תמרה טראובמן
מאיץ האלקטרונים בגרמניה. המאיץ בירדן מכונה "שומשום"
למרות העימות האלים בין הישראלים לפלשתינאים והמתיחות הגוברת
באזור, מדענים ופוליטיקאים ממדינות במזרח התיכון, בהן ישראל,
הרשות הפלשתינית ואיראן, נפגשו בשבוע שעבר בפאריס במטרה להקים
מאיץ אלקטרונים (סינכרוטרון), שבו יעבדו במשותף מדענים מהאזור.
מאיצי סינכרוטרון מאוד פופולריים היום בעולם. הם משמשים
למחקרים בתחומים מגוונים: ממחקר מבנה החלבונים בגוף האדם
ופיתוח תרופות, ועד חקר מזהמים בסביבה, ניתוח ממצאים
ארכיאולוגיים, מזעור מעגלים אלקטרוניים, וחקר חומרים חדשים.
המאיץ המזרח תיכוני מכונה "שומשום", ראשי תיבות באנגלית ל-
Synchrotron-light for
Experimental Science and
"Applications in the Middle East
." עדיין לא נמצא כל המימון הדרוש להקמתו, אך השותפים
בפרויקט אופטימים, ובאחרונה אף הגיעו מגרמניה לירדן, שבה יוקם
המאיץ, החבילות עם חלקיו.
רעיון הקמת המאיץ עלה לראשונה ב-,1997 בפגישה של פיסיקאים
מהמזרח התיכון, שהתקיימה בטורינו, איטליה. גרמניה עמדה אז בפני
הפסקת עבודתו של סינכרוטרון בשם BESSY-1(לצורך הקמת
סינכרוטרון חדש על גביו), והציעה לתרום אותו למזרח התיכון,
כ"פרויקט מדעי משותף לקידום השלום".
"כבר אז המצב לא היה רגוע. (בנימין) נתניהו כבר עלה לשלטון,
ולכן נפגשנו בטורינו ולא במזרח התיכון", אומר פרופ' אליעזר
רבינוביץ, פיסיקאי מהאוניברסיטה העברית, שנכח באותה פגישה
וכיום חבר במועצה הזמנית הבינ"ל של "שומשום". לדבריו, למרות
העליות והירידות שהתרחשו מאז ביחסים בין ישראל לשכנותיה,
"הצלחנו בפגישות לדבר על פיסיקה ולקדם את הפרויקט". העיכובים
השונים, אומר רבינוביץ', נגרמו בעיקר מסיבות כלכליות, ולא
פוליטיות.
על פגישת המועצה האחרונה, שהתקיימה בפאריס, אומר רבינוביץ':
"זה כמו לחיות ביקום מקביל. בעוד שבישראל מתקיים עימות,
בפרויקט אנחנו מצליחים לשתף פעולה. כפיסיקאי תמיד חלמתי על
יקומים מקבילים, ופה זה מתגשם".
בפגישה בפאריס נקבע כי בדצמבר יתקיים טקס הנחת אבן הפינה בירדן
– טקס חנוכת המאיץ הקודם, שתוכנן לפני כשנה, בוטל מסיבות
כלכליות. המאיץ צפוי לעבור שדרוג שיכפיל את עוצמתו.
הפגישות מתקיימות בחסות אונסק"ו, ארגון האו"ם לחינוך, מדע
ותרבות, ומלבד ישראל, חברות במועצת שומשום גם איראן, ירדן,
הרשות הפלשתינית, מרוקו, עומאן, פקיסטאן, יוון וטורקיה. לכמה
מדינות אחרות יש מעמד של "משקיפות" במועצה, כולל ארמניה,
קפריסין, כווית, סודאן, ארצות הברית, גרמניה, בריטניה, צרפת,
רוסיה ויפאן.
משאת הנפש של נשיא המועצה, פרופ' הרוויג שופר, היא לשחזר את
ההצלחה של סר"ן, המעבדה האירופית לפיסיקת חלקיקים, שבעבר עמד
בראשה. סר"ן הוקמה לפני 48 שנה, מתוך חורבות מלחמת העולם
השניה, במטרה לחדש את שיתוף הפעולה בין המדינות ולשקם את
אירופה. גרמנים, צרפתים, בריטים, איטלקים ואירופים אחרים, שהם
או אבותיהם נלחמו זה בזה רק לפני שנים ספורות, החלו לשתף פעולה
במסגרת פרויקט מדעי.
היום סר"ן היא מרכז בינלאומי מוביל בפיסיקה, ומדעניו שוקדים
כעת על הקמת מאיץ החלקיקים בעל העוצמה הרבה ביותר שנבנה אי
פעם.
בפגישה של מועצת שומשום נקבע כי על המדינות הרוצות להצטרף
באופן רשמי כחברות בשומשום להעביר מיד 50 אלף דולר, להתחייב
להעביר מדי שנה סכום שייקבע בעתיד בתקנון הפרויקט. בין המדינות
שכבר העבירו סכום זה איראן.
האקדמיה הישראלית אמנם העבירה לפני כשנתיים כ-25 אלף דולר, אך
כעת נראה שישראל אינה מעוניינת להעביר סכומי כסף נוספים, אלא
לשלם את חלקה – או לפחות את רוב הסכום – באופנים אחרים, כמו
עבודת מדענים וטכנאים.
לדברי נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, פרופ' יעקב זיו,
"הישראלים מאוד מעוניינים בפרויקט. לשימוש במדע כשגריר של שלום
יש חשיבות עצומה"; אך מבחינה מדעית, ישראל כבר שותפה במאיץ
סינכרוטרון אירופי מתקדם יותר, הנמצא בצרפת. דמי השתתפות
בסינכרוטרון האירופי הם כמיליון דולר בשנה, ולישראל, אומר זיו,
אין אפשרות, וממילא גם אין צורך, לשלם סכום דומה בעבור חברות
בשומשום.
עם זאת, מדענים ישראלים, בעיקר ביולוגים, אומרים שהם מתכוונים
לעבוד במאיץ, אם יוקם. לדבריהם, שיפוץ הסינכרוטרון יהפוך אותו
למכונה "ראויה" וגם לקרבה היחסית שלו יש יתרון, מכיוון שניתן
להגיע אליו לעתים תכופות יחד עם סטודנטים.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~321146546~~~118&SiteName=hayadan
