סיקור מקיף

חשש מהתפרצות של מחלת אבעבועות הקוף

כמה מקרים של המחלה הנגיפית התגלו בארצות הברית ובאירופה ורשויות הבריאות נערכות לעצור את התפשטותה. הבשורה הטובה: יש חיסון יעיל נגדה

נגיף אבעבועות הקופים בנוזל שלפוחית אדם. מיקרוסקופ אלקטרוני חושף נגיף "M" (סוג Mulberry) של וירוס אבעבועות רוח בנוזל שלפוחית אנושי. פני השטח של נגיפים מסוג "M", מכוסים בחוטים קצרים ומפותלים, בעוד נגיפים מסוג "C", או "קפסולה" חדרו פנימה. <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>
נגיף אבעבועות הקופים בנוזל שלפוחית אדם. מיקרוסקופ אלקטרוני חושף נגיף "M" (סוג Mulberry) של וירוס אבעבועות רוח בנוזל שלפוחית אנושי. פני השטח של נגיפים מסוג "M", מכוסים בחוטים קצרים ומפותלים, בעוד נגיפים מסוג "C", או "קפסולה" חדרו פנימה. צילום: depositphotos.com

בשבועות האחרונים זוהו כמה מקרים של מחלת אבעבועות הקוף במערב אירופה ובצפון אמריקה. תחילה התגלתה המחלה בבריטניה ובימים האחרונים גם בספרד, קנדה, ארצות הברית, פורטוגל ושוודיה. פיזור התחלואה בכמה מדינות מעורר דאגה בגופי בריאות עולמיים בשל החשש מתרחיש שבו הנגיף יתחיל להסתובב באוכלוסייה גם מחוץ לאזור התפוצה הרגיל שלו.

אבעבועות הקוף היא מחלה נגיפית שנפוצה בעיקר במרכז אפריקה ובמערבה וגורמת להתפתחות של שלפוחיות על כל הגוף. גורם המחלה הוא נגיף, שזוהה לראשונה בקופים, אף על פי שהם אינם הנשא העיקרי שלו. בדרך כלל כשהמחלה מתגלה במדינות מערביות, המקור שלה הוא באפריקה. היא אף קפצה לביקור בישראל בשנת 2018 אצל אדם שחזר מביקור בניגריה.

נגיף אבעבועות הקוף קיבל את שמו מהתפרצות ב-1958, בה הוא עבר לבני אדם מקופי מעבדה במתקן בקופנהגן. התפרצות נוספת, שזוהתה בארצות הברית בשנת 2003, החלה גם היא בחיות, כשמכרסמים שונים שיובאו מאפריקה הדביקו נובחניות. הנובחניות, סנאי קרקע גדולים החיים בצפון אמריקה, נמכרו כחיות מחמד. בעליהן נדבקו ישירות, באמצעות נשיכות ושריטות, או בעקבות נגיעה בהפרשות בעת ניקוי הכלוב. הנגיף מדביק יונקים, ובכלל זה בני אדם. הוא שייך למשפחת Orthopox, הכוללת גם את מחלת אבעבועות הבקר ואת מחלת האבעבועות השחורות הידועה לשמצה. לנגיף שני וריאנטים מוכרים, מרכז אפריקאי ומערב אפריקאי, והראשון גורם בדרך כלל מחלה קשה יותר. הנגיף שזוהה באירופה הוא מהווריאנט הפחות תוקפני.

הנגיף עובר במגע בנוזלי גוף, ובעיקר ברוק, בטיפות גדולות הנפלטות לאוויר. הוא חודר דרך פתחי הגוף, רקמות ריריות, ודרך פצעים – כולל פצעים קטנים בעור שאיננו מודעים בכלל לקיומם. תסמיני המחלה מזכירים את אלה של מחלת האבעבועות השחורות, שהוכחדה בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. על כן היו בעבר מקרים שבהם אבעבועות הקוף אובחנו בטעות כאבעבועות שחורות.

הנגיף תוקף את תאי מערכת החיסון ואחרי תקופת דגירה של כמה ימים מופיעות השלפוחיות האופייניות, ואיתן חום גבוה, צמרמורות, כאבי ראש ותסמיני דלקת נוספים. למרות הדמיון המשפחתי והמנגנוני בין המחלות, אבעבועות הקוף נחשבת הרבה פחות קטלנית. יש אומנם ממצאים שמעידים על שיעור תמותה לא מבוטל, שיכול להגיע לעשרה אחוזים מהווריאנט האלים יותר באפריקה, אבל עקב נדירותה קשה לקבוע עד כמה היא מסוכנת במדינות עם רפואה מתקדמת. סביר להניח שהרבה פחות, מה גם שהפעם מדובר בווריאנט השני, הפחות מסוכן.

מחקרים שנערכו בסוף המאה הקודמת הראו שהחיסון נגד אבעבועות שחורות היה יעיל גם נגד נגיפים אחרים מאותה משפחה, ובכלל זה אבעבועות הקוף. למעשה, החיסון עצמו מבוסס על נגיף אחר מאותה משפחה, שגורם לבני אדם מחלה קלה בלבד. בעבר היה זה אחד מחיסוני השגרה שניתנו לילדים בכל רחבי העולם. כיום החיסון כבר לא ניתן מאחר שאין בו צורך יותר – בישראל, למשל, הפסיקו לחסן בו כבר לפני כעשרים שנה. עם זאת, ההגנה שהחיסון מספק מהדבקה דועכת תוך כמה שנים, ועל כן גם האוכלוסייה שחוסנה בעבר וגם זו שנולדה אחרי הכחדת האבעבועות השחורות איננה מוגנת. בבריטניה כבר התחילו לחסן אנשים שבאו במגע עם החולים באבעבועות הקוף, במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה בתחילתה, והחלו לאגור חיסונים מחשש להתפשטות המחלה.

עוד בנושא באתר הידען:


האם יש סיבה לדאגה?

נכון לעכשיו אין סיבה אמיתית לחשש. מספר החולים שזוהו עד כה נמוך מאוד – רק כמה עשרות חולים מאומתים או אנשים שיש חשש שנדבקו בכל אירופה וצפון אמריקה. סביר להניח שעכשיו, מרגע שהחלו בניטור פעיל של המחלה, יתגלו מקרים נוספים. לפי אחת ההשערות, עיתוי ההתפרצות קשור להתחדשות תנועת התיירים בעולם בעקבות הסרת הגבלות הקורונה ברוב המדינות.

המחלה מידבקת, בשהות ממושכת פנים אל פנים לחולה או במגע בשלפוחיות, בנוזלי גוף או במשטחים מזוהמים, כגון בגדים. תסמיני המחלה בולטים מאוד לעין, ובייחוד השלפוחיות האופייניות לה, כך שבניגוד למחלות כמו הקורונה, קל לזהות אדם שחלה ולבודד אותו. עם זאת, החולים מדבקים עם תחילת התסמינים הקלים, עוד לפני הופעת השלפוחיות, וחלק מהחולים לא מפגינים תסמינים. העובדה שהתגלו חולים בכמה מדינות במקביל עלולה, בתרחיש המאוד פסימי, להעיד על שינוי שחל בנגיף ושיפר את יכולתו לעבור מאדם לאדם, כך שקיים חשש להדבקה בין בני אדם ולתחלואה סמויה באוכלוסייה.

ניטור קפדני של התפשטות המחלה וקטיעה מהירה של שרשראות הדבקה, לצד שמירה על היגיינה, יוכלו לצמצם את הסכנה להתפשטות המחלה. אם חלילה יתעורר הצורך בפעולה רחבה יותר, יש גם חיסון יעיל ובטוח, גם אם לא חף מתופעות לוואי, שניתן בעבר בהצלחה רבה למיליארדי בני אדם. בשעת הצורך לא יהיה כל קושי לייצר ולהפיץ אותו בכל מוקדי ההתפרצות.

עד כה רבים מהחולים הם גברים צעירים, חלקם גברים המקיימים יחסים עם גברים. ייתכן שהשכיחות הגבוהה יחסית של המחלה דווקא בקבוצה הזאת קשורה לאורח החיים של חלק מהחולים, שכן הנגיף עלול לעבור מאדם לאדם במגע אינטימי או מיני, שכולל מגע ממושך בין עור לעור וחשיפה לרוק. כדאי לחכות לממצאים נוספים, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בנגיף מוכר שמגיע ממשפחה שקטלה מיליוני בני אדם לאורך ההיסטוריה, אבל עד כה לא התפשט באופן משמעותי.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן