בונים מחשב קוונטי כחול לבן

רשות החדשנות הכריזה על הקמת המאגד הגדול בתולדותיה – מאגד מיחשוב קוונטי בהשתתפות אלתא, קוונטום ארט, קלאסיק, קדמה ורפאל. הפיתוח הטכנולוגי ייתמך ע״י קבוצות אקדמיות מובילות בישראל

תחום המחשוב הקוונטי הינו תחום עתיר סיכון אך כזה שעשוי להציב את ישראל בחזית העולמית כטכנולוגיה מאפשרת לפיתוח יישומים במגוון שווקים. המאגד שאושר ממשיך את פעילות רשות החדשנות בתכניות שונות ובמסגרת התכנית הלאומית למדע וטכנולוגיות (פורום תל"מ) קוונטים לקידום התעשיה והאקדמיה הישראלית, למצב אותה בשורה הראשונה בעולם, ולקצר את הדרך אל שותפות בשוק המסחרי התחרותי בעולם.

המאגד יקדם 2 טכנולוגיות של מעבד קוונטי – יונים לכודים ומוליכי על – שהינן מהמתקדמות והבשלות יותר כיום בעולם, לצד שכבות עמוקות של תוכנה קוונטית. הפיתוחים המרכזיים שיקודמו כוללים את המעבדים הקוונטיים עצמם, אבני בניין מערכתיות, כלי שליטה קוהרנטית, כלי תוכנה לאפיון והפחתת רעשים, וסביבת תוכנה אוטומטית מלאה מרמת האפליקציה ועד המימוש הפיזיקלי. המאגד יוכוון ע״י יישומים רלבנטיים, ויעסוק בהוכחת ביצועים ופיתוח מדדים לאפיון מערכות מחשוב קוונטי.

תוצרי המאגד יכללו הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שייסייעו לקדם את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית.
לכשתבשיל הטכנולוגיה הרשות תתמרץ הנגשת הטכנולוגיה לתעשיית המו"פ בישראל בעזרת מעבדת המחשוב הקוונטי שבהקמה.

במאגד משתתפות חמש חברות ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, קוונטום ארט, קלאסיק, קדמה ורפאל. הפיתוח הטכנולוגי ייתמך ע״י קבוצות אקדמיות מובילות בישראל: פרופ׳ נדב כץ, פרופ׳ אלכס רצקר, ופרופ׳ רעם אוזדין מהאונ׳ העברית, פרופ׳ רועי עוזרי ממכון וייצמן, פרופ׳ מיכאל שטרן מאונ׳ בר אילן, פרופ׳ סטיבן פרנקל ופרופ׳ טל מור מהטכניון, וקבוצת מחקר בראשות ד״ר אוהד בירק מביה״ח סורוקה.תחום המחשוב הקוונטי הינו תחום עתיר סיכון אך כזה שעשוי להציב את ישראל בחזית העולמית כטכנולוגיה מאפשרת לפיתוח יישומים במגוון שווקים. המאגד שאושר ממשיך את פעילות רשות החדשנות בתכניות שונות ובמסגרת התכנית הלאומית למדע וטכנולוגיות (פורום תל"מ) קוונטים לקידום התעשיה והאקדמיה הישראלית, למצב אותה בשורה הראשונה בעולם, ולקצר את הדרך אל שותפות בשוק המסחרי התחרותי בעולם.

תוצרי המאגד יכללו הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שייסייעו לקדם את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית.
לכשתבשיל הטכנולוגיה הרשות תתמרץ הנגשת הטכנולוגיה לתעשיית המו"פ בישראל בעזרת מעבדת המחשוב הקוונטי שבהקמה.

ד״ר עמי אפלבום, יו״ר רשות החדשנות: ״המחשב הקוונטי ישנה מהיסוד את העולם שבו אנו חיים בדומה ואולי בעוצמה גדולה יותר לשינויים שהעולם עבר עם הכנסת המחשבים לחיי היום יום שלנו במהלך החמישים שנים האחרונות. למחשבים הקוונטיים חשיבות עליונה לחוסן הלאומי של מדינת ישראל וביכולת כלכלת ישראל להמשיך ולצמוח. בשלבים הראשוניים מיחשוב קוואנטי ימומש באתגרים של מאגרי נתונים עצומים שלמחשבים הנוכחיים לוקח שבועות ואולי שנים בכדי לחשב. עם התפתחות המיחשוב הקוונטי הוא יחדור לתחומים רבים בחיי היום יום כגון רפואה מותאמת אישית ועוד. המאגד שאושר על ידי רשות החדשנות כולל מעבדים המפותחים בישראל המשתמשים בטכנולוגיות פורצות דרך ברמה המדעית והטכנולוגית. מבנה מערכת ההפעלה והשליטה ובקרה של המחשב הקוונטי הישראלי גם הם פורצי דרך וייחודיים בעולם. שיתוף הפעולה הציבורי, הפרטי והאקדמי הבא לידי ביטוי במאגד זה יעמיד את ישראל בחזית המדעית והטכנולוגית העולמית בתחום המיחשוב הקוונטי״

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: ״ במחשוב קוונטי נעשה שימוש בתכונות ותופעות מהפיסיקה הקוונטית, למימוש רכיבים, מערכות, יכולות ושירותים, המאפשרים ביצוע חישובים ברמת מורכבות גבוהה בסדרי גודל גם ביחס למחשבי העל המוכרים כיום. התחום נמצא בראשית דרכו ובפריצה משמעותית אל עבר מסחור, ושווי השוק העולמי מוערך בעשרות מיליארדי דולרים בתוך העשור הקרוב. זוהי אולי הטכנולוגיה המשבשת ביותר כיום, עם השפעה צפויה בשווקים רבים כגון בתחום הרפואי והפארמה, פיתוח חומרים, תחום האנרגיה, התחבורה והלוגיסטיקה, הבטחון, ועוד. חובה עלינו כממשלה להשקיע בתחום זה על מנת להניח את התשתית הלאומית שתאפשר להייטק הישראלי להמשיך להוביל עולמית".

עוד בנושא באתר הידען:

4 Responses

  1. כמו כל פריצת דרך מדעית, גם המחשוב הקוואנטי נראה לא יישומי ומסורבל. כל חודש שעובר נפתרות עוד בעיות תיאורטיות וטכניות והופכות את המדע בדיוני פשוט ל..מדע. בדיוק כמו שישראל לא צריכה ארסנל כמו של ארה"ב כדי לייצר הרתעה גרעינית אפקטיבית, היא לא חייבת את מס' הקיוביטס הגדול בעולם כדי לבנות תוכנית קוואנטית לתפארת שתזניק את המו"פ בארץ לעשורים הבאים. היכולת לפתח קומפלקס טכנו-מדעי בארץ, לשמור פה חלק מהמוחות המבריקים בתחום, ולפתח עוד ערוץ לחדשנות הישראלית היא נכס בכל מקרה, וקשה לאמוד את הערך המצטבר שיווצר מהידע שיצבר במיזם ויופץ דרך האוניברסיטאות למהנדסות ומהנדסי העתיד שלנו

  2. "תוצרי המאגד יכללו הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שייסייעו לקדם את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית." – האמנם? כדי לקדם משהו אמיתי צריך לפחות כמה אלפי קיוביטים.IBM הכריזה לאחרונה על מחשב עם 433 קיוביטים, וגם הוא רחוק מלפתור בעיות אמיתיות (מעבר להוכחת יכולת לפתור בעיות שחוברו רק לצורך זה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.