המסע העולמי הגדול לחלוקת פרסי קרן וולף

לאחר שנתיים ברציפות בהם לא התאפשר קיום טקס הענקת פרס וולף במשכן הכנסת, נסעו בכירי הקרן ובראשם היו"ר פרופ' דן שכטמן והמנכ"לית רעות יינון-ברמן ברחבי העולם וערכו טקסים באוניברסיטאות של 15 הזוכים. במקרים רבים היה זה האירוע המקומי הראשון מאז פרוץ מגפת הקורונה

מדי שנה פרס וולף מכבד את מיטב החוקרים, אנשי המדע והאמנות בעולם על הישגיהם בתחומי המדע והאמנות ותרומתם הייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בית העמים.

בכל שנה זוכי פרס וולף הנכבדים מגיעים לטקס ממלכתי הנערך במשכן הכנסת ומקבלים מידי נשיא מדינת ישראל את  פרס וולף.  

עקב מגבלות מגיפת הקורונה, בשנתיים האחרונות לא ניתן היה לקיים את הטקס במשכן הכנסת. לפיכך,  קרן וולף יצאה למסע שלם ראשון מסוגו בתולדות הקרן ברחבי העולם והגיעה לכל זוכה במדינת מגוריו וערכה עבורו טקס מרגש להענקת הפרס. מדובר ב-15 זוכים וטקסים שהתקיימו בשבדיה, איטליה בריטניה, וכן ברחבי ארה"ב – מניו יורק קונטיקט ומסצ'וסטס בחוף המזרחי  דרך אוסטין טקסס ועד לשתי אוניברסיטאות בקליפורניה.

לאורך חודש וחצי  מתחילת מאי ועד 10 ביוני כולל במהלך מבצע שומר החומות, עברו יו"ר קרן וולף בפועל פרופ' דן שכטמן ומנכ"לית קרן וולף רעות ינון ברמן  כמו גם חברי מועצה אחרים עברו מאוניברסיטה אחת למשנה (למרבית הזוכים הענקת הפרס התקיימה באופן מצומצם באוניברסיטאות שלהם וחלקם אף בביתם). האנשים שפגשו, דיפלומטים, מדענים, וקיימו אירועים מרגשים לאחר תקופה ארוכה שבה לא התקיימו טקסים באותם מקומות.

מימין לשמאל: רעות ינון ברמן- מנכ"לית קרן וולף, פרופ' דן שכטמן- יו"ר קרן וולף, פרופ' ג'ורג'יו פאריצי, רקטורית אנטונלה פולימאני, דרור אידר- שגריר ישראל באיטליה
מימין לשמאל: רעות ינון ברמן- מנכ"לית קרן וולף, פרופ' דן שכטמן- יו"ר קרן וולף, פרופ' ג'ורג'יו פאריצי, רקטורית אנטונלה פולימאני, דרור אידר- שגריר ישראל באיטליה
מימין לשמאל: אילן בן דב- שגריר ישראל בשבדיה, פרופ' עמנואל שרפנטייה, אדריכל אמנון רכטר חבר מועצת קרן וולף
מימין לשמאל: אילן בן דב- שגריר ישראל בשבדיה, פרופ' עמנואל שרפנטייה, אדריכל אמנון רכטר חבר מועצת קרן וולף

בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' שכטמן: "פרסי וולף ניתנים שנה אחרי שנה בכנסת בהשתתפות נשיא המדינה ושר החינוך. שנתיים שלא יכולנו לעשות את זבה בגלל הקורונה החלטנו להעניק את פרסי וולף לשנתיים לזוכים במקומות מגוריהם ובמקומות עבודתם. היו טקסים מרגשים בהם נכחו הזוכים, ראשי האוניברסיטאות שלהם, וכן שגרירים וקונסולים של ישראל במדינות הללו."

פרופ' דן שכטמן: "מגבלות הקורונה עדיין נוכחות"

"אני ומנכ"לית הקרן רעות ינון-ברמן עשינו את המסע הגדול ביותר ברחבי ארה"ב, ברומא-איטליה וכן טקס לשלושת הזוכים הישראליים. אין חובה שישראלים יזכו בפרס, שניתן לפי שיקולים מדעיים ומקצועיים, אך במקרה הנוכחי היו שלושה שהתאימו לקבלת הפרס וערכנו עבורם טקס בסביון".

"אני מוכרח לציין שבכל מקום שאליו הגענו קיבלו אותנו מאוד יפה ובמיוחד את ההתרגשות וההכנות המכובדות בכל האוניברסיטאות. כל אוניברסיטה הכינה טקס מרשים והוא היה הטקס הראשון עם קהל תוך הקפדה על הכללים, ריחוק, מסכות וכו'. גם עבורם זו היה הסנונית הראשונה של חזרה לשגרה אחרי שנה וחצי של קורונה.

לסיכום אמר פרופ' שכטמן: "אני מאוד מקווה שנוכל לחזור ולקיים את הטקס בכנסת. כל שנה זה טקס מאוד מרגש  הכולל נוכחות נכבדה של נשיא המדינה. הנשיא ריבלין תמך במיוחד בקרן והסכים לקיים את ההכרזה על הזוכים במשכן הנשיא. אני מקווה שגם הנשיא הנבחר יצחק בוז'י הרצוג יתמוך כמוהו."

 מימין לשמאל: פרופ' אליס גאסט- נשיאת אימפריאל קולג' לונדון, סר סימון ק. דונלדסון, שגרירת ישראל בלונדון ציפי חוטובלי
מימין לשמאל: פרופ' אליס גאסט- נשיאת אימפריאל קולג' לונדון, סר סימון ק. דונלדסון, שגרירת ישראל בלונדון ציפי חוטובלי

רעות ינון ברמן: "חיכינו ל-2021 לקיים טקס כפול, אך משגם זה לא התאפשר נסענו לזוכים"

רעות ינון ברמן מסבירה אף היא בראיון לאתר הידען את הנסיבות לקיום המסע: "כבר תכננו את הטקס של שנת 2020 ונערכנו לקראתו, אך בשלב מסוים מגפת הקורונה גרמה להשבתה, וחשבנו לקיים ב-2021 טקס משותף לזוכים מהשנתיים הללו. אמנם בישראל מצבנו מתקדם ביחס לעולם אבל ישנן עדיין מגבלות על הגעה של אזרחים זרים לישראל, וכאשר תכננו את הטקס השנה, במרץ 2021 לא יכולנו להתחייב שיתקיים."

לאור זאת, ומכיוון שבין הזוכים ישנם גם אנשי מבוגרים מאוד, שככל שעובר הזמן ייקשה עליהם לטוס, גם כאשר הדבר יהיה אפשרי, פנינו לאוניברסיטאות אליהם שייכים הזוכים לקיים אירוע עבור כל זוכה וזוכה במדינת מגוריו ולחגוג את הכבוד של הענקת הפרס עם אותן אוניברסיטאות שהגישו את המדענים לפרס. קרן פרס נובל אגב העניקה את הפרסים לכל זוכה בביתו, ולא במוסד בו הוא עובד או חקר.

במשך השבועות הללו התקיימו הרבה אירועים – טקסי הענקת הפרס ואירועי גאלה, היו טקסים בהשתתפות עשרה אנשים, בטקסים אחרים השתתפו שלושים, והיו גם טקסים בהשתתפות מאה אנשים – שהתקיימו לרוב בחוץ. כמובן גם הנציגויות של ישראל בעולם שלחו נציגים וסייעו. כך לדוגמה הטקס לכבודה של כלת הפרס עמנואל שרפנטייה, ממגלות ה-CRISPR ביקשה לערוך את הטקס בשבדיה, בשל העובדה שבעת התגלית היא עבדה במכון קרולינסקה בשטוקהולם. הטקס הזה התקים בבית השגריר ובנוכחותו של חבר מועצת פרס וולף האדריכל אמנון ריכטר.

"מצד אחד קשה להעביר את הרגש במילים. היה צריך להיות שם כדי להרגיש את האווירה. הזזוכים מאוד צנועים מאוד, מאוד מוערכים. לשמוע בביתם – במוסד שלהם  – את כמות ההערכה שיש אליהם – זה דבר מעורר השראה. דמעות זלגו בלא מעט טקסים. זו היתה חוויה מאוד מרגשת גם לנו לבוא לראות את הזוכה בסביבה שלו, לפגוש את הקולגות שלו לפגוש את הסטודנטים שלו. זה אחרת. חוויה מאוד ייחודית."

עדיין הם מחכים לבוא לישראל, ובשנת 2022 נקיים טקס גדול שאליו יוכלו להגיע גם הזוכים מהשנים 2020-2021" מסכמת ינון-ברמן.

מימין לשמאל: פרופ' דן שכטמן, פרופ' יעקב יאשה אליאשברג. צילום: קרן וולף
מימין לשמאל: פרופ' דן שכטמן, פרופ' יעקב יאשה אליאשברג. צילום: קרן וולף

תזכורת – רשימת הזוכים בפרס וולף בשנתיים האחרונות:

2021

  • איטליה-  פרס וולף בפיזיקה   הוענק לפרופסור ג'ורג'יו פריזי, מאוניברסיטת רומא- ספיאנצה, על תגליותיו פורצות הדרך במערכות לא מסודרות, פיזיקה של חלקיקים ופיזיקה סטטיסטית. הפרס הוענק באוניברסיטת ספיאנצה רומא בנוכחות שגריר ישראל באיטליה דרור אידר
  • ישראל-  פרס וולף בכימיה הוענק במשותף לפרופסורים מאיר להב ו-לסלי לייזרוביץ ממכון וייצמן למדע, עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות היסודיות ההדדיות של מבנה תלת-ממדי על מבנים של גבישים אורגניים.
  • ארה"ב-  פרס וולף ברפואה הוענק במשותף לפרופסורים ג'ואן סטייץ מאוניברסיטת ייל, לין מקוואט מאוניברסיטת רוצ'סטר ול-אדריאן קריינר ממעבדת קולד ספרינג הארבור, על תגליותיהם הבסיסיות בביולוגיה של ה-RNA אשר טומנות בחובן פוטנציאל לשיפור הרפואה המודרנית והמותאמת אישית.

2020

  • ארה"ב- פרס וולף באומנות הוענק לסינדי שרמן (ניו יורק, ארה"ב), אמנית שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה.
  • אנגליה- פרס וולף בחקלאות הוענק לפרופ' קרוליין דין (מכון ג'ון אינס, אנגליה) על הבנתם של מנגנוני זיכרון וחישת טמפרטורה בצמחים וזאת במטרה להביא לשליטת החקלאי בזמני הפריחה והלבלוב.
  • ארה"ב- פרס וולף בפיזיקה הוענק השנה לשלושה זוכים: פרופ' פבלו ג'רילו-הררו, במכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה – (MIT) ארה"ב ,ל- פרופ' אלאן ה. מקדונלד מאוניברסיטת טקסס באוסטין – ול- ד"ר רפי ביסטריצר, מחברת אפלאייד מטריאלס–ישראל, על עבודתם החלוצית בתיאוריה ובניסוי של גרפן דו-שכבתי מסובב שיוביל, בין היתר, למהפכת אנרגיה אדירה.
  • ארה"ב, שבדיה- פרס וולף ברפואה הוענק לשתי זוכות (שזכו לאחר מכן גם בפרס נובל): פרופ' ג'ניפר דאודנה מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי ובשבדיה הוענק הפרס לחוקרת הצרפתייה פרופ' עמנואל שרפנטייה ממכון מקס פלאנק. השתיים הובילו את גילוי הכלי המהפכני לעריכת גנים המכונה קריספר- CRISPR .
  • אנגליה, ארה"ב – פרס וולף במתמטיקה הוענק לשני זוכים: פרופ' יעקב אליאשברג, יליד באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה ולפרופ' סיימון דונלדסון, מאוניברסיטת סטוני ברוק שבלונג איילנד ואימפריאל קולג' לונדון שבאנגליה. על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית וטופולוגיה.
טקס הענקת פרסי וולף לזוכים הישראלים. מימין לשמאל: ד"ר רפי ביסטריצר, יו"ר קרן וולף בפועל הפרופ' דן שכטמן, פרופ' לסלי לייזרוביץ, מנכ"לית קרן וולף רעות ינון ברמן, ד"ר ציפי לנדאו, פרופ' מאיר להב ונשיא מכון ויצמן, אלון חן.  צילום: קרן וולף.
טקס הענקת פרסי וולף לזוכים הישראלים. מימין לשמאל: ד"ר רפי ביסטריצר, יו"ר קרן וולף בפועל הפרופ' דן שכטמן, פרופ' לסלי לייזרוביץ, מנכ"לית קרן וולף רעות ינון ברמן, ד"ר ציפי לנדאו, פרופ' מאיר להב ונשיא מכון ויצמן, אלון חן. צילום: קרן וולף.
סנדי שרמן ומנכ"לית קרן וולף רעות ינון-ברמן. צילום: קרן וולף
סנדי שרמן ומנכ"לית קרן וולף רעות ינון-ברמן. צילום: קרן וולף
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. וואללה יופי של ג'ובים. נסיעות סיטוניות בעולם, עם כל המסביב, הכל באיצטלא של הצורך ב "טקסים מרגשים".
    זה בא על חשבון כספי הקרן, אני מניח.
    אפשר היה לקיים את הטקסים גם בתווך וירטואלי, כמו שנעשה בחלוקת פרסי נובל 2020, או פשוט לדחות אותם לזמן מתאים יותר, ולקיימם בפורמט מלא בארץ. באותה מידה אפשר היה למצוא שימושים טובים להוצאות המיותרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן