סיקור מקיף

גזי חממה – מה ההבדלים ביניהם ומדוע חשוב לעצור את פליטתם

רבות נאמר ונכתב על  גזי-חממה שנפלטים כתוצאה מפעילות אנושית  וגורמים להתחממות העולמית ולשינויי האקלים, נושא חשוב  שראוי להסבר מפורט:

כדי  שניתן יהיה למתן את ההתחממות העולמית ואת שינויי האקלים ראוי להבין את השפעת פליטות גזי-חממה. למרות שבתחילת תקופת המגיפה היתה ירידה (זמנית) בפליטות,  על-פי התכנית הסביבתית של האו"ם רמות הפליטות  קפצו ועלו  מאז והתחזית העגומה היא לעליה נוספת.

אפקט החממה. המחשה: depositphotos.com
אפקט החממה. המחשה: depositphotos.com

האטמוספירה קולטת  כ-25% מקרינת השמש ,שטחי הים והיבשה  קולטים כמעט 50% מהקרינה ויתרת הקרינה מוחזרת לחלל. הקרינה שהופכת לאנרגיית חום באטמוספירה מזינה תהליכים אקלימיים ואילו על פני השטח האנרגיה מזינה את כל תהליכי החיים. אלה הם מנגנונים  טבעיים שמבטיחים כי כמות האנרגיה  שנקלטת תהיה מאוזנת וטמפרטורת כדור הארץ יציבה, מי שמונע את "בריחת" כל האנרגיה לחלל הם גזי חממה.

גזים  שונים  שנמצאים באטמוספירה באופן טבעי אטומים  לקרינה תת-אדומה,  מה שהופך אותם לגזי-חממה,    כך למשל חמצן או חנקן  שמשולבים  במחזורי החיים  וריכוזם כמעט קבוע.  כאשר, בגלל פעילות אנושית ,  ריכוז ה גזי חממה באטמוספירה גדל, קרינה/אנרגיה שאמורה להיפלט לחלל נלכדת ע"י גזי החממה וחוזרת אל  פני השטח, ומכאן הסבר  ״השמיכה״  המקובל. כאשר מופר  האיזון הטבעי בין  אנרגיה שמוקרנתת לחלל לבין האנרגיה שנספגת  עולות הטמפרטורות עד שנוצר איזון חדש. 

גזי חממה נוצרים וקיימים בטבע מאז ומתמיד, אלא שפעילות אנושית גרמה לעליה בריכוזם באטמוספירה, עליה שלילית ומסוכנת  שגורמת להתחממות גלובלית, שמתבטאת  גם  בעליה בתדירות  תופעות אקלימיות קיצוניות ובעוצמתן.

בין אלה ניתו למנות שטפונות, תקופות בצורת, שריפות ענק, גלי-קור, הוריקנים ועוד תופעות אקלימיות שפוגעות  במיליוני אנשים וגורמות לנזקים כלכליים בממדים  עצומים.

בהסכמי פריז ב 2015  נקבע כי יש לעצור את ההתחממות מתחת ל- 1.5מעלות לעומת התקופה הטרום תעשייתית.

אלא שעל פי דו"ח הפליטות נמצא כי אם לא יופחתו הפליטות בחצי עד 2030 יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעצור את ההתחממות העולמית מתחת ל- 1.5מעלות,  על פי המצב הנוכחי העולם בדרכו להתחממות של 2.7 מעלות עד סוף המאה.

אם כך, פליטות גזי חממה שנגרמות ע"י פעילות אנושית מסכנות את הסביבה ואת האוכלוסיה האנושית, וללא פעילות מונעת הפגיעה תהפוך לנפוצה יותר והנזקים יתרבו ויתעצמו.

אז מהם אותם גזי חממה ?

אדי-מים אמנם מהווים את הגורם הנפוץ והמחמם ביותר אלא שבניגוד לגזי חממה אחרים מקורם של כמעט כל אדי-המים  באטמוספירה  טבעי ורק מעט מזער נובע מפעילות אנושית. לעומת אדי-מים , מאז המהפכה התעשייתית מעלה הפעילות האנושות את ריכוז גזי-החממה הנפוצים העיקריים: דת""פ ( CO2) מתאן ( CH4) ותחמוצת-חנקן ( N2O) הדת"פ שהוא הבעייתי והמדובר ביותר נשאר באטמוספירה כ- 1000 שנים . מתאן אמנם נשאר באטמוספירה רק כעשור אבל עוצמתו כגז חממה  היא  פי 80 מהדת"פ. תחמוצת-החנקן עוצמתית פי  280 מדת"פ ונשאר באטמוספירה כ- 120 שנים.

פחם, נפט וגז-טבעי ממשיכים להניע חלקים נרחבים בעולם כאשר פחמן הוא היסוד העיקרי במחצבים אלה לכן בשריפתם נפלטת דת"פ לאטמוספירה. הפקת המחצבים האלה בשילוב עם  מטמנות אשפה גורמים ל  55% מפליטות המתאן,.https://www.unep.org/resources/report/global-methane-assessment-benefits-and-costs-mitigating-methane-emissions

ועל כך נוספים 32% פליטות מתאן מפרות ומעלי גירה אחרים שאחד התוצרים של תסיסת מזון בקיבותיהם  הוא המתאן שנפלט. מקורות נוספים למתאן הם פרוק זבל אורגני,  גידולי חקלאות בכלל ושדות  אורז בפרט. תחמוצת-חנקן נוצרת בעיקר בחקלאות כאשר  חיידקים בקרקע ובמים ממירים חנקן לתחמוצת-חנקן. דשנים המשמשים את החקלאות מכילים הרבה  חנקן (שהוא הסיבה העיקרת לדישון),  וכמויות חנקן עודפות   נשטפות לסביבה.  

על שלושת גזי החממה האלה נוספים גזים בעיקר על בסיס פלואור (F) שהשפעתם  על ההתחממות פחותה אבל פגיעתם בשכבת האוזון  הביאה להחלטה להפסיק את השימוש בהם  https://ozone.unep.org/treaties/montreal-protocol בוועידת מנטריאול (1987).

ההחלטה בוועידת מונטריאול מקוימת ברובה כי נמצאו תחליפים לגזים המזיקים, וברור כי גם כדי לעצור את השימוש בדלק מחצבי יש צורך במציאת תחליפים, ואמנם  התחליפים קיימים ומסתבר  כי הם כדאיים יותר  וכלכליים יותר עבור האנושות בכללה   אבל לא עבור תאגידי ענק שמממשיכים להפעיל   תעשיות פוגעניות. מכאן עולה  צורך ברור בפעילות כלל עולמית שתוציא את הכוח מידי התאגידים הפוגעניים ותאפשר מעבר לאנרגיה ירוקה.

ואחרי כל זאת ראוי להפנים כי הפתרון לאנושות ולסביבה יגיע כאשר במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

עוד בנושא באתר הידען:

7 תגובות

  1. יוסף
    השפעת האדם רחוקה מלהיות זניחה. האטמוספירה מאזנת את כמות אדי המים – יותר לחות גורם ליותר משקעים. הוספת פד"ח אינו מתאזן.

    מי שיפגע מאי-טיפול בשינויי האקלים הוא בדיוק האוכלוסיות החלשות. לעשירים זה לא יזיז….

  2. שלום
    מעלה מספר תהיות:
    1. קראתי בנחת עד הסוף ולא הבנתי מה החלק היחסי של אדי המים שאינם בשליטת האדם על אפקט החממה? מתעלמים מהנקודה הזו בכל הכתבות. יכול להיות שהאפקט של אדי המים הוא 99% ומעשית ממש לא חשוב מה האנושות תעשה? או שאפקט אדי המים הוא רק 20% ואז להשפעה האנושית יש משמעות גדולה.
    2. נושא נזנח שני. מה המחיר שהאנושות תשלם על אנרגיות מתחדשות. אם זה היה זול יותר מגאז, אף אחד לא היה משתמש בגאז או בפחם. בהנחה שאנרגיות ירוקות יקרות יותר, מי ישלם את המחיר? בד"כ את המחיר משלמים החלשים. אם מחירי המזון יעלו, כמה מיליונים ימותו ברעב באפריקה? כמה אנשים באוכלוסיה החלשה לא יחממו בחורף כי לא יהיה להם כסף לחשמל יקר?
    3. המשפט האחרון ממש לא מוצלח. יש את המגמה השמאלנית הקיצונית של המנעות מהקמת משפחות עם ילדים. השאלה העקרונית מה החשוב, האנושות או העולם, הינה שאלה ערכית שאני משיב עליה ממש הפוך מכותב המאמר.

  3. שלום
    מעלה מספר תהיות:
    1. קראתי בנחת עד הסוף ולא הבנתי מה החלק היחסי של אדי המים שאינם בשליטת האדם על אפקט החממה? מתעלמים מהנקודה הזו בכל הכתבות. יכול להיות שהאפקט של אדי המים הוא 99% ומעשית ממש לא חשוב מה האנושות תעשה? או שאפקט אדי המים הוא רק 20% ואז להשפעה האנושית יש משמעות גדולה.
    2. נושא נזנח שני. מה המחיר שהאנושות תשלם על אנרגיות מתחדשות. אם זה היה זול יותר מגאז, אף אחד לא היה משתמש בגאז או בפחם. בהנחה שאנרגיות ירוקות יקרות יותר, מי ישלם את המחיר? בד"כ את המחיר משלמים החלשים. אם מחירי המזון יעלו, כמה מיליונים ימותו ברעב באפריקה? כמה אנשים באוכלוסיה החלשה לא יחממו בחורף כי לא יהיה להם כסף לחשמל יקר?
    3. המשפט האחרון ממש לא מוצלח. יש את המגמה השמאלנית הקיצונית של המנעות מהקמת משפחות עם ילדים. השאלה העקרונית מה החשוב, האנושות או העולם, הינה שאלה ערכית שאני משיב עליה ממש הפוך מכותב המאמר.

  4. אבי כהן
    המספר עצמו לא חשוב, כי אף אחד לא חי בטמפטורה הממוצועת העולמית. מה שחשוב זה שינוי מפלס פני הים, תופעות מזג אוויר חריפות יותר ותמותת בילי-חים וצמחים המונית.
    אלה דברים שרואים כבר היום.

    לאדם יש השפעה גדולה – ולהבנתי לאל השפעת האדם, הטמפרטורה המוצעת הכללית הייתה בכלל צריכה לרדת בעשורים הקרובים.

  5. כדאי לעשות עריכה לשונית להבא לפני פרסום כתבה, הרבה משפטים לא מובנים לחלוטין.
    "גזים מבוססי פלואור" – דווקא אטום הכלור שבהם הוא הגורם העיקרי לפגיעה באוזון.
    הפסקה הלפני אחרונה לא ברורה – על אילו תאגידים ותעשיות מדובר? איך יתאפשר מעבר לאנרגיות ירוקות בלי תעשיה מתאימה?
    לגבי הפסקה האחרונה – נראה שהיא לקוחה מאידיאולוגיה טוטליטרית קיצונית כלשהי. למה שלא נשלוט בסביבה לטובת האנושות? לשלוט באנושות "לטובת הסביבה" נשמע כמו סלוגן של דיקטטור.

  6. "הפקת המחצבים האלה בשילוב עם מטמנות אשפה גורמים ל 55% מפליטות המתאן"
    זו דרך מאוד מוזרה להציג את הנתונים
    למה לא לכתוב בנפרד כמה מתאן נפלט בהפקת דלק מצבי וכמה נפלט ממטמונות אשפה?

  7. עד סוף המאה יש 78 שנים, לפי התחזיות תעלה הטמפרטורה ב 2.7, זה אומר התחממות של כ-0.03 (שלוש מאיות) מעלה בשנה.
    שאלה ראשונה האם זה המקסימום או שיש צפי להמשך העליה , והאם יש שיא? ידוע שבעידנים קודמים כל הפחמן שבקרקע היה גז CO2 ואז התחילו החיים , אנאירוביים בהתחלה אבל שכתחילו האצות הכחוליות ליצר חמצן הטמפרטורה ירדה עד למצב של קפאון (תקופת הקרח הראשונה).
    השאלה אם האנושות בכלל יכולה לעצור את זה. מה התרומה של הפליטות של האנושות לעלית הטמפרטורה ואם נפסיק את כל פליטות החממה שנגרמות על ידי האדם מה תהיה ההשפעה על ה 2.7 מעלות? ובכמה זה יוריד .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן