פרופ’ אנגריסט לימד בעבר באוניברסיטה העברית * ניסויים טבעיים מסייעים במענה לשאלות חשובות עבור החברה. לדוגמה: לאנשים שנולדו ברבעון הרביעי של שנת הלימודים יש יותר שנות השכלה והכנסה גבוהה יותר
פרס נובל לכלכלה לשנת 2021
פרס נובל לכלכלה לשנת 2021 הוענק לשלושה חוקרים: מחציתו ניתן לדיוויד קארד (David Card) מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ארה”ב על “תרומותיו האמפיריות לכלכלת תעסוקה” ומחציתו השנייה במשותף לשני חוקרים: יהושע אנגריסט (Joshua D. Angrist) מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס, ארה”ב וגואידו אימבנס (Guido W. Imbens) מאוניברסיטת סונפורד, ארה”ב על “התרומות המתודולוגיות לבחינה של קשרים סיבתיים”.
ניסויים טבעיים מסייעים במענה לשאלות חשובות עבור החברה
חתני פרס הנובל לשנה זו – דיוויד קארד, יהושע אנגריסט וגואידו אימבנס – סיפקו לנו תובנות חדשות באשר לשוק העבודה והדגימו לנו אילו מסקנות ניתן לגזור מניסויים טבעיים באשר לסיבתיות – יחסי סיבה-תוצאה בין אירועים. הגישה שלהם התרחבה לתחומים אחרים והולידה פריצת דרך במחקר אמפירי.
רבות מהשאלות החשובות ביותר במדעי החברה עוסקות בסיבה ותוצאה. כיצד הגירה משפיעה על רמות השכר והתעסוקה? כיצד השכלה גבוהה יותר משפיעה על הכנסתו העתידית של הלומד? קשה לענות על שאלות אלו מאחר ואין לנו שום דבר להשוואה. איננו יודעים מה היה קורה אילו הייתה הגירה נמוכה יותר או אם האדם לא היה ממשיך ללמוד לתואר גבוהה יותר.
אולם, חתני פרס הנובל לשנה זו הראו לנו כי ניתן לענות על שאלות אלו ושאלות דומות להן בעזרת ניסויים טבעיים. המפתח הוא להשתמש במצבים בהם אירועים או שינוי מדיניות גורמים לקבוצות אנשים שונות לקבל יחס שונה, באופן דומה לניסויים קליניים ברפואה.
בעזרת ניסויים טבעיים, דיוויד קארד בחן את ההשפעות של שוק העבודה על שכר המינימום, על ההגירה ועל ההשכלה. המחקרים שלו מתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת איתגרו את הפרדיגמה המקובלת בתחום, והובילו בסופו של דבר לאנליזות חדשות ותובנות נוספות. ממצאי המחקרים שלו הראו כי, בין יתר התוצאות, העלאת שכר המינימום אינה מובילה בהכרח להפחתה במספר המשרות. כיום אנו יודעים כי הגירה חדשה יכולה לתרום לרמת ההכנסה של אנשים שנולדו במדינה מסוימת, בעוד שאנשים שהיגרו בזמנים מוקדמים ובעיתיים יותר מושפעים מכך באופן שלילי. הסתבר גם כי המשאבים הניתנים בבתי הספר הרבה יותר חשובים להצלחתו העתידית של הסטודנט בשוק העבודה מאשר היה מקובל בעבר.
יחד עם זאת, קשה לפרש את הנתונים המתקבלים מניסויים טבעיים. לדוגמה, הארכת חינוך החובה בשנה אחת נוספת עבור סטודנטים (אולם לא עבור קבוצה אחרת) לא תשפיע באותה צורה על כל אחד מהסטודנטים בקבוצה זו. חלק מהסטודנטים היו ממשיכים ללמוד בכל מקרה, ועבורם, ערך החינוך אינו, בדרך כלל, מייצג את הקבוצה כולה.
לפיכך, האם בכלל אפשרי לגזור מסקנה כלשהי באשר להשפעה של שנת לימודים נוספת בבית הספר? באמצע שנות התשעים, יהושע אנגריסט וכן גואידו אימבנס פתרו את הבעיה המתודולוגית הזו תוך שהם מדגימים כיצד מסקנות מדויקות באשר לסיבתיות (סיבה ותוצאה) ניתנות לגזירה מתוך ניסויים טבעיים.
“המחקרים של קארד בנוגע לשאלות הליבה עבור החברה והתרומות המתודולוגיות של אנגריסט ואימבנס הראו כי ניסויים טבעיים מהווים מקור עשיר של ידע. המחקר שלהם שיפר משמעותית את היכולת שלנו לענות על שאלות מפתח, שאלות המספקות תועלת כבירה לחברה האנושית”, אמר פיטר פרדריקסון, יו”ר הועדת הפרס במדעי הכלכלה.
דוגמה אחת לניסוי טבעי
הבה נשתמש בדוגמה מעשית על מנת להדגים כיצד ניסוי טבעי פועל. אחת מהשאלות הנוגעות הן לחברה והן לאנשים צעירים באשר לעתיד שלהם, היא כמה תרוויח יותר אם תבחר ללמוד יותר. ניסיון ראשוני לענות על שאלה זו עשוי להיות בניתוח נתונים באשר לקשר שבין רמת ההשתכרות של האדם לרמת ההשכלה שלו. בכל הקשר קביל, אנשים בעלי שנות השכלה רבות יותר יהיו בעלי הכנסה גבוהה יותר. למשל, עבור אדם שנולד בארה”ב במהלך שנות השלושים, ההכנסה הייתה, בממוצע, גבוהה יותר בשבעה סנטים עבור אלו שהיו בעלי שנת השכלה נוספת.
היחס שבין השכלה להכנסה
קיים קשר ברור בין שנות ההשכלה לבין רמת ההכנסה. אולם, האם זה אומר שקיימת גם סיבתיות בין שני גורמים אלו?
כלומר, האם ניתן להסיק כי שנת השכלה אחת נוספת מוסיפה שבעה סנטים להכנסה שלך? התשובה לשאלה זו היא לא – אנשים הבוחרים בהשכלה ארוכה יותר שונים בהרבה מובנים מאלו שבחרו בהשכלה קצרה יותר. למשל, חלק מהאנשים יכולים להיות כישרוניים בלימוד ובעבודה. סביר להניח כי אנשים אלו ימשיכו בלימודיהם, אולם הם ככל הנראה יהיו בעלי הכנסה גבוהה גם אם לא היו ממשיכים ללמוד. ייתכן גם שרק אנשים שמצפים שההשכלה שלהם תהיה משתלמת כלכלית יבחרו ללמוד זמן רב יותר.
בעיות דומות מתרחשות גם כאשר רוצים לבחון כיצד ההכנסה משפיעה על אריכות החיים. הנתונים מראים כי אנשים בעלי הכנסה גבוהה יותר חיים זמן רב יותר – אך האם זה באמת בגלל ההכנסה הגבוהה יותר שלהם או בגלל שלאנשים אלו יש תכונות אחרות המאפשרות להן להגיע להכנסה גבוהה יותר ולאריכות חיים? קל לחשוב על דוגמאות נוספות בהן ניתן לפקפק בשאלה האם התלות בין הגורמים אכן מרמזת על קשר סיבתי אמיתי.
אזי, כיצד ניתן להשתמש בניסוי טבעי על מנת לבחון האם שנות השכלה נוספות משפיעות על רמת ההכנסה העתידית? יהושע אנגריסט ועמיתיו הראו כיצד ניתן לבצע זאת במאמר שהיווה אבן דרך בתחום. בארה”ב, ילדים יכולים לעזוב את בית הספר כאשר הם מגיעים לגיל 16 או 17, כתלות במדינה שבה הם לומדים. לאור העובדה כי כל הילדים הנולדים בשנה קלאנדרית מסוימת מתחילים את לימודיהם בבית הספר באותו תאריך, ילדים שנולדו מוקדם באותה שנה יכולים לעזוב את בית הספר לפני ילדים שנולדו בסופה של השנה. כאשר החוקרים השוו בין אנשים שנולדו ברבעון הראשון של שנת הלימודים לאלו שנולדו ברבעון הרביעי שלה, הם ראו כי הקבוצה הראשונה (הרבעון הראשון) הקדישה, בממוצע, זמן קצר יותר בלימודים. אנשים שנולדו ברבעון הראשון היו גם בעלי הכנסה נמוכה יותר מאלו שנולדו ברבעון הרביעי. לפיכך, כמבוגרים הם היו בעלי השכלה קצרה יותר והכנסה נמוכה יותר מאלו שנולדו בסוף השנה.
מאחר ואקראיות קובעת בדיוק מתי אדם נולד, החוקרים הצליחו להשתמש בניסוי טבעי זה על מנת לקבוע קשר סיבתי המראה כי השכלה גבוהה יותר מובילה להכנסה גבוהה יותר: מידת ההשפעה של שנת השכלה נוספת על רמת ההכנסה הייתה שווה לתשעה סנטים. היה זה מפתיע שהשפעה זו הייתה חזקה יותר מהקשר שבין השכלה להכנסה, שהייתה שווה לשבעה סנטים בלבד. אם אנשים שאפתניים ואינטיליגנטים היו בעלי רמות גבוהות הן של השכלה והן של הכנסה (ללא תלות ברמת ההשכלה) הרי שהתוצאה הייתה צריכה להיות הפוכה; התלות הייתה צריכה להיות חזקה יותר מאשר הקשר הסיבתי. תצפית זו העלתה שאלות חדשות באשר לאופן שבו צריך לפרש את התוצאות של ניסויים טבעיים – שאלות שלהן ניתן מענה מאוחר יותר על ידי יהושע אנגריסט וגואידו אימבנס.
לאנשים שנולדו ברבעון הרביעי של שנת הלימודים יש יותר שנות השכלה והכנסה גבוהה יותר
יהיה זה קל להאמין כי מצבים המאפשרים ניסויים טבעיים הם נדירים ביותר, במיוחד אלו המאפשרים לענות על שאלות חשובות. מחקרים שנערכו במשך שלושים השנים האחרונות הראו כי זה אינו המצב: ניסויים טבעיים מתרחשים תכופות. למשל, הם עשויים להתרחש בעקבות שינויי מדיניות בחלקים מסוימים במדינה, הוזלות בשכר הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, או תבחיני הכנסה עבור תשלומי מס הכנסה ומערכות תגמול, שמשמעותם שאנשים מסוימים חשופים להתערבות בעוד שאחרים, דומים להם, אינם חשופים להתערבות כזו. לפיכך, קיימת אקראיות בלתי מכוונת המחלקת את האנשים לקבוצת בקרה ולקבוצת בדיקה, עובדה המספקת לחוקרים הזדמנויות לחשיפת קשרים סיבתיים.
האוניברסיטה העברית מברכת את פרופ’ ג’ושוע אינגריסט, לשעבר חבר סגל במחלקה לכלכלה, על זכייתו בפרס נובל לכלכלה
פרופ’ אינגריסט היה סטודנט לתואר שני וחבר סגל, לימד באוניברסיטה העברית במהלך שנות ה-90 ואף מבקר בה כחוקר אורח לאורך שנים. הוא זכה בפרס יחד עם פרופ’ גוידו אמבנס על תרומתם המתודולוגית לניתוח הקשרים הסיבתיים ויחד עם פרופ’ דיויד קאר
האוניברסיטה העברית מברכת את פרופ’ ג’ושוע אינגריסט על זכייתו בפרס הנובל לכלכלה לשנת 2021. אינגריסט למד חלק מהתואר השני שלו באוניברסיטה העברית במהלך שנות ה-80 ובשנות ה-90 היה חבר סגל במחלקה לכלכלה. בשנת 2004 חזר לאוניברסיטה העברית כעמית מחקר למשך שנה.
פרופ’ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך את פרופ’ אינגריסט: “אנחנו מברכים את פרופ’ אינגריסט בזכייתו בפרס היוקרתי ביותר בעולם המדע בתחום הכלכלה. במשך מספר שנים היה חבר סגל במחלקה לכלכלה. גם זכיה זאת היא עדות להיותנו אוניברסיטה מובילה אקדמית בארץ ובעולם. זהו כבוד לאוניברסיטה העברית בפרט, לאקדמיה הישראלית בכלל וזכות גדולה לסטודנטים שזכו ללמוד אצלו”
פרופ’ ויקטור לביא, קולגה של פרופ’ אינגריסט מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וחבר אישי קרוב, בירך גם הוא: “ג’ושוע אינגריסט הוא ידיד נאמן למדינת ישראל ולאוניברסיטה העברית. הוא משקיע חלק נכבד מזמנו למחקר בנושאים הנוגעים לחינוך וכלכלה בישראל. ג’וש הוא שותף אישי שלי למחקר כבר עשרות שנים וחבר אישי קרוב. אני מאוד שמח בשבילו וגאה בו על ההישג המדהים”.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
סליחה אבל לא הבנתי כלום.
אלו מסקנות גלובליות או לוקליות?
לידה ברבעון הרביעי מובילה להכנסה גבוהה יותר בארה”ב או בכל העולם (המערבי?).
איך יודעים איזה מהגורמים היה בעל ההשפעה הדומיננטית על התוצאה?