דעה: חיסוני COVID-19 הם ניצחון למחקר ציבורי, ולא נובעים מ'חמדנות' ו'קפיטליזם'

דייוויד ווייט, פרופסור ללימודי סוציו-משפט באוניברסיטת ליברפול טוען שמה שאיפשר את הפיתוח המהיר היה הסבסוד הממשלתי שהוריד סיכון וכן העובדה שהמגיפה פגעה בכלכלה שאילץ את החברות לפעול * בנוסף, כל הידע הבסיסי שבעזרתו פותחו החיסונים נוצר באקדמיה, על חשבון הציבור

מאת: דייוויד ווייט, פרופסור ללימודי סוציו-משפטים, אוניברסיטת ליברפול

מדענית מפתחת חיסון ל-COVID 19. איור: depositphotos.com
מדענית מפתחת חיסון ל-COVID 19. איור: depositphotos.com

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, את הצלחת חיסוני ה- COVID-19 ל"קפיטליזם " ול"תאוות בצע". אבל הוא טועה – הרעיון שכושר המצאה פרטי ותחרות פשוטה איפשרו את פיתוח החיסונים הוא פנטזיה מוחלטת.

לפני COVID-19, שוק החיסונים היה איטי להחריד, ופיתוח חיסונים בניי קיימא ארך בין חמש ל -15 שנים. מסיבה זו המאמץ הנוכחי נראה כה מדהים.

לחברות תרופות היו תמריצים גרועים. באפריל 2018, הרבה לפני הופעת נגיף הקורונה, דו"ח של אנליסטים מחברת גולדמן זאקס הציע כי מתן תרופה "זריקה אחת" למחלות לעולם לא יכולה להיות "מודל עסקי בר קיימא".

הסיבה לכך היא, כפי שציין ג'ונסון בצדק, חברות תרופות עוקבות אחר הכסף. בשנת 2019 גודל שוק החיסונים העולמי היה 47 מיליארד דולר. בינתיים מכירות של ארבע תרופות טיפול בלבד תאמו את נפח המכירות הזה (Humira, המשמשת לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית; Keytruda, הטיפול בסרטן; Revlimid, המשמש לטיפול במיאלומה נפוצה; Imbruvica, גם כן תרופה לסרטן).

למחלות מוקדמות יותר של נגיף הקורונה, סארס ומרס, לא היה חיסון . לשתיהן היו מועמדים שנבדקו בתחילה על בעלי חיים ולא הגיעו לניסויים בבני אדם . חיסון האבולה אושר סופית בשנת 2019, 16 שנים לאחר הפטנט הראשון ושש שנים תמימות לאחר תחילת המגיפה במערב אפריקה.

בהיבט אחר לא יכול להיות ספק כי הקפיטליזם והכלכלה העולמית עיצבו את תגובתנו לנגיף זה. נגיפים קודמים לא איימו באותה מידה על כלכלת המדינות המפותחות. העלויות של אבולה למדינות מערב אפריקני מוערכות יותר  50 מיליארד דולר.  . עלות הסארס הייתה משמעותית עבור כלכלת אסיה והסתכמה בין 0.5-2.0% מהתמ"ג .

רוב הכלכלות המתקדמות מאבדות לפחות 4.5% מהתמ"ג כתוצאה ממגפת קוביד 19. לפיכך היינו זקוקים לחיסוני COVID-19 כדי להציל את הכלכלות הללו. האם זה נחשב להצלחה לחמדנות ולקפיטליזם?

הישג בזכות כספי ציבור

הסיבה לכך שחיסוני COVID-19 פותחו במהירות כזו היא שמודל הסיכון השתנה בן לילה והסיכונים הרגילים הקשורים להתפתחות חיסונים הוסרו כמעט לחלוטין מהמשקיעים. לפני המגפה הזו, הקפיטליזם לא היה טוב במיוחד בפיתוח חיסונים למחלות זיהומיות.

מחקר ופיתוח, בשילוב עם סובסידיות ישירות גויסו בהיקף עצום למגיפה זו. הממשלות השתמשו בכספי ציבור בכדי לבצע הזמנות ענק ענקיות לחיסונים שהסירו את כל הסיכון בשוק מהמכירות העתידיות.

שני הדברים הם שגרמו להשקעה חד-תכליתית חסרת תקדים במגזר. ההשקעה הזו תלווה, כמובן, ברווחים חסרי תקדים .

פיתוח חיסוני ה- COVID-19 הוא, אם כן, חלק ממערכת עצומה של סבסוד ציבורי שיכולה לרמות אנשים לחשוב שמדובר בהון פרטי שמציל אותנו מהנגיף, בזכות יכולתו ל"חדשנות ". עם זאת, ישנה סובסידיה נוספת לאותן חברות שנותרה סמויה – אוניברסיטאות.

המחקר האקדמי – גורם סבסוד סמוי של התעשייה

האוניברסיטאות מספקות מדענים מיומנים ובסיס של ידע המתהווה לאורך מאות שנים. באוניברסיטאות מפתחים את הכללים למחקר קליני וחוקרי אוניברסיטאות הם שמפרסמים תוצאות בכתבי עת אקדמיים המספקים את בסיס הידע הזה.

האוניברסיטאות תורמות את התרומה החברתית הגדולה ביותר לאימות והפצת פריצות דרך מדעיות.. מבחינה כלכלית, ייצור ידע זה נחשב כ"השפעה חיצונית "במודל העסקי: סבסוד בלתי נראה שלעולם אינו מופיע במאזן חברות, מכיוון שהתאגידים לעולם אינם צריכים לשלם עבורם.

התשתית שהפיקה את חיסוני ה- COVID-19 טופחה באוניברסיטאות במימון ציבורי, במכונים ציבוריים ובמעבדות פרטיות המסובסדות בכבדות. תהליך שנראה כאילו הוא מונע על ידי כושר המצאה פרטי ותחרות פשוטה  מונע במציאות על ידי הידע המדעי המהווה חלק מ"הכלל "ומסיבה זו צריך להיות בבעלות כולם על פני כדור הארץ.

למאמר ב-The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. דורית
    אחד מכל 600 אמריקאים מת מקורונה, ואני מעריך שלאחד מ-100 אמריקאים ניגרם נזק בלתי הפיך מהמחלה (רופאים שאני עובד איתם אומרים שהמספר אף גבוה יותר).

    התמותה בארה"ב גדלה ביותר מ-20% בשנת 2020, כך שמה שאמרת הוא שקר.

    אף אחד לא מכריח אותך להתחסן. לצערי – זכותך לגרום למוות ביסורים של חסרי ישע.

    יש לי רק שאלה אחת. איך את ישנה בלילה כשאת יודעת את כל הדברים האלה?

  2. מנין לך בשלב זה שאינם נובעים מחמדנות ומקפיטליזם. עוד יחלפו ימים רבים עד שתתחוור לנו התמונה השלמה של המניעים שעומדים מאחורי הדחף הבלתי מוסבר (במחיר של דריסת זכויות אדם, הבסיסיות שבהן) לחסן את כל אוכלוסיית העולם, כנגד נתוני תמונה שלא השתנו מלפני המגפה ובמהלכה ואחרי החיסון (דווקא אחרי החיסון נראה שיש עליה בתמותה). לא ברור מדוע (כך נראה) ממשלות בוחרות לראות רק צד אחד של המגיפה שתצדיק מתן חיסונים, כולל לילדים. רב הנסתר על הגלוי. ממש עדיין לא ניצחון למחקר ציבורי. היקדמת להסיק מסקנות.

  3. הגם שמחקר במימון ציבורי (לא רק ממשלתי) הוא המקור למחקר מדעי בסיסי, "הנס" של פיתוח חיסונים תוך שנה למחלה חדשה נגרם על ידי "חמדנות" קפיטליסטית של חברות תעשיה לראו את ההזדמנות לעשות "כסף גדול" בזמן שיא. כאשר אין לתעשיינים מוטיבציה דומה, אפשר לחכות עשרות שנים עד לנוצר חיסון לאחת לעשרות המחלות "היתומות" שאין שכרן בצידן. תשאלו את ביל גייטס, כמה מיליונים הוא כבר השקיע בהמרצת פיתוח חיסונים לכמה מהמחלות האלה – שהורגות כל שנה יותר ילדים בעולם המתפתח מכל חללי אירופה שהממשלות הסוציאל-דמוקרטיות מצילות בשנות דור. אבל מדובר בחוקר אקדמיה שעומק חשיבתו הכלכלית כעומק הצלחותיו לפתח מענה אפקטיבי לנזלת מצוייה.

  4. פרופסור לא לכלכלה, לא לפרמקולוגיה, ולא לאימונולוגיה, מסביר לנו מאיפה החיסון לא הגיע.

    לא התרשמתי.

  5. המדינה\הציבור והחברות הפרטיות זה שני עמודי תווך שלכל אחד יש יתרונות וחסרונות וצריך את האיזון
    הנכון בין שניהם שיתן את השימוש הטוב ביותר של המשאבים המנטלים והחומרים שיש לאנושות,
    כאשר המערכת הממשלתית ציבורית נוטנת מענה לטווח הרחוק והפרטית יותר לביצוע בטווח הקצר,
    ברור שכולנו נשענים על ידע מצטבר של אלפי שנות אדם ובמקרה של חיסון הקורונה אם נצמצם את זה
    לקצת פחות מטווח המצאת הגלגל ולתחום הישיר של החיסון של מודרנה ופייזיר זה כ 40 שנות מחקר שבחלק משמעותי הוא גם אקדמי שבו הצליחו לעקוף את המכשולים השונים בדגש על חיסון לסרטן (ומחלות אחרות) יש עוד כברת דרך מחקרית עד להצלחה המיוחלת כי זה עובד רק בחלק מהמקרים,
    אבל לגבי חברה פרטית היא חיבת להיות רווחית אחרת היא לא תתקיים כדי שהיא תחקור משהו ותשקיע בו היא צריכה הגנה על הידע שפותח שם ברמה מסוימת שיאפשר לה להרוויח מההשקעה ,
    אם אין לה זכות להגן על הידע היא לא תפתח את המוצר כי היא לא תרוויח ממנו פשוט מאד,
    האינטרס הציבורי ששני עמודי נטווח האלו יעבדו טוב,
    אם ניקח את הקורונה אנו נראה שהמערכות הממשלתיות הם אלו שאפשרו בעבר את המחקר
    ארוך הטווח אבל הם כשלו בזירוז והשקעה מתאימה במשך העשור האחרון,
    זה גם נכון לגבי הפיתוח לתרופות נגד הסרטן שהוא היה אחד מהקטליזטורים לפיתוח של מודרנה ופייזיר
    לפני שהקרונה קפצה לביקור, נשאלת השאלה אם היתה התערבות והשקעה מסיבית ציבורית ממשלתית כמו בקורנה ב 10 שנים האחרונות בתחום הסרטן האם הינו אולי במקום אחר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן