה המדעית. "אוניברסליזם" מניח כי ידע צריך להתעלות מעל מחסומים גזעיים, מעמדיים, לאומיים או פוליטיים. "Disinteredness" מחייב כי מדענים צריכים לבצע מחקרים לטובת המפעל המדעי ולא לרווח אישי.

נורמות אלה לא כל כך מסתדרות עם זרמים של המחשבה השמרנית העכשווית הסטנדרטית. השמרנות קשורה בדרך כלל ללאומיות ולפטריוטיות, על חשבון אימוץ האינטרנציונליזם השיתופי. ואת הרעיון של חוסר עניין אישי אלא טובת הכלל לא יכול להסתדר היטב עם הדגש השמרני על זכויות הקניין.

המדע איפשר לנו להסביר את העולם שסביבנו, אבל זה עלול ליצור מתחים נוספים – במיוחד עם שמרנות דתית. הרעיון שבני האדם הם יוצאי דופן נמצא בבסיס המחשבות המסורתיות ביהדות ובנצרות, הרואה את האדם כסימאגו דאי, דמותו של אלוהים, הנפרדת בבירור מן ההוויות והטבע עצמו. בכך היא סותרת את החריגות של האנושות משאר הטבע. תוצאת התובנות המדעיות במשך מאות שנים מאז תחילת המהפכה המדעית חל צמצום מעמדם של בני האדם. כעת אנו מכירים  בכוכב הלכת שלנו כעצם קטן וחסר חשיבות ביקום מלא במספר עצום של גלקסיות, ולא  במרכז  הבריאה כולה.

בדיקת הבעיות

בדקנו כיצד שתי התכונות היסודיות של המדע – הנורמות המהותיות שלו והשפעתו ההיסטורית על האופן שבו בני אדם רואים את עצמם – עשויות להתייחס למחשבה השמרנית ולקבלת עובדות מדעיות בשני מחקרים בקנה מידה גדול. כל אחד מהם כלל מדגם מייצג של כ-1,000 תושבי ארה"ב.

התמקדנו בשלושה נושאים מדעיים: שינויי אקלים, חיסונים, והורשת תכונת האינטליגנציה. השניים הראשונים נבחרו בגלל נטייתם הידועה להידחות על ידי אנשים בימין הפוליטי, מה שמאפשר לנו להתבונן בתפקיד הממתן הפוטנציאלי של מנבאים אחרים. הגורם האחרון נבחר משום שהאמונה שכוחות חיצוניים כמו חינוך יכולים לשפר אנשים ונסיבותיהם היא במוקד העניין של הליברליזם. השמרנות, לעומת זאת, ספקנית לגבי אפשרות זו ונשענת יותר על הרעיון שהשיפור מגיע מהפרט – מה שמרמז על תפקיד פחות חשוב להורשת האינטליגנציה.

העובדה כי הבדלים אינדיבידואליים באינטליגנציה קשורים להבדלים גנטיים, כאשר ההערכות הנוכחיות של מדברות על 50%, ולכן היא עלולה להיות מאתגרת לליברלים אך עשויה לקבל אישור מהשמרנים.

שני המחקרים היו שונים במקצת באופן שבו מדדנו דעות פוליטיות ותמיכה של אנשים בנורמות המדע, אך הממצאים הכלליים היו ברורים למדי. השמרנים נטו פחות לקבל את הנורמות של המדע, דבר המצביע על כך שתפיסות העולם של אנשים מסוימים בימין הפוליטי עשויות להיות בקונפליקט מהותי עם המפעל המדעי.

אותם אנשים שקיבלו את הנורמות של המדע נטו גם יותר לתמוך בחיסונים ובצורך להילחם בשינויי האקלים. הדבר מרמז על כך שאנשים המאמצים את מוסד המדע בכללותו נוטים יותר גם לקבל ממצאים מדעיים ספציפיים.

האדם לא במרכז היקום

מצאנו תמיכה מוגבלת באפשרות שהאמונה בייחודיותו של האדם תגרום לאנשים להיות ספקנים יותר בקבלת המדע. כלומר לתכונה זו היתה השפעה מועטה על העמדות של האנשים באשר למדע. לכן, המחקר שלנו לא סיפק שום עדות להשערות כי ההיסטוריה הארוכה של המדע בעקירת בני אדם  ממרכז העולם תורמת לאדם להרגיש אי נוחות עם המדע.

לבסוף, לא מצאנו ראיות חזקות לכך שאנשים בשמאל הפוליטי נוטים יותר לדחות את התרומה הגנטית לשינויים אינדיבידואליים באינטליגנציה. ממצא זה מוסיף לראיות כי קשה יותר למצוא הכחשה מדעית בשמאל, גם בנושאים שבהם היבטים בסיסיים של המחשבה הליברלית – במקרה זה האמונה כי ניתן לשפר אנשים – נמצאים בקונפליקט פוטנציאלי עם הראיות.

שני המחקרים מסייעים להסביר מדוע שמרנים נוטים יותר לדחות ממצאים מדעיים מאשר ליברלים. דחייה זו אינה מוכתבת רק על ידי אינטרסים פוליטיים המתנגשים עם גוף ידע מדעי מסוים (כגון שינוי האקלים שנגרם על ידי האדם), אלא נראה שהיא מייצגת מתח עמוק יותר בין שמרנות לרוח שבה המדע מתנהל בדרך כלל.

למאמר ב-The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

15 תגובות

  1. קודם כל שמות הכותבים מפורטים בתחילת הכתבה. שנית – אין דבר כזה עודף אמונה במדע. לגבי ההתחממות. הדוח של האום שם קץ לטענה הזו שהאדם לא אחראי למרות שדף המסרים של הימין עדיין מפיץ אותה כתורה מסיני. כתוב בו במפורש שהאנושות אחראית ללמעלה מ-99% מההתחממות.

    ובאשר לדף המסרים, התפרסמה כתבה מעניינת בהארץ
    https://www.haaretz.co.il/nature/climate/.premium-1.10105720

  2. הכתבה מביכה עד רדודה. לא מתאים לאתר הידען.
    א. יש בכתבה המון הנחות מוצא שאינן בהכרח נכונות. המביכה ביותר בהן היא הגישה לגבי אופיים של אנשים שמרנים והסיבה בגללה הם לא מקבלים את ה"הוכחות" המדעיות.
    ב. לא רק שיש הנחת מוצא ששינוי האקלים נגרם עקב פעולות האדם, יש גם טענה שגויה ממש שיש קונצנזוס בנושא בקהילה המדעית. אבל זה בסדר, פעם גם היה קונצנזוס בקהילה המדעית שהעולם שטוח וגם היה קונצנזוס שזבובים נוצרים מבשר רקוב (הופעה ספונטנית). כך שאפילו אם יש קונצנזוס מדעי (שאין), האם המדע תמדי צודק? ובכן, ברור שלא ולו בגלל הסיבה הבעייתית שמדענים הם עדיין בני אדם והם מושפעים גם מהלכי רוח חברתיים ואקדמיים, מלחצי מימון ומאוטוסוגסטיה. מהסיבות האלו בנושאים רבים לאורך ההיסטוריה היה "קונצנזוס" מדעי בנושא מסוים, כולל מתקפה ברמות שונות של חומרה על מדענים שהוכיחו את ההיפך, עד שהתחלף דור או שניים וחוקרים חדשים הפסיקו לקבל את הנחות המוצא והתחילו לבחון את העובדות.
    ג. המידע בכתבה (וכנראה גם במחקר) חסר היבט משמעותי – מדוע ליברלים נוטים לנהות בקלות אחר תיאוריות שלא מגובות היטב במידע? מדוע ליברלים נוטים להאמין בקלות רבה לתפיסה החדשה והפופולרית והופכים אותה לתורה חיה ותוקפים כל מי שלא מקבל אותה ורוצה עוד הוכחות?

    אם לקחת את הנושאים שנבחנו – שינוי האקלים לא מוכח. לא רק שאינו מוכח, כל התצפיות שנבנות מתוך התיאוריות לפיהם האדם הוא בעל השפעה מכריעה על שינוי האקלים כשלו פעם אחר פעם. במדע תיאוריות כאלו היו נזרקות לפח ואחרות היו מחליפות אותן. אבל כאן נכנסים כל המשתנים האחרים שמשפיעים על המדענים כבני אדם. לכן מדענים שמתנגדים לתפיסת השפעת האדם על שינוי האקלים (ומביאים מידע שדווקא עומד בתצפיות ובתחזיות) נזרקים החוצה מאוניברסיטאות בארה"ב, מושתקים בפורומים של אקלים ומורחקים מכל מוקד השפעה? האם המדע אינו חזק מספיק כדי לקיים שיח מדעי אקדמי ראוי ונדרש להשתיק מדענים שחושבים אחרת?
    בנושא החיסונים – המדע כשל פעמים רבות בענייני חיסונים. אנשים נפגעו בעבר מחיסונים, אנשים חוסנו בלא ידיעתם, חיסונים הוסרו מהמדפים וגם חיסונים לא ראויים הופצו לציבור. בנוסף לכך, היו חיסונים שעברו תהליך אישור לא ראוי, תהליך בחינה לא ראוי ולא מספק מבחינה מדעית וגם היו מערכי חיסון שהושפעו מלחצים של חברות כלכליות וקשריהן עם פוליטיקאים ומקבלי החלטות בארגונים ממשלתיים.
    אני בעד חיסונים – אין ספק שהחיסונים הם אחד הדברים העיקריים שמונעים מאיתנו המון צער וכאב אישית וגם ברמה החברתית כשאנחנו לא צריכים לראות את קרובינו מתים במחלות שעד לא מזמן היו נפוצות מאוד. אבל האם להיות בעדם בצורה עיוורת? ובכן, זה ממש לא התנהגות מדעית. התנהגות מדעית היא לבחון כל חיסון וחיסון – מה מידת הסיכון בו? כיצד הוא נבדק? כמה אנשים בעולם חוסנו עד היום? מה הסיכון לחלות במחלה ולפתח בה סיבוכים חמורים?
    בהתאם החיסונים החדשים של Covid19 ראויים למידת חשדנות רבה והגיוני שאנשים יהיו זהירים עם קבלת החיסון או מתן החיסון לילדיהם. לא רק שזה הגיוני – אנחנו צריכים לעודד שיח פתוח בנושא, כי מראש הסיבה שאנשים נזהרים ונמנעים מהחיסון הוא השיח התוקפני שלא מוכיח אמינות.

    כלומר, לא רק אנשים בימין הם בקונפליקט עם המדע, גם אנשים בשמאל נמצאים בקונפליקט כזה, רק הפוך – נטיה רבה מדי להאמין ל"מדע" כשהוא עדיין לא מוכח ולהפוך אותו לתורה משמיים כאשר מדובר רק בתיאוריה לא מוכחת.

  3. הבלים.
    הימין השמרני אינו נגד מדע, להיפך, הוא מגייס את המדע כדי להוכיח שההתחממות הגלובלית אינה מעשה ידי אדם, לא נתונה להשפעת האדם ולא ניתנת לשינוי, בשום צורה.
    חפשו את פרופ' יונתן רבי בגוגל ותראו

  4. כותב המאמר הכליל את כל מי שהוא מכנה שמרנים עם כל הליברטריאנים.
    יש בשמאל הרבה אנשים שמסרבים לקבל מדע. מתנגדים לחיסונים ומלאים בקונספירציות g5 וכדור ארץ שטוח. שלא להזכיר את כל אלו שמתעקשים על 72 genders ומתעקשים לתת לטרנסג'נדריות (שהן זכר מבחינה ביולוגית עם מסת שריר של זכרים) להתחרות מול נשים בתחרויות איגרוף.
    ליברטריאניות זה תפיסה שקשורה לחופש אישי וזכויות אדם. אין שום קשר רעיוני בין זה לבין הסכמה או חוסר הסכמה עם מדע.
    אני ליברטריאנית, חובבת מדע, ודוקטורנטית בטכניון.

  5. הבעיה קיימת בשמאל ובימין הקיצוני. אין לשמרנים מונופול על זה. ועכשיו כש"הידע"ן עוסק בהכחשת מידע, הוא מצטרף לקבוצה הזו. מהיכרותי עם המגזין אני רואה שאתם משתייכים פלג קיצוני פרו-אוטוריטרי בפוליטיקה, גרוע הרבה יותר מכל שמרן.
    בברכה, ליברל

  6. נחמד שכת ההתחממות הגלובלית בוחשת בפסיכולוגיה בגרוש של מתנגדיהם במקום לגרד קצת בראש הפרטי שלהם : כן התחממות או לא, מגמה כזאת או דווקא מגמה הפוכה (עידן קרח), כן באשמת האנושות או בלי קשר – בכל מקרה הכיוון לא יהיה ניסיון סיזיפי, שלא לומר פאתטי, שלא לומר חסר תועלת ל"חנך" את ההמונים. מתי יבינו סוף סוף אנשי המעבדות והפקולטות, הגיקים החיוורים , שהעולם אינו הצדפה שלהם ? שהעולם אינו גן פעוטות אנטרופוסופי ושהם, וודאי וודאי שאינם הגננת של העולם הזה .
    אם לפתור את הנזקים שיצר המדע – זה אך ורק ע"י המדע . אם פליטת גזי החממה היא תוצאה של תעשייה שמכניסה כסף – אז הפיתרון יהיה תעשיות בולעות גזי חממה שמכניסות – נכון !! כסף !!

  7. נראה שבעל המאמר (לוונדובסקי) בא להפגין דעה אישית ('ליברלית', בכאילו) ולא עמדה מדעית מוצקה.
    נראה בבירור שהמתודולוגיה של המחקר הראשון לקויה מיסודה. בחירת שדות המחקר, מוטה מראש: "התמקדנו בשלושה נושאים מדעיים: שינויי אקלים, חיסונים, והורשת תכונת האינטליגנציה. השניים הראשונים נבחרו בגלל נטייתם הידועה להידחות על ידי אנשים בימין הפוליטי". כלומר בחירת שני השדות הראשונים מזמינה מראש את ה"ממצא" המבוקש, הפלא ופלא.
    וכצפוי, שדה המחקר השלישי, הדי נייטרלי על פניו, אינו מניב את הממצא המבוקש: "לא מצאנו ראיות חזקות לכך שאנשים בשמאל הפוליטי נוטים יותר לדחות את התרומה הגנטית לשינויים אינדיבידואליים באינטליגנציה."
    ההפתעה האמיתית היא בהמשך – כשמחקר בשדה אחר, מסמן שהקערה מתהפכת על פניה: "מצאנו תמיכה מוגבלת באפשרות שהאמונה בייחודיותו של האדם תגרום לאנשים להיות ספקנים יותר בקבלת המדע. "
    למרות זאת, בעל המאמר מרשה להעלות את המסקנה המופרכת והמקושקשת לפיה "שני המחקרים מסייעים להסביר מדוע שמרנים נוטים יותר לדחות ממצאים מדעיים מאשר ליברלים. דחייה זו אינה מוכתבת רק על ידי אינטרסים פוליטיים המתנגשים עם גוף ידע מדעי מסוים (כגון שינוי האקלים שנגרם על ידי האדם), אלא נראה שהיא מייצגת מתח עמוק יותר בין שמרנות לרוח שבה המדע מתנהל בדרך כלל."
    מה שניתן להסיק מהמאמר של לוונדובסקי הנ"ל הוא שיכול להיות ש'שמרנים' נוטים לדחות "ממצאים מדעיים" מסוימים יותר מאשר 'ליברלים', אבל מסתבר שנטיה כזו מתמקדת בפייק ממצאים של פסאודו מדע…

  8. כנראה שהממצאים והמסקנות מתאימים יותר לארה"ב, פחות לישראל

  9. הבעיה עם השינוי האקלימי היא דוגמא קלאסית וטראגית של "Tragedy of the commons" מתורת המשחקים. זהו "באג" במבנה התרבות האנושית.
    הסבר:
    יש מספר די גדול של מדינות בעולם. אין שלטון עולמי שיכול לכפות עליהן החלטות.
    אם מדינה או תרבות אחת (התרבות המערבית) תצמצם פליטות ותספוג נזק לכלכלתה (השוקעת ממילא)> המתחרים (סין, הודו, ויתר העולם) לא יצטרפו לעגלה וכלכלתן תתחזק מאוד לעומת המערב. סך הפליטות העולמי לא יצטמצם משמעותית. כך גם הכוכב נהרס, וגם המערב נחלש.
    לכן, עדיף למערב להתעלם מהשינוי האקלימי ולהמשיך לטפח את כלכלתו. טראמפ הבין זאת מזמן.

    התוצאה הסופית, למרבה הצער, היא המשך הזיהום, ההחממות, והרס הכדור

  10. נראה לי שבישראל כיום רוב מתנגדי החיסונים הם מהשמאל המתקדם ולא מהימין השמרני.
    גם הטיעונים נגד החיסון לקוחים מאוצר המלים השמאלי: למשל זכות אישית לעומת חובה ציבורית ועוד.
    גם חוסר האמון במערכת ואי קבלת סמכות אופיניים כיום יותר לשמאל הרדיקאלי מאשר לימין השמרני.

  11. עם כל הכבוד לבודקים ולמסקנות שיגיעו
    ראוי לקרוא לילד בשמו ולהגדיר מתנגדים ודוחים את המדע
    כ בורים …

  12. מעניין צפוי למדי.
    האם כל כך קשה לעשות הגהה נורמלית לתרגום???
    גם שגיאות ניסוח ועברית אבל גם שגיאות מהותיות. חבל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן