דו”ח של האו”ם מספק קריאת השכמה כאשר הנתונים מראים את הפעילות החסרה למרות הידיעה וההבנה כי שיקום-ירוק ייתן יתרון כלכלי וימתן את הפגיעות האקלימיות
בדו”ח של האו”ם בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד
מתברר הצורך בהשקעות ביציאה מהמגיפה באופן חיובי לסביבה.
עם פרוץ המגיפה וריבוי הסגרים הופיעו דיווחים על תצפיות בחיות בר באזורים עירוניים, אלא שמסתבר כי החיות היו שם גם קודם וריבוי התצפיות היה בעקבות האפשרות והזמן שהיה לצופים וכך ההנחה כי הסגר מועיל לטבע העירוני התמתנה. באופן דומה היו דיווחים על ירידה בפליטות אלא שגם כאן הסתבר כי אחרי הירידה הזמנית התגברו הפליטות כך שלאורך זמן היתה עליה בפליטות המזהמים.
שני נתונים, שתי תופעות שהמחישו את הצורך הדחוף לשינוי משמעותי בכל הקשור ליחסים שבין האוכלוסיה האנושית לסביבה הטבעית.
בעקבות המגיפה והצורך לשיקום כלכלי התחיבו ראשי מדינות להשקעות באופן שישפר את המצב הסביבתי והאקלימי. מסתבר כי שנה לאחר פרוץ המגיפה השקעות ע”י מדינות בשיקום נמוכות מהמובטח וממה שראשי המדינות התחייבו. ניתוח ההשקעות במדינות, גופים וכלכלות מובילות מראה כי רק 18% מההצהרות, ההתחייבויות וההבטחות אכן יכולות להיחשב כירוקות.
הניתוח המקיף ביותר של מאמצי 50 הכלכלות המובילות לאישוש המערכות שנפגעו במגיפה מראה כי ב-2020 הוקצבו לשיקום-ירוק כ 15$ביליון, אלא שמתוך ההקצבה הוצא פחות מ 4 מיליארד דולרים.
דובר האו”ם טען כי “האנושות סובלת משבר כלכלי וסביבתי ואסור להפסיד בחזית זו. לממשלות יש הזדמנות ייחודית להציב מדינות בנתיב בר-קיימא שמשלב הזדמנויות כלכליות בשיפור בריאות הסביבה והטבע באופן מידי”.
“הדו”ח נותן בידי ממשלות כלים שיובילו לשיקום כולל ובר-קיימא״. החוקר הראשי של המיזם (מאוניברסיטת אוקספורד) אומר כי: ״עד כה נכשל העולם בצעדי השיקום זאת למרות צעדים חיוביים
שננקטו ע”י מדינות מובילות, אבל ההזדמנות לממן את השיקום בחכמה עדיין קיימת”.
דובר אחר אומר כי יש אפשרות להשקיע בשיקום באופן כלכלי חברתי ירוק ובר-קיימא. על סמך נתוני הדו”ח מציעים החוקרים תכנית עבור קובעי מדיניות בגישה שתהיה שקופה ותאפשר השקעות יעילות היום שיקבעו ויבטיחו עתיד בר-קיימא.
הדו”ח מהווה קריאת השכמה כאשר הנתונים מראים את הפעילות החסרה למרות הידיעה וההבנה כי שיקום-ירוק ייתן יתרון כלכלי וימתן את הפגיעות האקלימיות.
כותבי הדו”ח מאירים חמש בעיות שפתרונן יוביל לשיקום ירוק: מה הסיכוי שמדינות יתחיבו לשיקום באופן חסר תקדים? מהי – מה הדרך הנכונה להמריץ את הכלכלה באופן סביבתי ובר-קיימא? איך יושקעו המשאבים שהוקצו בשיקום חוסר השוויון החברתי שנגרם ע”י המגיפה? – איזה השקעות עכשוויות מפנות ארצות כדי למתן את שינויי האקלים, את הזיהום ואת הפגיעה בטבע? וכן מה עוד יש לעשות כדי להבטיח שיקום שוויוני ובר-קיימא?
על פי הדו”ח : עד היום היו ההשקעות הירוקות חסרות מול האסונות והזיהום הסביבתיים ,כמו גם השקעות בחסר מול הצרכים החברתיים של אוכלוסיות נרחבות.
הנתונים העיקריים בדו”ח מראים כי מתוך ההקצבה של 341 מיליארד דולרים רק 18% היו ירוקות, כשעיקר הבטחות להשקעות נעשו ע”י קבוצה קטנה של מדינות בעלות הכנסה גבוהה. עד היום החטיאה ההשקעה העולמית בשיקום את הסיכוי לשיקום ירוק. זאת למרות שרוב הסכומים המיועדים לשיקום ירוק הובטחו ויש סיכוי למימוש.
– 66 מיליארד דולרים הושקעו במיזמי אנרגיה ירוקים, במיזמים לאנרגיה מתחדשת והשקעות בתשתיות ירוקות.בעיקר תודות לתמיכה כספית של ספרד וגרמניה.
86 מיליארד דולרים הובטחו לתחבורה ציבורית ירוקה, תשתיות לרוכבי אופניים ולהולכי רגל.
35 מיליארד דולרים הובטחו לשידרוג מבנים והפיכתם לירוקים ע”י שיפור היעילות האנרגטית, בעיקר בצרפת ובריטניה.
56 מיליארד דולרים הובטחו לפתרון בעיות בטבע, שיקום בתי-גידול וחידוש ייעור, שתי-חמישיות מהסכום יופנו לגנים, בעיקר פארקים ציבוריים ולפעילות למניעת זיהום, בעיקר בארה”ב ובסין, מה שאמור לשפר את איכות חיי התושבים ואת הגישה החיובית לטבע.
30 מיליארד מיליארד הובטחו למחקר ופיתוח ירוק ( Green R&D ) של טכנולוגית אנרגיה מתחדשת. טכנולוגיות לספיחת פחמן, טכנולוגיות להפחתת פליטות בענפי תחבורה וחקלאות, וטכנולוגיות לטיפול בפלסטיק.
מפרסמי הדווח כותבים כי “ללא התפתחות בענפי המחקר וללא יישום של פיתוח-ירוק לא תהיה אפשרות ליישם את הסכמי פריז. התוצאה תהיה נזקים חמורים שידרשו הוצאות ענק לתיקונם, שיגרמו לפגיעה קשה וגורפת באיכות החיים של אוכלוסיות נרחבות”.
מה אצלנו? כמעט כלום. אחד השינויים לטובה שגרמה המגיפה הוא הגבלת מספר המבקרים
באתרים ושמורות טבע. במשך שנים אני קורא לקביעת מספר מבקרים בשמורות ואתרי טבע, שתעשה על-סמך סקר נשיאה. בעקבות המגיפה אכן יושמה ההגבלה. ראוי ונכון כי הגבלה כזו תימשך ותהפוך לנוהל קבוע.
אם ברחבי העולם יש הבנה בצורך בשיקום ירוק, הרי שאצלנו נבחרים ובעלי תפקידים עסוקים בהצהרות קולניות וחסרות שחר ובטפיחה עצמית על חזה בנוסח העולם לומד מאיתנו,
אני ואפסי עוד, אבל מעשים … יוק !
הוסיפו על כך את השילוב הקטלני של פתיחת סגרים שגרמו לעם היושב בציון ליצר פסולת בכמויות ענק, לפזר אשפה ולטנף את סביבתו, והתמונה המתקבלת היא אחרי המבול”.
לכן שוב ושוב ראוי כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית (גם זו הישראלית?) תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית (הישראלית) למען הסביבה.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
ביטקוין ומשבר האקלים, שני באזים ששומעים בכל שיחה, ובוקעים מאותם הגרונות, אני בדרך! כלל צעירים-משכילים-ומעושרים , מלמדים כמה כולם צבועים.
הביטקוין, הוא השטן האולטמטיבי בעיניים של שוחר אקלים אמיתיים, חשמל בכמות של יבשת ( אוסטרליה) משמש כדי לייצר.. כלום!
וככל ששער המטבע עולה, האלגוריטים דורש יותר חשמל, מכונה אין סופית שיוצרת קוד דיגיטלי שבולע אנרגיה. חייבים להפסיק את השערוריה הזאת, ולאסור שימוש או הפקה של המטבע הרעיל.
הכי מגעילים אותי, אותם שאחרי שפולטים כמה אנחות על משבר האקלים, מספרים לי. בהתלהבות על הכסף שעשו עם המטבע הארור.