סיקור מקיף

כאוס והרס: הקניבליזם של כוכב מת כלפי המערכת הפלנטרית שלו מרחיק לכת יותר משנצפה אי פעם

ננס לבן מספק תובנות על הכאוס המערכתי שמתרחש כשכוכב מת

איור אמן מראה כוכב ננס לבן שואב שברים מעצמים מנופצים במערכת פלנטרית. קרדיט: NASA, ESA, Joseph Olmsted (STScI)
איור אמן מראה כוכב ננס לבן שואב שברים מעצמים מנופצים במערכת פלנטרית. קרדיט: NASA, ESA, Joseph Olmsted (STScI)

פרפורי הגסיסה האלימים של כוכב סמוך גרמו לשיבוש כל כך חמור במערכת הפלנטרית שלו כשהכוכב המת שנותר מאחור – המכונה ננס לבן – שואב פנימה שברים מהטווח הפנימי וגם החיצוני של המערכת, מדווחים אסטרונומים ועמיתיהם מ-UCLA.

זה המקרה הראשון של קניבליזם קוסמי שבו אסטרונומים צפו בכוכב ננס לבן שזולל גם חומר סלעי- מתכתי, כנראה מאסטרואיד סמוך, וגם חומר קרח, כנראה מגוף הדומה לגופים הנמצאים בחגורת קויפר בקצה מערכת השמש שלנו.

"מעולם לא ראינו שעצמים משני הסוגים האלה מתלכדים לננס לבן באותו זמן", אמר החוקר הראשי טד ג'ונסון מ-UCLA. "אנו מקווים שחקר הננסים הלבנים האלה יעזור לנו להבין טוב יותר מערכות פלנטריות שעדיין שלמות".

המסקנות מבוססות על בדיקה של חומרים שנלכדו על ידי האטמוספירה של G238-44, ננס לבן שנמצא כ-86 שנות אור מכדור הארץ, באמצעות נתוני ארכיון מטלסקופ החלל האבל ולוויינים ומצפים נוספים של נאס"א. ננס לבן הוא הליבה הכבויה שנשארת אחרי שכוכב דומה לשמש שלנו משיל את השכבות החיצוניות שלו ומפסיק לשרוף דלק באמצעות היתוך גרעיני.

מפתיעה ככל שתהיה התזונה המגוונת של הננס הלבן, הממצאים מסקרנים גם משום שאסטרונומים מאמינים שעצמים מקרח התרסקו לתוך פלנטות יבשות וסלעיות במערכת השמש שלנו והישקו אותן – כולל כדור הארץ. משערים שלפני מיליארדי שנים, שביטים ואסטרואידים הביאו מים לפלנטה שלנו, ועוררו את התנאים שנחוצים לחיים. ההרכב של גשם החומר שהתגלה יורד על G238-44 מצביע על כך שמאגרי קרח אולי נפוצים במערכות פלנטריות, אמר המחבר השותף של המחקר בנג'מין זקרמן, פרופסור לפיזיקה ואסטרונומיה ב-UCLA.

"החיים כפי שאנו מכירים מצריכים פלנטה סלעית מכוסה במגוון של יסודות נדיפים כמו פחמן, חנקן וחמצן", אמר זקרמן. "נראה ששפע היסודות שאנו רואים בננס הלבן הזה הגיעו מגוף הורה סלעי וגם מגוף הורה עתיר נדיפים – הדוגמה הראשונה שמצאנו מבין מאות מחקרים של ננסים לבנים".

תאוריות של התפתחות מערכות פלנטריות מתארות את המוות של כוכב כאירוע סוער וכאוטי, שמתחיל בכך שקודם הוא מתנפח במידה רבה מאוד למה שנקרא ענק אדום ואז מאבד במהירות את השכבות החיצוניות שלו וקורס לננס לבן – כוכב מאוד צפוף בגודל של כדור הארץ בערך, עם מסה של השמש שלנו. התהליך משבש באופן דרמטי את המסלולים של הפלנטות הנותרות, ועצמים קטנים יותר – אסטרואידים, שביטים, ירחים – שקרובים מדי יכולים להתפזר כמו כדורי ביליארד ולנוע בעוצמה לעבר הננס הלבן.

המחקר הזה מאשר את סדר הגודל האמיתי של הכאוס, ומראה ש-100 מיליון שנים אחרי התחלת שלב הננס הלבן שלו, הכוכב יכול בו-זמנית ללכוד ולכלות חומר מחגורת האסטרואידים הקרובה אליו ומהאזורים המרוחקים דמויי חגורת קויפר.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן