לקראת הבחירות לנשיאות כתב העת סיינס בחן את ההבדלים בין עמדותיהם של קמלה האריס ודונאלד טראמפ בסוגיות מדע וסביבה
במאבק על נשיאות ארצות הברית בין המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס והרפובליקני דונלד טראמפ, קיימות מחלוקות משמעותיות בסוגיות כמו זכויות רבייה, הגירה, כלכלה והמלחמות במזרח התיכון ובאוקראינה. עם זאת, השניים כמעט ולא התייחסו לנושאי מדע בקמפיין שלהם, אף על פי שמדיניותם בתחום המדע עשויה להשפיע רבות על הקהילה המדעית בארצות הברית.
במאמר שפורסם בכתב העת סיינס סיכמו חברי המערכת את עמדת שני המועמדים בבחירות שיתקיימו ב-5 בנובמבר 2024 בנושאים החשובים לקהילה המדעית ובראשם – תחום הסביבה.
האריס תומכת בהגדלת התקציבים למחקר בסיסי ולהאצת המחקר הרפואי, במיוחד בנושאי שינויי אקלים, בעוד שטראמפ, שמנסה לצמצם את הממשל הפדרלי, עשוי לקדם תחומים כמו בינה מלאכותית בניסיון להוביל את סין. בעוד האריס תומכת בשיתוף פעולה מדעי בינלאומי זהיר עם סין, טראמפ נוקט בגישה נוקשה יותר.
תחום הסביבה ומשבר האקלים
בכל הנוגע לתחום הסביבה, קיימים כמובן הבדלים ברורים בין קמלה האריס ודונלד טראמפ:
קמלה האריס: האריס היא תומכת בולטת במאבק בשינויי האקלים ובפיתוח אנרגיה מתחדשת. היא תומכת בהגדלת ההשקעות בטכנולוגיות לאנרגיה בת קיימא כמו אנרגיה סולארית ורוח, ומקדמת מדיניות שנועדה להפחית פליטות פחמן ולמנוע נזק סביבתי נוסף. האריס צפויה להמשיך את המהלכים של ממשל ביידן בנוגע להסכמים בין-לאומיים למאבק בשינויי אקלים, כמו הסכם פריז, ולפעול לצמצום השימוש בדלקים מאובנים.
היא גם מתכננת להשקיע במחקר מדעי שנוגע להשלכות שינויי האקלים, בדגש על קידום פתרונות טכנולוגיים ברי קיימא, שימור משאבי טבע, והקטנת השפעות סביבתיות של התעשייה והתחבורה.
טראמפ, לעומת זאת, נוקט בעמדה ספקנית כלפי שינויי האקלים ומבקר את ההשקעות הממשלתיות במאבק בו. במהלך כהונתו הקודמת, הוא נסוג מהסכם פריז והתמקד בקידום תעשיית הדלקים המאובנים, כמו נפט ופחם, במטרה לחזק את הכלכלה האמריקנית ולשמור על עצמאות אנרגטית. הוא גם תמך בהקלת הרגולציה על תעשיות מזהמות בטענה שהרגולציה הממשלתית מעכבת את הצמיחה הכלכלית.
אם טראמפ ייבחר שוב, סביר שהוא ימשיך במדיניות של הקלה על המגבלות הסביבתיות במטרה לעודד את תעשיות האנרגיה הקונבנציונלית, דבר שעלול להוביל להגברת הזיהום ולפגיעה במאמצים הגלובליים להתמודד עם שינויי האקלים.
תקציבי מחקר
קמלה האריס: תומכת בהגדלת התקציבים למחקר בסיסי, מחקר בתחום שינויי האקלים והאצת המחקר הרפואי. היא מעוניינת להרחיב את ההשקעות בטכנולוגיות אנרגיה ברת-קיימא ולממן מחקרים בתחומים אלה. עם זאת, בשל מציאות התקציב הפדרלי השטוח, היא עשויה להידרש לבצע בחירות קשות ולהעדיף תחומים מסוימים על חשבון אחרים. האריס צפויה לבקש להגדיל את המימון המיועד למחקר במסגרת חוקים כמו “חוק השבבים והמדע” (CHIPS and Science Act).
דונלד טראמפ: מתכוון לצמצם את התקציבים הפדרליים ולהקטין את הוצאות הממשל, מה שעלול לגרור קיצוצים בהצעות תקציביות למוסדות מחקר כמו ה-NIH (מכוני הבריאות הלאומיים) ו-NSF (הקרן הלאומית למדע). יחד עם זאת, תחומים מבטיחים כמו בינה מלאכותית ומדע מידע קוונטי עשויים להנות מהשקעות, כחלק ממאמציו להתחרות עם סין ולהבטיח את יתרון המדעי של ארצות הברית. עליית תקציבים בתחומים אלה עלולה לבוא על חשבון תחומים מדעיים אחרים.
רגולציות על חוקרים
קמלה האריס: האריס צפויה להמשיך את מאמצי ממשל ביידן להפחית את נטל הרגולציה על חוקרים. מחקר בארצות הברית מחייב עמידה בדרישות רגולטוריות רבות, וחוקרים רבים מביעים תסכול מכך ש-44% מזמן המחקר שלהם מתבזבז על בירוקרטיה. האריס תומכת בצמצום הבירוקרטיה, תוך שמירה על איזון בין הפחתת נטל הרגולציה לבין שמירה על השקעות מחקריות.
דונלד טראמפ: במהלך כהונתו הקודמת, טראמפ ניסה לקדם יוזמות להפחתת הרגולציה במגזר המחקרי, אך מאבקים פוליטיים רבים חסמו את יישום הרפורמות הללו. אם ייבחר שוב, הוא צפוי לחדש את ניסיונותיו לצמצם את הרגולציה הממשלתית, אך הוא גם עשוי להחמיר עם אוניברסיטאות, במיוחד בתחומים שקשורים למאבק עם סין ולביקורת על יוזמות לקידום גיוון והכללה (DEI) במוסדות להשכלה גבוהה.
אשרות למדענים זרים
קמלה האריס: מכירה בכך שארצות הברית תלויה רבות במדענים זרים ומדגישה את הצורך בשמירה על זרימת הכישרונות למעבדות המחקר האמריקניות. היא צפויה לפעול למתן אשרות עבודה לאנשי מדע וטכנולוגיה, תוך שמירה על גבולות מאובטחים. האריס מעוניינת לעודד את הישארותם של בוגרי תארים מתקדמים בתחומי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בארצות הברית.
דונלד טראמפ: במהלך כהונתו הקודמת, טראמפ יזם מגבלות על מהגרים, כולל סטודנטים בינלאומיים ואנשי מקצוע בתחומי המדע. אם ייבחר שוב, מדענים חוששים שהוא יחזור על מדיניות של הגבלת ההגירה. עם זאת, ייתכן שיסכים להתפשר כדי למשוך את המדענים המוכשרים ביותר, במטרה לחזק את התחרות מול סין.
יועץ מדעי לנשיא:
קמלה האריס: הממשל הדמוקרטי מסורתי שם דגש רב על תפקיד היועץ המדעי לנשיא. האריס צפויה למנות יועץ מדעי שמחויב לקדם מדיניות מדעית מבוססת ראיות ולחזק את המשרד המדעי בבית הלבן (OSTP). האריס עשויה למנות מומחים בתחומי בינה מלאכותית, בריאות או מדעי הסביבה, בהתאם לעדיפויות המדיניות שלה.
דונלד טראמפ: במהלך כהונתו הקודמת, מינה טראמפ את קלווין דרוגמייר, מטאורולוג עם רקע אקדמי חזק, ליועץ מדעי. טראמפ, עם זאת, חיכה 18 חודשים לפני שמינה יועץ מדעי, מה שגרר ביקורת מצד הקהילה המדעית. אם ייבחר שוב, סביר שיאמץ גישה דומה, עם יועץ מדעי פחות בולט, אשר יקדם את סדר היום של טראמפ ללא עימות גלוי עם הקהילה המדעית.
שיתוף פעולה עם סין:
קמלה האריס: האריס עשויה להמשיך בגישה של שיתוף פעולה מדעי זהיר עם סין, תוך הגבלת הגישה של סין לטכנולוגיות רגישות והגנה על אינטרסים אמריקניים. היא תומכת בגישה מתונה של שמירה על שיתוף פעולה במחקר בין-לאומי, בעיקר בתחומים שאינם מאיימים על הביטחון הלאומי.
דונלד טראמפ: נוקט בגישה נוקשה יותר כלפי סין ומתנגד לשיתופי פעולה מדעיים נרחבים עמה. הוא עשוי לקדם מגבלות נוספות על שיתוף פעולה מדעי עם סין, במיוחד בתחומים שנוגעים לטכנולוגיה צבאית או כלכלית.
חינוך מדעי
קמלה האריס: תחת ממשל האריס, צפוי להיות דגש על קידום שוויון בהשכלה בתחומי המדעים והגברת הגיוון בכוח העבודה המדעי. היא תומכת בהרחבת הגישה להזדמנויות חינוכיות בתחומי STEM בקרב קבוצות אוכלוסייה מוחלשות.
דונלד טראמפ: במהלך כהונתו הקודמת, טראמפ קידם תכנית אסטרטגית לחיזוק ההשכלה המדעית והכישורים הטכנולוגיים. עם זאת, הוא לא הקצה מספיק משאבים לכך בתקציבו. אם ייבחר שוב, ייתכן שימקד את מאמציו בתוכניות חינוך מבוססות תוצאות, שיבחנו את הישגי התלמידים כמדד להצלחה.
עוד בנושא באתר הידען:
6 Responses
במשך חמישים השנים האחרונות ובמיוחד החל מתקופת רייגן מערכת החינוך בארה”ב התדרדרה. כדי שיהיו מספיק מדענים אמריקנים צריך שמערכת החינוך תהיה לפחות כמו בסין ואז לא יהיה צורך לייבא מדענים.
מלבד זה שלא יודעים מה האריס באמת תעשה כשתבחר. טראמפ בעל דעה ברורה לחזק את המדע בארה”ב, להחזיר אותה לימים שבה היה כבוד להיות מדען אמריקאי.
הציטוטים הערוכים בשפה גבוהה עושים לו שירות בלי כוונה
למרות ההטייה, טראמפ יוצא דווקא לא רע. יש רק לציין כי בנושא החינוך הכללי, מערכת החינוך הכושלת והאסונית במרכזי הערים בארה”ב נמצאת בד”כ תחת שלטון של המפלגה הדמוקרטית במשך עשרות שנים. ובנוסף גם ארגוני המורים הם ברובם הגדול דמוקרטים. הם נלחמים בחירוף נפש נגד יוזמות בתי ספר צ’ארטר, שמטרתן לתת אפשרויות לתושבים העניים שם לבחור את מוסדות הלימוד של בניהם. לפרטים: ספרו המצויין של תומס סואל, שיצא לאחרונה בעברית, “למה הם שונאים בתי ספר פרטיים?”.
ואם התלמידים שם סוף סוף יוכלו לקרוא ברמה מתקבלת על הדעת, ולשלוט באריתמטיקה מעבר לחשבון על עשר אצבעות, אולי גם יהיה מקום לחינוך מדעי ראוי.
אני כל-כך מצפה שטראמפ יתחיל לנקות את האורוות שם, יחד עם ג’י די ואנס, אילון מאסק, אר.אפ.קנדי, טולסי גאברד וכל השאר.
כתבה מצוינת, שמה דברים בפרספקטיבה הנכונה. העמדות של טראמפ, גם אם לא מסכימים איתן, נראות פחות צעקניות ופרובוקטיביות מאשר שזה מתבטא בכותרות של ויינט.
מה הטעם לתעמולה השקרית הזאת פה? גם ככה לרוב הישראלים אין זכות בחירה בארה”ב