סיקור מקיף

השרה גמליאל מבטיחה שישראל תתיישר עם שאר העולם ותגיע לאפס פליטות. על הנתק בין הבטחות הממשלה לביצועם

השרה להגנת הסביבה ונציגים ממשרדי התחבורה והאנרגיה דיברו במושב בנושא "ממשבר הקורונה למשבר האקלים" בכנס אלי הורביץ * ואולם בדיקת אתר "שקוף" מראה כי אין שום קשר בין דברי השרים, כמו גם דבריו של ראש הממשלה נתניהו בכנס האקלים לבין המציאות

הסבר על הנזק בהפקת פצלי שמן.  <a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com</a>
הסבר על הנזק בהפקת פצלי שמן. המחשה: depositphotos.com

במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, נערך היום (ג') בצהריים מושב בהשתתפות מנכ"לי משרדי הממשלה שעסק במעבר ממשבר הקורונה למשבר האקלים. בשנתיים האחרונות מוביל המשרד להגנת הסביבה בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, משרד האוצר – מנהל תכנון, וארגון ה-OECD תהליך רב מגזרי וחוצה משרדים לגיבוש חזון למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050.

"משבר האקלים הוא לא רק סוגיה סביבתית בוערת, אלא גם סוגיה כלכלית, חברתית וביטחונית. שינוי האקלים וההידרדרות הסביבתית, מהווים איום קיומי על ישראל ועל העולם. על מנת להתגבר על האתגרים הללו, ישראל זקוקה לאסטרטגית צמיחה חדשה שתהפוך אותה למדינה עם כלכלה, מודרנית ותחרותית. החזון שלי הוא להפוך מדינת ישראל לכלכלה בת קיימא", כך אמרה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, בכנס. עוד אמרה גמליאל, כי "מגפת הקורונה המחישה כיצד משברים גלובליים המתחילים בסביבה יכולים להשפיע על הכלכלה, הבריאות ואיכות חיינו".

גמליאל הוסיפה, כי "אני מאמינה שגם המערכת הפיננסית צריכה  וחייבת להיות חלק אינטגרלי מהמהפכה הסביבתית בישראל, ולאפשר למשקיעים לבחור מדעת כיצד לפעול לפי תפיסת עולמם, להשקיע בתאגידים ובמכשירים פיננסים שמטמיעים שיקולים סביבתיים, ולמשוך השקעות מגורמים מזהמים שמתעלמים מהשלכות פעילותם על הסביבה".

דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, התייחס ליעדי פליטות הפחמן: "בכוונתנו להפחית קרוב ל-50% מפליטות הפחמן מפסולת עד 2030, ועד 2050 להגיע להפחתה דרמטית של כ-92%. בעבודה שעשינו בשנת 2018 במסגרתה בוצע מיפוי של כל האזורים המבונים במדינת ישראל, נמצא כי ניתן לייצר קרוב ל-50% מתצרוכת החשמל בישראל באמצעות השטחים המבונים ולשים עליהם פאנלים סולאריים. אנחנו יכולים להגיע ל-40% של אנרגיה מתחדשת עד 2030". יהלומי הוסיף, כי "אנו רחוקים מהסטנדרטים של האיחוד האירופי. בעוד שמדינות האיחוד האירופי הפחיתו בצורה משמעותית את פליטות הפחמן, ישראל עלתה. צריך להבין שסביבה ירוקה יותר היא גם כלכלית יותר. נהיה חייבים לתמחר את מחירי הפחמן כי אם לא נעשה את זה האירופאים יעשו את זה בשבילנו, ואז גם נצטרך לשלם לאירופה לאותם תעשיינים אשר עומדים בדרישות וגם לא נהיה תחרותיים".

לדברי עופר מלכה, מנכ"ל משרד התחבורה, "התחבורה הציבורית היא מרכיב מרכזי בפיתוח האסטרטגי והכלכלי במדינת ישראל. אנחנו יכולים לראות בעקבות הקורונה שאפשר לפתח מרכזי תעסוקה מקומיים. לפני המשבר, לא עלתה האפשרות לעבוד מהבית, אבל האמת היא שחברה לא צריכה להתרכז במקום אחד, היא יכולה לעשות מרכזי תעסוקה אזוריים. שרת התחבורה מובילה היום רעיון של מרכזי תחבורה שיש בהם גם פיתוח עסקי – אדם המגיע לתחנת רכבת ובתוכה יש את צרכי המסחר היומיומי שלו, זה יפחית את הצורך בנסיעה ויעודד שימוש בתחבורה ציבורית".

דוד לפלר, מנכ"ל המשרד משרד הכלכלה והתעשייה: "הפרויקט הלאומי הגדול נולד מהסכמי פריז, במסגרתם הייתה התחייבות עולמית למעבר לכלכלה דלת פחמן, וישראל התחייבה להוריד 40% מפליטות הפחמן שלה עד 2050. אנחנו מנסים להעביר את הגזים בהם משתמשים במפעלי התעשייה בגזים שפחות פוגעים באוזון, ורוצים להגיע להפחה של 16% בשנה בפליטת הגזים האלה". לפלר התייחס למצב בישראל לעומת העולם: "במרכז העשייה שלנו נמצא הקונספט "כלכלה מעגלית". בעולם המערבי המתקדם שאנחנו רוצים להיות חלק ממנו לא נוכל להמשיך לזהם את הסביבה. 90% מהטיפול בזיהום בישראל הוא בנקודת הקצה, בסוף התהליך, כאשר כבר יצא זיהום לסביבה ורק אז אנחנו מנסים לטפל בו. בעולם המגמה אחרת – 50% מהטיפול בזיהום הוא במקור של יצירת הזיהום, בהתייעלות התהליכים במפעלים".

דלית זילבר, מנכ"לית מנהל תכנון: "הנושא של בניה ירוקה נחתם ב-2020 ויכנס לתוקף במרץ 2022. התחדשות עירונית עושה לנו עיר טובה יותר עם תוספת יחידות דיור בתוך המרקמים הקיימים. התוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל ושל מנהל התכנון מדברת על כך שתוספת של כ-60% יחידות דיור מסך יחידות הדיור לשנת 2020-2040, תהיה במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית. זה אתגר מאוד גדול". בנושא אנרגיה מתחדשת ציינה, כי: "אנו מקדמים תכנית מתאר ארצית לכפל שימושים בכל המתקנים והאנרגיה המתחדשת. כך למשל, חקלאות – אם זה על גגות, על מאגרי מים או על מחלפים – צריך למצוא את האמצעים המשלימים, לא רק תכנון, אלא כל מה שיאפשר לנו כיסוי פוטו וולטאי. היעדים שהמדינה הציבה מצוינים, אבל צריך לדעת איך הם לא יחסלו לנו את כל השטחים הפתוחים".

אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה: "משבר האקלים מחייב אותנו בהסתכלות מעבר לטווח תכנון רגיל. דבר תלוי בדבר – אם לוקחים רכבים ומעבירים לחשמל אז זה מגדיל את הביקוש לחשמל וצריך להבטיח שרשת החשמל תהיה אמינה. אם החשמל בישראל לא יהיה אמין ובמחיר סביר, אף אחד לא יעבור לרכב חשמלי". אדירי הרחיב לגבי תכנית לצמצום פליטת הפחמן: "בשנתיים האחרונות בנינו תכנית קונקרטית ל-2030 המורכבת מכמה אמצעי מדיניות. הראשון – סגירת כל התחנות הפחמיות בישראל עד שנת 2025, והפסקה מוחלטת של ייצור חשמל בפחם; הגדלת יעד האנרגיות המתחדשות של ישראל ל-30% עד לשנת 2030; תכנית העצמה אנרגטית של 1.3% בשנה; ויעד כללי של מעבר לתחבורה חשמלית, ותחבורה נטולת דלקים פוסיליים". עוד הדגיש אדירי, כי "התכניות מביאות להפחתה של למעלה מ-90% מזיהום האוויר מייצור חשמל ובייחד עם ההתייעלות האנרגטית למעלה מ-50% הפחתה מפליטות ה-CO2. אם לא נעמוד ביעדי הביניים האלה זה סימן בולט שסטינו מהדרך ל-2050, שהיעדים שאנו מציבים לגביה הם להגיע ל-80% הפחתה של גזי החממה".

מחויבות בינלאומית

על אתגר משבר האקלים מול המחויבות הבינלאומית אמרה דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "בשנתיים החולפות הוביל המשרד להגנת הסביבה יחד עם ארבעה משרדי ממשלה, בשיתוף פעולה יוצא דופן ומעורר הערכה, יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ובליווי ארגון ה-OECD מהלך מורכב ומאתגר לגיבוש יעדים בינלאומיים לקראת מעבר לכלכלה דלת פחמן. משבר האקלים מתקדם לעברנו בצעדי ענק והציבור מבין זאת – ממצאי סקר שערכנו לאחרונה מראים, כי רוב הציבור בישראל מודע לסיכוני ההתחממות הגלובלית, מוטרד מכך וסבור כי על ממשלת ישראל להיערך בהתאם. הדרך לצמצום צריכת האנרגיה המזהמת ומעבר לאנרגיה ירוקה ויעילה יותר עוברת דרך הסרת חסמים בירוקרטים ורגולטוריים, בנייה בתקן ירוק, התקנת פאנלים סולאריים על גגות, פיתוח תשתיות של תחבורה ציבורית, רכבים חשמליים, עידוד המגזר העסקי לפיתוח טכנולוגיות של אגירה ואנרגיה מתחדשת, השקעה והתאמת רשת החשמל ועידוד התייעלות אנרגטית".

שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות במשרד להגנת הסביבה: "ישראל בנתה תהליך אסטרטגי אשר כולל את כל הסקטורים במשק ויאפשר לישראל להצטרף למדינות ה-OECD האחרות אשר הציבו יעדים לכלכלה מאופסת פליטות".

גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה: "יחד עם שותפינו בממשלה, נייצר את המסגרת הרגולטורית שתעודד את המערכת הפיננסית בישראל להטמיע את סיכוני האקלים בקבלת ההחלטות על מתן הלוואות, ביצוע השקעות ויצירת פוליסות ביטוח. וזאת כדי להכין את הכלכלה הישראלית לשינוי האקלים, ולתמרץ אותה לנצל את ההזדמנויות בשווקים החדשים".

ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ושינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה, הציג את היעדים הלאומיים ואת ההשפעות של האסטרטגיה שגובשה: ניתן להפחית בין 80% ל85% מפליטות גזי החממה של ישראל עד לשנת 2050 ביחס לשנת הבסיס (2015). זו הפעם הראשונה שישראל מציגה אסטרטגיה כוללת אשר תביא להפחתה אבסולוטית בפליטות כבר בשנת 2030 ולכלכלה דלת פחמן בשנת 2050. האסטרטגיה תוביל לגמילה של ישראל מדלקים פוסיליים ומעבר מלא לאנרגיות מתחדשות. כמו בעולם, גם התעשייה בישראל תעבור שינויים מרחיקי לכת. האסטרטגיה הזו תאפשר לנו להפחית למעלה מ-50% מפליטות גזי החממה ב-2050". פרואקטור הוסיף, כי: "נזקי הזיהום צפויים לגדול במהירות עקב עליה במספר הרכבים והגודש בדרכים. אבל יישום האסטרטגיה הלאומית למעבר לתחבורה חשמלית ולהפחתת הנסועה בדרכים תאפשר לנו לעצור את הזיהום בעשור הקרוב ולהפחיתו כמעט לאפס עד 2050. מימוש החזון והמעבר לכלכלה דלת פחמן, הם תעודת הביטוח המספקת לישראל את החוסן להתמודדות עם שינוי האקלים ולשגשוג בעולם דל פחמן".

יובל לסטר, ראש אגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה ציין, כי: "כבר בשבועות הקרובים נניח על שולחן הממשלה תזכיר חוק להתמודדות עם שינויי האקלים. ונמשיך לקדם את מדיניות ממשלת ישראל לתמחור פחמן. נעבוד יחד עם הרשויות המקומיות להכנת תוכניות יישום מקומיות. נפעל לקדם תעשייה ישראלית דלת פחמן, תחרותית, חדשנית ובעלת פריון גבוה. המעבר לכלכלה דלת פחמן יפגוש את כל תושבי ישראל – אנו מאמינים שיישום תכנית זו ישפר את איכות החיים שלהם, והם מצדם ייקחו אחריות על הרגלי הצריכה שלהם תוך שהם מפנימים את האחריות שלהם לדורות העתיד".

תחקיר אתר "שקוף" אין שום קשר בין דברי הממשלה למעשיה

אתר האינטרנט "שקוף" המספק תחקירים במימון תרומות והשתתפות הציבור מקדיש מחקר מעמיק להבטחות הסביבתיות של הממשלה ולתשתית שמאחוריהן, או האין תשתית:

מתוך המאמר תחפושת או מהפך: האם משרד האנרגיה הצטרף למאבק במשבר האקלים

"יעד של 30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד 2030 הוא יעד שאפתני". (מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, במהלך דיון שנערך בוועדת הכלכלה בחודש אוקטובר בנושא ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת)

נתחיל מהבחנה פשוטה בין אמת ושקר. בהשוואה בינלאומית, היעד שהציבה ישראל לעצמה – להגיע ל-30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד סוף 2030 הוא יעד נמוך. שזה ההיפך משאפתני. מדינות אחרות בעולם, כמו למשל גרמניה, פורטוגל, ברזיל, מרוקו ואפילו מצרים, הציבו לעצמן יעדים משמעותיים בהרבה. 

גם נתניהו, שהתחייב במהלך ועידת האקלים הבינלאומית שישראל תפסיק לעשות שימוש בגז, נפט ופחם עד 2050, ובכך עשה עוד צעד הצהרתי בכיוון הנכון, לא שינה את יעד האמצע שעומד, כביכול, על 30 אחוז ונחשב לנמוך. למה כביכול? 

כי בנוסף, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ייצור חשמל מהווה 32% מסך צריכת האנרגיה בישראל. יעדי הסכם פריז כוללים גם את האנרגיה לתעשייה ולתחבורה, וגם אלה באחריותו של השר שטייניץ. המשמעות היא שלמעשה 30% אנרגיות מתחדשות, מהוות 10% בלבד ממשק האנרגיה כולו, וזה רחוק מלהיות מספיק.

בחלק אחר של הדו"ח מפרט הכותב כי למרות החלטות ממשלה קודמות שלא לקדם כריית פצלי שמן, הגורמת לזיהום אוויר ומים ומסוכנת לבריאות, משרד האנרגיה מנסה להחליק שני פרויקטים שלכאורה קיבלו אישור. כזכור בזכות המאמץ הציבורי ותחקירים של עיתונאים אמיצים בוטלו הנסיונות להקים מתקני הפקת נפט מפצלי שמן (פראקינג) בחבל עדולם וברמת הגולן.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. מה לעשות אם צריך לפרנס חברים עם משאבי טבע של המדינה. שלא יהיו עניים חלילה
    חוץ מזה עוד לא עלו על פטנט איך יפעילו בלו על חשמל במקום בלו על דלק.
    מי שחולה מזיהום, וודאי מי שמת ממנו, לא מתלוננים.

  2. פולטיקאים מבטיחים, אבל לא מבטיחים לקיים. הביב יעשה הכל לשכוח לרגע את המשפט המתקרב ואת תא האח"מים במעשיהו. הוא גם לא יהיה נשיא, אז שאר האסירים לא יקומו לכבודו כשהוא נכנס לסרט. וכנראה לא יתנו להכניס קופסאות סיגרים. אוי ואבוי…..

  3. ראש ממשלה פח שקרן מושחת הדרומי במסע השרדות עם גמדים משרתים מסביב.אם זאת לא היתה המציאות מי היה מאמין.עברין מוביל מסע הרס של המדינה ושל העם אין משקל לשום מילה לשום הסכם. כסאולוגיה כמו שאמר בנו המתמחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן