סיקור מקיף

טכנולוגיה חדשה תאפשר לראשונה זיהוי מוקדם של סכנת חיים אצל חולים הנמצאים בתרדמת

בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים של מטופלים עם פגיעות מוחיות קשות"

אישה מבוגרת בתרדמת. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
אישה מבוגרת בתרדמת. המחשה: depositphotos.com

מדידת אישונים היא מרכיב מרכזי בהערכה הנוירולוגית של חולים המאושפזים במצב של תרדמת, למשל לאחר שבץ או פגיעת ראש. א-סימטריה בגודל של האישונים, או חוסר תגובה שלהם לאור, עלולים להעיד על עליה מסכנת חיים בלחץ התוך-גולגלתי, אשר דורשת התערבות רפואית מיידית. כיום, במחלקות טיפול נמרץ, מדידת האישונים בחולים הנמצאים בתרדמת מתבצעת באופן ידני ומידי שעה או יותר – אח או אחות פותחים את העפעף של החולה, מודדים את גודל האישון בעזרת סרגל, ומאירים בפנס על מנת לבדוק אם האישון מגיב לאור. הטכנולוגיה החדשה שפותחה, תאפשר לראשונה לאסוף את המידע הזה אוטומטית ולהקל משמעותית על הצוותים הרפואיים.

הטכנולוגיה פותחה על-ידי צוות בהובלתם של ד"ר צֶבי באטוס וד"ר אמנון בוקסבוים, מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב, המכון למדעי החיים ומרכז ביו-הנדסה של האוניברסיטה העברית ופרופ' חוסה כהן, נוירו-כירורג מבית החולים הדסה עין-כרם ותאפשר ניטור של האישונים באופן רציף ללא מגע עם החולה, וקבלת התרעה מיידית לצוות המטפל במקרה של ממצאים חריגים מסכני חיים. הרעיון לפרויקט נולד בקורס היזמות Bio-Design של החוג לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית. בקורס מוקמים צוותים משולבים של רופאים וסטודנטים ממספר תחומים: הנדסה, משפטים וכלכלה, שמטרתם לאפיין צורך בהתקנים ביו-רפואיים חדשים, לבצע מחקר שוק ולהציע התקנים שיענו על הצורך הרפואי.

המכשיר שפיתחו החוקרים מאיר באור אינפרא-אדום דרך אזור הרקה. ד"ר באטוס מסביר כי "הטכנולוגיה מבוססת על העיקרון לפיו אור באורכי גל מסוימים, למשל בתחום האינפרא-אדום, יכול לעבור דרך רקמה. המכשיר שפיתחנו מאיר באור שחודר לתור העין, מתפזר בתוכה, וחלקו יוצא דרך האישון והחוצה דרך העפעף". צוות החוקרים הציב לפני העין מצלמה רגישה לאינפרא-אדום, והצליח לצלם את כתם האור שעובר דרך האישון.

(בתמונה: משמאל, לפני הארה באור לבן, האישון נראה בבירור כעיגול בהיר על רקע העפעף הסגור. מימין, לאחר ההארה באור לבן, האישון התכווץ וכתם האור קטן בהתאם. במהלך המחקר פותחה גם שיטה לעיבוד תמונה לצורך שחזור קוטר האישון מתוך שתי התמונות).
(בתמונה: משמאל, לפני הארה באור לבן, האישון נראה בבירור כעיגול בהיר על רקע העפעף הסגור. מימין, לאחר ההארה באור לבן, האישון התכווץ וכתם האור קטן בהתאם. במהלך המחקר פותחה גם שיטה לעיבוד תמונה לצורך שחזור קוטר האישון מתוך שתי התמונות).

כדי למדוד את התכווצות האישון, השתמשו החוקרים בתכונות העברת האור של הרקמה, אלא בכיוון ההפוך: באותו אופן שבו אנחנו מסוגלים לחוש את אור השמש גם בעפעפיים סגורים, החוקרים האירו על העין מלפנים באור לבן, אשר עבר דרך העפעף והאישון, ונראה על-ידי הרשתית כאור בצבע אדום. האור גרם להתכווצות של האישון, שאותה הצליחו החוקרים למדוד בעזרת צילום נוסף באינפרא-אדום. מאז בוצע ניסוי קליני ראשון במתנדבים בריאים, בו הצליחו לבצע את המדידה ב-38 מתוך 39 מתנדבים, והוכיחו את ההיתכנות והבטיחות של השיטה החדשה.

בעקבות המחקר הוקמה חברה הממשיכה בפיתוח של מכשיר שמבוסס על אותה הטכנולוגיה ויאפשר מדידה של שתי עיניים במקביל בחולים מחוסרי הכרה במצב שכיבה. פרופ' כהן מסכם כי "פיתוח של מכשיר כזה לניטור רציף יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים של האישונים ובכך יתרום להצלת חיים של מבוגרים וילדים עם פגיעות מוחיות".

עוד בנושא באתר הידען:

דילוג לתוכן