החשש העיקרי הוא להחלשת התגובה של החיסונים לואריאנט אומיקרון היא בגלל הופעתן של 32 מוטציות בחלבון הספייק. כדי להפחית את הסיכונים ליצירת ואריאנטים מסוכנים חדשים, מציעים החוקרים להגדיל את ייצור החיסונים ואת הכיסוי שלהם בעיקר במדינות מתפתחות
מאת ג’ניפר ג’ונו, עמיתת מחקר בכירה, מכון פיטר דוהרטי לזיהום וחסינות ואדם וויטלי, עמית מחקר בכיר, המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, אוניברסיטת מלבורן
הופעתה של גרסת האומיקרון של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 הגורם למחלת COVID-19 הציתה מחדש את הדיונים העולמיים על הפצת חיסונים, מוטציות של וירוסים וחסינות נגד זני וירוס חדשים. היו מומחים, כדוגמת מגלי האומיקרון מדרום אפריקה המשערים כי הופעתו של זן חדש עשויה להיות תוצאה של רמות נמוכות של כיסוי חיסונים במדינות מתפתחות.
אז איך נוצרות גרסאות חדשות של וירוסים? ומה תפקיד החיסון? הקשר עדיין לא ברור אבל הנה מה שאנחנו יודעים עד כה.
וירוסים משתנים באופן טבעי במהלך השכפול
נגיף הוא החיים בצורה הפשוטה ביותר, ובעיקרו מכיל שני מרכיבים עיקריים: (1) תוכנית רבייה (עשויה מ-DNA או RNA כמו במקרה של הקורונה), ו-(2) חלבונים שנותנים לנגיף להיכנס לתאים, להשתלט על מנגנוניו ולהתחיל להתרבות.
אם הנגיף מגיע לריאות, הוא משתכפל במהירות ויוצר מיליוני חלקיקי וירוסים. חלק מהנגיפים הללו נשאפים החוצה ומדביקים מארחים אחרים.
חשוב לציין כי תהליך שכפול ה-RNA של הנגיף אינו מושלם. בסופו של דבר יצטברו שגיאות במאגר הנגיפים ויגרמו למה שאנחנו מכנים גרסאות נגיפים.
מהם הוריאנטים של SARS-CoV-2 ומדוע חלק מהם מדאיגים?
כאשר נגיפים מועברים מאדם אחד למשנהו, חלק מהווארינטים החדשים שנוצרו אצל המארח הקודם יהיו מוצלחים יותר בכניסה לתאים או בשכפול עצמם מאחרים. במקרים אלה, סביר יותר שהוריאנטים ה”מתאימים” ישתלטו ויהפכו לנגיף העיקרי המשתכפל בתוך אוכלוסייה.
במהלך המגיפה התרחשה התופעה מספר פעמים . נגיף ה-SARS-CoV-2 המקורי שיצא מווהאן ב-2019 הוחלף מאוחר יותר בגרסה בשם D614G, ואחריו גרסת האלפא ועכשיו, גרסת הדלתא. בכל פעם שמישהו נדבק ב-SARS-CoV-2, יש סיכוי שהנגיף יעבור מוטציה לגרסה מתאימה יותר, שעלולה להתפשט לאחר מכן.
מהי השפעת השינוי בנגיף על החיסונים?
החיסונים הנוכחיים שלנו עדיין יעילים מאוד נגד גרסאות SARS-CoV-2, כולל זן הדלתא. הסיבה לכך היא שהחיסונים מכוונים לכל חלבון ה”ספייק” של הנגיף, שהוא חלבון גדול עם מספר קטן יחסית של שינויים על פני גרסאות.
בעבר כבר דווח על כמה גרסאות של SARS-CoV-2 (Beta, Gamma, Lambda ו-Mu) כ”חומקות” מחסינות מהחיסון. משמעות הדבר היא שמערכת החיסון אינה מסוגלת לזהות את הנגיף המשתנה כמו את הזן המקורי, מה שמפחית את יעילות החיסון.
אולם עד כה, ההשפעה העולמית של זנים המתחמקים מהחיסון הייתה מוגבלת. לדוגמה, גרסת הבטא, שבה התלתה הרמה הגבוהה ביותר של בריחה חיסונית, לא הצליחה להתחרות עם דלתא בעולם האמיתי.
האם שיעורי חיסונים נמוכים מהווים סיכון ליצירת גרסאות חדשות של וירוסים?
לעת עתה, כל קשר בין כיסוי חיסון לבין גרסאות חדשות של SARS-CoV-2 אינו ברור. ישנם שני גורמים עיקריים שיכולים להוביל לפיתוח גרסאות חדשות. ראשית, כיסוי חיסונים נמוך עשוי להגביר את הסיכון לגרסאות חדשות על ידי מתן אפשרות העברה בתוך קהילה. במקרה זה, שכפול ויראלי גבוה והעברה מאדם לאדם מספקים שפע הזדמנויות לנגיף לעבור מוטציה.
לחלופין, ככל ששיעורי החיסונים יעלו, הנגיפים היחידים שיצליחו להדביק אנשים בהצלחה יהיו גרסאות שיימלטו לפחות חלקית מהנגנה שמקנים החיסונים. תרחיש זה עשוי לדרוש מאמצי מעקב גלובליים מתמשכים וחיסונים חדשים כדי לשמור על שליטה ארוכת טווח בנגיף, בדומה לשפעת.
כך או כך, כשכמעט בטוח שכל עוד -COVID-19 יישאר בסביבה, עלינו לצפות לכך שזנים חדשים ימשיכו לאתגר את מערכות הבריאות. נצטרך ניהול זהיר ופעיל כדי לטפל בסיכון זה.
אז מאיפה הגיע ואריאנט האומיקרון?
הדיווחים האחרונים על גרסה חדשה ומדאיגה, אומיקרון, הדליקו נורה אדומה. הואריאנט התגלה על ידי מאמצי ריצוף מרשימים של מדענים דרום אפריקאים, אומיקרון מכיל 32 שינויים מדהימים בחלבון הספייק בלבד ובתוכן מוטציות שיכולות להגביר את ההעברה ולהתחמק מהחיסונים, לכן קיים סיכון שאומיקרון עשוי להתפשט במהירות ולהפחית (אך לא לבטל) את היעילות של החיסונים הנוכחיים.
כיסוי החיסונים בדרום אפריקה נמוך מאוד ביחס למערב. ישנם הטוענים כי אי השוויון העולמי באספקת חיסוני קורונה עשוי להיות אחראי להופעת אומיקרון. עם זאת, המוטציות הנרחבות באומיקרון עולות בקנה אחד עם שינוי הנגיף לאורך זמן, שכן הוא השתכפל אצל אדם עם מערכת חיסון פגועה. וריאנטים כאלה בעלי מוטציה גבוהה תועדו בעבר אך בדרך כלל לא התפשטו באופן נרחב.
כיסוי חיסונים עולמי מועיל לכולנו
הרחבת כיסוי החיסונים העולמי על ידי הגדלת האספקה, הבטחת הפצה הוגנת ומאבק בהססנות ומידע מוטעה נותרה קריטית.
כיסוי חיסונים עולמי גבוה יגביל את האבולוציה הנגיפית הכוללת, יגן על מדוכאי חיסון ויקטין את הסיכויים להתפשטות של וירוסים שעברו מוטציה גבוהה, כל אלו יכולים להוריד במישרין או בעקיפין את הסיכונים להופעת וריאנטים חדשים.
מאחר שהקהילה הגלובלית כעת מחוברת מאוד, תתקשנה המדינות לשמור על ביטחון אזרחיהן מול איומי המגיפה מבלי לאמץ מסגרת לשיתוף פעולה ותיאום בינלאומיים גדולים יותר.
עוד בנושא באתר הידען:
5 תגובות
קרינה מטלפון נייד משבשת חשמל באיזור ורניקה האחראי על היגיון.
איזה כתבה מטומטת ומגמתית שנועדה להאשים את אלו שלא מחוסנים….פשוט טמטום אחד גדול ואין שום קשר בין הכתבה הזו למדע, ולראיה, המחוסנים הם אלו שיכולים להידבק ולהדביק שוב ושוב, לעומת הלא מחוסנים שיכולים להידבק רק פעם אחת ובזכותם אנחנו נחליט את הוירוס ונלחם בו. זאת תשובה מדעית. עצם זה שמי שהביא לארץ את המוטציה החדשה אלו אנשים מחוסנים בשלושה חיסונים אמור לפקוח לאנשים את העיניים. נמאס כבר מהטמטום של כל כך הרבה אנשים שיושבים ומקשיבים לטלביזיה שמזמן שייכת לבעלי הון שמחוברים לשלטון.
לך תלמד שיעורי בסיס באבולוציה.
שטויות במיץ… הסיבה היחידה שנוצרים עוד וריאנטים זה כי צוות הקרייאטיב של ארגון הבריאות העולמי עובד קשה בשביל ללחוץ על כולם להכניס לגוף רעל. מה זה העמוד הבדיחה פרופגנדה הזה?!
מהר לסגור אותו
למה קשה כל כך להסביר לציבור את הקשר הפשוט בין תת-חיסון לבין ריבוי ווריאנטים? כל עוד יש מיליארדי אנשים לא מחוסנים, אי אפשר לחלום על “חיסון עדר” – שזו המטרה האולטימטיבית של כל קמפיין לניטרול סופי של ווירוס. כי כל אדם לא מחוסן מהווה חממה להתרבות הוירוס שחדר לגופו, וריבוי וויראלי כרוך תמיד במוטציות, שחלקן יהיו מסוכנות יותר מהקיים. המספרים העצומים דיים לשכנע את אחרוני המפקפקים. חדירת מעט וירוסים על רסיס רוק די בה כדי להתחיל את “מפעל יצור הוירוסים” באדם שנדבק. כאשר פורצים הסימפטומים כבר יצר אותו גוף מליוני מיליארדים של עותקי הוירוס, חלקם מוטציות מסוכנות. צריך לחסן את כל העולם או לעצור לחלוטין את תנועת האנשים והסחורות בין ריכוזי אוכלוסיה שחלקה לא מחוסן. תלמדו מהנצחון העולמי על מחלת האבעבועות השחורות, שהושג אחרי 200 שנות חיסון ומיליוני מתים רק כאשר ארגון הבריאות העולמי הוביל מבצע חיסון גלובלי.