סיקור מקיף

הזוכים בפרסי א.מ.ת לשנת 2022

פרופ' רות לפידות, פרופ' חרמונה שורק ופרופ' גדעון שלח-לביא מהאוניברסיטה העברית ופרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת ת"א בין הזוכים בפרסי א.מ.ת

זוכי פרס א.מ.ת מהאוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית, Teng Mingyu
זוכי פרס א.מ.ת מהאוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית, Teng Mingyu

ברכות לפרופ' חרמונה שורק, פרופ' רות לפידות ופרופ' גדעון שלח, זוכי פרס א.מ.ת לשנת 2022!

פרס א.מ.ת לאומנות, מדע ותרבות, מוענק מידי שנה ע"י קרן א.מ.נ. – לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל ובחסות ראש הממשלה, על הצטיינות והישגים אקדמאים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה, בחסות ראש הממשלה.

פרופ' חרמונה שורק, מהמכון למדעי החיים ומרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החיים בתחום חקר המוח, בעקבות תרומתה יוצאת הדופן למדעי העצב המולקולריים הבסיסיים והישומיים בישראל ומחוצה לה. פרופ' שורק היא מדענית מובילה במיזוג תחומי הגנומיקה והביוכימיה בפענוח המסלולים המולקולריים שמווסתים את אחד המוליכים העצביים החשובים ביותר במוח, אצטילכולין, במצבי בריאות וחולי.

פרופ' רות לפידות, מהפקולטה למשפטים, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החברה בתחום משפטים, בעקבות פעילותה האקדמית כחוקרת וכמורה וכן פעילותה הציבורית הענפה. פרופ' לפידות היא זוכת פרס ישראל בחקר המשפט ונחשבת לחלק מגדולי המשפט במדינת ישראל וככזאת היא הטביעה את חותמה במחקר, בהוראה, ובעשייה מגוונת למען החברה בישראל ומדינת ישראל.

פרופ' גדעון שלח-לביא, מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח, הוא זוכה פרס א.מ.ת למדעי הרוח בתחום הארכיאולוגיה, בשל היותו הארכאולוג הישראלי הראשון שהצליח לבסס קריירה אקדמית כחוקר מוביל בתחום הארכאולוגיה של אזורים המצויים מחוץ לארץ-ישראל והמזרח הקרוב. עבודתו של פרופ' שלח מרחיבה את אופקי הארכיאולוגיה הישראלית לאזורים ותרבויות שלא היו קודם לכן חלק מן המחקר האקדמי הישראלי והעניקה כבוד רב למדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

פרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת ת"א הוא חתן פרס א.מ.ת. לארכיאולוגיה לשנת 2022

פרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש נדלר בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, הוכרז כחתן פרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות) לשנת 2022. הפרס יוענק לו בטקס שייערך במהלך חודש יוני, במעמד ראש ממשלת ישראל.

חוקר האימפריות הגדולות

פרופ' ליפשיץ נולד בירושלים, עיר שהיא וסביבותיה עומדות בלב עיסוקו המחקרי. במסגרת תפקידו באוניברסיטה הוא משמש למעלה מעשור כראש המכון לארכיאולוגיה. הוא מופקד על קתדרת אוסטריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, וכמו כן הוא המייסד והמנהל של תכנית "ישראל הקדום" לתואר שני ושלישי. מאז שנת 2010 הוא מנהל את משלחת החפירות בתל עזקה ומאז שנת 2018 הוא גם מנהל את החפירות במקדש שהתגלה בתל מוצא והמתוארך לתקופת המקרא.

עבודותיו של פרופ' ליפשיץ מתמקדות בפרק הזמן של "עידן האימפריות" – תקופת השלטון של אשור, מצרים, בבל ופרס והשפעותיה מרחיקות הלכת על מרחבי דרום הלבאנט בכלל, ועל יהודה בפרט. אחד החידושים הגדולים אותם הוביל פרופ' ליפשיץ הוא ההכרה בכך שבניגוד לתפיסה הכרונולוגית המקובלת, הארכאולוגיה וההיסטוריה של הלבנט ברוב האלף הראשון לפנה"ס עוצבו על ידי הנוכחות והשלטון של האימפריות הגדולות.

בשורה של ספרים ומאמרים הוא הראה שמצד אחד חורבן ירושלים ובית המקדש שסיים את ימי הבית הראשון לא הביאו לתקופת גלות מלאה ומוחלטת של הארץ ("מיתוס הארץ הריקה"), ושגם תקופת "שיבת ציון" היא במידה רבה שיקוף של "מיתוס השיבה ההמונית".

"שאיפה למצוינות במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי של ארץ ישראל"

מלבד פרסומיו הרבים, שהפכו לאבני יסוד חשובות לחקר תקופה זו, "אבן בניין" נוספת שהניח פרופ' ליפשיץ היא מחקר חדשני של מסורות המנהל והכלכלה של יהודה, בעיקר בהטבעת טביעות חותם על ידיות של קנקנים, מסורת שהחלה בסוף המאה השמינית, ונמשכה עד לאמצע המאה השנייה לפנה"ס, במשך כל תקופת שלטונן של האימפריות ביהודה. במחקרים אלה הוכחה הרציפות של המנהל והכלכלה ביהודה בימי הבית הראשון והשני, לפני חורבן ירושלים ואחריה, וזאת במשך 600 השנים שבין ימי מלכותם של אחז וחזקיהו ועד לביסוס שלטונו של בית חשמונאי.

"זהו כבוד גדול עבורי הן באופן אישי וכמובן לכולנו בחוג ובמכון לארכיאולוגיה, בבית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה, בפקולטה למדעי הרוח ובאוניברסיטת תל אביב, שהיא ביתי האקדמי מאז ראשית לימודי", אמר בהתרגשות פרופ' עודד ליפשיץ והוסיף "מדובר בהוקרה חשובה ומשמעותית על שאיפה למצוינות במחקר הארכאולוגי וההיסטורי של ארץ ישראל, על שנים ארוכות של עבודה קשה ועל שיתוף פעולה פורה עם חברים ועמיתים באוניברסיטה ובאוניברסיטאות אחרות בארץ ובעולם. תודה לוועדת הפרס על הבחירה בי, וכמובן לחבריי ולעמיתיי, לרעייתי יעל ולארבעת ילדיי, על האהבה והתמיכה לכל אורך השנים שבהן עסקתי בחפירות, במחקר ובכתיבה".

תגובה אחת

  1. כיף לשמוע. האנשים הללו מצעידים את האנושות קדימה. תודה על מפעל החיים. האנושות מודה לכם, גם אם היא לא מבינה את זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן