ניטור דינמיקה מוחית ותפקוד קוגניטיבי בתנאי שהייה בחלל. זה הניסוי שיקיים ראש המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד”ר אורן שריקי, בשיתוף חברת אי.אי.ג’י-סנס הישראלית. הניסוי צפוי להיערך במהלך טיסת הישראלי השני בחלל, איתן סטיבה, לתחנת החלל הבינלאומית הצפויה בתחילת 2022
טיסת החלל של האסטרונאוט הישראלי, איתן סטיבה, מטעם קרן רמון ובשיתוף משרד המדע, צפויה לכלול שורת ניסויים בטכנולוגיות ובפיתוחים מדעיים של מדענים ישראליים. אחד המחקרים שיתבצעו במהלך הטיסה הינו בדיקת הפעילות החשמלית במוח (EEG) בתנאי חלל. המחקר יתבצע כשיתוף פעולה בין המעבדה של ד”ר אורן שריקי, ראש המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לבין חברת אי.אי.ג’י-סנסשפיתחה את מערכת הבדיקה.
למחקר שני יעדים מרכזיים. ראשית, להדגים את ההיתכנות המעשית של מעקב אחר שינויים אורכיים בפעילות המוח ובתפקוד הקוגניטיבי במהלך שהייה מתמשכת בחלל. שנית, לזהות ולכמת את השינויים, על-מנת לנטר את בריאות המוח ומערכת העצבים של אסטרונאוטים. בנוסף למעקב אחר פעילות המוח בעת מנוחה, המחקר ינסה לאפיין שינויים בתפקודים קוגניטיביים מרכזיים, כגון בעיבוד גירויים מפתיעים, ואת הביטוי שלהם בפעילות המוחית.
המחקר יכלול הקלטת פעילות מוחית למשך 10 דקות, פעמיים ביום. כל הקלטה תתחיל עם כמה דקות של ניטור פעילות מוחית במצב מנוחה, הן בעיניים פקוחות והן בעיניים עצומות. בהמשך, תירשם פעילות מוחית במהלך משימות קוגניטיביות שונות. ההקלטות יתקיימו במהלך 8 ימי המשימה. מבחן ביקורת ייעשה באמצעות סדרת הקלטות דומות שייערכו לפני המשימה ובעקבותיה. בנוסף, מבחן מקביל יוחל על קבוצה של 10 נבדקי ביקורת תואמים שיישארו על כדור הארץ. ניתוח נתוני קבוצת הביקורת יאפשר לאמוד את השונות הטבעית במדדים הקוגניטיביים והעצביים השונים שיופקו. ניתוח הנתונים שייאספו יכלול מגוון רחב של מדדים מוחיים מתקדמים, כגון ניתוח הקשירות ברשתות העצביות.
מסעות ארוכי טווח בחלל, כגון מסע עתידי למאדים, מחייבים פיקוח על המוח ומערכת העצבים של אסטרונאוטים. מחקרים קודמים נעשו באמצעות מערכות EEG מבוססות ג’ל מוליך, שהינן מסורבלות ומורכבות מאד להתקנה בתנאי חוסר כבידה. במערכת הנוכחית יותר מ-100 אלקטרודות “יבשות” שאינן מצריכות שימוש בג’ל מוליך כמו במערכות EEG מסורתיות.
עם בחירת הפרויקט ע”י קרן רמון, יישלח הניסוי לתחנת החלל הבינלאומית בכפוף להשגת מימון לניסוי, לעמידה בלוח הזמנים של המשימה, ולאישור נאס”א ו-Axiom Space.
“אנו מאמינים כי ישנה חשיבות גבוהה לאפיין את ההבדלים בפעילות המוח בעת מנוחה ובמהלך ביצוע משימות קוגניטיביות בחלל”, אמר ד”ר שריקי. “אנו סקרנים מאד ביחס לתוצאות הניסוי ובטוחים שאלו יאפשרו לקבל החלטות טובות יותר עבור טיסות חלל בעתיד תוך שמירה על בריאות האסטרונאוטים”.
“שיתוף הפעולה של חברת אי. אי. ג’י-סנס יחד עם גוף מחקר מוביל כמו אוניברסיטת בן גוריון בכלל ומעבדת המחקר של ד”ר אורן שריקי בפרט, מהווים דוגמא לפריצת דרך מדעית וטכנולוגית שגם השמים אינם הגבול עבורן”, הוסיף יאיר לוי, מנכ”ל החברה.
עוד בנושא באתר הידען:
