סיקור מקיף

הרובוט מנצח

קריו, רובוט אנושי בגובה 58 ס"מ, עמד באתגר המתקדם: ניצוח מרגש על הפילהרמונית של טוקיו * (פורסם ב"גלובס" בתאריך 11-10 במאי 2004 ומובא באתר הידען באישור המחבר)

מיכאל רוזנברג

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/rosenberg001.html

הרובוט קריו (Qrio) של חברת "סוני", ממשיך להדהים את החוקרים בענף הרובוטיקה. לאחר שארבעה רובוטים מסוגו ביצעו בדצמבר האחרון מופע מחול מרשים בתנועות מעודנות וחלקות, ניצח קריו על התזמורת הפילהרמונית של טוקיו בביצוע הסימפוניה החמישית של בטהובן. קריו הגיב לצלילי התזמורת תוך כדי הכתבת פרשנותו המוסיקלית על אופן הביצוע. ניצוח על החמישית של בטהובן שהיא יצירה רומנטית המאופיינת בהיסחפות רגשית ברמת הטמפו והדינמיקה (הקצב והווליום) הוא אחד האתגרים המורכבים שהועמדו עד כה מול רובוט. קריו שגובהו אינו עולה על 58 ס"מ הוא ללא ספק הרובוט דמוי אדם (הומנואיד) בעל ההישגים המוטוריים המתקדמים ביותר. הוא הראשון שהצליח להתגבר על התנועות החדות והמקוטעות שאפיינו את הרובוטים דמויי האדם. התנועות ה"רובוטיות", היו אחד המחסומים בדרך להפחתת הרתיעה ופיתוח יחס ידידותי יותר לרובוטים. קריו הקטן מצליח להפגין מוטוריקה עדינה בתנועות חלקות ואנושיות תוך שמירה על שיווי משקל. מערכת התנועה שלו מגיבה מיידית לכל שינוי סביבתי או מגע בו והוא ניחן ביכולת לזהות קולות ולנהל שיחה ידידותית עם מפעיליו.

גופו של קריו מורכב מחלקי מגנזיום ומערכת התנועה שלו עדיין הידראולית, לפיכך הוא נחשב לרובוט מהדור הראשון. הדור הבא של רובוטים אנושיים יתבסס על טכנולוגיות מסוג פולימרים אלקטרו-אקטיביים שהם מולקולות פלסטיק המגיבות למטענים חשמליים. טכנולוגיה זו מיושמת כבר בדגי-נוי רובוטיים שנמכרים לאחרונה בחנויות הצעצועים וחיות המחמד.


העדרם המוחלט של עוזרות בית ורבי-משרתים רובוטיים הוא האכזבה הטכנולוגית הצורבת ביותר של ראשית שנות האלפיים. הרובוט קריו של חברת "סוני" הוא חלוץ הרובוטים החברתיים.

קריו הוא מה שנקרא "רובוט חברתי", הוא פותח במיוחד במטרה ליצור אינטראקציות אנושיות בינו לבין מפעיליו ולשמש לאירוח חברה וכאלמנט בידורי. כדי ליצור רושם ידידותי, הוא מגיב בהבעות פנים ותנועות מוכרות כך שלא ירתיע את המשתמשים בו. מאידך, הוא עדיין שומר על מראה רובוטי שכן מחקרים הראו שמראה אנושי מעבר לנקודת דמיון מסוימת הופך שוב למרתיע. פיתוח רובוטים דמויי אדם הוא תחום מחקר מתסכל שכן התגלה בו פער עצום בין הציפיות לבין יכולות הפיתוח. העדרם המוחלט של עוזרות בית ורבי-משרתים רובוטיים הוא האכזבה הטכנולוגית הצורבת ביותר של ראשית שנות האלפיים. בעוד שלפני כעשרים שנה נדמה היה ששנות האלפיים יהיו משופעים ברובוטים כאלה, הרי שרק לפני שנים אחדות הצליח רובוט דמוי אדם בשם אסימו ללכת על שתיים, וגם זה בקצב ק"מ וחצי לשעה ובתנועות מגושמות למדי. שמירה על שיווי משקל בתנאי שטח משתנים מצריך מספר עצום של אלוגריתמים לתכנות רובוט כזה. ככל שמתקדם המחקר והפיתוח בתחום, מתגלה עד כמה מורכבת ומסובכת הפעילות האנושית היומיומית. תכנות האלמנטים העומדים בבסיס ההתמצאות האנושית במרחב, כמו איתור המרחק לעצמים שונים או זיהוי פרצופים, מתגלה כמורכב בהרבה מכפי שסברו.
פיתוח רובוטים דמויי אדם מתרכז כיום בעיקר במחלקה ייחודית לכך במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). היפנים מהווים את ראש החץ בתחום, בעיקר בזכות השקעות של חברות מסחריות כמו "הונדה" ו"סוני". היישומים המסחריים של הרובוטים האנושיים לא יבואו לידי ביטוי בשנים הקרובות אך הפוטנציאל שלהם עצום. האתגר בפיתוח מכונה המתפקדת כבן אנוש לא פחות מאתגר כיבוש החלל. המשימה מעלה שאלות אתיות כמו גם שאלות פילוסופיות בדבר מהות התודעה האנושית: האם פיתוח כזה אפשרי? מהי תודעה? מהו רצון? האם רובוט יוכל אי פעם להגות במשמעות תובנתו של דקארט "אני חושב משמע אני קיים"?
רוב החוקרים בענף סבורים שמעבר לנקודה מסוימת ברמת מורכבות המחשבה, מופיעה התודעה כאפי-פנומן (תופעת-על או תופעה נלווית) של אותה מורכבות. לפיכך כפי שמוחו של ילד בגיל שנתיים מגיע לדרגת יכולת כזו המאפשרת לו להיות מודע לקיומו, כך גם מחשב בדרגת חישוביות מורכבת דיה, יפתח תודעה כזו.

ב-1997 הצליח המחשב "כחול עמוק" להביס את אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב, הישג זה נתן דחיפה עצומה לקראת פיתוח מכונה חושבת. עם זאת, מסתבר שפיתוח יכולות חשיבה לוגיות ופתרון בעיות, אינם שיאי היכולת האנושית שכן גילויי אינטואיציות פשוטות שכל ילד מסוגל להן – מורכבים יותר. לנצח את קספרוב במשחק שחמט זו משימה קלה בהרבה מהכנת מרק לדוגמה, עדיין אנו רחוקים מפיתוח רובוט שידע לתבל מרק "לפי הטעם" ולא על-פי נתונים מוכתבים מראש. האינטואיציות האנושיות הן פונקציה של היותנו יצורים חברתיים, בבסיס התודעה העצמית עומדת כנראה היכולת להפריד בין האני לבין האחר. בעוד שעיקר התחום מתרכז היום במדעי המחשב, ביו-מכניקה, אינטליגנציה מלאכותית וחקר חומרים, יאלצו החוקרים בשנים הקרובות ללמוד מקרוב את התהליכים הקשורים באינטראקציה חברתית של בני אנוש. כך, באמצעות פיתוח רובוטים דמויי אדם אנו לומדים להכיר את עצמנו כפי שלא הכרנו בעבר.

לריכוז מאמריו של מיכאל רוזנברג
ידען המוקדש לאסימוב ולהשפעתו על עולם הרובוטיקה לרגל הסרט אני, רובוט
ידען הרובוטיקה והתבונה המלאכותית

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~924737746~~~177&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן