איך משפצים ומשמרים מבנים היסטוריים ולמה בכלל עושים את זה?

ישנן ארבע שיטות לשפץ ולשמר מבנים היסטוריים, כשכל אחת היא בעלת תועלות אחרות למבנה, אך כולן עוזרות לוודא שיישאר עומד איתן, ימשיך להוות עדות ממשית להיסטוריה שהתרחשה בו ובסביבתו ואף יסייע לחזק את הכלכלה באזורו

מבנים משוחזרים שנבנו במקור בימי הביניים בעיירה Dinkelsbuhl שבבוואריה. צילום:  <a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com</a>
מבנים משוחזרים שנבנו במקור בימי הביניים בעיירה Dinkelsbuhl שבבוואריה. צילום: המחשה: depositphotos.com

בעולמנו בכלל ובישראל בפרט יש לא מעט מבנים שהוקמו עוד הרבה לפנינו, ואשר ניתן לכנותם "מבנים היסטוריים" – כאלה שגוללים בתוך קירותיהם סיפורים שלמים ושמהווים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה. חשוב מאוד שנשמור על מבנים שכאלה בכל מחיר, מכיוון שאין להם שום תחליף, אך כיצד עושים את זה והאם זה בכלל משתלם מבחינה כלכלית? ישנן ארבע שיטות לשפץ ולשמר מבנים היסטוריים, כשכל אחת היא בעלת תועלות אחרות למבנה, אך כולן עוזרות לוודא שיישאר עומד איתן, ימשיך להוות עדות ממשית להיסטוריה שהתרחשה בו ובסביבתו ואף יסייע לחזק את הכלכלה באזורו. הכירו את השיטות שבעזרתן משמרים את ההיסטוריה על ידי שיפוץ מבנים:

1. שימור הקיים במבנים היסטוריים

כל שיפוץ מבנה היסטורי נקרא "שימור", אך יש דרכים שונות לעשות זאת, כששימור הקיים היא העדיפה, כל עוד זה מתאפשר. בשיפוץ שכזה למעשה מנסים לחזק את שלמות המבנה הקיים, צורתו והחומרים ההיסטוריים שמהם הוא עשוי. העבודה מתרכזת בעיקר בתחזוקה ותיקונים לחומר הבנייה ההיסטורי וכן למאפיינים השונים של המבנה, כשההעדפה היא לא להחליף אלמנטים כאלה ואחרים ולא לבנות אזורים שונים מחדש.

עם זאת, תוספות חיצוניות אינן נכללות במגבלה זו, כמו למשל שינויים שקשורים לתשתיות החשמל או האינסטלציה, שינויים מכניים שנדרשים להפעלת המבנה וכדומה. כל עוד המשך השימוש במבנה או פתיחתו מחדש אינם דורשים עבודות שיפוץ משמעותיות, ניתן לשקול לשמר את הקיים בו.

2. שיקום מבנים היסטוריים

את השיקום ניתן להגדיר כתהליך להפיכת המבנה לשמיש על ידי תיקונים, שינויים ותוספות לאלמנטים הקיימים בו, כך שיישמר הערך ההיסטורי, התרבותי והאדריכלי שלו. דוגמה יפה מאוד לכך ניתן לראות בכפר פיגטיאן שבסין, בו האדריכל ווי הא (Wei He) שיקם מבנה נטוש והפך אותו להוסטל לצעירים.

האדריכל עבד למעשה על בסיס השלד של המבנה הקיים, שהיה עשוי מאדמה דחוסה (אדמה נגוחה), והוסיף לו בזהירות ובקפידה קורות עץ חדשים ליצירת קפסולות שינה, טרקלין ומבואה. קורות העץ שבהן נעשה שימוש נוצרו בייצור מקומי, היו קלי משקל וניתנו לעיצוב בכל דרך אפשרית, כך שהיה קל מאוד לשלב אותן במבנה הקיים מבלי להזיק למראה המקורי שלו. השיפוץ כולו נערך על שטח של 270 מ"ר ועלה כ-130 דולר לכל מ"ר, וכעת המבנה החדש מושך לאותו כפר נטוש תיירים רבים.

3. שחזור מבנים היסטוריים

מטרת השחזור היא ליצור מחדש באופן מדויק את הצורה, המאפיינים והאופי של חלקים שונים במבנה, כפי שהופיעו בתקופה מסוימת בזמן, כלומר כך שיתאימו לחלקים האחרים שקיימים בו כעת. לעיתים זה מצריך הסרה של חלקים מסוימים במבנה, ולעיתים החלקים שמצריכים שיפוץ חסרים מלכתחילה וצריך לשחזר אותם בעזרתם של מומחים והיסטוריונים. עושים את זה כשהמשמעות ההיסטורית והתרבותית של המבנה מתעלה על האפשרות לשפץ אותו בדרכים אחרות, וכן כשקיים תיעוד לצורתו המקורית.

לפני שמתחילים לעבוד על שחזור חובה לתעד את המבנה כפי שהיה בתחילת העבודות, וכל עוד ניתן לתקן חלקים עדיף לעשות זאת מאשר להחליף אותם. את החלקים החסרים חובה לשחזר על פי עדויות וראיות היסטוריות, כשישנו איסור מוחלט ליצור חלקים חדשים במבנה על פי השערות או דמיון לחלקי המבנה האחרים.

4. בנייה מחדש של מבנה היסטורי

במקרה שבו יש צורך בתיאור ממשי של מבנה על מנת להבין את המשמעות ההיסטורית של המקום, אולם המבנה אינו קיים או חסרים מרכיבים משמעותיים באתר שבו הוא היה נמצא בעבר, יש צורך לבנות אותו מחדש. זה נעשה למשל כאשר לוקחים חלק מהמבנה לתצוגה במוזיאון, אולם מעוניינים להמשיך להציג אותו גם במקומו המקורי – מה שמוצג במקומו הוא למעשה מבנה שנבנה מחדש.

ניתן לבנות מחדש מבנים גם כאשר יש מספיק ראיות ותיעוד ליצירתם בצורה מדויקת ועם ניחושים מינימליים. עם זאת, חובה לציין כי המבנה החדש הוא אינו המבנה המקורי.

ומה בנוגע לנגישות מבנים היסטוריים?

מסוף המאה ה-20 מדינות רבות ברחבי העולם חוקקו תקנות לנגישות בנייה במבנים ציבוריים, כשהדגש בדרישות הארכיטקטוניות הושם בעיקר על הנגשה לכיסאות גלגלים. כחלק מזה נעשה גם מאמץ לשלב את התקנות האלה בשימורים היסטוריים, אולם עם הקלות מסוימות על מנת שלא לפגוע בתהליכי השימור.

לדוגמה, על פי תקנות הבנייה לנגישות יש להרחיב כמה שיותר פתחי דלתות על מנת שיוכלו לעבור בהם כיסאות גלגלים, אולם חזית בניין שהוכרזה כחזית לשימור פטורה מהרחבה שכזו – כל עוד מרחיבים פתחי דלתות אחרים במבנה. ההקלות האלה לא פוסחות גם על עיצובי פנים של מבנים היסטוריים, אולם בחדרי שירותים חובה שיהיו תאים ייעודיים לאנשים שמתניידים על כיסאות גלגלים, הכוללים מרחב תמרון רחב ומאחזי ידיים.

מי מרוויח משימור מבנים היסטוריים?

אסור לשכוח ששיפוץ מבנה עולה כסף, ומישהו צריך להשקיע את הכסף הזה, לכן סביר להניח שיש מישהו שמרוויח מהתהליך. אז מה בעצם נותן שימור מבנה למי שמשקיע בו? ראשית הערך שלו הופך להיות גבוה יותר, ולכן יזמי נדל"ן רבים משקיעים בשיפוץ מבנים היסטוריים באופן שיעלה את הערך שלהם, והם מפיקים רווח כלכלי מההכנסות שאותו מבנה מספק – בין אם מדובר במבנה למגורים ובין אם מדובר באטרקציה תיירותית.

בנוסף, הרשויות מספקות זכויות בנייה מיוחדות באתרים שמיועדים לשימור כדי להבטיח את האינטרס הכלכלי של המשקיעים, והאזור המשומר מתנהג מבחינה זו כמו כל מוצר כלכלי אחר. בבדיקות שנערכו בנושא נמצא כי ערך הנדל"ן של האזור שמסביב למבנה משומר עולה כתוצאה מתהליך השימור, וכן הפעילות העסקית שסביבו מתגברת. לכן לשיפוץ ושימור מבנים יש לא רק רווח תרבותי, אלא גם כלכלי, שממנו אי אפשר להתעלם.

מאמר זה הוא תוכן מקודם עבור גולשי אתר הידען.

המאמר באדיבות צוות המומחים של המשפצים בישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן