סיקור מקיף

יום לאחר הכרזת SPACEX על הגרלת נוסעים בחללית למאדים, התפוצץ עוד אב טיפוס

כחמש וחצי דקות לאחר השיגור הוצתו מנועי המשגר במטרה להעבירו למצב אנכי ולאחר מכן להתיישר עם החרטום למעלה כדי לנחות על תחתיתו, ואולם כפי שזה נראה בשידור, המשגר התהפך כאשר חודו מגיע לקרקע במהירות עצומה ומתפוצץ כ-שש וחצי דקות לאחר השיגור

Estimated reading time: 3 minutes

משגר SN9 של ספייס אקס מתרסק בטקסס, 2/2/21, לא הרחק מכן השיגור עליו עומד הכן אב הטיפוס SN10 של החללית סטארשיפ. צילום מסך מתוך שידור של SPACEX
משגר SN9 של ספייס אקס מתרסק בטקסס, 2/2/21, לא הרחק מכן השיגור עליו עומד הכן אב הטיפוס SN10 של החללית סטארשיפ. צילום מסך מתוך שידור של SPACEX

חלום המאדים של אילון מאסק התרסק שוב, כאשר אב הטיפוס התשיעי של החללית סטארשיפ – SN9 של ספייס אקס התרסק הערב (2/2/2021) לאחר מה שנראה כשיגור מוצלח של טיסת ניסוי לגובה של 10 קילומטרים. הטיסה הייתה דומה לזו ש-SpaceX ערכה בדצמבר 2020, כאשר היא השיקה אב טיפוסSN8 בטיסה הגבוהה והארוכה  ביותר עד כה. גם טיסה זו הסתיימה בהתרסקות אב הטיפוס.

כחמש וחצי דקות לאחר השיגור הוצתו מנועי המשגר במטרה להעבירו למצב אנכי ולאחר מכן להתיישר עם החרטום למעלה כדי לנחות על תחתיתו, ואולם כפי שזה נראה בשידור, המשגר התהפך כאשר חודו מגיע לקרקע במהירות עצומה ומתפוצץ כ-שש וחצי דקות לאחר השיגור.

שיגור והתרסקות XN9 של ספייס אקס בטקסס, 2/1/2021. ההתרסקות בסביבות הדקה ה-11

"הייתה לנו, שוב, עוד טיסה טובה למעלה… אנחנו רק צריכים לעבוד קצת על הנחיתה", אמר מהנדס האינטגרציה הראשי של SpaceX, ג'ון אינספרוקר, בשידור החי של המבצע באינטרנט.

בעוד שסטארשיפ SN9 סבלה מאותו גורל נפיץ כמו SN8 לפני חודשיים, SpaceX רואה בטיסת המבחן צעד קדימה בפיתוח המשגר. אבות טיפוס מרובים נבנו בו זמנית במתקן הצמיחה של SpaceX בבוקה צ'יקה, טקסס, כאשר רקטת ה-SN10 שלה הועברה לכן שיגור סמוך. כעת בודקים אם גם היא לא נפגעה מהפיצוץ. ככל הנראה לוועדה מטעם רשות התעופה האמריקנית שחוקרת את התרסקות SN8 בדצמבר תתווסף משימה חדשה.

אבות הטיפוס של הרקטות בנויים מפלדת אל-חלד,  כמו המייצגת הגרסאות המוקדמות של הרקטה שחשף המנכ"ל אילון מאסק בשנה שעברה. החברה מפתחת את ספינת החלל במטרה לשגר מטען וכ-100 אנשים בכל פעם במשימות לירח ולמאדים.

רק אתמול (1/2/2021) הכריזה ספייס אקס על הגרלת שני מקומות בטיסה למאדים שתהיה מורכבת כולה מאזרחים ולא מאסטרונאוטים מקצועיים.

המנכ"ל אילון מאסק משך את תשומת הלב של החברה לפרויקט סטארשיפ במאי אשתקד, לאחר ש-SpaceX שיגרה בהצלחה את משימת  האסטרונאוטים הראשונה שלה. Starship נמצאת כעת בעדיפות העליונה של החברה,

מאסק אמר בעבר כי סארשיפ החלל עשויה להטיס אנשים ב-2020, אך מאז הוא הודה כי לרקטה עדיין יש אבני דרך רבות, כולל "מאות משימות ניסוי ", לפני  שזה

בעוד שמשגרי פלקון 9 ופלקון כבד של SpaceX ניתן לשימוש חוזר חלקית, המטרה של מאסק היא להפוך את ספינת החלל לניתנת שימוש חוזר באופן מלא – רקטה דומה יותר למטוס מסחרי, עם זמני תחלופה קצרים בין טיסות שבהן העלות העיקרית היחידה היא דלק.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. נחיתה עם מצנח – על כדור הארץ או מאדים? על כל נחיתה על המאדים הטארשיפ יצטרך לנחות כמה וכמה פעמים על כדור הארץ.

    בכל מקרה משקל המצנח עשוי להיות משמעותי ביותר, בעיקר כשמדובר במפלצת כמו הסטארשיפ. למיטב ידיעתי עדיין לא הנחיתו דבר עצום כזה באמצעות מצנח. גם להנחתת דברים הרבה יותר קומפקטיים כמו הדרגון המאוייש יש להשתמש במצנחים מאוד מורכבים וגדולים והעלות לא זניחה. בהצנחה מהחלל צריך להתמודד עם מהירות כניסה סופרסונית ועד לכ-20 קמ"ש, שזה בד"כ אומר כמה סטים של מצנחים שלכל אחד מהם כמה שלבי פתיחה. מכל מקום בהצנחה קשה לשלוט על נקודת היעד, וזה קצת בעייתי כשמנסים להביא את הכלי לנחיתה ביעד מסויים. בנוסף לכך יש להתמודד עם המפגש עם הקרקע שמתבצע במהירות לא מבוטלת ועשוי להזיק לכלי. נחיתה בים עשוייה לגרום לקורוזיה לכלי ולגרום לעלויות נוספות הנדרשות כדי לדוג את הכלי מהמים ולשקם אותו.

    במאדים התמונה יותר מסובכת: האטמוספרה קלושה וכמעט בלתי שמישה לשימוש במצנח. זה לא מקרה שכל הנחיתות נעשו בחצי הכדור הצפוני שבו הגובה נמוך יותר והאטמוספרה צפופה יותר. להנחתת הכלים הקלים יותר השתמשו בכדורים מתנפחים כדי לרכך את הנחיתה הסופית (פת'פיינדר, ספיריט ואופורטיוניטי) ובכבדות יותר משתמשים במנוף רקטי כדי להביא אותם למפגש בטוח ועדין עם הקרקע. אי הדיוק של המצנח משפיע על בחירת היעד, כי צריך למצוא משטח גדול ושטוח דיו כדי להבטיח את הנחיתה – כלומר מקומות לא ממש מעניינים מבחינה ארולוגית (=גאולוגית של מאדים).

  2. לא הבנתי למה לא יותר פשוט להשתמש במצנח, או בשילוב של מנוע ומצנח. הרי גם במאדים יש אטמוספרה.

  3. כנראה אחד משני מנועים שאמורים היו לפעול בשלב הנחיתה הסופית לא הצליח להידלק. גם לא אהבתי את הכיבוי של המנוע השני בשלב העלייה. יש לציין שגם מנועי הרפטור הם עדיין ניסיוניים ועוד לא הגיעו למצב מוגמר. פרט לכך SN10 נמצא על כן שיגור נוסף ובתור נמצא גם SN11 לביצוע אותה משימת 10 ק"מ. SN12, SN13 ו- SN14 בוטלו ותתבצע ישר קפיצה ל-SN15 המתקדם יותר. כדאי גם לזכור שלפני שנה התפוצצו דגמים על הקרקע כי לא הצליחו לבנות את מיכלי הדלק כך שישמרו את הדלק בלחץ הנדרש, ואפילו היו צריכים ללמוד איך לתדלק אותם בסדר הנכון (כישלון שגרם לקריסת SN3) או איך לנתק אותם מצינור ההזנה (מה שגרם לפיצוץ SM4).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן