הקורונה: מענק מחקר של גוגל לאוני' ת"א, שגם זכתה במכרז לבדיקות בצה"ל

חדשות גם ממיגל ומחברות ישראליות * המענק יינתן לאוניברסיטת תל אביב על תכניתה לבצע מחקרים בעלי השפעה, מבוססי דאטה ובינה מלאכותית (AI) להתמודדות עם נגיף הקורונה

פרופ' מאיר פדר. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.
פרופ' מאיר פדר. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

אוניברסיטת תל אביב נבחרה ע״י Google.org (קרן של (Google שתכליתה לתמוך ברעיונות מבוססי דאטה לחלק מהאתגרים הגדולים ביותר של האנושות) לקבלת מענק מחקר (גרנט) תחרותי על תכניתה לבצע מחקרים בעלי השפעה, מבוססי דאטה ובינה מלאכותית (AI) להתמודדות עם נגיף הקורונה (COVID19). מהלך זה הינו אחד משורת מהלכים שמבצעת גוגל במסגרת תרומתה למיגור המגפה ברמה העולמית ובחיבור לתכנית למינוף מחקרי AI לטובת הקהילה (AI for Social Good), שבין העומדים בראשה פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא Google ומנכ״ל מרכז המחקר והפיתוח של Google בישראל. המרכז הישראלי הינו שחקן משמעותי במאמצי החברה הקשורים להתמודדות עם הקורונה, ובמאמצים נוספים לשמירה על ביטחונה ובטיחותה של אוכלוסיית העולם במצבי משבר ואסונות טבע כגון שטפונות, רעידות אדמה ושריפות ענק.  

מענק המחקר מוענק למרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת תל אביב. במחקר זה, צוות המרכז עושה שימוש בטכניקות בינה מלאכותית ושיטות סטטיסטיות מתקדמות. בעזרת נתונים ממשרדי הממשלה (הבריאות, התחבורה ועוד) והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החוקרים מתכוונים לבנות מודל מדויק ברזולוציה גבוהה של התפשטות המגפה וכן לבחון שיטות שונות המשתמשות במודל זה לתכנון ובדיקת ההשפעה של צעדים לבלימת המגפה. 

מחקר בינתחומי זה משלב חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור, סטטיסטיקה, מדעי המחשב והנדסת חשמל וכן חוקרים ממכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה.


פרופ' מאיר פדר ראש המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים:" אוניברסיטת תל אביב גאה שחברת Google החליטה להעניק למרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים מענק משמעותי לטובת פיתוח המחקר בנושא הקורונה בישראל. המענק יתמוך בפיתוח כלים לתכנון ובחינת ההשפעה של צעדים שונים על התפשטות המגפה המבוססים על בינה מלאכותית ולמידה מחיזוקים (Reinforcement Learning)  תוצאות המחקר ישמשו את מקבלי ההחלטות לקביעת מדיניות לבלימת המגפה".

התפשטות נגיף הקורונה. איור: shutterstock
התפשטות נגיף הקורונה. איור: shutterstock

אוניברסיטת ת"א וקבוצת אלקטרה זכו במכרז של משרד הביטחון להקמת מעבדה לביצוע בדיקות קורונה


החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב וקבוצת אלקטרה זכו במכרז של משרד הביטחון להקמת מעבדה חדשה ומשוכללת, שתיבנה ע"י אלקטרה בדרום הארץ, ותבצע סדר גודל של כ-300,000 עד 700,000 בדיקות קורונה בחצי שנה, ובהספק עבודה של עד 10,000 בדיקות קורונה ביום. המכרז גובש בהתאם ליעדי משרד הבריאות כחלק מהמאמץ הלאומי לקטיעת שרשראות הדבקה. הבחירה באוניברסיטת ת"א ובקבוצת אלקטרה הייתה הודות לידע והניסיון שהשתיים  צברו במאמץ הלאומי הפעיל לבלימת המגפה.

המעבדה תתופעל ע"י חברי סגל בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ולצדם מנהלי מעבדה מומחים, צוותים של עובדי מעבדה בכירים בתחומם וכן סטודנטים לתארים מתקדמים, דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים.

שיתוף הפעולה בין קבוצת אלקטרה לאוניברסיטת ת"א החל מיד עם פרוץ הגל הראשון של המגפה, כאשר בזמן שיא של 10 ימים, הקימו השתיים בשטחי האוניברסיטה מעבדה שממשיכה גם כיום לספק שירותים למשרד הבריאות. בנוסף, אלקטרה השלימה בחודשים האחרונים פרויקטים של הסבת חניונים למחלקות ייעודיות לטיפול נמרץ ומונשמים בבתי החולים שיבא ובילינסון, עם כ-200 מיטות למונשמים בכל פרויקט. כמו כן, הייתה החברה שותפה להקמת 3  מעבדות לבדיקות קורונה נוספות.

באוניברסיטת תל אביב מדגישים: "משבר הקורונה גורם לנזקים כלכליים וחברתיים קשים מנשוא ובעתות משבר מחובתנו כאוניברסיטה מובילה בישראל לרתום את כל היכולות שלנו המקצועיות והמדעיות כדי לסייע למדינה ולקהילה. יש לנו את כוח האדם המיומן ביותר למשימה וכן את התשתיות המתאימות להפעלת מעבדה בסדר גודל משמעותי ואנו בטוחים שבכוחות משותפים נוכל להביס את הנגיף ולהשיב את החיים בישראל למסלולם".

מקבוצת אלקטרה נמסר: "במהלך תקופת הקורונה ועד היום הקימה אלקטרה מתחמים רפואיים ייחודיים לטיפול בחולי הקורונה, בבתי החולים שיבא ובלינסון, וכן מעבדות לבדיקות קורונה בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים. הקבוצה גאה לשתף פעולה עם אוניברסיטת ת"א במיזם חשוב זה, וליישם הלכה למעשה את הידע המקצועי הרב שצברה לאורך השנים לטובת בריאות עם ישראל ולמען מיגור המגיפה".

חוקרי מיגל משתמשים בענן של Oracle כדי לאתר נקודות תורפה בנגיף הקורונה

מכון מיגל, שמפתח חיסון לנגיף הקורונה באמצעות החברה הבת MigVax, עושה שימוש בענן של אורקל, שתומכת במחקר כחלק מהתגייסותה הגלובלית למאבק בנגיף. במסגרת תהליך הפיתוח, החוקרים מנתחים מאגרי נתונים עצומים של רצפים גנטיים ויראליים, במטרה לאתר את נקודות התורפה של הווירוס.

במיגל מציגים גישה שונה משאר השחקנים במרוץ, ועובדים על חיסון תת-יחידה על בסיס חלבונים ויראליים שניתן בצורה אוראלית (דרך הפה) ללא הזרקה כך שהנגישות שלו לקהל הרחב תהיה מהירה וקלה יותר, והמחיר יהיה מופחת. החלבונים שמפתחת מיגל ומגיעים מהווירוס, מאותתים למערכת החיסון שנחשפה לגוף זר וכך מעודדים אותה לפתח נוגדנים כנגד הווירוס. "הווירוס חודר דרך רקמות ריריות לדרכי הנשימה, וכך גם החיסון שלנו שעובד בדרך זו, דרך הפה ודרכי הנשימה, ולא דרך הדם. באופן כזה, התגובה החיסונית מדמה בצורה טובה יותר את תהליך ההידבקות", אומר איתי בלוך ראש קבוצת מחקר במכון מיגל.

הענן של אורקל בשירות החיסון

הטכנולוגיה של מיגל מבוססת על ניתוח חישובי מאוד מורכב הדורש ניתוח כמויות גדולות של דאטה. לפיכך, מיגל עושה לראשונה שימוש בטכנולוגיית ענן במסגרת מאמציה לפיתוח החיסון: החברה נעזרת בענן של אורקל (Oracle) כדי לנתח את כל מאגרי הנתונים הכוללים רצפים של הגנום הויראלי ושל חלבונים. זאת, במטרה לזהות דפוסים קבועים ומשתנים בתהליך האבולוציה של וירוס הקורונה, ולאתר את נקודות התורפה של הנגיף, בהן אפשר לתקוף אותו. בשונה  מהמחקר שנעשה על וירוסים עד היום, על הקורונה מגיעה כמות מידע אדירה בטווח קצר מכל העולם.

"אנחנו אוספים רצפים ויראליים ממסדי נתונים מכל העולם ומעלים אותם לענן על מנת למפות דפוסי שינוי ברמת הרצף. בנוסף, אנו נעזרים במבנה התלת ממדי של החלבונים הויראלים. המדמה כיצד נראה החלבון בתוך גוף האדם. זאת, על מנת להבין איפה ממוקמות נקודות התורפה של הווירוס בהסתכלות הנדסית". אומר איתי בלוך. "אם נכוון את מערכת החיסון האנושית באמצעות החלבון שפיתחנו לאותן נקודות תורפה של הנגיף, היא תחסום את הווירוס, וכך תשבש את יכולתו להיכנס לתוך התאים של האדם.

"ניתוח הרצפים והמבנים התלת ממדיים דורש כוח מחשוב גדול וחזק במיוחד, וגם שאר המשימות שלנו צורכות הרבה משאבים. בענן יש פוטנציאל להרחיב את הניסויים בצורה אקספוננציאלית". בלוך מוסיף שהחוקרים משתמשים בטכניקת transfer learning, תת-תחום של למידת מכונה, כדי לאפיין ולמצוא דפוסי התנהגות של הקורונה.

אורקל תורמת למיגל את כוח המחשוב בענן במסגרת Oracle for Research, זרוע המחקר של החברה, שתומכת כיום במגוון מחקרים ברחבי העולם, רבים מהם בתחום המאבק בווירוס הקורונה.

תובנות נוספות שמיגל מתכוונים להפיק מהדאטה הן:

  • מה יהיה הדור הבא של הקורונה? המוטציה שעלולה להפחית את יעילות החיסון? "כולם עובדים על הרצף שהגיע מווהאן, ואולם ככל שיש יותר נדבקים בעולם האפשרות של הווירוס להשתנות גדלה", מסביר בלוך. מכיוון שישנם כיום עשרות אלפי זנים של וירוס קורונה האתגר הוא לאתר קבוצות של זנים הזהות בנקודות התורפה שלהן (קלאסיפיקציה גנטית). אם תימצא חוקיות שכזו, ניתן יהיה להסביר את "הדור הבא" של וירוס הקורונה, מוטציה שעלולה להפחית את יעילות החיסון.
  • חיסון אוניברסלי – האם ניתן לתכנן פתרון אחד שיהיה ישים להגנה הרמטית ככל האפשר כנגד כל קבוצות הזנים, Universal vaccine.
  • יכולת חיזוי – לאיזה כיוון ובאיזה קצב מתקדמת האבולוציה של הוירוס, כדי שיהיה ניתן להתכונן לשינויים אפשריים.

אסף סובול, מנהל פיתוח עסקי באורקל ישראל: "אורקל גאה לתרום את טכנולוגיית הענן שלה לטובת פעילות פיתוח החיסון של מכון המחקר הישראלי מיגל. זהו חלק מפעילות גלובלית שלנו לתמיכה במחקרים קליניים הבודקים את הבטיחות והיעילות של תרופות וחיסונים שונים ברחבי העולם נגד COVID-19. הניסויים משתרעים על פני מדינות רבות ומאות אתרים של מוסדות מחקר."

מכון המחקר הגלילי מיגל הוא בין החלוצים במרוץ העולמי לפיתוח חיסון לנגיף. לפני מספר שנים פיתח בהצלחה חיסון נגד זן של נגיף הקורונה שנמצא בעופות. בפברואר השנה הודיע המכון שהוא פועל למנף את הפיתוח כדי למצוא חיסון נגד COVID-19.

קבוצת מר מספקת פתרון ניהול ערים חכמות לעיר לאון שבמקסיקו למאבק בקורונה

קבוצת מר, העוסקת במתן פתרונות בתחומי התקשורת, הביטחון, פלטפורמות ניהול חכמות ופתרונות הנדסה ואינטגרציה מתקדמים, הודיעה כי חטיבת הקבוצה במקסיקו קיבלה הודעת זכייה לפרויקט להתקנת תוכנת ניהול ערים חכמות מעיריית לאון, העיר החמישית בגודלה במקסיקו, המונה כ-1.7 מיליון תושבים. היקף שלב א' של הפרויקט מוערך ב-5 מיליון שקלים, ובו תסופק מערכת ה-SMART M, רישיונות ניתוח וידאו (Video Analytics), קורסים וליווי מקצועי לתקופה ש 12 חודשים.

במסגרת הפרויקט כולו, אשר ההנהלה צופה כי יסתיים עד סוף רבעון ראשון 2021, תחבר מר מקסיקו את מצלמות העירייה ומצלמות נוספות שאינן רכוש של העירייה ופזורות כבר כיום ברחבי העיר למרכז השליטה והבקרה של העירייה. כמו כן תתקין מר את התוכנה שפיתחה לצורך ניהול ערים חכמות, על מנת לאפשר לרשות העירונית שליטה ובקרה יעילים של תנועת כלי הרכב והולכי הרגל, הגברת רמת הביטחון האישי בעיר ושיפור השירותים החכמים שהעיר מעניקה למען רווחת התושבים.

בעקבות משבר נגיף COVID-19, קבוצת מר תספק לרשות העירונית לאון גם את מודול הקורונה של המערכת אשר כולל ממשק שו"ב (dashboard) המציג את נתוני הקורונה בעיר ומאפשר בקרה, שליטה וניהול איזורים אדומים. נכון להיום, בעיר לאון נספרו עד כה כ-25 אלף מקרי קורונה מאומתים, מתוכם נרשמו 1250 מקרי מוות כתוצאה מהנגיף.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן