סיקור מקיף

יתושים מהונדסים-גנטית – עכשיו הוכחו כהצלחה

חוקרים פיזרו ביצי יתושים מהונדסים המכילים פגם גנטי שאותו הם מעבירים לאוכלוסיית היתושים באיזורים מוכי מחלות המועברות על ידי יתושים, ובכך מפחיתות את אוכלוסית היתושים בשיעור ניכר

יתושים מוצצי דם, אחד ממעבירי המחלות המסוכנים ביותר. <a href="https://depositphotos.com">אילוסטרציה: depositphotos.com</a>
יתושים מוצצי דם, אחד ממעבירי המחלות המסוכנים ביותר. אילוסטרציה: depositphotos.com

מיהו בעל החיים הקטלני ביותר לבני-האדם?

כל מי שביקר באפריקה יודע כבר את התשובה: מספר האנשים הנופלים חלל לחיות הטרף הגדולות כמו האריות והטיגריסים הוא כאין וכאפס בהשוואה לאלו שהורגים… היתושים. חלק מהיתושים נושאים את טפילי המלאריה ויכולים להדביק בהם את הקורבנות האנושיים. יתושים אחרים – כמו Aedes aegypti – מפיצים את הקדחת הצהובה, את קדחת דנגי, את נגיף הצ'יקונגוניה ואת נגיפי הזיקה. אלו לא יתושים שאתם רוצים לפגוש בחשיכה, או בכלל.

ולהלן החדשות הטובות: יש מה לעשות לגבי היתושים האלו. למעשה, מחקר שיצא על שיטה חדשה, הראה שהיא הצליחה לצמצם את אוכלוסיית היתושים ב- 96 אחוזים בשכונות בהן נעשה שימוש. ולא, לא מדובר בקוטלי חרקים מסורתיים, מהסוג שפוגע גם בסביבה כולה ומערער את שרשרת המזון באזור. כל מה שהחוקרים היו צריכים לעשות זה לשחרר יתושים שהונדסו-גנטית – והיתר קרה מעצמו.

אבל נתחיל מהתחלה.

את ברזיל אמנם אי אפשר למצוא באפריקה רוב הזמן, אבל היא עדיין סובלת מהתפרצויות של קדחת הדנגי, באדיבות היתושים הברזילאים. למעשה, בשנה האחרונה חוותה המדינה עלייה של כמעט פי שניים במספר הנדבקים בקדחת הדנגי. יותר מ- 1.1 מיליון ברזילאים לקו במחלה בחצי-השנה של 2022, וכ- 504 מתוכם נפטרו. ארגון הבריאות העולמי כלל אותה ברשימת "עשרת האיומים המובילים על בריאות העולם" [1].

המדינה החליטה לאפשר לחברת אוקסיטק הבריטית לערוך ניסוי נרחב בשטחה, כדי להבין איך אפשר לצמצם את אוכלוסיית היתושים. החברה התמקדה בארבע שכונות מאוכלסות בצפיפות, שסובלות ממספר גדול במיוחד של יתושים בשטחן. החוקרים בחברה שחררו לשכונות הללו בין מאה ל- 500 ביצי יתושים על כל תושב לכל שבוע.

זה הרגע בו אתם עשויים לגרד במצח ולשאול – "למה הפתרון ליתושים הוא דווקא לשחרר יתושים נוספים לאזור?"

התשובה היא שהיתושים של אוקסיטק הונדסו גנטית עם פגם מיוחד, אותו הם מעבירים לכל צאצאיהם. היתושים הזכרים המהונדסים מזדווגים עם נקבות פוריות בטבע, ואלו מביאות לעולם מספר רב של ביצים. מהביצים בוקעים הזחלים הצעירים – ואז מכה הפגם הגנטי את החרק. הוא גורם לנקבות הזחלים לייצר בתאיהן כמות גדולה של חלבון המכונה tTAV. למעשה, התאים מייצרים כל-כך הרבה חלבונים שכאלו, שהם לא מצליחים להפיק גם חלבונים אחרים שנחוצים להם כדי לגדול. התוצאה היא שהנקבות מתות לפני שהן מתבגרות. הזכרים, לעומתן, שורדים וממשיכים להעביר את הפגם הגנטי גם לצאצאיהם-הם.

מדעני אוקסיט הניחו שכל הזכרים המהונדסים שהם שחררו לטבע, ייתחרו עם הזכרים 'הטבעיים', יפרו את הנקבות המקומיות – ויביאו לכך שהדור הבא כמעט לא יכלול נקבות בוגרות. זו, לפחות, הייתה התכנית, אבל ביולוגיה היא עניין מורכב ויש הפתעות בשפע. זו הסיבה שיש לעשות מחקר שלם ומעמיק – שתוצאותיו התפרסמו רק עכשיו – על ניסוי שכזה.

במחקר, שהתפרסם בכתב-העת המדעי Frontiers in Bioengineering and Biotechnology, תיארו החוקרים את השיטות בהם השתמשו ואת תוצאותיהן. הם גילו שבמהלך 11 חודשי הניסוי, אוכלוסיות היתושים באזורים המטופלים צנחו ב- 88 אחוזים בממוצע[2]. אפשר לשער שגם היתושים המעטים שנותרו היו פחות מסוכנים לאוכלוסייה, מכיוון שרק הנקבות תוקפות את בני-האדם – ומאלו נותרו מעטות מאד.

האם הירידה במספר היתושים הובילה לצניחה תואמת גם במספר הנדבקים בקדחת הצהובה, קדחת הדנגי ושאר הרעות החולות שהחרקים מאצילים עלינו? זאת כבר שאלה אחרת, שהחוקרים לא ניסו לבחון במחקר הנוכחי. בסופו של דבר, הם רצו לבדוק רק את ההשפעה של הטיפול על אוכלוסיית היתושים. מהבחינה הזו נראה שההנדסה הגנטית נחלה הצלחה מסחררת.

והיא גם זולה.

אוקסיטק הראתה כבר שהיא מסוגלת לצמצם את אוכלוסיות היתושים באזורים מסוימים, אך עד עתה היא שחררה תמיד יתושים בוגרים. זהו המחקר הראשון שמתאר הפצת ביצים, במקום יתושים בוגרים. זה אולי לא נשמע כמו שינוי גדול, אבל יש לו משמעויות דרמטיות. כדי לשחרר יתושים בוגרים, החברה צריכה קודם לגדל את החרקים במעבדה, להפריד את הזכרים מהנקבות ולשחרר את הראשונים בשכונה הנבחרת. זהו תהליך שדורש זמן ועולה הרבה כסף – במיוחד מכיוון שההפרדה בין הזכרים לנקבות מתחוללת בצורה ידנית.

בשלב מסוים אוקסיטק הגיעה למסקנה שהרבה יותר קל לעבוד עם ביצים[3]. כל מה שצריך זה להוסיף את הביצים למים – והן עושות את היתר. הנקבות ימותו בעצמן, והזכרים יבקעו ויצאו לחופשי. למעשה, התהליך כל-כך זול ופשוט, שאוקסיטק מוכרת כיום 'קופסאות ביצים' לעסקים ולבתים, וכל אדם מן היישוב יכול לרכוש אותן – וליהנות מחרקים מהונדסים-גנטית שמפטרלים מסביב לבית ועוצרים את היתושים המקומיים.

בעיה אפשרית אחת עם הפתרון הזה היא שאנחנו משחררים אורגניזמים מהונדסים-גנטית לסביבה. היתושים המהונדסים-גנטית מעבירים את הגנים הפגומים שלהם לדורות הבאים, ובאופן עקרוני יכולים להביא לשינוי ארוך-טווח בתכונות האוכלוסייה. במציאות זה לא קורה, מכיוון שהפגם הגנטי עצמו מביא לכך שצאצאי היתושים יתקשו למצוא נקבות פוריות. הזכרים גם אינם שורדים זמן רב – עד עשרה ימים, לכל היותר – כך שאינם מצליחים להתפשט למרחק.

קיימות גם אלטרנטיבות להנדסה הגנטית. אחת השיטות המקובלות בעבר הייתה ההדברה רחבת-ההיקף באמצעות שימוש בקוטלי חרקים. אבל אם אכפת לכם מהסביבה, אתם לא רוצים לפזר את החומרים האלו. הם פוגעים בכל החרקים באזור – כולל כאלו שחשובים לחקלאות ולנפש כמו דבורים ופרפרים – ויכולים לגרום לאסון אקולוגי בשימוש נרחב. ואם זה לא מספיק, הם יכולים לגרום לנזקים בריאותיים בבני-אדם בריכוזים גבוהים. ההנדסה הגנטית מאפשרת לנו להגיע להישגים דומים לאלו של קוטלי החרקים, אבל עם פגיעה מינימלית בסביבה ובבריאות התושבים[4].

ואם אתם לא רוצים להשתמש בקוטלי חרקים או בהנדסה גנטית? אז, כמובן, תמיד שמורה לכם הזכות להידבק בקדחות השונות ולמות. אבל אני נוטה לחשוב שרוב בני-האדם יעדיפו למצוא פתרון לבעיות הללו – גם אם הוא מערב פגיעה מסוימת בסביבה או ביתושים – מאשר לתת לילדיהם למות ממחלות שאפשר היה למנוע.

אוקסיטק הראתה במחקר שתיארתי, שהפצת ביצי יתושים מהונדסים-גנטית, יכולה לצמצם את אוכלוסיית היתושים באזור בתשעים אחוזים בערך. לא מדובר בפתרון קסם. כן, אפשר לספק לתושבים במדינות מתפתחות 'קופסאות ביצים', אבל מכיוון שהזכרים שורדים זמן קצר כל-כך, יש צורך לרענן את אספקת הביצים מדי שבוע-שבועיים. ובכל זאת, זוהי התקדמות נפלאה, שמצביעה על כך שאנו מתקדמים לעתיד בריא יותר – וגם כזה שמערב פחות נזקים לסביבה.


[1] https://www.who.int/news-room/spotlight/ten-threats-to-global-health-in-2019

[2] https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fbioe.2022.975786/full

[3] בדומה לכנסת החדשה.

[4] https://www.epa.gov/pesticides/following-review-available-data-and-public-comments-epa-expands-and-extends-testing

עוד בנושא באתר הידען:

דילוג לתוכן