כיצד הניקוטין מעלה את רמת הדופמין במוח למשך שעה

מדוע, למרות העדויות החד-משמעיות, לא מצליחים המעשנים להפסיק?

מאת ינאי עופרן

לפי ארגון הבריאות העולמי, בכל דקה מתים שמונה אנשים מנזקי עישון. חלק גדול מהם, כנראה שאפילו רובם, היו מודעים לסכנה הרבה שנים לפני המוות. חלק גדול מהם, סקרים מראים שאפילו רובם, ניסו באיזשהו שלב להפסיק. למה הם נכשלים? חוקרי המוח וההתנהגות מתקשים להסביר. מחקר שפורסם במרץ 2002 חושף את אחד המנגנונים המוחיים שגורמים להתמכרות לסיגריות, ומציע כיוונים חדשים לפיתוח תרופה שתעזור למי שרוצה להיגמל.

הדופמין והסיגריה

את תחושת הסיפוק שמעניקה הסיגריה למעשן מקובל לקשר לדופמין. הדופמין, חומר שמופרש באזורים מסוימים במוח, קשור למרץ, סיפוק ותגמול. אחרי שאיפה אחת אפשר לאתר במוחו של המעשן סערה של דופמין, שגורמת לתחושות של סיפוק ולפעמים אפילו עירנות. החגיגה הביוכימית נמשכת כשעה אחרי כל סיגריה.

לקראת תום השעה, כשרמות הדופמין שוב צונחות, משתלט על המוח שקט מתוח. או אז מתעוררת אצל בעל המוח התשוקה, והוא שולח את היד אל החפיסה.

הרבה מחקרים ניסו לפצח את המנגנונים הביוכימיים שמניעים את המעגל הזה. הבנה כזאת, מקווים החוקרים, תאפשר פיתוח תרופות שיקלו על הגמילה. מחקרים שנעשו על תאי המוח באזורים שמקושרים לתחושת הסיפוק הראו שמיד עם הדלקת הסיגריה, התאים האלה נשטפים בגל של ניקוטין ומגבירים את ייצור הדופמין.

אבל המחקרים האלה גם חשפו תופעה מוזרה: התאים מייצרי הדופמין באזורים האלה רגישים מאוד לניקוטין. עם מכת הניקוטין הראשונה, הם מתחילים בייצור אינטנסיבי של דופמין. אבל אחרי מכת הניקוטין שמגיעה עם השאיפה הראשונה, הם מאבדים לחלוטין את הרגישות שלהם ומפסיקים להגיב לניקוטין. מאיפה מגיע, אם כן, זרם הדופמין ששומר על המתח במשך שעה שלמה? לתעלומה הזאת מחפשים חוקרי ההתמכרות הסבר כבר כמה שנים.

פתרון התעלומה

צוות חוקרים בראשות החוקר הויברט מנסלבר (Huibert Mansvelder) מאוניברסיטת שיקגו מדווח במרץ 2002 על פתרון התעלומה הזאת. הם עקבו אחרי רשת סבוכה של העברת מסרים בין אזורים שונים במוח וגילו שמכת הניקוטין הראשונה גורמת לתגובת שרשרת מורכבת. אחרי שהניקוטין מפעיל את התאים מייצרי הדופמין באופן ישיר, התאים לומדים להתעלם ממנו. אבל הניקוטין מצדו פועל על תאים באזורים אחרים במוח, שפועלים על תאים באזורים אחרים, שבסופו של דבר משפיעים על התאים מייצרי הדופמין, וגורמים להם להמשיך בייצור מוגבר של דופמין.

דרושה לפחות שעה כדי להרגיע את השרשרת הסבוכה הזאת ולחזור לשגרה. רק כשכל ההמולה הזאת שוככת, יורדת רמת הדופמין, ורק אז מתעוררת מחדש הכמיהה לניקוטין.

הממצאים האלה, טוענים מנסלבר וצוותו במאמר שפורסם במרץ 2002 בכתב העת Neuron, יכולים לעזור מאוד בסיוע לנגמלים. אם יימצא כימיקל שיחסום את המעגל הזה, הוא ידכא את ייצור הדופמין וייטול מהמוח את היכולת ליהנות מסיגריות. אם הילולת הדופמין תיבלם, תתבטל גם הנפילה הגדולה שבאה בסופה ומולידה את התשוקה לעוד סיגריה.

האם דופמין הוא כל הסיפור?

חברות התרופות אולי יתחילו כעת לחפש כימיקל שיוכל לחסום את המעגל הזה, אבל יש מי שלא בטוח שתרופה כזאת יכולה להבטיח הצלחה. לפי הממצאים של מנסלבר די במכת הניקוטין הראשונה, כלומר בשאכטה אחת, כדי לחולל את תגובת השרשרת הזאת ולגרום לשעה תמימה של ייצור דופמין מוגבר. אבל אם את תחושת העונג אפשר להפיק משאיפה אחת, למה אנשים מעשנים סיגריות שלמות, ואפילו עשרות סיגריות ביום? ואם ההתעוררות המוחית נמשכת שעה, שאחריה באה הנפילה המרה, מדוע יש מעשני שרשרת שמעשנים כמה סיגריות בשעה אחת, ולעומתם מעשנים שמסתפקים בסיגריה אחת כל שעתיים או שלוש?

אולי, מציע למשל דייוויד בלפור (David Balfour) מאוניברסיטת דנדי באנגליה, דופמין הוא רק חלק מהסיפור. סביר להניח שההסבר לתופעה מורכבת כמו עישון קשור לא רק לתגובה הכימית לניקוטין ולדופמין, אלא גם להרבה דברים אחרים: דימוי חברתי, הצורך לשחק במשהו, ההנאה מפעולת העישון עצמה, הפחד משינוי. כדי להתגבר על ההתמכרות צריך לחקור ולהבין גם את הגורמים האלה, שאותם, כך נראה, לא כל כך פשוט להתמודד באמצעים כימיים. ייתכן גם שהגורמים האלה יכולים להסביר את העובדה ש-20%-40% מאלה שמנסים להפסיק לעשן מצליחים בסופו של דבר, כבר ב-2002, עוד לפני שנמצאה תרופת הפלא.

שאלות ותשובות

מה גילו החוקרים על הקשר בין ניקוטין לדופמין במוח?

הם גילו שמכת הניקוטין הראשונה מפעילה תגובת שרשרת בין אזורים שונים במוח. התגובה הזאת גורמת לתאים מייצרי הדופמין להמשיך בייצור מוגבר של דופמין במשך שעה, גם אחרי שהם מפסיקים להגיב לניקוטין עצמו.

מדוע המעשן מרגיש צורך בסיגריה נוספת בערך אחרי שעה?

כשתגובת השרשרת שוככת, רמת הדופמין יורדת ומתעוררת מחדש הכמיהה לניקוטין. הירידה הזאת מולידה את התשוקה לסיגריה נוספת.

כיצד הממצאים עשויים לעזור למי שרוצה להיגמל מעישון?

לדברי החוקרים, כימיקל שיחסום את המעגל הזה עשוי לדכא את ייצור הדופמין ולבלום את הנפילה שבאה אחריו. כך תיחלש התשוקה לעוד סיגריה.

האם דופמין מסביר את ההתמכרות לסיגריות במלואה?

לא בהכרח. דייוויד בלפור מציע שגורמים נוספים משפיעים על העישון, למשל דימוי חברתי, ההנאה מפעולת העישון עצמה והפחד משינוי, ולכן קשה להתגבר על ההתמכרות באמצעים כימיים בלבד.

למאמר המדעי ב-Neuron (מרץ 2002)

עוד בנושא באתר הידען

• סוד הגמילה
• מחקר: התועלת מתרופות לגמילה מעישון מגיעה ל-8% בלבד
• רשת מוחית זעירה עשויה להחזיק את המפתח לגמילה מקוקאין
• חוקרות מוח בטכניון: דופמין – המפתח לרכישת מיומנויות מוטוריות
• מחלות הנגרמות כתוצאה מעישון