סיקור מקיף

הקשר שנשלל בין הקוונטים לתודעה

מאמר חדש עשה ניסוי מעניין שקשור לתורת הקוונטים ולחקר התודעה. התוצאות מראות שאחת התיאוריות הידועות שעליה חתום לא אחר מאשר חתן פרס נובל פרופ' ריצ'ארד פנרוז, שטוענת כי תודעה נוצרת בעקבות מדידה קוונטית, כנראה אינה נכונה

"הקוביות הקוונטיות של רוג'ר פנרוז."  <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
"הקוביות הקוונטיות של רוג'ר פנרוז." איור: depositphotos.com

חתן פרס נובל של רוג'ר פנרוז וסטוארט האמרוף פרסמו לפני מספר שנים תאוריית תודעה בשם orch or שמציעה שתודעה היא תהליך לא חישובי שמה שיוצר אותו הוא תהליך המדידה הקוונטית. זהו התהליך ששובר את הסופרפוזיציה בה נמצא החלקיק כך שכעת יש לו מיקום אחד, אנרגיה מסויימת, ספין מסוים וכדומה.
תורת הקוונטים לא מתארת את התהליך הזה של קריסת פונקציית הגל לערך מסוים ועד היום אין תיאוריה מוסכמת לגבי מהו התהליך הזה. רוג'ר פנרוז הציע תיאוריה כזו בעבר לפיה המדידה הקוונטית מתרחשת בגלל עקמומיות המרחב זמן. כל חלקיק מעקם את המרחב זמן לפי צפיפות המסה שלו. לפי התיאוריה סופרפוזיציה של כמה מצבי עקמומיות אפשריים יוצר הבדלי אנרגיה גדולים בין המצבים הללו עד שבשלב מסוים מרוב אנרגיה פונקציית הגל קורסת רק לאחד ממצבי העקמומיות הללו. אחת התוצאות מהתיאוריה הזו היא שתהליך המדידה הקוונטית אמור לפלוט קרינה.


מה הקשר לתודעה?


בעקבות התיאוריה הזו, פנרוז איחד כוחות עם רופא מרדים בשם סטוארט האמרוף כדי להציע תיאוריה על תודעה. הרעיון הוא שכדי לפתור את הבעייה הקשה של התודעה צריך תהליך לא חישובי כמו תהליך המדידה הקוונטי. הם מציעים שהתהליך שמציע פנרוז מתרחש במוח וכך המוח יכול לנצל זאת תוך כדי החישובים שלו כדי ליצור תודעה. ליתר דיוק, במוח יש אברונים קטנים בשם מיקרו תעלות (מיקרו טיובול) ולפי המבנה שלהם יכול להיות ששם יהיה סופרפוזיציה וקריסה שלה לערך מסוים. יש שם מבנה בעל מקום לאלקטרון אחד. אם יהיה שם אלקטרון הצורה של המבנה הזה תהיה מסויימת ואם לא יהיה שם אלקטרון, הצורה תהיה שונה. כך תיווצר שם סופרפוזיציה של יש וגם אין אלקטרון ולכן תיווצר סופרפוזיציה של הצורות האפשריות של המבנה. ואז לפי התיאוריה של פנרוז בשלב מסויים תקרוס הסופרפוזיציה למצב אחד. זה אמור להיות המקור לתודעה במוח לפי התיאוריה.

תודעה ברמה המולקולרית.  <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
תודעה ברמה המולקולרית. איור: depositphotos.com


מה הראו בניסוי?


בניסוי בדקו האם התיאוריה של פנרוז לגבי המדידה הקוונטית נכונה. החוקרים בדקו האם אכן יוצאת קרינה מחומר בעקבות מדידה קוונטית בכמות שפנרוז ניבא. החוקרים לא מצאו שום קרינה כזו. זה לא אומר שהתיאוריה לא נכונה, יכול להיות שצריך לשנות את הפרמטרים שלה ואז כמות הקרינה הצפויה ישתנה. אבל התוצאות נותנות חסם תחתון לתיאוריה לגבי מהי צפיפות המסה הקטנה ביותר שצריך לפי התיאוריה כדי שתהיה מדידה קוונטית. החוקרים בדקו כמה מיקרו תעלות צריך כדי להגיע לצפיפות המסה הקטנה ביותר כדי שתתרחש מדידה קוונטית, להפתעתם הם גילו שצריך יותר מיקרו תעלות ממה שיש במוח..
המסקנה היא שבמתכונת הכי פשוטה שלה, התיאוריה של פנרוז והאמרוף לא יכולה לעבוד, פשוט כי אין מספיק מיקרו תעלות במוח כדי לאפשר מדידות קוונטיות ולכן המוח לא יכול לייצר תודעה בדרך זו.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

7 תגובות

  1. כמה קל לקשקש תיאוריות לכאן או לכאן…
    ובכן, התודעה היא זאת שמשלחת את "האלקטרון" (מחשבה כלשהי) אל מרחבי היקום על מנת "לדוג" תדלוק למוח. כל "תדלוק" מגיע לטלקס המוח על ידי שינוי – צורה של כל מיני רטטים קוסמיים משפת המדיום שלהם (פיקטוגרפים של אור), לאותיות ומספרים על ידי העברתם ממרכז הרישום המוחי אל הארכיב של הידע. ארכיב הידע המוחי הינו מרכז הרישום של התודעה והידע שאנחנו משיגים במשך כל תקופה של גלגול.
    לכן, הרגע בו יש שינוי צורה זה הרגע של הפלת הגל – סופרפוזיציה. מי שאחראי על ההפלה הם 2 מנגנונים: חשיבה + תודעה.

  2. גם אם יש קריסה, וגם אם היו מודדים פליטת אנרגיה, החיבור של הסיפור הזה למהות התודעה נראה קלוש ביותר, אם בכלח, ונטול כל הסבר.
    בשום פרט אין אפילו רמז ל "זוהי התודעה".

  3. פשוט מרתק.
    המחקר שם בספק רב את עקרון אי הוודאות של אייזנברג.
    כדאי להמשיך לעקוב.

  4. ה"חוקרים" העוסקים בפיזיקה קוונטית שוקעים עמוק בעולם של הזיות ופנטזיות. המרדף אחרי תקציבי מחקר מתווה את דרכם.

  5. מה הקשקוש הזה?
    נ.ב.
    שימדדו על פיל או לויתן, אולי יש שם מספיק מיקרוטובולי.

  6. אם לסכם זאת במילים פשוטות:
    החוקרים הצליחו להפריך את המודל של דיאוסי-פנרוז המשלב מכניקת קוונטים עם גרביטציה קלאסית. מודל הקריסה של דיאוסי מצביע כי בעת קריסת פונקציית הגל היא פולטת קרינה בגלל אנרגיה גרביטציונית המשנה את מרחב חלל-זמן. מכאן למשמעות התוצאה, לגרביטציה אין חלק בתהליכים ליצירת התודעה במוח אנושי. תהליכי החשיבה/תודעה ישארו דומים אפילו אם תינוק אחד נולד וגדל בכדור הארץ והשני נולד וגדל בתנאים של מיקרו-גרביטציה בחלל החיצון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן