סיקור מקיף

הממשלה החליטה להעביר את ישראל לכלכלה דלת פחמן עד 2050

ראש הממשלה נפתלי בנט, והשרים תמר זנדברג, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, אורנה ברביבאי ואיילת שקד, גיבשו החלטה שמציבה יעד לאומי לשנת 2050 להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015

החלטת הממשלה על מעבר לכלכלה דלת פחמן אך צומחת. איור: shutterstock
החלטת הממשלה על מעבר לכלכלה דלת פחמן אך צומחת. איור: shutterstock

ראש הממשלה נפתלי בנט, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר החוץ יאיר לפיד, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מרב מיכאלי, שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי ושרת הפנים איילת שקד, יביאו לאישור הממשלה ביום ראשון, 25 ביולי 2021, החלטה שלדבריהם היא היסטורית, הקובעת יעד לאומי במסגרתו עד לשנת 2050 תופחת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015. ההחלטה קובעת גם יעד ביניים לשנת 2030 של הפחתה של 27% בפליטות.

"מדינת ישראל מכירה בחשיבות ההגעה ליעד של אפס פליטת גזי חממה עד 2050 בהתאם להסכם פריז ומחויבותיה הבין-לאומיות, ולמען מניעת חציית רף ההתחממות הגלובלית של מעלה וחצי צלזיוס. מכאן, שהממשלה תבחן מעת לעת את יעדי ההפחתה שהציבה לעצמה בהחלטה זו." נאמר בהצעת ההחלטה.

"אישור החלטה זו מהווה יישום של המחויבות הבינלאומית של ישראל במסגרת אמנת האקלים של האו"ם. בכך מצטרפת ישראל לעשרות מדינות שכבר החליטו על חזון ואסטרטגיה לכלכלה דלת פליטות, בהובלת ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי, קנדה, יפן וסין."

יעדים שאפתניים

כדי לעמוד ביעד להפחתת גזי חממה לשנת 2030, מציעה ההחלטה לקבוע שורה של יעדים במגזרים האלה, לרבות:

  • הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טון. הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טון.
  • הגבלת כמות פליטות גזי החממה מרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם החל משנת 2030, לכמות השווה לעד 5% מכמות פליטות גזי החממה הממוצעת לרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם בשנת 2020. החל משנת 2026, כל האוטובוסים העירוניים החדשים אשר ירכשו יהיו רכבים נקיים.
  • הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 37.6 מיליון טון. קביעת יעד שלפיו עד לשנת 2030 תעמוד העצימות האנרגטית המושקעת בהפקה של תוצר לאומי גולמי בסך 1 מיליון שקל על 122 מגוואט שעה.
  • הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות בשנת 2015, אשר עמדו על 12 מיליון טון.

ההחלטה גם מקדמת יעדים מרכזיים ל-2050: הפחתה של 96% פליטות גזי חממה מסקטור התחבורה, הפחתה של 85% מסקטור החשמל, ושל 92% בתחום הפסולת העירונית.

עוד נקבע, כי שרת האנרגיה תפעל לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך 12 חודשים מאישור החלטה זו וכן קביעת מנגנון שמטרתו להבטיח שמדיניות הממשלה תהיה בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק.

משרדי הגנת הסביבה, האנרגיה, התחבורה, הכלכלה והתעשייה והפנים מובילים הקצאת תקציב ייעודי לשם יישום היעדים ל-2030, שיכלול בין השאר השקעות ברכש אוטובוסים חשמליים, קידום פריסת עמדות טעינה, השקעה בהפחתת פליטות גזי חממה בתעשייה, בעסקים וברשויות המקומיות ועוד. זאת, תוך שיתוף פעולה עם נציגי השלטון המקומי והתעשייה.

בוועידת האקלים בפריז, אשר התקיימה בסוף 2015, התחייבו מנהיגי מדינות העולם לגבש עד סוף שנת 2020 חזון, יעדים ואסטרטגיה למעבר לכלכלות דלות פחמן ואף מאופסות פליטות עד לשנת 2050. מרבית מדינות העולם בהובלת מדינות ה-OECD כבר השלימו מחויבות זו.

כדי לעמוד במחויבות בינלאומית זו של ישראל, ומתוך הכרה שזהו אינטרס לאומי של הכלכלה, הסביבה והחברה בישראל, החליט המשרד להגנת הסביבה בסוף 2018 ליזום תהליך אסטרטגי ייחודי ורב מגזרי לגיבוש החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן ומשגשגת.

לתהליך רב-מגזרי זה שותפים משרדי הממשלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, רשויות מקומיות, נציגי התעשייה, המגזר העסקי-מסחרי, אקדמיה, מומחים ויועצים מהארץ ומהעולם כולל מארגון ה-OECD וארגוני סביבה וחברה אזרחית.

השרה זנדברג: בדרך גם נפחית את הזיהום

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בתגובה להצעת המחליטים למעבר לכלכלה דלת פחמן: "זהו רגע היסטורי, למען הבריאות והסביבה היום ולמען הדורות הבאים! ישראל עולה היום מדרגה במאבק במשבר האקלים. החלטת הממשלה מתווה לראשונה יעדים וכן אסטרטגיה כלל משקית להתמודדות ישראל עם משבר האקלים המאיים על עתידנו בישראל ובעולם כולו. היעדים והאסטרטגיה שגיבשנו מאפשרים לישראל ליישם את מחויבויותיה הבין-לאומיות כמדינת OECD ולהתחרות ולשגשג בעולם דל פחמן.

יישום האסטרטגיה יביא לחיסכון משקי עצום בצריכת משאבים, להפסקה כמעט מוחלטת של הזיהום, ויאפשר לנצל הזדמנויות לצמיחה ולמינוף החדשנות והיצירתיות הישראלית, המפתחת פתרונות אקלים לישראל ולעולם."

עוד הוסיפה השרה זנדברג בפוסטים ברשתות החברתיות: "זו הפעם הראשונה שבה הממשלה מתווה יעדים ואסטרטגיה כוללת להתמודדות עם משבר האקלים שמאיים על עתידנו. ההחלטה תאפשר לישראל ליישם את המחויבויות הבין-לאומיות כמדינת OECD ולשגשג בעולם דל פחמן. אין ספק שזהו רגע היסטורי, ישראל עולה היום מדרגה במאבק במשבר האקלים!"

"התקופה האחרונה הוכיחה לנו שוב כמה משבר האקלים מסוכן. ראינו אירועים קיצוניים בכל רחבי העולם – באירופה, בסין, בארה"ב ובקנדה. הם רק פתיח למה שעוד צפוי לנו בהמשך, כשישראל מצויה באחד האזורים הרגישים ביותר לשינויי אקלים על כדור הארץ, ומתחממת בקצב ובעוצמה גבוהים מהממוצע העולמי."

"פניתי השבוע לראש הממשלה, וקראתי לו להכריז על משבר האקלים כאיום אסטרטגי ומצב חירום לאומי. שמחתי לשמוע שזמן קצר לאחר מכן הוא הצהיר שיפעל בנושא ויביא פעולות לביצוע. בקרוב נביא לממשלה תכנית כוללת למאבק במשבר האקלים, ונעלה אותה גם בדיוני התקציב. אין לנו זמן לבזבז."

יחד עם שרי ושרות התחבורה, האנרגיה והאוצר, התחייבנו השבוע להכניס כבר בחוק ההסדרים הנוכחי דרישה לתקצב ב-650 מיליון שקלים לקידום תכנית למעבר לתחבורה חשמלית. הצבנו לעצמנו למטרה את קידום של תחבורה ציבורית חשמלית, תוך מתן תמריצים למעבר לרכבים פרטיים חשמליים. יחד עם מעבר צי הרכבים הממשלתיים לתחבורה נקייה עד 2025, ומתן אפשרות לעובדים ולעובדות לבחור באופציה המזהמת פחות. ענף התחבורה הוא המזהם ביותר בישראל, והצעד הזה למען אוויר נקי יותר לכולנו – הוא לא פחות מהכרח."

השבוע גם נפגשתי עם שגריר האיחוד האירופי, עמנואל ז'ופרה. הוא הדגיש בפניי כמה משבר האקלים מעסיק את אירופה, ונמצא בראש סדר העדיפויות.

"דיברנו על שיתוף פעולה אזורי בכל הנוגע לפיתוח אנרגיות מתחדשות. ושוחחנו בין היתר גם על מס פחמן, שבקרוב ייגבה בגבולות בכניסה לאיחוד האירופי, וכמה חשוב שייכנס בישראל כבר בחוק ההסדרים הנוכחי – כדי שייגבה בבית ולא בחוץ. תהיה לכך תרומה אדירה למאבק במשבר האקלים, וזה יצעיד אותנו קדימה לעבר מדינה ועולם נקיים יותר."

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. ולאן נעלמה התגובה של שלמה ? הרי פראבדה חלף עבר מן העולם כבר לפני 60 שנה. ומה איתכם ? מתי תפסיקו לצנזר ? עוד 60 שנה. זה לא מקובל שבמדינה " דמוקרטית" סותמים פיות……

  2. איזו ממשלה ? יש לנו בכלל ממשלה ? ומי עומד בראשה ? לא רק אתם. גם אני לא יודע. החליפי ? מנסור עבאס ? בניטו ? המשותפת ? מרעאננה ? תמי זנננדברג ? עופר אבו כסייפה ? מירב, הנכד של….? ניצן הורוביץ ? זה שמזהה תהליכים ? יפעת שאשא ביטון אזולאי שכמעט והביאה עלינו אסון עם עשרות אלפי מתים מקורונה, לו שמענו ל" עצותיה" בגל השני והשלישי. עודה ? ד'ר אחמד טיבי ? אנא עיזרו לי. גם אני מבולבל. ואל תשכחו שהגענו עד הלום ב"זכות" משמרות המהפכה האנרכיסטים מבלפור שגמרו אומר לא לציית לדעת הרוב בקלפי, אלא לבצע הפיכה שילטונית אנטי דמוקרטית .יש לציין כי הם "הצליחו" ואכן הביאו עלינו את ממשלת הזדון הזאת בעלת תריסר ראשים.

  3. אני כבר מרגיש שדואגים לי ולבנים שלי ביתר מיקוד ותשומת לב..וחש צורך להגיד תודה ותקווה שירצה הגורל ותהיה עמידה ביעדים
    תודה

  4. מצד אחד יש את הפסימיות האוטומטית מהחלטות ממשלה בישראל, וההרגשה שבישראל עושים הכל דפוק ובאיחור.
    מצד שני, אני זוכר כשהייתי ילד כמה דברו על זה שכמה דפוק המצב שישראל לא מתפילה מי ים.
    שיש לנו את הטכנולוגיה אבל כולם גוררים רגליים, שחברות ישראליות כבר בנו מתקני התפלה בעולם ואנחנו הורסים את הכינרת ויכולים לגרום לנזק בלתי הפיך.
    ובסוף היום ישראל הפכה לאלופה בהתפלת מים.
    גם באנרגיה ירוקה אני מאמין שבסוף נשיג את אירופה.
    דבר נוסף, חבל שאין בתוכנית שום התייחסות לפליטת מזהמים בתחום המזון.
    היה אפשר להוסיף לתוכנית גם עידוד מזון מהצומח, לא בכפייה, אבל אין סיבה לדוגמה שתעשיית בשר הבקר תהנה מסיבסוד של מים, אין סיבה שהממשלה תסבסד מזון מזהם (שבמקרה הזה אפילו לא משרת שכבות חלשות)
    אין סיבה אמיתית שמזון מהצומח יהיה יקר יותר (לדוגמה חלב סויה) כשעלות הייצור שלו נמוכה יותר. (יש צורך בכמות הרבה יותר גדולה של סויה להאכלת פרות בשביל ייצור של ליטר חלב מאשר לייצר ליטר חלב סויה)
    זה נובע ישירות מזה שיש פיקוח על מחיר החלב אבל לא על מחיר חלב הסויה.
    אפשר גם להשקיע בקמפיין ממשלתי שיכול להיות מאוד אפקטיבי, לפעמים קמפיין יותר אפקטיבי ממיסים וסבסודים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן