סיקור מקיף

ייתכן שבעלי החיים המודרניים מקורם בדלתה רדודה ועשירה בחומרים מזינים

ייתכן שהאבות הקדמונים של מינים רבים של בעלי חיים שחיים כיום חיו בדלתא בסין של היום, כך עולה ממחקר חדש

פרוק רגליים (Naroia).  קרדיט: Dr. Xiaoya Ma
דג (Myllokunmingia). קרדיט: Dr. Xiaoya Ma

ייתכן שהאבות הקדמונים של מינים רבים של בעלי חיים שחיים כיום חיו בדלתא בסין של היום, כך עולה ממחקר חדש.

במפץ הקמבריוני, לפני יותר מ-500 מילון שנים, הייתה התפשטות מהירה של מינים בילטרליים – סימטריים לאורך קו מרכזי, כמו רוב בעלי היום בימינו (כולל בני אדם).

הביוטה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג מלפני 518 מיליון שנים – ביונאן, דרום מערב סין – היא אחת הקבוצות הכי עתיקות של מאובני בעלי חיים שידועות כיום למדענים, ותיעוד חשוב של המפץ הקמבריוני.

מאובנים של יותר מ-250 מינים נמצאו שם, כולל תולעים שונות, פרוקי רגליים (האבות הקדמונים של חסילונים, חרקים, עכבישים ועקרבים שחיים כיום) ואפילו בעלי החוליות הכי מוקדמים (האבות הקדמונים של דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות ויונקים).

במחקר החדש נמצא בפעם הראשונה שהסביבה הזאת הייתה דלתא ימית רדודה ועשירה בחומרים מזינים שהושפעה על ידי הצפות שגרמו סערות.

האזור הזה הוא עכשיו ביבשה במחוז ההררי יונאן, אבל הצוות חקר דגימות של ליבות סלע שמראות עדויות לזרמים ימיים בסביבת העבר.

פרוק רגליים (Naroia). קרדיט: Dr. Xiaoya Ma
פרוק רגליים (Naroia). קרדיט: Dr. Xiaoya Ma

"הכל מסכימים היום שהמפץ הקמבריוני היה אירועי אבולוציוני מהיר אמיתי, אבל יש ויכוח רב שנים לגבי הגורמים הסיבתיים של האירוע הזה, עם השערות על טריגרים סביבתיים, גנטיים או אקולוגיים", אומרת המחברת הבכירה ד"ר שיאויה מה, פליאוביולוגית באוניברסיטה של אקסטר ובאוניברסיטת יונאן.

"הגילוי של סביבת דלתא שפך אור חדש על הבנת הגורמים הסיבתיים האפשריים לשגשוג של הקהילות הימיות הקמבריוניות האלה שמשלו בהן בעלי חיים בילטרליים וההשתמרות היוצאת דופן של רקמות רכות שם.

"ייתכן שגם הגורמים המעיקים הסביבתיים הבלתי יציבים תורמים להתפצלות הסתגלנית של בעלי החיים הקדומים האלה".

פרוק רגליים (Naroia). קרדיט: Dr. Xiaoya Ma
פרוק רגליים (Naroia). קרדיט: Dr. Xiaoya Ma

המחבר הראשי המשותף פאריד סאלה, סדימנטולוג וטפונום באוניברסיטת יונאן, אמר: "אנחנו יכולים לראות מהסמיכות של זרימות משקעים רבות שהסביבה המארחת של הביוטה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג הייתה מורכבת וללא ספק רדודה יותר ממה ששיערו קודם בספרות לגבי קהילות דומות של בעלי חיים".

צ'נגשי צ'י, המחבר הראשי המשותף האחר וגיאוכימאי באוניברסיטת יונאן, הוסיף: "המחקר שלנו מראה שהביוטה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג חיה בעיקר בסביבה של דלתא של מים רדודים עם הרבה חמצן.

"הצפות שגרמו סערות העבירו את האורגניזמים האלה אל הסביבות הסמוכות העמוקות ודלות החמצן, וזה גרם להשתמרות יוצאת הדופן שאנו רואים כיום".

המחבר המשותף לואיס בואטווה, פליאונטולוג וסדימנטולוג מהאוניברסיטה של ססקצ'ואן, אמר: "הביוטה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג, כמו פאונות דומות שתוארו במקומות אחרים, השתמרה במרבצים עם גרגרים דקים.

"ההבנה שלנו לגבי אופן הריבוץ של מרבצי הבוץ האלה השתנתה באופן דרמטי בחמש עשרה השנים האחרונות.

"היישום של הידע הזה שנרכש לאחרונה במחקר של מרבצים המכילים מאובנים שהשתמרו באופן יוצא דופן ישנה באופן דרמטי את ההבנה שלנו איך והיכן המרבצים האלה הצטברו".

תוצאות המחקר הזה חשובות כי הן מראות שלרוב בעלי החיים המוקדמים הייתה סבילות לתנאים מעיקים, כגון תנודות במליחות וכמות גדולה של הצטברות מרבצים.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן