Breakthrough Initiative, Saber Astronautic ו-JPL של נאס”א הכריזו על פרויקט טולימן, פרויקט שמטרתו לגלות האם לכוכבים הכי קרובים יש כוכבי לכת שיכולים לקיים חיים
האם חיים יכולים לשרוד סביב הכוכבים הכי קרובים?
בשיתוף פעולה עם Breakthrough Initiative, Saber Astronautic ומעבדת ההנעה הסילונית של נאס”א, פרופסור פיטר טוטהיל מנהל את טולימן, פרויקט שמטרתו לגלות האם לכוכבים הכי קרובים יש פלנטות ( כוכבי לכת) שיכולות לקיים חיים.
משימה לגילוי פלנטות חדשות שיכולות פוטנציאלית לקיים חיים בסביבת השכן הקרוב ביותר של הארץ, אלפא קנטאורי, הוכרזה ב-17 בנובמבר 2021.
פרויקט הטלסקופ המוצע יחפש פלנטות באזור האכלוסי (“אזור זהבה” שבו הטמפרטורות יכולות לאפשר מים עיליים נוזליים בפלנטות סלעיות) סביב מערכת הכוכבים שרחוקה מכדור הארץ רק ארבע שנות אור..
העבודה על הפרויקט התחילה באפריל השנה. מדענים מהאוניברסיטה של סידני, בשיתוף עם Breakthrough Initiatives בקליפורניה, Saber Astronautics באוסטרליה ומעבדת ההנעה הסילונית של נאס”א, קראו לפרויקט טולימן, השם העתיק של אלפא קנטאורי שמקורו בערבית.
“שכנינו הכוכבים הכי קרובים – המערכת פרוקסימה קנטאורי ובפרט הכוכב אלפא קנטאורי שמשתייך אליה – מתבררים כמאוד מאוד מעניינים”, אמר ד”ר פיט וורדן, המנהל הכללי של Breakthrough Initiatives. “משימת טולימן תהיה צעד עצום כדי לגלות האם קיימות שם פלנטות שיכולות לקיים חיים”.
מנהל הפרויקט פיטר טוטהיל ממכון סידני לאסטרונומיה באוניברסיטה של סידני נלהב מהחלון החדש הזה ליקום.
“לאסטרונומים יש גישה לטכנולוגיות מדהימות שמאפשרות לנו למצוא אלפי פלנטות שמקיפות כוכבים במרחבים עצומים של הגלקסיה”, אמר. “אבל אנחנו לא יודעים כלום כמעט על החצר האחורית של השמים שלנו”.
“זאת בעיה מודרנית: אנחנו כמו עירוניים שבקיאים באינטרנט והקשרים שלהם ברשתות החברתיות חובקי עולם, אבל אנחנו לא מכירים אף אחד ברחוב שלנו”.
לשטח המת הזה בידע המקומי שלנו יש תוצאות חשובות, אמר.
“יש חשיבות עצומה להכיר את שכנינו הפלנטריים”, אמר פרופסור טוטהיל. “הפלנטות השכנות האלה הן אלה שבהן יש לנו את הסיכויים הטובים ביותר למצוא ולנתח אטמוספרות, כימיה של פני השטח ואולי אפילו טביעות אצבע של ביוספרה – הסימנים הטנטטיביים של חיים”.
“השכן הכי קרוב שלנו, אלפא קנטאורי, הוא כוכב משולש עם שני כוכבים שדומים מאוד לשמש שלנו. אחד מהם או שניהם עשויים לארח פלנטות ממוזגות, ולגבי הכוכב השלישי – הננס האדום פרוקסימה קנטאורי, סבורים כבר עכשיו שיש לו פלנטה אחת, שהתגלתה ב-2016, ב”מסלול זהבה”.
הפרויקט קיבל תמיכה מ-Breakthrough Initiatives, קבוצה של תוכניות מדעיות וטכנולוגיות שעוסקות בחיפוש אחרי חיים חוצניים. התוכניות הוקמו על ידי המשקיע והפילנתרופ בתחומי המדע והטכנולוגיה יורי מילנר.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
brackthru מתכוונים לשלוח אלפי גשושיות בגודל של טלפון סלולארי עם מפרשי שמש ב-20% ממהירות האור בתקווה שכמה מהם יגיעו וישדרו בחזרה לכדור הארץ (יקח זמן לפתח את הטכנולוגיה)
שאלה: אף אחד לא צחק מהקביעה ש’המערכת של אלפא קנטאורי נמצאת בסך הכל במרק של רק 4 שנות אור’? אני צחקתי. למה? אוקיי נניח שאכן ימצאו כוכב מקיים חיים באותה מערכת, אז מה? ארבע שנות אור, הווה אומר שמי שמבקש להגיע לשם יקח לו 4 שנים לנסוע בכלי הנע במהירות האור בחלל. באמת? איפה יש כלי כזה? וגם אם ישלחו לשם כלי שנע במהירות המוכרת לנו היום זה יקח, נדמה לי, 54 שנים להגיע לשם. כלומר יצטרכו לארגן כלי מספיק גדול להכיל כמה אלפי אסטרונאוטים ואסרונאוטיות בשנות העשרים שלהם עם מטרה מוצהרת להתרבות. כי כאשר יגיעו – אם בכלל – לשם הם כבר יהיו בשנות השבעים המאוחרות שלהם וילדיהם יהיו בשנות החמישים משהו. אופרציה קשה ומסובכך וארוכת טווח ומאד מאד מאד יקרה. אז גילינו אז מה? הרי אי אפשר לשלוח גישושית שתתחיל לחקור את הכוכב הזה (אם המחקר לא יתבדה) רק בעוד 54 שנים.. או רק במרחק 4 שנות אור
אנחנו עשויים מחומר,, כל החיים. על פני הגלובוס וגם כדור הארץ עצמו עשויים מחומר שהוא אבק כוכבים.
חיים בפלנטות אחרת יכולים להיות מהחומר שנמצא שם. סביר להניח שהחומר שנמצא שם הוא אבק כוכבים.
החיים עשויים להיות אחרים אבל הבסיס זהה לפה