דברים שיורמים יודעים: שמאל ימין

"איש השקלים" שואל "איך זה שיש אנשים ימניים ושמאליים"

דמויות לגו של הומר סימפסון ושכנו נד פלנדרס עורכים ברביקיו. שימו לב שסימפון מחזיק את הכלי ביד ימין בעוד פלנדרס בידו השמאלית. פלנדרס הוא גם הבעלים של חנות למוצרים לשמאליים. המחשה: shutterstock
דמויות לגו של הומר סימפסון ושכנו נד פלנדרס עורכים ברביקיו. שימו לב שסימפון מחזיק את הכלי ביד ימין בעוד פלנדרס בידו השמאלית. פלנדרס הוא גם הבעלים של חנות למוצרים לשמאליים. המחשה: shutterstock

השאלה מורכבת מכמה חידות: למה בכלל שיהיה צד מועדף? למה יש יתרון מספרי לימנים על איטרים ואם אמנם יש לימנים יתרון איך זה שהמיעוט השמאלי לא נעלם?

ימין – שמאל הוא ציר חלוקה מוזר: בניגוד לציר האנכי שכיוונו נקבע מכח המשיכה או ציר  מזרח-מערב שמשרטטת עבורנו השמש העולם הפיזי סימטרי בין ימין ושמאל והכיוונים האלו תלויים בנקודת המבט: ימין שלי היא שמאל של מי שממולי . לא במקרה ההבחנה בין ימין לשמאל קשה כל כך לילדים ועצם ההגדרה של שמאל או ימין נסמכת על מערכת צירים אחרת: שמאל הוא כיוון הצפון כאשר מסתכלים אל השמש הזורחת ובהתאם "צפון" הוא המשמעות הראשונה של המילה שמאל בתנ"ך "וַיִּרְדְּפֵם עַד-חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמאל לְדַמָּשֶׂק" (בראשית פרק י"ד). ובכל זאת מערכת העצבים מתעקשת לשבור את הסימטריה וכ90%  משתמשים ביד ימין למטלות ככתיבה או צחצוח שיניים. מקור ההעדפה הוא במוח המחולק כידוע לשתי אונות – כל אחת מפקחת על חצי הגוף הנגדי.

מי קובע ימניות או שמאליות?

לאדם ששני הוריו ימנים יש סיכוי של 9% להיות שמאלי, כשאחד ההורים איטר והשני ימני עולה הסיכוי ל 16% וההסתברות עולה ל26% אצל צאצאי שני הורים שמאליים. נתונים אלו כמו גם הסיכוי המוגבר באופן קטן אך מובהק סטטיסטית של תאומים זהים (מונוזיגוטים) ליד דומיננטית זהה בהשוואה לתאומים לא זהים מרמזים על מרכיב גנטי בקביעת הצד המועדף.  אבל מיפוי הגנום האנושי לא מצא גנים הקשורים באופן מובהק לאיטרות או ימניות.  הסתירה הזו הביאה חוקרים להעלות השערה חלופית: תורשה אפיגנטית של צד הגוף המועדף. אפיגנטיקה היא העברה תורשתית של תכונות שאינה קשורה לרצף הבסיסים בגנום אלא להשתקה של גנים מסויימים והפעלה של אחרים על פי אותות מהסביבה. לאפיגנטיקה תפקיד חשוב בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית ובתפקודי למידה, זכרון ותגובה ללחץ והיא גורם מגשר בין הגנטיקה לסביבה. גורמים סביבתיים שנמצאו כמשפיעים על הסיכוי לשמאליות כוללים למשל מועקה רגשית או טראומה לאם בשליש האחרון של ההיריון,

גורם סביבתי חשוב הוא הכיוון ממנו מגיעים הגרויים החזותיים בימי הינקות.  הכיוון אליו מפנה התינוק את ראשו נמצא כמשפיע על בחירת היד המועדפת בהמשך ההתפתחות. רוב האמהות נוטות להחזיק את התנוק לשמאלן  כך שהיד הימנית נותרת פנויה. התינוק מקבל, לכן יותר גרויים המעוררים אותו להפנות ראש לימין. הורים ימניים נוטים יותר משמאליים לתת לתינוק צעצועים ליד ימין ולכוון כל פעילות ליד זו. שמאליות נפוצה פחות אצל תינוקות שינקו (לפחות חודש) בהשוואה למי שהואכלו מבקבוק. יש מי שמסביר ממצא זה בהפרשה מוגברת של ההורמון אוקסיטוצין.

מה יוצא לנו מזה?

יש יתרונות חשובים להתמחות אזורים ספציפים באחת האונות למטלות שונות. כך מושג חסכון במשאבים של מערכת העצבים ונמנע בלבול שעשוי להיווצר אם כל חצי מח יקבל החלטה מנוגדת עבור השרירים בחצי הגוף שלו (פלג הגוף הימני הנשלט ממחצית השמאלית של המח ולהיפך).

אצל האדם המח גדול יותר, עסוק יותר ונדרש ליותר התמחות והתמיינות של חלקיו השונים כלומר לפחות סימטריה, כבר בשנות ה60 של המאה ה19 התגלה  "אזור ברוקה" בצידו השמאלי של המוח האחראי לתקשורת מילולית והתמחויות ספציפיות רבות נוספות לחלקים שונים של קליפת המח התגלו מאז.  נראה כי התפתחות יכולות שכליות גבוהות באדם ובפרט השפה חייבה התמחות רבה של חלקי מח שונים כך שההבדל הגדול בתפקידי חצאי המח מביא גם להבדל ביכולות המוטוריות של שני חצאי הגוף. עד לפני כמה עשורים שלטה תפיסה פשטנית שגרסה כי השפה היא שיצרה את הבדלי התפקידים בין האונות וכיוון שרק לבני אדם יש שפה דקדוקית הרי שרק להם יש העדפה ימנית בגפיים. שפע מחקרים זאולוגים ערערו את הגישה הזו: מתברר כי גם בבעלי חיים רבים מקבלת האונה השמאלית תפקידים ייחודיים כדוגמת עיבוד של מידע מקומי ואבחנה בפרטים אילו האונה הימנית עסוקה יותר במיפוי בקנה מידה גדול של הסביבה. גם הרגשנות של האונה הימנית אינה ייחודית לאדם והאונה השמאלית מרסנת תוקפנות גם אצל בני אדם , גם אצל אחיותינו התרנגולות וכנראה במינים אחרים . ככל שהחיה נדרשת ליותר מיומנות וקואורדינציה תגדל הנטייה להתמחות של צד אחד של הגוף. אבל גם אם יש יתרון בהעדפה של אחד הצדדים בגוף למטלות שונות אין סיבה שהצד ה"חזק" יהיה משותף לכולם. אצל עכברים למשל ניתן לברור באמצעות הכלאות מכוונות פרטים שיגלו העדפה חזקה לאחת הכפות במטלות שונות: עצם העדפת צד תורשתית אבל לא הכיוון, אי אפשר לייצר אוכלוסיית עכברים שמאלית או ימנית.

גם אם הימניות אינה ייחודית לאדם הרי אנחנו עולים בעצמת ההעדפה הזו: כמעט כל אחד מאיתנו יצחצח שיניים באותה יד מיום שקיבל לידיו את מברשת השיניים הראשונה ועד לשיניים התותבות ומועטים מאוד האנשים שינסו אפילו לכתוב ביד החלשה שלהם. אצל קופים העיניים קדמיות, יש חפיפה גדולה בשדות הראיה כך שכל מחצית מח מקבלת תמונה דומה ואין לחץ חזק להעדיף צד. השימפנזים בטבע שולים טרמיטים מקיניהם באמצעות מקלות ולפעולה עדינה זו יעדיף כל פרט את אחת הידיים אך השימפנזים הרבה פחות החלטיים בצדדיות שלהם ובמטלות פשוטות וספונטניות אין העדפת צד. מעקב אחר קופי בונובו – מין השימפנזה הנחשב "דמוי אדם" ביותר העלה כי גם במטלות מסובכות כדוגמת שליית טרמיטים באמצעות ענף מופיעה העדפת אחד הצדדים רק אצל כמחציתם. באופן דומה קופי בונובו הנדרשים לקטוף פירות מעץ בעודם נתלים ביד אחת על ענף מפתח כל פרט העדפה אישית ליד האוחזת בענף ומחזיקה את משקל הגוף וליד הקוטפת אבל באוכלוסייה כולה לא יהיה יתרון לימניים או לשמאליים. פעילות הטיפוח ההדדית בין הקופים נעשות ללא העדפת צד בניגוד לבני אדם בהם זוגות מתנשקים יעדיפו הטיית ראש לימין.

.  מאז נפרדנו מהשימפנזים גדל המוח שלנו במידה ניכרת אך החלק המגשר בין החלקים הוא ה Corpus callosum גדל פחות מהאונות שהוא מקשר. שתי אונות המח שלנו מבודדות יחסית ונדרשות למגוון גדול של מטלות ייחודיות ולהתמחות של יותר אזורי מח במטלות ספציפיות. כך נדרשו אבותינו להמציא מחדש את החלוקה בין שמאל לימין. בדיקה של כלי אבן מגלה כי רובנו ימניים כבר כמה מאות אלפי שנים. על פי כיוון התזת השבבים מהכלי ניתן ללמוד על היד המייצרת ועל פי הבלייה על היד המשתמשת ושתיהן היו לרוב ימניות אולי משום שיש הגיון בהכנת כלים ביד הנשלטת מחצי המח האחראי ממילא על אבחנה בפרטים.  רוב השברים בעצמות שמקורם בקרבות פנים אל פנים בין אבותינו בתקופת הקרח נמצאו בצד שמאל של הגוף עדות ימניות של הצד התוקף.

אבל  אם יש סיבות טובות להיות חד צדדיים למה מחולקת האוכלוסיה דווקא ל90% ימניים ו10% שמאליים?

מתברר כי יש עוד בעלי חיים שבהם האוכלוסיה ולא רק הפרט בוחרת צד.  בניסוי בו הוצג טורף ללהקות דגים מ16 מינים שונים הראו 10 מינים העדפה ברורה לכיוון המנוסה : 6 מיני דגים נטו לברוח ימינה (כלומר הפעילו באופן נמרץ יותר את סנפירי שמאל) ו4 העדיפו לברוח שמאלה. ציפורי דרור המלקטות אוכל ליד קיר יעדיפו לתת לעין שמאל את מלאכת הצפיה בטורפים מתקרבים ולכן יעמדו כשימינם פונה לקיר ואילו מיני ציפורים אחרים יגלו העדפה הפוכה.  העדפת הצד ברמת האוכלוסייה היא חידה לחוקרי האבולוציה: למה שיבחרו רוב הפרטים צד מועדף אחד ואם אכן יש בכך יתרון למה מופיע מיעוט הבוחר בצד ההפוך. אחד ההסברים  קשור להתנהגות של בעלי חיים בסכנת טריפה: המקום הבטוח ביותר לדג כשמופיע בסביבה כריש הוא במרכז הלהקה כלומר אם רוב חבריו ימניים כדאי שגם אצלו סנפיר ימין יהיה חזק. לכאורה צריך לצפות שהאוכלוסייה תהיה חסרת העדפה או כולה ימנית או כולה שמאלית: איך בכל זאת שורד המיעוט לאורך דורות רבים? הסיבה היא שגם על טורף המתפרנס מנטרפים ימניים מפעילה האבולוציה לחץ חזק לסגל לעצמו ימניות.  כאשר הופכים הטורפים לימניים נוצר יתרון לנטרף פוטנציאלי שמאלי ולהיפך כלומר נוצרות שתי אסטרטגיות הימלטות שניתן לבחור באחת מהן : להמצא במרכז הלהקה או לסטות לכיוון החלש של הטורף. חישובים המבוססים על תורת המשחקים מראים כי יתכן שיווי משקל יציב של אוכלוסיית נטרפים ימנית עם מיעוט שמאלי או שמאלית עם מיעוט ימני. האדם הפך ימני, כאמור, לאחר שהתפצל מהקופים והמלטות מטורפים לא הייתה הכח המניע באבולוציה שלנו. אצל אבותינו שנדרשו לשיתוף פעולה הדוק בקבוצה היה יתרון למי שהיה מתואם עם חבריו (אפילו היום שמאליים נפגעים יותר בתאונות דרכים ועבודה) כך שנוצר רוב ימני ברור אבל תחרותיות בתוך הקבוצה מעניקה לפעמים יתרון לחריגים. כך למשל שמאליים מגלים עדיפות בדו-קרבות כדוגמת אגרוף או סיוף. המתמודד הימני מתקשה להתמודד עם מתקפה מכיון לא צפוי ואילו לשמאלי יש נסיון רב באינטרקציה עם בני הרוב הימני. יתכן גם כי הביטוי של רגשות התקפנות בצד ימין של המח השולט על פלג הגוף השמאלי הופך את הקרב נוח יותר לשמאלי מאשר לימני שהאגרוף שלו נשלט בידי האונה השמאלית שתפקידה לרסן תוקפנות. אולי לא מקרי ששני האזכורים היחידים של שמאליות במקרא אלימים: אהוד השמאלי הדוקר את עגלון מלך מואב (שופטים פרק ג') ולוחמיו האיטרים של שבט בנימין  (שופטים פרק כ'). יתרון אחר לשמאליים הוא בקואורדינציה: יד ימין אצל שמאליים חזקה יותר מיד שמאל אצל ימניים , הקשר בין שני חצאי המח טוב יותר ויש מי שמצא אפילו יתרון לשמאליים ביצירתיות. יש יתרונות ברורים בהשתייכות לרוב אבל מתברר שיש סיבות לא רעות להשתייך דווקא למיעוט והאיזון הזה מביא לכך שרוב ימני ומיעוט שמאלי יימצאו בכל אוכלוסיה אנושית.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. לשואלים של תוצאות הניסויים הגרמניים ביהודים אז התשובה היא שכן התוצאות ידועות ונעשה בהם שימוש נרחב בעולם הרפואה עד היום למרות הסביבה הפושעת.נפשעת בהן בוצעו המחקרים עדיין התוצאות ולידיות ובעלות משמעות רבה, למי שמעונין הנה הקישור למאמר בנושא המצביע על ניסויים/פשעים בבני אדם ב200 שנה האחרונות
    https://nils.co.il/human-experimentation/

  2. אבי
    כתבה מעניינת מאוד, אבל לא נוגעת בכלל בנושא הניסויים חסרי המוסר ואתיקה שביצעו הגרמנים והאם הייתה להם השפעה כל שהיא או חשיבות.
    כל הזמן שומעים סיפורים על הניסויים שגרמנים עשו ביהודים, אף פעם לא מדברים האם המחקרים האלו הביאו תוצאות בכלל.
    יש לי תמיד הרגשה שנמנעים מלענות על השאלה הזאת.

  3. יש לי בקשה קצת מוזרה לכתבה,
    אולי אפשר כתבה בנושא של יום השואה המתקרב.
    נושא קצת קשה אבל בכל זאת מעניין.
    כידוע מדענים נאצים בזמן המלחמה קיבלו גישה לבצע ניסויים בבני אדם משוחררים מכל מגבלת אתיקה או מוסר.
    האם הם הצליחו להגיע להישגים במשהו?
    האם ניתן לראות איזה תרומה למדע בדברים שנעשו?
    בעבר התעניינתי בתחום ולא ממש הצלחתי למצוא תשובה חד משמעית.
    (דווקא מצאתי שמחקר שבוצע על ידי רופאים יהודים אסירים בגטו, מחקר שנעשה באופן מחתרתי על ההשפעות הפיזיולוגיות של רעב, נחשב חשוב עד היום.)
    אבל על תרומה של מחקר נאצי לא שמעתי.
    אולי כי לא תקין פוליטית לציין זאת?
    או שהמחקר בשירות אידאולוגיה נועד תמיד לכישלון, והחיסרון של מדע מגויס ולא טהור עולה על היתרון של מדע משוחרר מאתיקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן